|
||||
|
||||
אין פה הליך משפטי, אלא קוד התנהגות חברתי. אם מסכימים שהליך משפטי הוא בד"כ לא רלוונטי כאן, אז הכלים היחידים לחברה לאכוף קוד התנהגות הם כלים "חברתיים". ובמקרה הזה הכלי הוא הענשה באמצעות הרס השם הטוב של הנאשם. הרס השם הטוב גורר נידוי חברתי של מי שחשוד בהתנהגות לא רצויה - זה יכול להיות מסומם או מטריד מינית או גזען או בוגד בבן\בת הזוג. כן - זה נשמע קצת מה שעושים ילדים בבית ספר וזה באמת ככה :-) המנגנון היחידי שאני מכיר ששומר על הוגנות היא עצת הסבתא של להזהר עם לשון הרע. מעניין אותי לדעת.. 1. האם אתה מסכים שצריך לטפל בזה בכלים "חברתיים" ולא "משפטים" (למעט מקרים של תקיפה מינית ברורה). 2. האם יש לך רעיון נוסף איך שומרים על הוגנות? |
|
||||
|
||||
עצת הסבתא זה נחמד, אבל יש בעולם גם ילדים - ואנשים - פחות נחמדים. חוסר פיקוח על נשק הדיבה והרס השם הטוב, יכול לאפשר לאנשים כאלה לחסל אותך חברתית ומקצועית בלי שתהיה לך היכולת להתגונן. זה נשמע לי קצת מסוכן, ולא לחינם במערכת משפט מתוקנת יש כלים לאיזון הענין הזה. הדוגמה של הילדים היא דוגמה לרעה ולא לטובה לדעתי. ויעיד כל מי שסבל אי פעם מניסוי חברתי לא מוצדק בבית הספר. |
|
||||
|
||||
אז מה אתה מציע? |
|
||||
|
||||
א. לא כל כך ברורה לי השאלה. נראה לך שאני יכול לשנות תהליכים חברתיים ורשתיים? אני יכול לומר מה ראוי לדעתי. ב. מה רע במערכת המשפט הנוכחית? ג. אני הייתי שמח שיגיע איזה איזון נורמטיבי שגם יסתייג מצליבה לא מפוקחת בכיכר העיר, הוירטואלית או האמיתית. |
|
||||
|
||||
ב. מה רע במערכת המשפט הנוכחית? בעיה ראשונה - זה כלי שאינו מתאים להרבה מאד סיטואציות. למשל, מצד אחד רצוי שאנשים לא יזרקו הערות מיניות מעליבות. מצד שני אני לא חושב שזה הגיוני או מעשי שבחוק תהיה של "מילים אסורות" ויהיו סנקציות על מי שאומר אותן. בעיה שניה היא מה שירדן ציין - הכלי הזה הוא בלתי הוגן לצד השני. בעיה שלישית שבפועל הרבה הטרדות שחוצות את הסף הפלילי בכלל לא מגיעות אפילו לכדי תלונה במשטרה. לא בטוח שזה פתיר. מאד ייתכן שזה בגלל שרוב הקורבנות פשוט לא רוצים שזה יהיה הליך משפטי, אפילו אם ההליך המשפטי היה קל ומהיר. כמו שנאמר - אתה בנאדם חרא אבל אתה לא שווה את המאמץ שלי. שלום שלום ואל תבוא לי בחלום. לקורבנות האלה, מערכת המשפט היא באופן עקרוני לא רלוונטית. אני לא רואה איך מערכת המשפט יכולה להתמודד עם הבעיות האלה, אולי לך יש רעיון. ג. אני הייתי שמח שיגיע איזה איזון נורמטיבי שגם יסתייג מצליבה לא מפוקחת בכיכר העיר, הוירטואלית או האמיתית. כולנו מסכימים, אבל השאלה היא איך. איך תגיע לאותו איזון נורמטיבי. אז כמו שאמרתי מצד אחד, לדעתי, רצוי שיהיה מנגנון חברתי של הוקעה של התנהגות לא רצויה (ע"ע סעיף ב'). מצד שני, זה רע שהמנגנון הזה הוא לא מבוקר ולא מפוקח - אבל אני לא יודע איך לתקן את זה מעבר לעצת סבתא של "לשון הרע". בגלל זה שאלתי מה אתה מציע. "אין לי הצעה" זו תשובה לגיטימית - זו גם התשובה שלי... |
|
||||
|
||||
אני לא אוהב את המשפטיזציה שפשתה במדינתנו. מצד אחד נראה כאילו כל מה שיכול ללכת לבית משפט אכן הולך לשם, ומדלג על האפשרויות המקדימות של משא ומתן או בוררות (אפילו בסכסוכי שכנים). מצד שני מציגים לנו מצג כאילו כל מה שלא מסתיים בהרשעה בבית משפט הוא תקין. ככה ביבי יכול להגיד "לא היה כלום" כאשר ברור בעליל שההתנהלות שלו בפרשות שונות לאורך ציר זמן ארוך1 היתה לא מוסרית בעליל. אבל אם לא הורשע בפלילים אז "לא היה כלום". _______________ 1 החל מפרשת עמדי [ויקיפדיה] ב 1996 וכלה בחריגה של מיליון ש"ח בהוצאות מעון רוה"מ ב 2012 |
|
||||
|
||||
ב. ביחס לעבירות מין? בתור התחלה שהנפגעת/המתלוננת1 הופכת להיות שחקן משני בתהליך. האקט היוזם היחיד מצדה הוא הגשת התלונה, ומשלב זה היא הופכת להיות לכל היותר עדה. כן, חוק זכויות נפגעי עבירה מקנה לה זכויות מסוימות, אבל הן חלקיות ובכל מקרה את ההליך הפלילי מנהלת הפרקליטות שהשיקולים והאינטרסים שלה (המוצהרים והגלויים) הם לא השיקולים והאינטרסים של הנפגעת. זה נכון כמובן בכל ניהול הליך פלילי שיש בו קורבן ספיציפי. 1נשים וגברים כאחד |
|
||||
|
||||
ב. יש גם הליך אזרחי לצד ההליך הפלילי (למרות שהוא, מן הסתם, מסובך עוד יותר מההליך הפלילי) שבו הנפגעת1 היא היוזמת והאינטרסים שלה חשובים. 1 נשים וגברים כאחד. אם אני מבין נכון ההליך הזה נכנס לפעולה לרוב לאחר שעיקר העובדות הוכרעו בהליך הפלילי ולכן כבר ברור שמדובר על נפגעת. |
|
||||
|
||||
ב. היקף ההליכים האזרחיים מאד מצומצם ביחס להליכים הפליליים (שהם מצדם מצומצמים ביחס להיקף העבירות שמתרחשות בפועל)1 1 ומאד מצומצם ביחס למה שאפשר היה לצפות במבט ראשוני. |
|
||||
|
||||
תיק החקירה נגד ניסן סלומינסקי נסגר (מחוסר אשמה). בתקשורת עלו מספר עדויות נגדו. למשטרה הגיעו שתי עדויות. נראה שרק אחת הייתה חזקה מספיק כדי לבסס תיק עליה, ואולם העדה לא הסכימה להגיע לחקירה נוספת. או שהלחץ הציבורי על המתלוננות עשה את שלו, או שסלומינסקי הוא באמת סתם טיפוס חביב ואוהב אדם שמדי פעם מחבק. |
|
||||
|
||||
לדעתי העדה שלא הסכימה להופיע לחקירה נוספת צריכה להיות מוזמנת לחקירה באזהרה על הגשת תלונת שווא. |
|
||||
|
||||
האם אין גבול לרשעות? האם אין שום מעצור לכתוב דברים כמו שכתבת1? האם אתה לא מכיר את המגזר של סלומיאנסקי ויכול להסיק שהופעל על המתלוננת לחץ כבד לחזור בה? 1 מצד שני, ממי שהגן על אמירה מתועבת של רפול ניתן לצפות לכל דבר. |
|
||||
|
||||
או שאולי זה יכול להפעיל לחץ נגדי ללחץ מהמגזר? |
|
||||
|
||||
הגשת תלונה על הטרדה מינית גורמת נזק גדול למואשם, נזק שלא מתוקן ולא יכול להיות מתוקן אם מגישת התלונה מקבלת רגליים קרות. כדאי שהמתלוננות יקחו בחשבון מראש שהן עלולות לשלם על כך מחיר, כי כל תלונת שווא פוגעת אנושות במיגור התופעה של הטרדות מיניות. אני שמח שאתה מצפה ממני לכל דבר. לי, לעומת זאת, אין שום ציפיות ממי שטורח להביא קישור שסותר את מה שהוא טוען. |
|
||||
|
||||
נכון. אבל חייבים לקחת בחשבון שהגשת תלונה מסוג כזה היא גם ככה קשה מאד, החקירה הנגדית מתוארת לא פעם כאונס שני, ונשים רבות פוחדות להתלונן, אז עכשיו הן לא רק יפחדו מהשפלה הן גם יפחדו מסנקציות משפטיות? אין לי פתרון. בעייתי מאד העסק |
|
||||
|
||||
אני מסכים, העסק בעייתי. בעיני, מכל מקום, מצב הקיים בלתי סביר. אני חושב שלפני תחילת החקירה בכל תלונה, לאו דווקא במישור המיני, המשטרה צריכה להבהיר למתלונן שאם הוא יבטל את התביעה הוא עלול לעמוד לדין על הגשת תלונת שווא. |
|
||||
|
||||
האם הגשת התלונה מחייבת גם עדות בבית המשפט עם חקירה נגדית? (ברור שאם לא אז כנראה לא תהיה הרשעה, אבל אם העדות במשטרה מספיק משכנעת, אז אפשר לתת "פטור" מהאשמה בהאשמת שווא?) |
|
||||
|
||||
ושוב, אתה מאשים את הקורבן ללא התחשבות במה גרם לה להסיר את התלונה או לשנות את גירסתה. זו הגישה שגורמת נזק ומאיימת על הנשים הבאות שיחוו מקרה דומה מלהגיש תלונה. על סמך החריפות שבה הגנת על האמירה בצורתה המרוככת כביכול ניתן להבין שגם אם אתה לא אוהד אותה, אתה מנסה להוציא את מבטאה זכאי. כשחושבים על זה, זה קצת דומה להגנה על המטרידים מינית. |
|
||||
|
||||
אני לא מאשים את הקורבן. אני מאשים מישהי שאתה קובע שהיא קורבן. הגישה הזאת, שלצערי משותפת לאנשים רבים, היא בדיוק הסיבה לכך שאני מוצא את המצב הקיים בלתי נסבל; אם יש קורבן יש פושע, וככל שאנחנו יודעים הפשע היחיד של האדון סלומינסקי הוא היותו חבר ב"בית היהודי". משום מה יש לי הרגשה שאתה קצת פחות נחרץ לגבי אשמתם של יצחק לאור או נתן זהבי. זאת ממש תמונת מראה לגישתם של ליכודניקים לא מעטים. כך, למשל, בראיון רדיופוני עם השר גלעד ארדן ששמעתי לפני כמה ימים, הוא הסביר בצורה רהוטה, ברורה ומשכנעת את עמדתו לגבי חזקת החפות שצריכה לעמוד לראש הממשלה ועמיתו החשודים בפלילים. מה יש להגיד? גישה נאורה וליברלית שבהחלט תואמת את דעותי שלי. אלא שאז עברו לדבר איתו על הנושא הבא, שהיה רצח החייל רון קוקיא, והנה חזקת החפות של החשודים (כלומר "הרוצחים השפלים") התפוגגה כלא היתה, ממש כמו הבטחות הפוליטיקאים יום לאחר הבחירות. בלי אף בדל של ספק או הסתייגות, בלי שום "חזקה" ושום "חפות" השר לבטחון פנים התייחס אך ורק לכך שאסור להסיק מסקנות לגבי המגזר הבדואי כולו בלה-בלה-בלה. נשארתי עם השאלה המטרידה אם חזקת החפות עומדת ליהודים כולם או לחברי מרכז הליכוד בלבד. אם אתה חושב שהקישורים שאתה מביא לעניין רפול מחזקים את הטיעון שלך, תמשיך. ___________ למערכת: אני מתנצל על ריבוי ההדגשות, אבל בהתחשב בכישורי הבנת הנקרא של בר הפלוגתא שלי דומני שיש להן מקום (לא שיש לי אשליות בקשר לתועלתן, אבל לנסות צריך). |
|
||||
|
||||
אופי ותוכן התגובות שלך בנושאי אונס והטרדות מיניות מציגות אותך כאנטי פמיניסט (כמו למשל בתגובה 645052) ועל כך מצאתי לנכון להגיב. כמובן שקיימת חזקת החפות אבל היא רלוונטית יותר לספירה המשפטית. במקרה שאישה מתלוננת על גבר, העמדה הסבירה היא להאמין לה מכיוון שעצם החלטה על תלונה אינו דבר פשוט והיא כרוכה בהבעות אי אמון, בהשמצות אישיות ומירור חיי המתלוננת. זה נכון גם למקרים של יצחק לאור ונתן זהבי.(תלונות כאלו חשודות רק כשהן מועלות על רקע פוליטי מסוים כמו במקרה מני נפתלי שאינו שמאלני.) אתה גם מתעלם מכך שישנה מתלוננת נוספת שלא הסירה את עדותה ויצאה כנגד החלטת סגירת התיק. בתור מי שכל כך מתנגד לאמירה הגזענית והמכוערת של רפול, השצף קצף שיצא ממך כשהתנגדתי לריכוך שניסית לעשות למילותיו מציב את ההתנגדות לכאורה הזאת בעמדה מוזרה מאוד. |
|
||||
|
||||
מקרה סלומיאנסקי לא יכול להיות תוצאה של רדיפה פוליטית? בינו לבין בנט התנהלה מערכת בחירות די מלוכלכת בעבר. האם המתלוננת נגד מני נפתלי נסוגה בה מעדותה? כמוכן: אני מסכים איתך שיש הבדל בין חזקת החפות המשפטית למעמד הציבורי ושצריכים להיות סטנדרטים גבוהים יותר לאיש ציבור. אבל האם נפתלי אינו איש ציבור, בתור אחד ממובילי וסמלי המאבק? |
|
||||
|
||||
המתלוננת נגד מני נפתלי לא יכלה להגן על טיעוניה ולפי עדויות ציחקקה בעת העימות ביניהם. כשמוסיפים את זה לפעילותו הציבורית של נפתלי שאינה נוחה ומקובלת על תומכי הזוג מבלפור זה מדיף ריח חשוד. אם אכן התלונות כנגד סלומיאנסקי יתבררו כתלונות שווא כמובן שצריך להעמיד את המתלוננות לדין אבל זה לא בטוח אפילו לגבי המתלוננת שחזרה בה וככל שאינני מחבב את בנט, לא הייתי רוצה לשרבב את שמו לענין אלא אם יהיו ראיות מוצקות לכך. |
|
||||
|
||||
תיק נוסף שנסגר הוא זה שנגד מני נפתלי. הוא נסגר מחוסר ראיות לאחר שהתגלו קשיים בעדותה של המתלוננת נגדו, עובדת בבית ראש הממשלה. |
|
||||
|
||||
לזה אפשר להאמין שנתפר נגדו תיק. |
|
||||
|
||||
מה ההבדל בינו לבין סלומיאנסקי (חוץ מצורת הזיכוי: סלומיאסקי זוכה מחוסר אשמה. נפתלי: רק מחוסר ראיות). |
|
||||
|
||||
ההקשר הכללי. נגד מני נפתלי צמחה פתאום האשמה כשהוא היה בהליכים נגד משפחת נתניהו. |
|
||||
|
||||
נגד אנשים רבים צומחות האשמות (שווא או לא שווא, בתחום המיני או אחר) כשהם עומדים לבחירות, כשהם עומדים בפני קידום, כשהם הופכים לנבחרי ציבור, כשהם זוכים בפרס, כיבוד או תואר כבוד כלשהו. אפשר לטעון שזו התנכלות ואפשר לטעון שזה מפני שהם עלו לכותרות והצליחו, וזה גורם למי שנפגעו מהם בעבר לפעול לכך שייעשה צדק. |
|
||||
|
||||
כשמדובר בטענה על הטרדה מינית, ראוי בדרך כלל להאמין למתלונן/מתלוננת כפי שהסברתי בתגובה 696025 . טענות מסוג כזה לא שכיחות כשקר בניגוד לטענות השוביניסטים. המקרה של מני נפתלי הוא יוצא דופן ודי לחכימא. |
|
||||
|
||||
ברור שהוא שונה. הרי מני נפתלי נראה טוב, למה לו להטריד אישה בת חמישים? |
|
||||
|
||||
אייקון סרקאזם, אני מקווה? |
|
||||
|
||||
(מעדות הנחתום על עיסתו) |
|
||||
|
||||
אתה לא ממש יכול לגזור מטעמך האישי או מהנחות מוקדמות על נפתלי. אני מניחה שאתה גם לא חובב קטינות, ובכל זאת יכול להבין שיש גברים שיתקפו אותן מינית. |
|
||||
|
||||
אה, אז תגיד :-) מודה שלא עקבתי אחרי כל הפרסומים בתחום. עכשיו צריך להעמיד אותו למשפט על פגיעה ברגשות ציבור שלם. אני בגיל הזה בעוד חצי שנה ומוכנה לעמוד בראש התביעה הייצוגית. (אגב, הטיעון שלי מקודם היה די בעייתי, כך חשבתי הבוקר, כי הוא לכאורה שם את חובבי הקטינות וחובבי בנות החמישים באותה מגירה. מדובר בסה"כ בפער של 11 שנה בין החתיך הנ"ל לבינה, מי ישמע, ראיתי רבים כאלה בסביבתי, לשני הכיוונים, ואפילו מאוד-מאוד קרוב). |
|
||||
|
||||
זה באמת יפה, לטעון טענה ולהביא הוכחה מטענה שלך שנכתבה 6 דקות קודם לכן ועונה לשאלה אחרת. אתה הערת לגבי *העיתוי* של התלונה נגדו, ואני השבתי שדווקא עיתוי כזה הוא מובן. לא ראיתי שיש לך תשובה לזה מלבד הכללות על תלונות כאלה באשר הן וקביעה בלתי מבוססת על התלונה האחת שהיא שקרית לדבריך. |
|
||||
|
||||
לא אמרת שום דבר מעבר למובן מאליו. אני הרחבתי בענין לגבי פרשת מני נפתלי כפי שאני רואה אותה וכפי שמעידה סגירת התיק. |
|
||||
|
||||
אם ''הרחבתי'' פירושו ''שיניתי כיוון כדי לא להתייחס לטענה עניינית'' אז הכל בסדר. |
|
||||
|
||||
החוקר שנעזר בנפתלי כעד המדינה כדי לבסס את התיק נגד שרה נתניהו, הוא שחקר את נפתלי לגבי התלונה של גורודצקי. מופרך? מסתבר שדווקא כך, גם על פי דברי נפתלי בראיון הזה (3:10) |
|
||||
|
||||
(וסליחה מראש על שקישרתי לכתבה של רונן, אפשר להתעלם ממנה) |
|
||||
|
||||
אפרופו שרה נתניהו, שוב התפרסמה הקלטה מביכה מאוד שלה. הייתי רוצה להזהיר כל מי שרוצה לשמוע. לפני מספר חודשים התראיין העיתונאי יואב יצחק אצל רזי ברקאי (אאז"ן). יצחק טען שידוע לו ממקור אמין שהגב' סובלת מבעיות נפשיות. רזי המבוהל הזהיר אותו שמקורבי נתניהו אוהבים להגיש תביעות דיבה, אך יצחק סרב לסייג או לחזור בו מדבריו. עיון בויקיפדיה מראה שליצחק היסטוריה קשה ביחסיו עם חוגי נתניהו ולכן יתכן שאני רואה מהרהורי ליבי ובכל זאת ארהיב עוז ואומר: היתה לי הרגשה שהמקור של יצחק הוא קרוב מאוד למשפ' נתניהו. פירשתי את הנאמר כתחינה שלהם האומרת: אשת רוה"מ במצב לא טוב ואנו דואגים לה. אנא הניחו לה. ואף אני רוצה לומר: בשם האל הניחו לשרה נתניהו. אף אחד מכם לא רוצה למצוא עצמו יום אחד אחראי למה שיכול לקרות לה. לא מדובר כאן בשקיפות של אנשי ציבור אלא בפיקוח נפש ממש. זכרו, לא חשוב מה שרה עושה, נבחר הציבור הוא ביבי והוא צריך לתת דו"ח בפני הציבור ולא היא. שנית, התנהגותה של הגב' ידועה. כל מי שמוכן לדעת כבר יודע. איזו מטרה משרתת ידיעה נוספת. האם בשביל ידיעה שאחר יומיים עוטפים בה דגים, אתם מוכנים לסכן את מצפונכם ואולי גם את גופכם? |
|
||||
|
||||
העניין הוא שהתנהגותה פוגעת באחרים, כפי שביהמ"ש פסק. התנהגותה משפיעה על מוסדות ותפקידים בכירים במדינה, כפי שדווח לא פעם. איו מה להניח לה כל עוד היא דוחפת עצמה או נדחפת ע"י בעלה או עוזריה לבמה הציבורית. במקום הקריאה "אנא הניחו לה" האם לא עדיף לקרא "אנא הניחי לנו"? |
|
||||
|
||||
צריך לחזור ולהדגיש, על אף צווחות הקוזק הנגזל של שלטון הימין וחסידיו, רצונה של האופוזיציה ושל אזרחים להפיל את נתניהו הוא לגיטימי ודמוקרטי. הפרסומים החוזרים ונשנים של מה שכבר גלוי וידוע על אשת רוה''מ אינם תורמים דבר. בכל מקרה, בשלב זה כבר ברור ששרה לא תניח לנו אלא אם כן בעלה יניח לנו. |
|
||||
|
||||
אשת רוה''מ בחרה מרצונה החופשי להיות דמות ציבורית. אף אחד לא התעניין בשאלה אם סוניה פרס, למשל, היתה נתונה להתקפות היסטריות כאלה (כידוע היא לא) וזה לא בגלל שלא חיפשו רפש להטיח בבעלה. נראה שהשמועות על הטרור שהגב' נתניהו מפעילה בסביבתה הקרובה מקבלות אישוש בקלטת, ולאותה אוירת פחד יש בהחלט משמעות על חיי כולנו - לא כאשר היא מופעלת כלפי עובדי המשק אלא כאשר הגב' מתערבת בעניינים פוליטיים. ועניין התערבותה בעניינים פוליטיים מוכחש ע''י גורמים בסביבת רוה''מ באותה נחרצות בה הוכחשה העובדה שהגב' היא בעלת פתיל קצר ביותר. |
|
||||
|
||||
טוב, לטובתה של סוניה כדאי היה לה לשמור על פרופיל נמוך ולא להסתבך עם חמותה הערבייה. לא ככה? |
|
||||
|
||||
שלא לדבר על פגיעה אפשרית בשער מניות תדיראן. |
|
||||
|
||||
מה שאני לא מבין זה איך אני אמור לסמוך על שיקול הדעת של מי שהתחתן שלוש פעמים, ובפעם השלישית זה מה שהוא בחר (פסי-כו-לו-גית!). אוסיף שהוא התחתן עם שרה כשהוא בן 42, אחרי שכבר התפרסם כשגריר ישראל באו"ם ובעת שהיה ח"כ וסגן שר החוץ. היינו שערכו בשוק הבשר היה גבוה במיוחד. |
|
||||
|
||||
נזכרתי בילדי בית הספר החרדי שם עובדת הפסיכולוגית החינוכית (שעה בשבוע). הכי טוב יהיה שהמדובר בהונאה גמורה מן הסוג הטיפוסי למעורבים. אם לא, ישא צוות ביה''ס ומנהליו באחריות. |
|
||||
|
||||
איך שקראתי את דבריך מייד עלתה בעיני רוחי דמותה של דולורס אומבריג' |
|
||||
|
||||
להגיד ''ישא צוות ביה''ס ומנהליו באחריות.'' זה להתנער מאחריות. אם הגברת עובדת רק שעה בשבוע (נשמע אגב הגיוני בעולם הנכלולי שלהם) אז הסכנה הישירה לא קיימת. אבל יש סיכונים אחרים, משמעותיים יותר. העיקרי בהם הוא השחיקה הנפשעת בערכים הנעלים שאמורים ר''ל להנחות אותנו. אלא שערכים אלה, כפי שביקרתי תגובה אחרת שלך, מושלכים היום לפח האשפה בידי חוגים הולכים וגדלים כי הם ערכים הומאנים, ליברלים, שמפריעים לבריונים לממש את זכותם לביטוי אישי וחרות. אופס, גם אלא ערכים ליברלים, אבל מרבה סתירות מרבה כוח. |
|
||||
|
||||
אם ''טענה עניינית'' פירושה אמירה טריביאלית ומובנת מאליה ללא התייחסות למצב קונקרטי עם נפשות פועלות מוכרות אז הכל בסדר. |
|
||||
|
||||
זו הפעם השניה שאתה כותב כאן שהתיק נגד סלומיאנסקי נסגר "מחוסר אשמה", אבל מהודעת היועמ"ש כפי שצוטטה בכלי התקשורת עולה שהעילה היא "חוסר ראיות". תוכל לבדוק שוב? |
|
||||
|
||||
צודק. עברתי שוב על דיווחים שונים ואין לי מושג איפה קראתי על חוסר האשמה. |
|
||||
|
||||
אפשר, למשל, להציף את הרשתות החברתיות בתלונות, השמצות הכפשות, הלעזות, לכלוכים ושאר מטעמים נגד כל מה שזז או נח1, ואז הכל ייעלם ברעש הכללי. בעצם נראה לי שאנחנו בעיצומו של התהליך. _____________ 1- לפחות אחד שהוזכר לאחרונה: בשלום על משכבו. |
|
||||
|
||||
אפשר יותר טוב מזה. למשל להמציא מנגנון שממחזר הכפשות ומפיק מהן חשמל וככה נשמור על הסביבה תרתי משמע.. |
|
||||
|
||||
1. כן. 2. לא יודע איך, אבל הייתי שמח לאפקט המניעה בלי אפקט ההוקעה הפומבית על סמך עדות לא בדוקה של צד אחד. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |