|
||||
|
||||
אין לי הנחה מסודרת וגם לא ביקורת של ממש. לי אישית רווח לקרוא את הכתבה. ההרגשה שלי השתפרה, האמון שלי נסק, המצפון (במקרה זה המילה מצפון משמשת כפחד מדעת הקהל האמריקאית - מושג שלמען האמת הוא מטופש יותר ממצפון גרידא) שלי נרגע. זה היה מפתיע ומשמח לגלות שמישהו שהוא לא ישראלי אולי צלח שבעה עמודים (מעניינים) אלה וזכר מהם את הרעיון הכללי. מה שמעים טיפה על העניין הוא שנדמה שבעצם כתבה זה לא יכולה לעורר אמון. אני לא מפקפק באמיתות הדברים הכתובים שם - רק שאם אני מעלה בדעתי דובר של איזה משרד הסברה ישראלי (יש דבר כזה?) שיותן לו לשכתב את הטקסט, קשה לי לחשוב על פסיק אחד שישונה. עכשיו - זה כיף לחיות במקום שבו האמת (ונניח שדיווחים עיתונאיים בעיתון של מדינה שלישית מתקרב לאמת*) זהה לתעמולה. פשוט רווח לי. לשאלתך: הכתבה נכתבה בידי אדם שיש לו דעה מאוד מוצקה על העניין, ולא קשה לראות את זה. לדעתי במקרה הזה יש מימד תעמולתי, ואותי אישית מעניין לחשוב מה יחשוב מי שיקרא את הכתבה הזו כשבידו השניה יש קנקן קפה מגעיל - ונדמה לי שהוא לא יקרא את הדברים כפשוטם. יש לו פחות סיבות להאמין לזה משלי יש. זה הכל. * אולי רון בן יעקב רמז משהו באשר למעמדו של העיתון שבו נקראים הדברים - אני מודה שלא לגמרי הבנתי (כשאני לא מבין מה אומרים לי יש לי תחושה שצוחקים עלי, אז אני קצת מתבייש לשאול). |
|
||||
|
||||
לא רמזתי אלא דיברתי ברורות. בד''כ קוראים את הטיימס אנשים קצת יותר מתוחכמים, שבנוסף לכמיהתם לקפה טוב (ומפרקולטור אפשר להפיק קפה טוב) הם לא אלה שבקלות אפשר למכור להם לוקשים, כמה שלא יעטפו אותם בסכרין. ישנם קוראים יהודים, אגב, שמתייחסים אליו כאל עיתון האויב, הליברלי מדי לטעמם, אולי כמו שתמיחסים להארץ. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |