|
||||
|
||||
אתה התעלמת מהתגובה החצי-הומוריסטית שלי עם התנ"ך, אבל בחצי השני זה בדיוק מה שרציתי לרמוז אליו: שמערכות דת ממוסדות (המונותיאיסטיות מפורסמות לשמצה בענין) מנטרות התנהגויות מוסריות (לשיטתן) של הציבור עד לרמת נייר הטואלט, וזה אכן מנטרל את המוסר של היחיד ומעודד התפלפלויות וחיפושי פרצות בחוק, גם על חשבון שאר החברה. |
|
||||
|
||||
1. האם יש לך נתונים (או למצער סימני נפט אמפיריים) על כך שדתיים פחות מוסריים מאשר אתאיסטים? (ואפילו אם תמקד את זה בפחות מוסריים במקומות שבהם הדת לא אומרת כך או אחרת?) 2. איפה המערכת הדתית מנטרת יותר מהחופשית, בדברים שקשורים למוסר? |
|
||||
|
||||
2. בערך כל מצווה בתורה (ובהלכה) היא ניטור מוסרי, לא? אצל דתיים (וחרדים על אחת כמה וכמה), מנטרים מה אתה אוכל, איך אתה מדבר, עם מי אתה שוכב, ממי אתה גונב וכן הלאה. והרי מבחינת הדת, אפילו ברמה המקלה, כל מצווה שמערבת יחס לאנשים אחרים ולא רק לאלהים היא מצווה מוסרית. (ברמה המקשה, גם מצוות שבינך לבין האל הן מוסריות, כי האל מגדיר התנהגות מוסרית בכל תחום). 1א. בכל פעם שאיש דתי פנאטי (יש לא מעט כאלה) פוגע/מדיר/מקטין/מטריד/פוצע/הורג/עורף ראש בשידור חי (או מת) וטוען שזה בשם האל, הוא מעיד על התופעה שאמרת - שמירה על החוק (האלוהי מבחינתו) במקום שיקול מוסרי אישי. 1ב. לשיטתי, כמעט בהגדרה מי שמקיים מצוות כי הן כתובות באיזה ספר עתיק, לא מבצע שיקול מוסרי, גם כשהמצוות עולות בקנה אחד עם מה שאנחנו היינו מגדירים 'מוסר' (או 'מוסר תקין'). אם אתה לא רוצח כי זה כתוב בעשרת הדברות, לא הפעלת שיקול מוסרי. אם אתה לא רוצח, כי נראה לך שזה לא מוסרי, שזה פוגע באדם שמולך, ובעיקר שאתה לא היית רוצה שירצחו אותך - זה שיקול מוסרי. יתירה מזו - שיקול מוסרי שכזה יכול גם להישקל מול שיקולים אחרים, ואתה תיאלץ להכריע ביניהם. |
|
||||
|
||||
אני חושב שיש לנו קצר בתקשורת, בפרט סביב הכוונה ב"ניטור". הדת היהודית אומרת למאמיניה מה ראוי להם לעשות; ככזו היא יותר חלק מהשיקולים להכרעה מה מוסרי לעשות ומה לא. ב"ניטור" הכוונה שלי היא שמישהו מסתכל על מה אתה עושה, יודע אם אתה עושה משהו מוסרי או לא, ואולי מביא את זה לידיעת אנשים אחרים. יכול להיות שבחברה הדתית יש יותר ניטור מבחילונית, אבל אני לא משוכנע עד כמה, אם בכלל. |
|
||||
|
||||
אבל אלוהים מנטר אותך 24/7, ולא רק את מעשיך אלא גם את מחשבותיך. נכון שהוא לנוהג לספר על זה לאנשים מסביבך אלא במקרים יוצאי דופן (לפעמים המידע על מזוזה פסולה יגיע דרך השריפה שתשמיד את כל הרכוש שלך וכד'), אבל בעולם הבא כולם ידעו, פשוט לפי הטמפרטורה במקום בו תימצא, אם היית אדם מוסרי או לא. זה מעין "ניטור" עתידי. |
|
||||
|
||||
כן, ברור שכשכתבתי על ניטור אצל דתיים חשבתי גם על המנטר העליון. אבל נראה שרבים מהם מגלים מתישהו שכשהם עושים את הרע בעיניו השמיים לא נופלים על הראש, ומפיקים את הלקחים המעשיים מכך. אחרת, הייתי מצפה לראות אותם מתנהגים באופן מוסרי הרבה יותר מחילונים. אם אתה חושב שאכן כך, אתה מוזמן להתווכח עם הפונז שחושב הפוך. |
|
||||
|
||||
הגילוי, בשנות נערותי מן הסתם, שדתיים ככלל אינם מוסריים יותר מחילוניים, היה אכזבה גדולה עבורי בזמנו. היום, אחרי עשרות שנות היכרות מעמיקה יותר עם הדת ונגזרותיה, אני כבר לא מופתע. נהפוך הוא. |
|
||||
|
||||
אני מנחש שאם הייתי דתי הייתי מרשה לעצמי להיות קצת פחות מוסרי בעניינים פחותי חשיבות כמו גנבה או קבלת שוחד ביודעי שבדברים החשובים באמת דוגמת הנחת תפילין ואי-חיטוט באף בשבת אני מפצה על כך. נראה שכולנו מבינים ש"מוסר" הוא מושג מאד פלסטי שניתן לעצב אותו בהרבה אופנים ואני אפילו מוכן לזרוק השערה פרועה שבאופן כללי שמירה קפדנית על אספקטים מסויימים מעניקה למצפונך קרדיט שמאפשר שמירה פחות קפדנית על אחרים. לעניין השמים שלא נופלים מיד לאחר ביצוע העברה - הרי בשביל זה המציאו את העולם הבא (או את לייבוביץ'), לא? |
|
||||
|
||||
היה יותר מעניין אותי לשמוע דתי שמתוודה כך על עצמו או על אנשים בסביבתו הקרובה, מאשר חילוני שחושב כך על דתיים. כמו שכתבתי לפונז, זה מהלך אפשרי, אבל יש גם מהלך אפשרי הפוך (קראתי אותו לפני הרבה שנים אצל ב. מיכאל) - הדתי שמעגל פינות בשמירת שבת יוצא בזה ידי חובת יצר הרע, ואין לו צורך לפרוץ גבולות בדברים יותר מהותיים. העולם הבא - כמובן, והנה בכל זאת דתיים עוברים עברות מכל הסוגים. |
|
||||
|
||||
קוויתי שאחד האיילים הדתיים(?) יתערב עוד קודם לכן ולא כופר כמוני, אך זה טרם קרה ולכן אתייחס לנסיוני הפרטי. התיאורים של חילוניים שבחלקם מופיעים כאן היו גם נחלת חלקי בעבר, אם מסיבות של "סביר שזה ככה" המתוארות כאן, ואם מליקוט דובדבנים שלפחות לכאורה, התאימו למה שרציתי לזכור. למרות שיצא לי להכיר מגוון מכובד של יהודים דתיים - מפרימיטיבים ועמי ארצות ועד לפרופסורים באונ' העברית שבדיעבד, כמעט אף לא אחד מהם התאימו לסטריאוטיפים שהחזקתי. נדמה לי שהאסימון התחיל ליפול לי כאשר שכרתי מספר משמעותי של מפתחי תוכנה ואלגוריתמאים. שני הדתיים שבהם היו הטובים ביותר, בדברים שהיו חשובים לי אז - חשיבה מחוץ לקופסה, פתרונות פשוטים, ויכולת, כשצריך, "לבגוד" בעקרונות פיתוחיים מקובלים, תוך התמודדות עם תהיות ואף זעם של חבריהם לקבוצה על הסטייה ממצוות ה-Object-oriented design [Wikipedia] (ועוד דתות הקשורות לפיתוח תוכנה שהיו מקובלות אז ככזה ראה וקדש), דבר שמשום מה, דווקא החילוניים כמעט שלא היו מסוגלים לו. קידמתי אותם לנהל את השמרנים. מתישהו באותה התקופה, הסתכלתי לאחור, אבל הפעם ביושר, וגילית לתדהמתי שספק אם מכל שומרי המצוות (כולל כמה חרדים) שפגשתי והכרתי ברמה עמוקה עד בינונית, היו רק אחד או שניים שהתאימו לתפיסותיי הקודמות את הדתיים. רובם לא חי בפחד אלא פשוט האמינו שזוהי הדרך הראויה לחיות, כל אחד מסיבות שלו, כאשר כל אחד מעצב לעצמו את (או עם בן/בת הזוג) את הגירסה הפרטית שלו לדרך זו. עצם ההליכה בדרך זו גרמה להם סיפוק יום יומי. הקיצוני שבהם בדתיותו אף נהג להתייעץ עמי בסוגיות מוסריות עמן התלבט. לאלוהים לא היה בהן זכר ואגב גם לא לעולם הבא (שטיבו ביהדות לא ברור) או לשכר ועונש כלשהו או מה כתוב בספר. אחד ההבדלים העקרוניים ביננו לבינם הוא התחושה שמישהו בכלל מעריך את נסיונם לעשות את הדבר הנכון. אבל גם אצלם לשיקולים ולתחושות המוסריות הרגילות (אמפטיה, מאבק ואיזון בין ערכים שונים, תהיית ההפיכה לכלל, תחושת עוול, אשמה,...) יש תפקיד מרכזי. השאלה שהועלתה כאן באשר למוסריות עודפת של אנשים שומרי מצוות לעומת אחרים יש טיעונים פסיכולוגיים וסוציולוגיים לכאן ולכאן, כך שהתשובה יכולה להיות רק סטטיסטית. לדוגמא: אם אנו עוסקים בנטילת חיים, הרי שבעולם החרדי, המכיל לא מעט אלימות, באופן מפתיע התופעה כמעט שאינה קיימת (המקרים הנדירים שכן הם של חוזרים בתשובה או כתוצאה של מחלת נפש). בנושאים מוסריים אחרים התמונה עשויה להיות שונה. |
|
||||
|
||||
בעניין רצח וחרדים - מעניין מה הסיבות הנפוצות לרצח אצל לא חרדים בישראל, פרט למחלת נפש. בשליפה מהמותן - פשע מאורגן וכבוד המשפחה. הסיבה השנייה היא חלק ממערכת ערכים שנראה שהחרדים חפים ממנה, מבלי שזה ייגע בשאלה על רמתם המוסרית. זה שאין אצלם פשע מאורגן, אם באמת אין, זה כבר יותר מעניין. |
|
||||
|
||||
כבוד המשפחה? אצל יהודים? לא זכור לי מקרה כזה. מצד שני הרבה דברים לא זכורים לי. אולי אתה מתכוון לרצח נשים ע"י בני זוגן. כללית בארץ, רוב מקרי הרצח מתרחשים בתוך המגזר הערבי (נקמות דם בין משפחות1 ורצח בנות על כבוד המשפחה). בקרב היהודים נדמה לי שהרוב הוא בין קבוצות פשע. באשר לפשע מאורגן במגזר החרדי, הדבר הכי קרוב לזה שאני זוכר הוא נסיונות הסחיטה מצד הבעלים של "בחרדי חרדים" לפני כמה שנים. אבל אולי הם לא חרדים. אבל אפשר להרחיב את ההגדרות ולראות במערך הכשרות החרדי מעין פשע מאורגן. אבל זה נראה לי קצת מוגזם (גם אם לא חסר בסיס). 1 אני זוכר במעומעם מקרה בו אי מתן זכות קדימה בכביש הביא בתוך 10 שנים לכשבעים הרוגים בשתי המשפחות. |
|
||||
|
||||
עוד רצח מתוכנן על רקע זכות קדימה |
|
||||
|
||||
בשבועות האחרונים אני קורא על גל פשע שנראה קצת מאורגן בבני ברק (כולל רימונים). |
|
||||
|
||||
יש שם פי אלף יותר ניטור חברתי, זה כל הענין עם כל ה'פרהסיה' שמוזכרת שוב ושוב בויכוחים על השבת. בקהילה הדתית חשוב לא פחות (וכנראה יותר) מה שרואים חברי הקהילה שאתה עושה ומקיים, מאשר מה שרואה אלהים בינך לבין עצמך. וזה כמובן משמעותי מאד לקביעת מעמדך החברתי (ונגזרותיו) בקהילה. |
|
||||
|
||||
נניח; אם אתה טוען שהם פחות מוסריים מהחילונים מבחינת מוטיבציה פנימית, הייתי רוצה לראות לא רק טיעון למה הגיוני שזה יהיה כך, אלא גם איזשהו טיעון אמפירי שרומז שזה באמת כך. כי הנימוק נראה לי סיפור שאפשר לספר אותו ואפשר לספר סיפור הפוך. |
|
||||
|
||||
מה היה לא-אמפירי ב"כורתים ראשים או איברים אחרים בטענה שזה מה שאלוהים רוצה"? |
|
||||
|
||||
זו התנהגות מוסרית, אבל לפי מוסר שונה. לעומת זאת אם מתברר שאותם אנשים גם עושקים את האוכלוסיה שתחת שלטונם ודורשים שוחד כדי לעזור לחברים, אז הם פחות מוסריים גם לפי המוסר שהם אימצו. וגם אז, אפשר להשוות את זה לשלטונות החילוניים באותן הארצות. |
|
||||
|
||||
זאת קצת טאוטולוגיה, לא, להגדיר כל התנהגות כמוסרית כי ככה היא נראית בעיני המאמין העורף. כל הדיון התחיל בזה שמערכת האמונה הדתית, ניטור וחרמות בילט אין, מחליפה את השיקולים המוסריים של האנשים בציות עיוור אחר חוקים, מומצאים/נתפסים/נכתבים/מפורשים. התיאור שלך רק מחזק אם ככה את הטיעון שלי. |
|
||||
|
||||
ההבחנה היא בין התנהגויות שהן מוסריות בעיני המתנהג, לבין התהנגויות שהן לא מוסריות בעיניו ובכל זאת הוא עושה אותן, בלי קשר בכלל האם הן מוסריות אובייקטיבית או מוסריות בעינינו. אצל הדתי, נניח - גניבה, או חילול שבת. |
|
||||
|
||||
הסטטיסטיקה היחידה שיש לי עם מספיק דגימות היא גניבת החנייה הפרטית שלי על ידי באי בית הכנסת שמעבר לגדר. תדירות הגניבות היא פעם-פעמיים בחודש לפחות. |
|
||||
|
||||
מה שצפריר אמר. |
|
||||
|
||||
מה שהפונז אמר, ויפה אמר, ובנוסף- בכל ספק שיש הולכים לשאול את הרב. המערכת היהודית החרדית מפיגה ספקות על ידי תשובות מהסמכות. החרדים לכאורה חיים חיים נטולי ספקות והרהורים שניים. |
|
||||
|
||||
חוששני שבעניין זה מו"ר הפרופ' לייבוביץ היה נחרץ וברור לגמרי: "כיוצא בו ענין המשמעות המוסרית שאותה מייחסים החילוניים לתורה ולמצוותיה. מוסר כערך מצד עצמו הוא קטיגוריה אתיאיסטית מובהקת. רק מי שרואה את האדם כתכלית וכערך עליון, ז"א, שם את האדם במקום האל, יכול להיות אדם מוסרי. [...] התורה אינה מכירה צווי מוסר שמקורם בהכרת המציאות הטבעית או בהכרת חובת האדם לאדם - אין היא מכירה אלא מצוות. [...]פסוק "ואהבת לרעך כמוך"- כפי שנוהגים לצטטו - אינו קיים בתורה : הכתוב אומר "ואהבת לרעך כמוך אני ה"'. חובת אהבת הרע אינה נובעת ממעמדו של האדם כאדם אלא ממעמדו לפני ה" "ואהבת לרעך כמוך" בלי הסיום "אני ה"' - זהו הכלל הגדול של האתיאיסט קאנט." מצוות מעשיות במילים אחרות, רק אתאיסט יכול להיות אדם מוסרי. אאז"ן י"ל אינו טוען שהיהודי שות"מ אינו מחוייב במצוות המוסר, אלא טוען שבעניין זה אין הבדל בין היהודי הדתי לבין חילוני. אם יהודי אינו מקיים מצוות מוסר שאינה מופיעה בהלכה, אין פרושו שאינו "יהודי טוב", אלא רק שאינו בן אדם טוב. כיצד מיישב י"ל את הסתירה לכאורה הזו? על "דרך השלילה", בכל מקום בו מצוות הדת סותרת את מצוות המוסר, מצוות הדת קודמת (ע"ע אברהם אבינו ועקידת יצחק). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |