|
||||
|
||||
אתה בטח מודע לכך שעפ''י תיאוריות פסיכו-אבולוציוניות לגבי התפתחות המוסר זה מה שאנחנו עושים כבר מאות אלפי שנים. |
|
||||
|
||||
אני רוצה לטעון שלא, אבל כדי שלא אטען נגד איש קש, אשמח אם תפרט. |
|
||||
|
||||
הפרוט המלא מופיע בספרים רבים שעוסקים בסוציוביולוגיה כמו "The moral animal" , "הגן האנוכי"1 ודומיהם, ואני לא יכול לעשות צדק לרעיון בכמה שורות, אלא שכידוע חוסר יכולת אף פעם לא הרתיע אותי מלכתוב באייל. עפ"י התיאוריה הזאת המוסר התפתח כדי לאפשר קיום בריתות של "אסירים" רציונליים שחיים בעולם בו הם משחקים ב"דילמת האסיר החוזרת". כידוע האסטרטגיה המובילה ברוב הניסויים היא וריאציה זאת או אחרת על "מידה כנגד מידה", או "עין תחת עין" אם אתה מעדיף דימוי ויזואלי, ובסיטואציה הזאת כדאי לכל שחקן להעמיד פנים שהוא מוסרי יותר ממה שהוא באמת, כלומר לחפש "חורים במערכת" שמעניקה לו קרדיט על מעשים טובים - בדיוק מה שאתה חושש ממנו. אחד הדברים שאני אוהב בתיאוריה הוא שהיא גם נותנת הסבא אפשרי לקיומו של התת-מודע: הדרך הטובה ביותר לשכנע את האחרים שאתה אדם טוב היא לרמות גם עצמך שזה המצב - כלומר לא להציף לרמה המודעת חלקים מסויימים ממה שעובר לך במוח. מובן שכל זה כבר נדון באייל פעם או פעמיים, אולי יבוא לך להעיף מבט בפתיל שמתחיל ב תגובה 153700 - תמצא שם גם שמות של עוד ספרים שעוסקים בסוגיה. ______________ 1- אני מסרב לקרוא לספר "הגן האנוכיי". |
|
||||
|
||||
אני כמובן מסכים להסבר למה התפתח המוסר. אבל שים לב (ואני מקווה שמחברי אותם ספרים גם הם שמו לב) שהמוסר שהתפתח כולל לא רק מנגנוני פיקוח קוף על רעהו, אלא גם מוטיבציה פנימית, אצל רוב האנשים, להיות טובים; ואכן רוב האנשים ינהגו באופן מוסרי גם במצבים רבים שבהם אף אחד לא מסתכל. וזה מה שאני חושש שייחלש אם תהיה עלייה של סדר גודל במידת הפיקוח החיצוני. |
|
||||
|
||||
נקודה מעניינת. כשלוקחים את זה לקצה אז זה כמו כל המשטרים הטוטאליטאריים (פייסבוק בתפקיד ''האח הגדול עמיתים'') שמכתיבים לאזרחים התנהגויות ''נכונות'' כמו הלשנה- בניגוד למוסר הפנימי שלהם. בגרמניה הנאצית זה ממש עבד על הנוער שהלשין על ההורים, אבל ברוסיה הקומוניסטית ככל שידוע לי מאוד חלקי ובינם לבין עצמם האזרחים שמרו ברובם על המוסר הפנימי שלהם. |
|
||||
|
||||
עכשיו אני מנסה להיזכר איפה זה היה שקראתי על המעבר מהתניה סוציאלית ל"מוטיבציה פנימית". שוב, בקצרה: בהנחה שאותם מנגנוני הפיקוח מתקיימים במשך הרבה דורות יש יתרון (חברתי, שמתבטא ביתרון אישי) לאלה שנולדים עם המוטציה המתאימה1 לאותה מוסכמה חברתית, ואידך זיל. כמו כן צריך לזכור ש"מוטיבציה פנימית" היא בהרבה (רוב ה?) מקרים אינטגרציה משוקללת של מה שלימדו אותך כשהיית ילד קטן, שהרי חינוך הוא בעיקרו שטיפת מוח וכזכור אפילו וינסטון סמית למד, בסוף, לאהוב את האח הגדול. המחשבה על כך שאם הייתי נולד במאה שערים ייתכן הייתי היום חרדי מעבירה בי צמרמורת כל פעם מחדש, אבל אני חייב להודות שזאת אפשרות סבירה בהחלט2. כנ"ל, כמובן, אם הייתי נולד במשפחה מוסלמית או נוצרית אדוקה מספיק כדי להתנות את הילדים הקטנים. מאחר וכך, אם אתה "מוסרי" באופן כללי אני לא חושב שהפיקוח החיצוני ישנה את זה בהרבה (מה שכן עלול לשנות את הגישה הוא אנונימיות3, אם תהיה כזאת). ____________ 1- טוב, עם המערך הגנטי הנכון 2- בטח יש סטטיסטיקה על אחוז הנוטשים את הדת מתוך הקהילה החרדית, אבל היא לא מוכרת לי. עפ"י מה שאני מסוגל לשפוט מדובר באחוזים בודדים. 3- אחת הפעמים בהם הרגשתי הכי נבוך בשנים האחרונות היתה שאחרי שצפרתי למישהו על הכביש (המאניאק נסע לאט מדי או משהו) גיליתי שאני מכיר אותו - והוא אותי. זאת היתה עבורי הדגמה נוקבת איך בתור אדם עם שם ופנים אני מתנהג אחרת לגמרי מאשר באנונימיות. אגב, באייל אני נמצא אי שם באמצע כי עם הזמן שכ"ג הפך להיות מותג שמסמל את ה"אני" הלא אנונימי שלי. כשאני כותב כאן בתור "האייל האלמוני" או משהו דומה אני בוטה יותר. |
|
||||
|
||||
לפחות במקרה שלי, אני חושב שנהייתי יותר מוסרי ככל שהתבגרתי1, ואולי זה נמשך עד עכשיו. יש לי לפחות ראיות אנקודטליות שזה לא רק אצלי. אני מסכים שזה אינטראקציה בין נטייה מולדת, חינוך בגיל צעיר, אבל גם למידה. אם התמריץ נחלש אצל מתבגרים ומבוגרים (בגלל יותר ניטור, לפי ההשערה שלי) אז זה יחליש גם את מרכיב הלמידה (או יגרום לו לעבוד בכיוון ההפוך) וגם את מרכיב החינוך כשהמבוגר מחנך את ילדיו. 1 למשל, תעודת הבגרות המרשימה שלי כוללת שתי רמאויות שהיום מסמרות את שערי (מה שנשאר ממנו). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |