בתשובה ליובל נוב, 19/05/17 19:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
צ'מע, זה grep קשה! אני עוד לא מרים ידיים, אבל כאתנחתא קומית רבע רלוונטית, הנה יעקב כהן, בשבתו כסטנדאפיסט, שר פינק פלויד. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
צחקתי עם דמעות בעיניים. לא חשבתי שזו חידה קשה. שיר אחד די מפורסם, כשתגיע אליו תגיד אה, בטח. השני פחות מפורסם, אבל בהחלט יותר מוכר משתי הדוגמאות שאתה הבאת :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיין אין לי, אבל אף אחד לא יפריע לי להמשיך לטפטף תשובות שגויות: "רולים על הבוקר", שזה הגירסה של דני סנדרסון ל"Rolling on the River" של Creedence Clearwater Revival. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את זה דווקא הכרתי. ובהמשך לדיון על הרוק הבועט בעברית, שמעתי את ''שירות עצמי'' ברדיו באחד הימים, ונזכרתי עד כמה המלים שלו (יחד עם ''ילד מזדקן'') היו מרדניות לזמנן, אבל סנדרסון כמו סנדרסון ''עושה עניינים, אבל בלי להגזים'' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע של טריוויה: אם התחקיתי נכון אחרי ההיסטוריה המוקדמת של כוורת, אז "שירות עצמי" הוא השיר היחיד שלהם שבו סנדרסון, ולא יוני רכטר, מנגן קלידים (רכטר עדיין לא הצטרף ללהקה כשהשיר הוקלט). ובמסגרת תוכניתנו "תשובות שגויות לחידה של אריק", אציין שב"ילדי הירח" מוזכרים שמות של שלושה שירים לועזיים: Let it be, "גשר על פני מים סוערים", ו"(אנו) נתגבר". באסה שאף אחד מהם לא שובש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיר גם אוצר אבטיח די מביך מבחינתי, שהחזיק, פעם שניה באותו אלבום, עשרות שנים (הראשון מהמגפיים של ברוך- אז ההוא אמר סליחה, קיבל את הסליחה, והלך הביתה בלי לעשות חוכמות): "וביליתי שנים בתוך כלא הורים, אבל רק לתקופת ניסיון." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזכותך הבנתי רק עכשיו שגם אני חייתי עשרות שנים עם אבטיח במגפיים של ברוך. והנה עוד תשובה לחידה, הכי פחות שגויה שלי עד כה: באמצע "לב דפוק" של גזוז, השיר מתחלף ל-Maria מתוך "סיפור הפרברים", והשם "מריה" מעוות ל"אניבא". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. כזה, רק בלי המוזיקה התואמת. זו בעצם תשובה נכונה (שלא הכרתי) גם אם לא מדויקת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרויד (ואם לא הוא אז גרבוז) אמר ששום טיפול לא עוזר נגד אמא פולניה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:) גם ניצול שואה וגם אמא פולניה. מה כבר ניתן לצפות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אח, ילדי הירח, איזה שיר מופלא. המנגינה, הנגינה, המילים, ושלמה יידוב עושה מבטא אמריקני מושלם בבית האחרון. אין יותר המנון סיקסטיז מזה בעברית. אולי הגיע הזמן שאלמד לנגן אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לדעתי זה שיר כיפי במיוחד. אפרופו הבית האחרון שלו, במשך שנים סחבתי אתו אבטיח: "ביל בלע שלושים גלולות / וג'וני בדמעה בא". אריק - אני בשל לרמז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק אם "אותה תקופה" מכסה שלושים שנה, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן... יש את האילוץ המצער הזה של "אותה תקופה". האסוציאציות שלי העלו עוד תשובה שגויה: ב"דיסקו כביש הסרגל" של יהונתן גפן, הפזמון הוא מ-Staying alive. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הכרתי. נהדר. זו הגרסה הצינית של lose yourself. יונתן גפן הוא הראפר העברי הראשון. עוד לפני "מי שמביט בי מאחור", כבר בשיר היורה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אני זוכר שפעם קראתי/שמעתי ראיון עם יהונתן גפן שבו הוא המתפאר בעצמו בתואר הזה, אבל לדעתי עדיף שיישב בשקט. יש משהו עצי ומגושם להחריד בהגשה הריתמית שלו של קטעי ה""ראפ"" האלה (המרכאות הכפולות ומכופלות הוקלדו בכוונה), בדיוק ההיפך ממה שראפ צריך להיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקל עיוות להיט מועדונים משנת 79' הקשה עיוות להיט טופ 40 ראשון של מוסיקאי מוערך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אני כבר לא יכול" העלה לי את האסוציאציה הקלושה של I can't get no satisfaction, אבל היא מבוי סתום. עדיין לא נופל לי האסימון, אפילו אחרי שרימיתי והסתכלתי בוויקיפדיה בתוצאות מצעד הפזמונים הלועזי של 1979. במסגרת ההרהורים על שירים לועזיים מושחלים בתוך שירים עבריים, נזכרתי ב"כוורת און 45". הרעיון הכללי הוא כמובן דאחקה על Stars on 45, אבל הריף החוזר של הסינתסייזר דווקא מושאל ממנגינת הפתיחה של תכנית טלוויזיה בשם S.W.A.T, מאת ההרכב Rhythm Heritage. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרמז עבה מדי כמו השרות הצבאי של פופאי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קלינג! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולאחרונה גם קיבלתי הסבר. תמיד חשבתי שזה היה איזה עניין של זכויות יוצרים לא לומר את שם השיר, אבל באתר מימה הסבירו שזו דאחקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו אני מבין! יפה, וכרגיל סחתיין על הקשה המקשה התותח1. אין סיכוי שהייתי עולה על זה, כי אף פעם לא הקשבתי כמו שצריך למילים של "תנו לי רוקנרול", והשורה המפלילה בכלל לא היתה בבסיס הנתונים במוח שלי. אמשיך לנסות לפצח את השיר השני בחידה. ___________ 1. הצירוף "השרות הצבאי" בתגובה שלו שלח אותי ל"יהיה טוב" של ברוזה/גפן, עם השורות "ילדים לובשים כנפיים ועפים אל הצבא / ואחרי שנתיים חוזרים ללא תשובה". למה שנתיים ולא שלוש, אגב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 ניחוש ראשון: פעם פעם זה היה שנתיים וחצי. ניחוש שני: זה עובד יותר טוב גם בחרוז וגם במשקל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> ניחוש ראשון: פעם פעם זה היה שנתיים וחצי. ידוע, אבל שנתיים זה לא שנתיים וחצי, וגם ה"פעם פעם" הזה היה די הרבה שנים לפני שהשיר יצא. >> ניחוש שני: זה עובד יותר טוב גם בחרוז וגם במשקל. "אבל המשקפיים" עובד אפילו עוד יותר טוב מבחינת החרוז והמשקל, אבל זו לא סיבה מוצדקת להשתמש במילים האלה ;-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואפרופו חרוזים מפוקששים, ב"טנגו צפרדעים" של כוורת יש "הצפרדע כמו אשה / ערב טוב ותודה רבה". למה לא "ובבקשה"?? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואפרופו משקל וחרוזים מזעזעים: "היא למדה בעצם בכיתה המקבילה, הוא ראה אותה רק מדי פעם בהפסקה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון! לא מתאים לעלי מוהר. פיקשוש חריזה מהסוג הדואלי, מזעזע בעיניי לא פחות, יש אצל בן ארצי: "עזבת את בית ספר / כשקראת בתוך ספר". ב"טנגו צפרדעים" מפריע לי שמצד אחד סנדרסון לא בחל בעיוות טוטאלי של מילה רק בשביל החרוז ("יום יבוא וכולם ידעו / מה כוחו של הקרפדו"), אבל מצד שני הוא מחמיץ ממטר מול שער ריק עם ה"תודה רבה" הזה, במקום "בבקשה". או שאולי זו בדיחה מכוונת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השגיאה השנואה עלי (בגלל שהמשקל של השורה מדגיש אותה) אצל סנדרסון היא הוו השרוקה ב''ולכבודה עם עפרון'' מתוך ''אמא ודני''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני לנצח יעמוד לזכותו השימוש הכפול היפהפה שהוא עושה בשורוק ב''היא אומרת דבר פשוט, אם ביחד אז רק לחוד'' ב''זאת שמעל לכל המצופה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה על ההספמה אבל פטור בלי קישור אי אפשר. השיר הזה מלא הברקות, ועוד אחת שקשורה לשרשור היא הפתרון הנפלא לבעיית המשקל החסר בשורה השניה "בקיוסק ליד ביתי, היא נמצאת כל יום אך כמה פעמים, אפשר לקנות עיתון" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר קישור, למה לא המקור של הגשש? עליך אני מתפלא, אריק! אגב, יש לי חשד סביר שהנגנים בביצוע המקורי הזה הם חברי כוורת (למעט הסקסופון כמובן). אני תמיד משועשע מהברקת החרוז/משקל עם המילה "יותר" ב"ילדיסקו" של שרי: "לא רוצה להיות לבד יו- / תר נעים לפתוח רדיו". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיתי ולא אהבתי את המונו והליפסינק הגרוע. ולמען הדורות הבאים יש לי הרגל לקשר מיוטיוב להופעות חיות כי את גרסאות האולפן בעלי הזכויות מורידים יותר. כן, זה נשמע כמו רכטר, סנדרסון ואולארצ'יק ברקע. קשה לי להגיד אבל נשמע לי שזה לא פניגשטיין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקישור הספציפי ההוא היה לסרטון מהערוץ של הוד גששיותו שייקה לוי, כך שאני צופה לו חיים ארוכים ;-) לי המתופף דווקא כן נשמע פניגשטיין, אבל העיבוד הוא כזה פונקציונלי-מינימליסטי, שבאמת קשה להגיד. כששוחחתי עם הפונז למעלה על "ילדי הירח", רציתי לכתוב שאני במיוחד מחבב את התיפוף בשיר הזה - כל כך פשוט, אבל יציב כמו סלע, ועם הפתיחה החיננית של ההיי-הט על השמינית האחרונה של כל תיבה. תמיד חשבתי שדני מקוב הצעיר (בן 16 אז!) תופף בכל השירים באלבום, אבל עכשיו אני קורא שבהקלטות השתתפו גם אלון הילל, מאיר ישראל ואיקי לוי, כך שאני כבר לא יודע למי מגיע הח"ח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בן זונה, אם אתה עוד פעם תזכיר את השייקה הזה, אתה עולה פה באש" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הרבה שנים חשבתי שסנדרסון טעה עם ו"ו חיבור שרוקה שלא לצורך גם ב"הבלדה על ארי ודרצ'י" (הנקודה השנייה כאן), אבל בזכות ירדן, הבנתי שטעיתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, שלדעתי לא. תמיד מרגיש לי כמו עצלות / רישול בכתיבה וזהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דוקא מאד מחבב חירות ויצירתיות לשונית בשירים ופזמונים. בייחוד כשהן מביאות למילים מקוריות וחדשות, לא כשהן גורמות לסתם שגיאות לשוניות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיים גורי השאיר חרוז... מרתק, מוחבא מאחורי חרוז חלש: וכשפספוס נשען בחוץ על אופניו והחצר כולה מלאה בשריקותיו אני יוצא אל המרפסת וקורא "שמע ילד לך הביתה, או אני יור...ד" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב "לא אכפת לי מחיות" הטרי, יש: לא אכפת לי מהלוטרה לא אכפת לי מהסוס לא אכפת מהג'ירפה לא אכפת לי מהכוׂס (יש חולם בהברה האחרונה, אם לא רואים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם השיר השני מעין דאחקה. תהליך היצירה שלו חולק בדיעבד הרבה מהמשותף עם ''תנו לי רוקנרול''. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |