|
||||
|
||||
התערבנו. אני אנסה להשיג תשובה מוסמכת. |
|
||||
|
||||
ה- אוּוּוּוּוּ העלה לי רעיון נוסף. האם יש גם השפעה על מוזיקה בסגנון דו-וופ (doo wop) שהיתה מאד פופולרית בארה"ב של שנות ה 50-60? סגנון הדו-וופ, לפי ויקי, משתמש בהרמוניות קוליות ואחד המאפיינים שלו הוא שימוש בהברות חסרות משמעות. כשמו כן הוא. |
|
||||
|
||||
התכוונת לכתוב "השפעה של", ולא "השפעה על", נכון? בהנחה שכן, אז לא נראה לי. "הבלדה על ארי ודרצ'י" רחוקה מאד מלהיות בסגנון דו-וופ (למעשה, הרבה פעמים נותנים את השיר בתור דוגמא לאחד משירי הפרוגרסיב הראשונים בעברית, סגנון שהוא כידוע שונה מאד מדו-וופ). דני סנדרסון דווקא יודע לעשות יופי של דו-וופ כשהוא רוצה, למשל ב"בואי מותק". |
|
||||
|
||||
בזה הרגע התקבלה תשובה מדני סנדרסון: "אוווו (קריאת פליאה), לראות אותם רוקדים זה משגע". הפסדתי (בספורטיביות). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |