|
||||
|
||||
את התמונה הזו מרוחה על העמוד הראשון של הניו יורק טיימס. כמה נקודות היא שווה, לא בדעת הקהל העולמית אלא בחוצות עזה, קהיר וקראצ'י? אם כבר לינקקתם לני"ט, במגזין מתפרסמת כתבה ענקית על יניב שגיא, לוחם בפלס"ר צנחנים. |
|
||||
|
||||
לא שיש לי בעיה עם זה. מעניינת בסך הכל - במיוחד מעניינת אם מתאמצים להיות אמריקאי שקורא אותה מעל קנקן קפה מגעיל. ''לא ידעתי שהיהודים השתלטו גם הניו יורק טיימס,'' חשב לעצמו ג'ון בעודו מרים את הכוס אל שפתיו. |
|
||||
|
||||
רק כדי לוודא - ההנחה שלך שכל כתבה פרו-ישראלית תתקבל כתעמולה ציונית, היא ביקורת על הקהל האמריקאי, או על ישראל? |
|
||||
|
||||
האמריקאים שקוראים את הטיימס הם בד''כ אלה שיודעים טיבו של קפה טוב. |
|
||||
|
||||
אתה מתכוון שהם אמריקאים ממוצא איטלקי? |
|
||||
|
||||
שלום למר פופק הניחבד! קבר קמה זמן אני מחפס אותחה בשביל מה שכתבתה בעיניני משקאות.ואיך שהיתחילו פו לדבר עלהקפה ישר ידעתי שתבו.יעני ברמן.אולי אתה יחול לעזור. בעינין של להחזיר את הקבינס שהיה בעם משקה. ואני לו שתיתי מימנו.היתבישתי ליקנות. למה לו היה לי ג'ינס. רק לבשנו אז גברדין, |
|
||||
|
||||
למרבה הצער פוטרתי מתפקידי במשרד ראש הממשלה ואף פיצויים או מכתב פיטורים (שלא לדבר על שעון זהב סימלי או איזה מינוי מכובד) לא זכיתי לקבל. בכל אופן בשל מעמדי הנחות, לפי שעה לא אוכל לסייע בידך אולם רשמתי את בקשתך ומייד לאחר שאשוב לגדולתי ואסיים את המשימות הדחופות של השבת הזיפ למדפי המרכולים והקריסטל קולה בבקבוק זכוכית כבד לקיוסקים אני אתפנה לטפל בה. בינתיים הרשה לי להמליץ לך על שתיית מים. דע כי שתיית מים רבים אינה גורמת להשמנה והיא טובה מאוד לעור הפנים. כמו כן מים הם המשקה הזול ביותר שניתן למצוא ובמקומות מסוימים אתה יכול למצוא מיים פשוט זורמים ללא השגחה נתונים לשתיה של כל מאן דבעי למשל בפארק הגדול הזה שבין תל אביב לרמת גן, מול הלונה פארק. |
|
||||
|
||||
ואני ממליצה על שתיית עראק - זה ישרוף לשניכם את כל נפיחות-הקשקשנות!! |
|
||||
|
||||
לא שזה הופך אותו לפחות מומלץ לשתיה, אם הקיבה שלך עשויה מנירוסטה. |
|
||||
|
||||
לפחות, בפעם האחרונה שבדקתי - שתיתי עראק מעורב עם מיץ אשכוליות, ולא שמן מכונות. אגב - למישהי פה יצא לנסות פעם וודקה צ'כית 70 אחוז עם לימונדה? טעם החיים!! |
|
||||
|
||||
כצאצא לילידי פולניה אני מעדיף וודקה, הסוג הרגיל עם ה 45% מספיק לי בהחלט ואני מעדיף אותה ללא תוספות של מיצים טיבעיים (זה גורם לי להרגיש נשי משהו ואין דבר שאני פוחד ממנו יותר) או משקאות אנרגיה כפי שנוהגים הצעירים לשתות (זה גורם לי להרגיש זקן שזה קצת פחות מפחיד אבל יותר מדכא). |
|
||||
|
||||
גם אני פולניה לצערי, אבל עובדה בלתי-נעימה זו ניתנת תמיד לתיקון - באמצעות עינטוזים לטברנות, זלילת סטייקים בסחוג (שיגרמו שוק טראומטי לאמא שלי אם היא תנסה אותם פעם) וצפייה בבריזה, למשל. ואתה פוחד להרגיש נשי? או קיי... פחד *כזה*, חמודון, הוא ההוכחה להיותך הומוסקסואל מוכחש... צא מן הארון, ותכיר בעובדה: אנו הנשים מושלות בעולם!! :-)) דורית. |
|
||||
|
||||
למרבה הצער אני שונא טברנות, שונא מוזיקה מזרחית, אני שונא אוכל מזרחי ומחובר לכבלים אנלוגיים (לפחות אני לא משלם). אינני מוצא שום דבר שלילי בלהיות פולני ואינני מוצא שום דבר חיובי במזרחיות מזויפת. מיותר לציין שאין לי שום בעיה לקבל אנשים שהעדפותיהם התרבותיות או הקולינריות שונות משלי כל עוד הם מקבלים את זכותי לחשוב אחרת מהם. באשר להומוסקסואליות המודחקת שלי1, לא הבנתי מה הקשר שלה עם שליטת הנשים בעולם, ניראה לי שההפך הוא הנכון, אישה יכולה לגרום לי כיום לעשות כל דבר שתחפוץ תמורת חיוך וכמה מילים טובות (על מין אוראלי כתמורה לסחיבת משאות כבדים, חילוץ מכוניות וחטיפת מכות מבריונים עבור נשים מזדמנות ויתרתי כבר לפני שנים). אם אגלה שאני יכול להסתדר טוב יותר עם גברים, הן תאבדנה את השליטה הזו בי ואחרי, בעולם כולו. ==================================== 1 לא שיש בדברים כדי לאשר או להכחיש את היותי הומוסקסואל מוכחש, עלי לברר סופית את הנקודה לפני שאצא בהצהרות גורפות, אם כי יתכן שזה יסביר את חוסר יכולתי להגיע לסיפוק מיני ב 17 השנים האחרונות. |
|
||||
|
||||
אם כך, איך ולמה נשפכה לך מרדומה על המקלדת? |
|
||||
|
||||
אני עובד כמלצר וסלקטור במסעדה טריפוליטאנית. השכר שלי מורכב מטיפים ושאריות ולכן זה מה שיש לי במקרר ואת זה אני נאלץ לאכול. |
|
||||
|
||||
אופס - נדמה לי, שניצחת אותי בהגיון שבנקודה הזאת... קורה. |
|
||||
|
||||
אין לי הנחה מסודרת וגם לא ביקורת של ממש. לי אישית רווח לקרוא את הכתבה. ההרגשה שלי השתפרה, האמון שלי נסק, המצפון (במקרה זה המילה מצפון משמשת כפחד מדעת הקהל האמריקאית - מושג שלמען האמת הוא מטופש יותר ממצפון גרידא) שלי נרגע. זה היה מפתיע ומשמח לגלות שמישהו שהוא לא ישראלי אולי צלח שבעה עמודים (מעניינים) אלה וזכר מהם את הרעיון הכללי. מה שמעים טיפה על העניין הוא שנדמה שבעצם כתבה זה לא יכולה לעורר אמון. אני לא מפקפק באמיתות הדברים הכתובים שם - רק שאם אני מעלה בדעתי דובר של איזה משרד הסברה ישראלי (יש דבר כזה?) שיותן לו לשכתב את הטקסט, קשה לי לחשוב על פסיק אחד שישונה. עכשיו - זה כיף לחיות במקום שבו האמת (ונניח שדיווחים עיתונאיים בעיתון של מדינה שלישית מתקרב לאמת*) זהה לתעמולה. פשוט רווח לי. לשאלתך: הכתבה נכתבה בידי אדם שיש לו דעה מאוד מוצקה על העניין, ולא קשה לראות את זה. לדעתי במקרה הזה יש מימד תעמולתי, ואותי אישית מעניין לחשוב מה יחשוב מי שיקרא את הכתבה הזו כשבידו השניה יש קנקן קפה מגעיל - ונדמה לי שהוא לא יקרא את הדברים כפשוטם. יש לו פחות סיבות להאמין לזה משלי יש. זה הכל. * אולי רון בן יעקב רמז משהו באשר למעמדו של העיתון שבו נקראים הדברים - אני מודה שלא לגמרי הבנתי (כשאני לא מבין מה אומרים לי יש לי תחושה שצוחקים עלי, אז אני קצת מתבייש לשאול). |
|
||||
|
||||
לא רמזתי אלא דיברתי ברורות. בד''כ קוראים את הטיימס אנשים קצת יותר מתוחכמים, שבנוסף לכמיהתם לקפה טוב (ומפרקולטור אפשר להפיק קפה טוב) הם לא אלה שבקלות אפשר למכור להם לוקשים, כמה שלא יעטפו אותם בסכרין. ישנם קוראים יהודים, אגב, שמתייחסים אליו כאל עיתון האויב, הליברלי מדי לטעמם, אולי כמו שתמיחסים להארץ. |
|
||||
|
||||
אני מרגיש ממש כמו אלכסנדר טאקו-בל. |
|
||||
|
||||
כרונולוגית אני אענה לך לפני שאענה לדובי, למרות שהוא מחכה יותר זמן ממך - וזאת מכיוון שתגובה ארוכה שלי אליו נעלמה, ואיתה (עד כמה שאני מבין במחשבים) גם המחשב, בעצם. ! מאחר ששני המחשבים שבהם אני משתמש ביום יום (לא באותם ימים) יצאו מכלל פעולה (לא בגלל וירוסים, אלא בגלל עקרונות פיסיקליים שחבל שהתעלמתי מהם) חיברתי מחשב נייד (מיושן קמעה) לקיר וגם בדקתי איתו דואר. תיבת הדואר שלי הייתה מוצפת בספאם, ולמרבה הצער לא ביטלתי את אפשרות הפריוויו. לאחר שבדקתי את הדואר, המחשב התחיל להתבכיין לי בקשר לכל מיני קבצים שנדרסו, אבל אני המשכתי בשלי ואף כתבתי תגובה באייל, ואז התחלתי עוד אחת, אם כי כאמור היא לא תזכה לראות אור - המחשב השתגע ויש יסוד די טוב להאמין שבדיקת הדואר גרמה לכך. זהו, בינתיים - דיווחים בהמשך. נ.ב: תודה על הרעיון - אם כי נראה שאיחרתי באימוצו. |
|
||||
|
||||
למרות שגם אימילך הקליברי נכלל ברשימת שולחי הוירוסים אלי, (שכבר כוללת כמחצית ממשתתפיו הקבועים של האיל) אני מסרב להכנע לטרור הוירטואלי הזה ומשאיר את אימילי המפורש לשימוש הקהל הרחב. אין כמו דואר מבוסס רשת, לכל היותר יפילו את השרת של האוניברסיטה העברית. |
|
||||
|
||||
אולי יסכימו מנהיגי האתר לשנות את כתובת הדואר למבקשים זאת, באופן כזה שיחול גם על דפים ישנים? לא שינוי גדול דווקא; כפי שהסבירו קודם, שינוי קטן יספיק כדי להיפטר מפגיעתם הרעה של הרובוטים. |
|
||||
|
||||
אולי העורכים פשוט יחליפו את כל ה-@ בסימן אחר, $ או #, בכל כתובות האייל? וירוס קלז מסרב לעבור מן העולם וזה מעייף. |
|
||||
|
||||
אולי תתעניינו בעובדה שהמחשב הנייד התם פורמט1, וזאת אכן לאחר שנפגע מהוירוס. למרבה המזל הוא שיכן בעיקר תוכנות למטרות הדגמה ולא קבצים בלתי ניתנים להחלפה, כך שהעניין הסתכם בכאב ראש מיותר בלבד. התקינו אנטי וירוסים, קוראים יקרים - הסכנה אכן קיימת (עד עכשיו לא האמנתי שוירוסים ממש עושים משהו), ואתם עלולים לאבד מידע חיוני, תוכנות וכן הלאה. 1 נהגה Foor-Mat |
|
||||
|
||||
אפשר לשאול באיזו תוכנת דואר אתה משתמש? |
|
||||
|
||||
הא גרזן, קום שחט1. 1 ככה כותבים את זה? |
|
||||
|
||||
אצל ביאליק כותבים את זה ''הא צוואר, קום שחט''. |
|
||||
|
||||
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |