![](/img/cornr_br.png) |
הרווח של אותו עו"ד לא מפריע לי כל עוד התובע זוכה לתגמול נאות כי זה מה שמגביר את המוטיבציה להגיש עוד תביעות על עוולות אזרחיות שהשלטון לא אוכף. אם נתעלם מעניין הייצוגיות, אני הייתי שמח, למשל, אם כל אזרח היה יכול להגיש תביעה קטנה (כלומר בלי צורך בעו"ד) נגד מי שחונה בחניית נכים בלי תו1 ולקבל פיצוי על הזמן והטירחה שלו, בלי שום קשר לשאלה אם הוא אישית נפגע מכך בפועל. אני ער לבעייתיות של "הלשנות" כאלה על האקלים החברתי, אבל לדעתי בג'ונגל הציבורי שלנו היתרונות עולים על החסרונות. לגבי "עקיצת היתוש" יובל כבר ענה לך, ואני רוצה להוסיף שגם עקיצות מרובות של יתושים יכולים להוות מטרד לא קטן, וכמו כן השופט יכול בהינף קולמוס להפוך יתוש או שניים לדבורה.
ולגבי הבולשיט, אכן במקרים שהתביעה מופרכת בעליל נכון להפוך את כיוון המוטיבציה ולהטיל את ההוצאות על התובע, אבל הויכוח העיקרי שלי עם פסק הדין המדובר הוא בשאלה אם מניעיו של התובע שייכים לזה. לדעתי אין שום קשר. ______________ 1- ברמאים שמסתובבים עם תו נכה שהשיגו באמצעים לא כשרים (למשל יש להם קרוב נכה שהמכונית שלהם רשומה על שמו) יותר קשה להלחם.
|
![](/img/cornr_bl.png) |