|
||||
|
||||
ב. ביחס לעבירות מין? בתור התחלה שהנפגעת/המתלוננת1 הופכת להיות שחקן משני בתהליך. האקט היוזם היחיד מצדה הוא הגשת התלונה, ומשלב זה היא הופכת להיות לכל היותר עדה. כן, חוק זכויות נפגעי עבירה מקנה לה זכויות מסוימות, אבל הן חלקיות ובכל מקרה את ההליך הפלילי מנהלת הפרקליטות שהשיקולים והאינטרסים שלה (המוצהרים והגלויים) הם לא השיקולים והאינטרסים של הנפגעת. זה נכון כמובן בכל ניהול הליך פלילי שיש בו קורבן ספיציפי. 1נשים וגברים כאחד |
|
||||
|
||||
ב. יש גם הליך אזרחי לצד ההליך הפלילי (למרות שהוא, מן הסתם, מסובך עוד יותר מההליך הפלילי) שבו הנפגעת1 היא היוזמת והאינטרסים שלה חשובים. 1 נשים וגברים כאחד. אם אני מבין נכון ההליך הזה נכנס לפעולה לרוב לאחר שעיקר העובדות הוכרעו בהליך הפלילי ולכן כבר ברור שמדובר על נפגעת. |
|
||||
|
||||
ב. היקף ההליכים האזרחיים מאד מצומצם ביחס להליכים הפליליים (שהם מצדם מצומצמים ביחס להיקף העבירות שמתרחשות בפועל)1 1 ומאד מצומצם ביחס למה שאפשר היה לצפות במבט ראשוני. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |