 |
|
 |
||
|
||||
 |
אז אתמול וביום חמישי הייתי בשתי הופעות של כוורת. היה פנטסטי, בייחוד אתמול, כשישבתי קרוב מאד לבמה והרגשתי לגמרי "בפנים". כתבתי פעם במקום אחר על איך הופעות שאני הולך אליהן היום כבר לא מטלטלות אותי כמו פעם. ובכן, לא עוד: במשך שעתיים ורבע היה לי חיוך מרוח על הפרצוף, ואפילו עכשיו, יום אחרי, אני עדיין באופוריה. ללא ספק נעשה פה צדק היסטורי - תיקון לפאשלות העבר שלי, שבגללן לא ראיתי את כוורת באף אחד מהאיחודים הקודמים. זה נשמע קלישאה, אבל בעיניי כוורת היא דוגמא לשלם שהוא גדול מסך חלקיו. ראיתי הרבה פעמים תתי-קבוצות של כוורת בהופעה, אבל אין מה להשוות את הסך-הכל שלהן למה שחוויתי אתמול. לעניין של מאמר זה: יוני רכטר ניגן רוב ההופעה בפנדר רודס אמיתי (stage Mark II, עם 73 קלידים), שלא כמו צ'יק קוריאה בהופעה האחרונה שלו בארץ, שצלילי הרודס שלו בקעו מ-Motif של ימאהה. את תפקידי הפסנתר האקוסטי - גם הצליל הרגיל וגם ה"הונקי-טונק" (כמו בסולואים שלו ב"יוסי מה נשמע" וב"שיר המחירון") - יוני רכטר ניגן על מקלדת דיגיטלית Roland V-Piano, שנשמעה מעולה. כידוע, שבעת המופלאים היו מתוגברים בחמישה נגנים נוספים, ואחד מהם - עידו זלזניק - ניגן על Nord ועל Motif את תפקידי ההמונד ועוד כל מיני. כמה נקודות נוספות: - אני מאחל מוות איטי בייסורים קשים לבחור שישב/עמד כמה שורות לפניי בהופעה של יום ה', ושהסתיר לי את כל אמצע הבמה במהלך חלקים נכבדים מההופעה עם האייפד שהניף מעל ראשו, בשביל לצלם. גם כשהחלאה הנ"ל הואיל בטובו להוריד את האייפד, הכמויות של הסמארטפונים המצלמים שהבהבו ביני לבין הבמה (הייתי בשורה עשרים ומשהו) הטרידו מאד. - כוורת ידועה לשימצה בפיקשושים שלהם בהגיית אותיות השימוש (נדמה לי שדיברנו על זה איפשהו באייל, אבל אני לא מוצא). הם לא תיקנו שום דבר לכבוד ההופעה, כולל לא את ה-false positive בהגיית ו"ו החיבור בשורה "ולראות אותם רוקדים זה משגע" (מתוך "הבלדה על ארי ודרצ'י"). - רק אתמול קלטתי שבעצם בכל הדיסקוגרפיה של כוורת, אלון אולארצ'יק הוא היחיד מבין חברי הלהקה שלא שר סולו באף שיר (אם לא מחשיבים את הדיקלום הקצרצר שלו בפתיחה של "נחמד"). בהופעה הוא שר סולו רק ב"היא הולכת בדרכים", במסגרת הטעימות מקריירות הסולו הפוסט-כוורתיות של החברים, אבל כמובן שר קולות רקע לאורך כל ההופעה. קלפטר, להבדיל, בכלל (או כמעט בכלל) לא שר קולות רקע, ושר סולו רק ב"צליל מכוון". זה כנראה בגלל שהוא לא במצב גופני מזהיר - הוא ישב כל ההופעה, וגם את "צליל מכוון" הוא שר קווארטה מתחת הסולם הרגיל שלו (מי מינור במקום לה מינור) - אבל עדיין שיחק אותה עם דמות "הזקן" במערכון שלפני שיר המכולת. - תשובה סופית ומוסמכת לשאלה הראשונה של ירדן מתגובה 587759: זה דני סנדרסון. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אחלה דיווח, בהחלט עושה חשק לקנות לאוגוסט. לגבי מי שר מה - אז קלפטר כן שר סולו בשיר מסוים של כוורת1? איזה? 1 בניגוד לאולארצ'יק לפי מה שכתבת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"שיר הטמבל", כמובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, טקסט גאוני, תודה על האזכור. מישהו מבין את השורה על תרמתי דם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על לא דבר. לקלפטר יש גם שתי שורות סולו ב"מדינה קטנה" (בפזמון השני): "בעולם כל כך קשה / להתבלט זה לא יפה". אתה שואל בצחוק, נכון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן נכון, והשורות האלה גם מאד מתאימות לו עצמו. (כנראה שאין דרך לענות על השאלה שלך שתוציא אותי טוב1...) 1 שלא לומר טמבל ;-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אז אני לא אלחץ עם השאלה שלי... באמצע שנות השמונים היו משדרים בטלוויזיה תשדיר שירות לעידוד תרומות דם, שבו רואים מישהי הולכת ברחוב הומה (אולי שוק?) ומפזמת לעצמה את הקטע המפורסם מתוך "כרמן", ולאט-לאט ההמהום שלה הופך מסתם "טרמטי-דמטי-דם" ל"תרמתי דם". נדמה לי שבסוף היא חושפת איזו מדבקת תורם או משהו. עוד מישהו זוכר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע רגע... אם תשדיר השירות הוא רק מאמצע שנות השמונים, איך "שיר הטמבל" מצטט אותו כבר באמצע שנות השבעים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנחש שהדאחקה הזו הומצאה פעמיים, באופן בלתי תלוי. לחילופין, יכול להיות שהתסריטאי של תשדיר השירות הושפע (ביודעין או שלא) מ''שיר הטמבל''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זוכר את תשדיר השירות משנות השמונים, אבל בתגובות לסרטון אומר הדובר לשעבר של מד"א שהוא נוצר כבר באמצע שנות השבעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה גדול! איזו נוסטלגיה. לאור סמיכות התאריכים, נשאלת השאלה ביתר שאת - מי הושפע/העתיק ממי, אם בכלל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם זאת היתה ג'יטה לוקה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעוונותי לא ידעתי מי זו ג'טה לוקה (אפילו חשבתי שאתה מתבלבל עם ג'יטה מונטה). התמונה שלה בוויקיפדיה אכן נראית דומה, אבל אני לא יודע להגיד מעבר לזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אני זוכר אותו היטב, אבל כרונולוגית גם לי הוא לא נראה המקור. בשאלתי תהיתי, כי מעבר לדאחקה, השורה הזאת לא 'טמבלית' כמו האחרות, וגם לא מתחרזת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניחוש פראי: היתה שם איזו שורה גסה שעברה צנזורה עצמית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תמיד חשבתי שזה יודעים כל כך יפה להתנועע אוּוּוּוּוּ לראות אותם רוקדים זה משגע. כלומר, שההברה הארוכה היא סתם מילוי (שנפוץ בפופ מזמר האנגלית יותר מבעברית). יש לך בסיס (דף מילים?) לחשוב שזה ו"ו החיבור עם שגיאה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשמע, אתה מעלה תזה מעניינת שלא חשבתי עליה. להלן העובדות: - בדף המילים שמצורף ל"פוגי בפיתה", האלבום המקורי שממנו לקוח השיר, אכן מופיע "לראות אותם רוקדים זה משגע", בלי ו' החיבור. - דף המילים הנ"ל מחופף לגמרי ומכיל לא מעט שגיאות (למשל, באותו השיר כתוב "שני מרים ידו" במקום "השני מרים ידיו"). - בדף המילים של שמצורף ל"כוורת בפארק", שהוא הרבה יותר מושקע, כתוב "ולראות אותם רוקדים זה משגע". - גם ב"שירונט" כתוב "ולראות אותם רוקדים זה משגע". - כפי שאלון עמית ציין לאחרונה, דני סנדרסון כבר נתפס מנקד בשורוק שלא לצורך, בשורה "ולכבודה עם עיפרון". לאור הנ"ל ולאחר אנליזה בייסיאנית מעמיקה, אני מוכן להתערב עם כל המעוניין ביחס של 1 ל-4 שאכן מדובר בהגייה שגויה של ו' החיבור. יש קופצים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשמח להתערב, בשביל הספורט, אבל איך תדע היום למה התכוון המשורר? נניח שתצליח להגיע לסנדרסון ולשאול, ונניח שהוא יזכור, האם אפשר לסמוך על זכרונו? אבל בסדר, מכיוון שזה ממילא רק ספורט, אם תגיע לסנדרסון והוא יתיימר לזכור, אני מוכן לקבל את מה שהוא יגיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התערבנו. אני אנסה להשיג תשובה מוסמכת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה- אוּוּוּוּוּ העלה לי רעיון נוסף. האם יש גם השפעה על מוזיקה בסגנון דו-וופ (doo wop) שהיתה מאד פופולרית בארה"ב של שנות ה 50-60? סגנון הדו-וופ, לפי ויקי, משתמש בהרמוניות קוליות ואחד המאפיינים שלו הוא שימוש בהברות חסרות משמעות. כשמו כן הוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונת לכתוב "השפעה של", ולא "השפעה על", נכון? בהנחה שכן, אז לא נראה לי. "הבלדה על ארי ודרצ'י" רחוקה מאד מלהיות בסגנון דו-וופ (למעשה, הרבה פעמים נותנים את השיר בתור דוגמא לאחד משירי הפרוגרסיב הראשונים בעברית, סגנון שהוא כידוע שונה מאד מדו-וופ). דני סנדרסון דווקא יודע לעשות יופי של דו-וופ כשהוא רוצה, למשל ב"בואי מותק". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזה הרגע התקבלה תשובה מדני סנדרסון: "אוווו (קריאת פליאה), לראות אותם רוקדים זה משגע". הפסדתי (בספורטיביות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי אומר שאחת הזכויות - המעטות - שיש למשוררים על שאר בני תמותה, היא הזכות לשינוי, עיוות, הגמשת וחינטרוק השפה לכל צורך אשר משרת את שירתם, ויש דוגמאות רבות שחריגות יותר מהשרקת ה-ו'. אז גם אם זה מה שכתב המשורר, קצת צורמת לי הגדרת העניין כ'שגיאה' כפי שנרמז בפתיל זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים עקרונית, אבל לא במקרה הזה. כוורת כופפו הרבה את השפה העברית כדי לסדר חריזה או משקל ("באמצע כל ההוכחה נמס", "מה כוחו של הקרפדו", ועוד הרבה אחרים), אבל פה אני לא רואה מה מרוויחים מהשורוק על פני השווא. לדעתי, כאמור, שגיאה (קטנה) פרופר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהמשך ל"נקודה הנוספת" הראשונה: נעה אסטרייכר מדווחת ב"הארץ" שבהופעה של כריס רוק ביד אליהו בשבוע שעבר נאסר להשתמש בטלפונים סלולריים. על הכרטיסים נכתב: "הקהל יתבקש להכניס את המכשירים לנרתיקים אטומים אשר יחולקו על ידי דיילים בכניסה לאולם, ויוכלו להיפתח מחדש עם סיום המופע. לקוח אשר ייתפס עם מכשיר סלולרי בשטח המופע יתבקש לעזוב את האולם וכספו לא יוחזר." לדברי אסטרייכר, "מכל ההופעות החיות שהייתי בהן בשנים האחרונות, יצאתי תמיד כשאני מותשת מהמלחמה הבלתי פוסקת במניפי־הסמארטפונים. במועדון "בארבי", למשל, אי אפשר לראות את הבמה מבעד ליער המכשירים". אולם בהופעה של כריס רוק, "מתגלה חוויה נדירה: בן אדם עולה על במה, מוקף באלפי צופים שיושבים באולם חשוך, וכולם מקשיבים וצוחקים במקומות הנכונים. איש לא נראה מוטרד מכך שהחוויה לא תעלה לפייסבוק או לענן — אלא רק לאפליקציה המפוקפקת ששמה הזיכרון האנושי." הלוואי שהאיסור הזה יוחל בכל ההופעות בארץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתמול בהופעה של מארון 5 בפארק הירקון טירוף הצילום בטלפונים נסק לגבהים שלא הכרתי. מצד אחד, אני לא מצליח להבין את מי שמעדיף לראות את ההופעה דרך ריבוע קטן שהוא מחזיק ביד, במקום להסתכל במה שקורה מציאות (מה גם שלא הולך להיות חסר תיעוד של סרטונים מההופעה ברשתות החברתיות). מצד שני, לפחות עבור אנשים מסוימים נפל לי אסימון: הם אולי משתמשים בטלפון בתור שילוב של פריסקופ וטלסקופ, כי מפאת גבהם, הם לא היו רואים אחרת כלום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחמד, כצפוי, וחוויה מוצלחת לילדים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |