בתשובה להמערכת, 24/10/17 17:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
קשה לי להבין את ההגיון שבפסיקה (בהסתייגות מכך שאינני יודע מה הסף הנדרש עבור תביעה ייצוגית). לדעתי "תעשיית התביעות" הקטנות היא תופעה ברוכה שבה האזרח ממלא את מקום המשטרה והפיקוח - גופים שיעילותם ידועה - ומקבל את שכרו מבית המשפט. יש לי הרגשה לא נוחה שבית המשפט לא אוהב את התביעות האלה פשוט משום שהן מטילות עליו עומס כך שהפסיקה מושפעת מהאינטרס של השופט, לא של הציבור. אם אני צודק, העיצה שלי לשופטים היא דווקא להטיל קנסות כבדים ככל האפשר על העבריינים כדי שיהיו פחות עילות לתביעה. ידיעה אחת בנוסח "פאב נקנס ב 100,000 ש"ח בגלל אי אכיפת חוקי העישון" תקטין את כמות העבירות, ובעקבות זאת את כמות התביעות, במידה משמעותית מאד. אגב, עצה דומה הייתי נותן גם לאותם מקרים בהם חברות הביטוח נוקטות בטקטיקה הידועה של דחיית תביעות בטענת מגוחכות, מה שידוע כ"שיטת מצליח". כל האמור לעיל לא קשור לכך שאני ממשיך להתנגד לחוק העישון. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי השיגור נזכרתי שפעם כבר קישרתי ל: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4022065,00.h... מה שמחייב שינוי קטן בניסוח (במקום "ידיעה אחת בנוסח..." צ"ל "ידיעות בנוסח..."). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רואה שתעשיית התביעות הייצוגיות משמשת כשוט במאבקו של האזרח הקטן בחברות הגדולות, אלא כמקור הכנסה לעורכי הדין המתמחים בתחום. מדי פעם אני מתבשר בדרך אגב על איזה הסדר פשרה שהבנק שלי הגיע אליו מול איזה תובע, ובמסגרתו אני זוכה לקבל שמונה שקלים וששים ושלוש אגורות ישירות לחשבוני, או שחברת הסלולר מוסרת לי תלוש בגובה 20 או 50 ש"ח למימוש בחנויותיה בלבד במסגרת הסדר פשרה עם תובע מסוים. אני משוכנע שבמסגרת אותם הסדרי פשרה התובע זוכה לקבל החזר הוצאות עו"ד במאות אלפי (שלא לומר מיליוני) שקלים. התוצאה: אני לא יצאתי נשכר במיוחד, הבנק או חברת הסלולר סבלו לכל היותר מעקיצת יתוש, אבל עורכי הדין גרפו לכיסם סכומים נאים. עודף ההיצע בתחום עריכת הדין גורם לחסרי התעסוקה מביניהם ללטוש עיניהם לעבר מקור ההכנסה השופע הזה וזה גורם לערימת תביעות יצוגיות בעלות מעט נפקות משפטית בשיטת מצליח. כמובן שזה מעצבן את השופטים כשמגיעים אליהם כמויות של תיקים שנודף מהם ריח הבולשיט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> הבנק או חברת הסלולר סבלו לכל היותר מעקיצת יתוש שתי דקות עם גוגל גילו לי שהבנקים לפעמים משלמים עשרות מיליוני שקלים בעקבות תביעות ייצוגיות (לא בדקתי סלולר). לא הייתי קורא לזה עקיצת יתוש. המועדון שנקנס ב-150,000 ש"ח, ששכ"ג קישר אליו, גם כן חטף בומבה לא זניחה. אם תביעות ייצוגיות כאלה הפחיתו ולו במעט את הדורסנות / חמדנות / רשלנות של איזושהי חברה במשק - גדולה כמו בנק או קטנה כמו מועדון - אז הרווחנו. גם דעתי אינה נוחה מעורכי דין שעושים קופות דרך האפיק הזה, אבל האלטרנטיבה (אין בוכטות לעורכי דין, אין תביעות ייצוגיות ואין הרתעה) יותר גרועה. כלומר אני לגמרי עם שכ"ג בעניין התביעות הייצוגיות (ולגמרי נגדו בעניין חוק העישון - אני חושב שזה חוק ראוי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאה מיליון פה, שלושים מיליון שם, עקיצות יתוש. בנקים אמריקאים שילמו קנסות במיליארדים1 , ביחד בעשרות רבות של מיליארדי דולרים, על הגזל שהם גזלו מלקוחותיהם, וזה עדיין היה להם מאוד מאוד משתלם. בנק לאומי ישלם יותר מ 2 מיליארד שקל קנסות על סיוע ללקוחותיו בהתחמקות ממס בארה"ב. זה כבר כסף כבד בשביל לאומי, כי הוא עולה כמה מונים על סכום הביטוח שיש לו נגד מקרים כאלה. עדיין לאומי מתעקש לפטור את בכיריו מאחריות. תביעה ייצוגית לא יכולה להיות כלי מרתיע נגד התנהגות דורסנית של חברות. רק אחריות אישית של המנהלים תוכל לשנות משהו. כל עוד אף אחד לא הולך לכלא כשהוא גוזל את הלקוחות שלו אין שום תמריץ להפסיק לעשות את זה- כשהוא מצליח הוא ממלא את כיסיו בבונוסים וכשמתגלה התרמית או הגזל "החברה" משלמת קנס. __________________ 1 לאחרונה התברר ש JP Morgan, האביר הלבן שילם גם הוא בשושו 13 מיליארד דולר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים בריבוע. והיתה הזדמנות מצוינת להדגים זאת, כזאת שמגיעה אחת במאה שנים, בדיוק לפני 9 שנים. ואיך, איך החמצנו אותה ומי, מי היה זה שהחמיץ את ההזדמנות הזאת והשאיר אותנו עם החטא הקדמון הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרווח של אותו עו"ד לא מפריע לי כל עוד התובע זוכה לתגמול נאות כי זה מה שמגביר את המוטיבציה להגיש עוד תביעות על עוולות אזרחיות שהשלטון לא אוכף. אם נתעלם מעניין הייצוגיות, אני הייתי שמח, למשל, אם כל אזרח היה יכול להגיש תביעה קטנה (כלומר בלי צורך בעו"ד) נגד מי שחונה בחניית נכים בלי תו1 ולקבל פיצוי על הזמן והטירחה שלו, בלי שום קשר לשאלה אם הוא אישית נפגע מכך בפועל. אני ער לבעייתיות של "הלשנות" כאלה על האקלים החברתי, אבל לדעתי בג'ונגל הציבורי שלנו היתרונות עולים על החסרונות. לגבי "עקיצת היתוש" יובל כבר ענה לך, ואני רוצה להוסיף שגם עקיצות מרובות של יתושים יכולים להוות מטרד לא קטן, וכמו כן השופט יכול בהינף קולמוס להפוך יתוש או שניים לדבורה. ולגבי הבולשיט, אכן במקרים שהתביעה מופרכת בעליל נכון להפוך את כיוון המוטיבציה ולהטיל את ההוצאות על התובע, אבל הויכוח העיקרי שלי עם פסק הדין המדובר הוא בשאלה אם מניעיו של התובע שייכים לזה. לדעתי אין שום קשר. ______________ 1- ברמאים שמסתובבים עם תו נכה שהשיגו באמצעים לא כשרים (למשל יש להם קרוב נכה שהמכונית שלהם רשומה על שמו) יותר קשה להלחם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מניעיו של התובע רלבנטיים כי הבסיס לכל תביעה היא שנגרם לתובע נזק. בתביעה יצוגית התובע טוען שנגרם נזק לקבוצה שלמה שהוא נמנה עמה. אם הוא מתעקש לשבת באגף המעשנים למרות שהוצע לו לעבור לאגף הלא מעשנים, המניעים שלו רלבנטיים. הרווח של עורך הדין מעניין אותי רק מצד הפרופורציות. במקרה שיובל קישר אליו, מעבר ל 35 מיליון ש"ח שנפסקו לטובת הקבוצה, ארבעה התובעים הספציפיים זכו ב 50 אלף ש"ח כל אחד, סך הכל 200 אלף ש"ח, ואילו עורכי הדין קיבלו ביחד 6 מיליון ש"ח. האם הסכום שנפסק לעורכי הדין מושפע מגובה הזכיה או שהוא מושתת על עלויות ניהול התיק בלבד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קנסות כאלה גם יקטינו את כמות הפאבים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |