בתשובה לאביר הקרנפים, 12/05/17 0:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
>> ביקשת 2-3 דוגמאות להשתקה של השמאל כלפי אמנים ימניים שאינם מיישרים קו. לא נכון. ביקשתי דוגמאות למשפט שלך שהאליטה משתיקה כל ביטוי למגוון התרבותי של החברה בישראל. לא לכך שהשמאל משתיק אמנים ימניים. אם השמאל הוא האליטה והימין הוא "גיוון תרבותי" אז ההלבשה שעשית על המשפט הזה נכונה, אבל אני לא בטוח שלכך התכוונת, ואם כן- זה מאוד מוזר. >> תמיד אתה מבטל בקלות עדויות בודדות של אנשים או מאמרים וכתבות - כל עוד זה לא מופיע בתקשורת מיינסטרים. נוח לי יותר לקבל כתבות של גופי תקשורת שאני סומך על מהימנותם, תירה בי. מי שמאמין לכל מה שכותבים ברשת יכול לקבל תמונת עולם שונה מאוד מהמציאות- אני ממליץ לך על הפתיל מתגובה 628554 >> למרות שפעם אחר פעם הבועה מתנפצת ונחשף בתקשורת המיינסטרים כי סיפור שדחית בקש כקונספירציה בלתי אמינה התברר כאמת לאמיתה הא? גם אתה מאמין שביל גייטס הוא רשע שרוצה לצמצם את אוכלוסית העולם על ידי הריגתם באמצעות חיסונים? כי זאת הפעם האחרונה שאני זוכר שדחיתי סיפור כקונספירציה בלתי אמינה. תזכיר לי מתי עוד. >> וכך אנו מגיעים לנושא ההשתקה של מעשי האונס שעוברות פעילות שלום אצל האורקים. אני באמת חושב שזה נושא אחר. לכרוך השתקה של אונס של פעילות שלום יחד עם השתקה של המגוון התרבותי בישראל על ידי האליטה זה קצת מוגזם. אבל כן- אם אתה קורא אליטה= שמאל= עיתונות מיינסטרים אז זה היינו הך. אתה באמת חושב שהצד שלך הוא הצד הלא משכיל, הלא מוצלח והלא משפיע? אני חושב שיש לך בעיה עקרונית עם הבנת המושג אליטה. >> וזה שהארץ התייחס לזה אחרי שהציבור כבר ידע מזה ואחרי שכולם שאלו איזה צבועים הם, זה כבר לא חוכמה למזלי אני לא צריך להתאמץ כי יהודה בלו בעצמו קישר לכתבה ב"הארץ" מיולי 2010. כתבה שיש בה הרבה יותר "בשר" מאשר באמירות הכלליות של בלו. >> אתה טוען שמדובר בכמה פעילי שמאל קיצוניים והזויים אני לא ממציא את זה. כך קראתי במקור שאתה קישרת אליו. >> הוא מאשים את ערוצי הטלוויזיה ותקשורת המיינסטרים בכך שהסיבה בשלה הם לא מפרסמים את הסיפור למרות שהם יודעים עליו, היא בגלל שזה נוגד את המיתוס שמזינים "בצלם" ו"שוברים שתיקה", שלהם אתה מסרב להתנגד. לא נכון. הוא לא נותן סיבה. הוא כותב: "לפני כן, איש לא כתב על כך. הרבה ידעו, אבל לא העזו לספר דבר. גם אליי הגיעו עדויות, אבל פקפקתי – לא בעדויות עצמן – אלא אם מישהו יאמין לי." יותר מכך- הוא עצמו מספר שעדות ראשונה ממקור ראשון הגיעה אליו רק אחרי הפרסום. כלומר את הפרסום הראשון הוא פרסם על סמך שמועות. ומה המיתוס הזה בדיוק? שהערבים הם צדיקים? שהנורבגיות הן חסודות? כל ההסתכלות שלך היא עקומה. "שוברים שתיקה" בכלל לא מדברים על הערבים! אם יש פעילי שלום שטוענים שהערבים הם פציפיסטים ואסור לשבור את המיתוס הזה עם סיפורים על אונס באמת מגיע להם התואר שמאל הזוי. >> וזה שהארץ התייחס לזה אחרי שהציבור כבר ידע מזה ואחרי שכולם שאלו איזה צבועים הם, זה כבר לא חוכמה. למה לא? זה כן חכמה. ומי זה "כולם"? ידיעות אחרונות? ישראל היום? ערוץ 7? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
התחלתי להגיב לדבריך, דבר דבור על אופניו. אבל זה מיותר. אתה טומן בעיקשות את ראשך בחול, מתעלם בכוונה מדברים שנכתבו וסותרים את עמדתך. ההתעלמויות האלה עולות ביוקר לעם שלם. אתה יכול להתעלם מן הדברים אם זה לא כל כך מפריע לך. אבל מירי רגב מייצרת ציבור שנמאס לו להתעלם מזה. הם יודעים, הם מכירים בבעיה ורוצים לטפל בה. וכך יעשה, כי אמת מארץ תצמח וההשתקה של השמאל לא מצליחה לאורך זמן פה בארץ כשם שלא הצליחה בברית המועצות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מייצגת* | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תפסיק לספר לי מה אני כן ומה אני לא. מעולם לא טמנתי את ראשי בחול. בכל ממסד יש קונפורמיזם. אני לא מת על קונפורמיזם. הייתי גם לטובת אריאל זילבר וגם לטובת ישעיהו לייבוביץ' כשרצו למנוע מהם פרסים. אם קונפורמיזם בשדה האמנות והתרבות הוא להיות שמאלני אני מבין מדוע אמנים ימניים חוששים להזדהות בפומבי. מכאן ועד השתקה הדרך ארוכה. האם שרית חדד איבדה פרנסה אחרי ששרה לביבי "אתה תותח"? מירי רגב *מנצלת* ציבור שנמאס לו. בדיוק כמו שטראמפ ניצל את הלבנים במערב התיכון כדי לנצח בבחירות ורק להרוס להם את החיים עוד יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנקודה שלא משנה אם קיימת השתקה ממסדית או העדפה ברנז'אית. את העיוות בהעברת הכוח והתקציבים ראוי לתקן. רגב נלחמת במערכת שמתגוננת מפני הסכנה שבניתוק מהעטין הציבורי. השמאל נאבק על נכסיו (תקשורת, חינוך, מדע ומשפט) כדי שנציגיו ימשיכו לחלוב תקציבים ולקדם אג'נדות שרוב הבוחרים ומשלמי המיסים מתנגד להם. המיעוט שלא נבחר קובע וזהו שורש העיוות. לשמאל אין מנדט מוסרי לגזול מהרוב את זכותם ואין ביומרה האומנותית (הם צ'חצ'חים\ימנים) אתיקה או שיקולים מקצועיים. שלושת הקריטריונים השכיחים בבחירת מועמד למשרה, ועדה, פרס או תקציב: א. הרמה המקצועית (כשניתנת להגדרה) ב. יושרתו של האדם (כשניתן להפריכה) ג. זיהוי או עמדה פוליטית. לרוב ניתן למצוא מועמדים מכל המחנות אך לבחור על סמך ג' ולטעון שמדובר במנהל תקין. לפי החוק והממברנה המשפטית,הדבר תקין אבל מסריח כמו דג ורקוב מיסודו. הצבועים שמניפים את דגלי המממשל התקין והשקיפות מתעלמים מהתופעה והיא אכן מכוערת. היא מכוערת כשהיא מתרחשת במרכז הליכוד ובנמל אך מסוכנת שבעתיים כשכלבי השמירה מאולפים לתקוף צד אחד ולהתעלם מאנשי המחנה. הרי מעאכרים הם מעאכרים ותמיד בסוף שמדובר בכסף וכבוד. שיתוף הפעולה בין המעאכרים לכלבי השמירה יצר את התחושה שאנשי שמאל בשל החיסיון, תכונותיהם העילאיות וטעמם המשובח והמלומד מאמינים שהם יכולים ורשאים להתעלם מרצון הציבור. ג'ורג' מסכם הנקודה: החוכמה היא לתת למטפל את ההרגשה שהוא שותף להחלטה הזה, למרות שהוא לא. רגב עושה שימוש בתחושת המיאוס הציבורית אבל למרות שקל להתבלבל בגלל הטישירט הקוקו והקוק, רגב היא האנדרדוג שמפגין אומץ בסיפור הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> רגב נלחמת במערכת הבעיה שלי היא לא עם רגב ולא עם המערכת אלא עם "נלחמת". היא סימנה אויב והיא מצהירה (בפועל לא ראינו כלום) שהיא נלחמת בו. >> השמאל נאבק על נכסיו גם אתה עושה את הזיהוי בין שמאל לבין אליטה1? >> המיעוט שלא נבחר קובע מה דעתך, האם יו"ר מועצת הקולנוע צריך להבחר לתפקידו על ידי העם? ומה עם מנהל בית החולים וולפסון? והדירקטוריון של "טבע"? ____________ 1 ובכך מכריז על הימין כנבער וגס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נלחמת כי סרטי שנאכבה לא משרתים את העם ופסטיבלי אשמה משרתים את האוייב והאנטישמים. איסמו מאבק תודעתי. מקווה שרגב תעשה לגל"צ את מה שבג"צ עשה לצדק. עזוב אליטה. קשה לי עם החלוקות הדיכוטומיות שלך (כי אני ליברל?). הרי הזיהוי של אליטה בעיני המחנה שממנה את עצמו לא מעיד על איכות אלא על אליטיזם במובן הפלצני האטום והמקפח. אני יכול לסלוד מז'אנר המזרח תיכוני \ אייל גולני מבלי להיות אליטיסט או מצביע מרצ שונא מתנחלים. זה רע ולא מוסרי כי מדובר בעלוקה שמוצצת מהציבור כסף כדי לקדם עלוקות אחרות ואג'נדה פוליטית דרך "תרבות ואומנות". זה לא תפקידם הם אמורים לספק שירות לציבור שחושב כבר שנים שהעסקים שהשמאל השתלט על ניהולם (תקשורת, חינוך, מדע ומשפט) מספקים שירות גרוע. זה לא המדד הכי מדוייק, אבל הכי טוב שיש. בתי חולים ועסקים נמדדים בפרמטרים שכל ילד בגן יכול להבין. על מדדי התועלת באומנות ספורט ותרבות לציבור הרחב אפשר להתווכח, עובדה. בשל חוסר הבהירות כשאין אתיקה חזקה צריך לפעול בשקיפות ופשטות. הציבור יכול (עקרונית) לבחור מי ינהל את התרבות והספורט בישראל בדיוק כפי שבוחרים את וועד הבניין. לא רואה שום בעיה מוסרית או דמוקרטית. מי מארגן את מדורות ל"ג בעומר? מי שיכול, רוצה וסומכים עליו. קשה לי להאמין שלא מפריע לך שמקבלי שכר יורקים על הציבור שמשלם את משכורתם ואתה לא מוצא פסול בוועדות מסדרות ופלייליסט ומקורבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שאני מבין אותך נכון- אין לך בעיה עם זה שהאליטה1 תנהל בתי חולים ותפלה לטובה את האח"מים2 - אבל שלא תנהל כלי תקשורת, בתי משפט, תאטראות ואוניברסיטאות. את המנהלים של אלו צריך לבחור לפי דעתך באופן דמוקרטי. ____________ 1 לכאורה גברית אשכנזית שמאלנית, אבל ברבש הוא לא אשכנזי וממשפחה דתית ציונית 2 שיטת ברבש הארץ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי להביע עמדה לכאן או לכאן - נדמה לי שבעיני ה״מתנגדים״, בעיה מרכזית עם תחומים כמו אמנות, תרבות, כלי תקשורת ובתי משפט, היא שהמתוקצבים [ברובם] מביעים עמדה פוליטית, ומצד שני, אין לנו מושג מה מנהלי ועובדי בתי החולים חושבים על האג׳נדה הממשלתית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו אני מבין! הממשלה התחלפה אבל כלי התקשורת לא התחלפו. בוא נחליף גם את כלי התקשורת כדי שיביעו את רצון העם. הממשלה התחלפה אבל האמנים לא התחלפו. בואו נחליף את האמנים. הממשלה התחלפה אבל השופטים לא התחלפו. בואו נחליף את השופטים. הממשלה התחלפה אבל מנהלי בתי החולים לא התחלפו - לא צריך להחליף כי לא השתנה כלום. הטייקונים הם אותם טייקונים. הם בכלל לא מחפשים את ה"אליטה" המדומיינת. הם מחפשים לפטר שמאלנים ולמנות ימנים. בגלל זה התפלק למגיבים מפעם לפעם "שמאלנים" במקום "אליטה" (לא למירי רגב, היא יודעת להזהר בלשונה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי מחדד - העם רוצה ומצביע לימין- והשופטים עדיין מדברים שמאל. העם רוצה ומצביע לימין- והאמנים עדיין משחקים בצד שמאל. העם רוצה ומצביע לימין - והתקשורת עדיין משדרת שמאל. מה נעשה וזה שמשדר ומשחק ושופט הוא - הוא זה שלא קשור לעם שלו. או כמאמר המטומטם ' בני עמי בחרו בימין וקיבלו את השמאל ולכן בני עמי הם סמרטוטים' זאת ההרגשה שרוב העם היושב בציון מרגיש בכל שעה עגולה בחדשות ,בכל פסק דין מבית בג''צ ומכל נפיחה של איזה אמן דמיקולו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמנים עושים מה שהם עושים. אתה מבין שהדרישה שישנו את אמנותם בגלל שהתחלף השלטון היא מוזרה? התקשורת - אף אחד לא מכריח אף אחד אחר לצפות. יש "גב האומה" ויש ערוץ 20 וכל אחד בוחר מה הוא רוצה לראות. הערוץ הראשון היה מחויב לאיזון וככה בדיוק נראה הרייטינג שלו. הצופים הימניים בוחרים לראות ערוץ 2 השמאלני ולקטר. אז להכריח את ערוץ 2 לשדר ימין עד שיירד לו הרייטינג כמו לערוץ הראשון? השופטים - הם מחוייבים לשפוט לפי החוק. האם החוק שמאלני? יכול להיות. אז שנה את החוק ולא את השופטים. המוזר הוא שמצפים מהשופטים לשנות את פסיקותיהם כשמתחלף השלטון. אני לא צריך לצפות ששופטים ישנו את פסיקותיהם לפי השלטון, נכון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מאמין שאתם עדיין תקועים בדמגוגיה השקרית הזאת,חשבתי שעברנו אותה. שהאומנים יעשו מה שבא להם,אף אחד לא אומר לאומנים מה לעשות.למעשה אף אחד לא מדבר על האומנים עצמם,אלא על הועדות המושחתות שמנהלות את התרבות בישראל. כן אומרים-1.אומנים שממומנים ע"י הציבור מה הגבולות הלגיטימים להשתמש בכסף הציבורי. 2.המימון יתבצע בצורה שיוויונית וללא אפליה פוליטית,שוב (ושוב,ושוב) אי אפשר ליצור סרט בלי עזרה של אחת הקרנות והקרנות לא מתקצבות סרטים בעלי גוון ימני או פטריוטי או ציוני. (אני לא כותב שהם מסבסדים רק אנטישמים ,מי שמבין זאת מבין זאת על דעת עצמו). התקשורת,כן,טירוף מבחר הבחירה שיש בין ערוץ שמאל קיצוני שכולו גנבת דעת פייק ניוז וכתבים אינפנטילים לבין ערוץ אנטישמי לאומני פלסטיני שכולו גנבת דעת פייק ניוז וכתבים אינפנטילים.באמת,כל הטוב הזה למה אין לנו 4 עיניים שנוכל פשוט לראות הכל. (לערוץ 20 אין אישור להגיש חדשות,וערוץ 10 מנהל מאבק משפטי לסגור את ערוץ 20 כי זאת הבעיה עם שקר,צריך קצת אמת והכל מתמוטט). בכל מקרה ערוץ פרטי שיעשה מה שבא לו,הם יכולים לזהם את הציבור במניפולציות העלובות שלו אבל צריך לאפשר לעוד תחנות לקום. ערוץ 1 היה מחוייב לאיזון?! בוא אספר לך סיפור קטן,נכון מספרים לכם שאין כותבים טובים בימין ואין כשרון וכו' (כי ה' נשך בתחת כל ילד שמן מב"יס לאומניות בת"א ואחכ לגלצ והזריק לו יכולת כתיבה,בניגוד לילדים הרגילים שהלכו להיות לוחמים) . אז ככה,הייתה סדרת יוטיוב סופר פופולרית (עם סרטונים של מאות אלפי צפיות כל אחד) ,סופר מצחיקה וסופר איכותית בשם "לאטמה" והיא הייתה,שים לב-לאומית! והרבה אנשים חשבו,רגע, למה אין דבר כזה בטלויזיה?! הרי דרישה יש בטוח,ואין מחלוקת על האיכות,אז מה הבעיה? מה עשה ערוץ 1,הציע ללאטמה תוכנית בערוץ,ההפקה התכוננה, השקיעה,קנתה ציוד כל שקל שהיה להם,ואז הערוץ אמר להם-בוטל! וכך נהרסה לאטמה וירדה מהרשת וכמובן לא הופיע בטלויזה. "השופטים - הם מחוייבים לשפוט לפי החוק. האם החוק שמאלני?" מה השטות הזאת? החוק הוא יבש,חוק צריך לפרש,ואפשר לפרש ככה ואפשר ככה,אפשר לתת משקל יתר כאן ולזה ואפשר כאן ולהוא.אחרת למה אתה צריך שופט בכלל? אף אחד לא מצפה מהשופטים שישנו פסיקות שמשתנה שלטון.אלא שיפסיקו לנהל את בית המשפט כאילו זאת חבורה חסמבה וימנו שופטים ע"ב הכרות אישית.הגילוי עריות שמתרחש שם כבר הביא לנו יותר מידי צאצים מפגרים ושופטים דגנרטים ממה שמדינה יכול לסבול,די עם זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה'אמת'-אומנות,משפט,תקשורת- מתקשה להתאים את עצמה לאמת העממית אשר אותה רוצים חלק מכריע של העם כנר לרגליהם. במובן זה - האומנות והתקשורת מטבעם ומעצם מהותם לא יסכימו לעולם להתיישר לפי רצון העם. הם בשלם והעם בשלו. ואולי מוטב כך. אבל בעניין המשפט- הרי לא דברנו על ההיבטים המשפטים בתחום הפלילי והאזרחי, אלא רק לעניין 'רוח הליברליזם' הנושב בנשמת שופטי הבג"ץ - הם חייבים להתיישר עם העם , אחרת - מוטב לנו לאמץ את הדמוקרטיה האמריקאית במלואה שהיא היא הנכונה ביותר לישראל. ואם לא ? ראה ערך רפובליקת ויימאר [ויקיפדיה] . בעניין זה יש התאמה למה שאמר סגן הרמטכ"ל כשהוא מזהה תהליכים אבל לא מהכיוון הפופלרי של הצד השמאלי של המפה שאוהב לנקוט עמדה מוסרית הזויה כלפי עצמו, אלא דווקא הפוך.הזוי ככל שזה ישמע , זאת המציאות. השמאל הישראלי הינו בצלם של רפובליקת ויימאר ומתוכם הם אנו רואים את המשבר הבא עלינו ולרעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן בעצם יוצא המרצע מן השק. אני מסכים בהחלט, שקשה מאוד להגדיר מהי 'תרבות', ושיש הרבה 'עין המתבונן' בהגדרה זו. מירי רגב מציגה את עצמה כמי שדוגלת בעמדה שתרבות אינה מוגבלת לצ'כוב ולביאליק ושיש להרחיב את הגדרת התרבות כך שתייצג יותר את המגוון האתני-חברתי של ישראל. עמדה זו גורסת כי במשך שנים היתה אפליה תרבותית נגד קבוצות מסוימות (מזרחים, פריפריה, דתיים) מצד ההגמוניה, וכי כדי לאזן את התמונה על המדינה לנקוט 'אפליה מתקנת' בתחום התרבות. עמדה זו גורסת גם כי במרחב המזרחי והפריפריאלי יש יוצרים בעלי ערך תרבותי שאינו נופל מביאליק או מצ'כוב ואף עולה עליהם. עמדה זו לא רק לגיטימית, אלא גם בפירוש ליברלית - לפחות במובן התרבותי של המילה, המשמש למשל בארה"ב. שם העמדה הגורסת כי יש לשלב יותר אפרו-אמריקנים, אמריקנים ילידיים ועוד ובלימודי התרבות ובמימון התרבות נחשבת עמדה פרוגרסיבית, עמדה של השמאל. גם בישראל יש לעמדה הזו לא מעט תומכים הממוקמים בצד שמאל של המפה הפוליטית, מסמי שלום שטרית עד משוררי 'ערס פואטיקה'. שר תרבות המחזיק בעמדה זו רשאי בהחלט להפחית מימון לקאמרי לטובת תיאטרון בעפולה, למנות למועצת הקולנוע יוצרים מזרחיים ולהגדיל את התמיכה הממשלתית בחידון התנ"ך. אלא שלמירי רגב עצמה יש שתי בעיות בבואה לנופף באג'נדה זו. הראשונה היא שמירי רגב אינה בעלת ידע רב בתרבות - לא מזרחית ולא מערבית. כתוצאה מכך, כשהיא שוללת את ביאליק אין לה במי להחליף אותו, ובמקום לציין משורר מזרחי בעל שיעור קומה, או פייטן, היא מזכירה את אלטון ג'ון, שלא רק שאינו שייך לאותה קטגוריה אלא גם שייך לתרבות המערבית-פריבילגית ולא המזרחית. הבעיה השנייה היא חמורה יותר ולא תלויה רק במקרה הפרטי של רגב עצמה, והיא מתגלה כשמנסים לתהות מי יהיה מקבילו של צ'כוב בתרבות המזרחית. זאת מכיוון שאם מחפשים לאיזו תרבות-על אוניברסלית מקושרת התרבות המזרחית בישראל, קל לראות שמדובר בתרבות הערבית-מוסלמית. וכך מקביליו של צ'כוב יבואו מהמילייה של ג'לאל-א-דין רומי, ג'ובראן חליל ג'ובראן ומחמוד דרוויש 1 - לא בדיוק גיבורים שמירי רגב מעוניינת להעלות על נס.זהו גם בדיוק קו השבר בין רגב לבין אחרים שדוגלים באותה אג'נדה, כגון אנשי הקשת הדמוקרטית המזרחית. יתר על כן, מירי רגב אולי מציגה את עצמה כמי שדוגלת בעמדה לעיל, אבל מעשיה דווקא לא עקביים אתה. במקום לצאת ביוזמות שיגדילו את המגוון *האתני* וה*חברתי* של היוצרים והיוצרות הראויים לתמיכה, עיקר פעילותה נראה ממוקד בשלילת התמיכה ממוסדות המביעים עמדה *פוליטית* המזוהה עם השמאל 2. כפי שאפשר לראות לאורך הפתיל, ובפרט בתגובה מעלי, הוא שתומכיה של רגב מודעים לסתירה בין דבריה למעשיה, אבל מאמינים שהעדפה 'מתקנת' של עמדה פוליטית שקולה להעדפה מתקנת של יוצרים ויצירות המייצגים קבוצות אתניות מקופחות. זו הטעות של רגב ותומכיה. כי יש הבדל קריטי בין קבוצות אתניות וחברתיות - שעשויות לסבול מייצוג-חסר בתרבות - לבין קבוצות המזוהות ע"פי עמדה פוליטית: בעוד שלקבוצה אתנית (כמעט תמיד) ולקבוצה חברתית (במקרים רבים) יש תרבות משותפת, המתבטאת בערכים, בשפה ובאסתטיקה מסוימת (חישבו על התרבות האפרו-אמריקנית. או התרבות הכורדית. או תרבות משכנות העוני), הרי שלמפלגות ולעמדות פוליטית יש הרבה פחות מכנה משותף חברתי - בין מצביעי הליכוד אפשר למצוא אוהבי אייל גולן, חובבי אריק איינשטיין ומאזיני מוצרט. וכך, בעוד שהעדפה ממשלתית בתחום התרבות לקבוצה אתנית או חברתית מסוימת עשויה להיות לגיטימית, בייחוד אם בני הקבוצה סבלו בעבר מאפליה תרבותית, הרי שהעדפה ממשלתית בתחום התרבות לעמדה פוליטית מסוימת אינה ראויה; וכשאותה עמדה נתמכת היא זו המחזיקה בשלטון גם כיום וגם ב-15 מ-20 השנה האחרונות, מדובר בשימוש בכוחו של הרוב כדי ליצור דה-לגיטימציה לעמדות המיעוט. שימוש כזה סותר את אחד מעקרונות היסוד של הדמוקרטיה הליברלית, השומר למיעוט לא רק את זכות הדיבור אלא גם את זכותו לעשות כל שביכולתו (במסגרת החוק) כדי להשפיע על דעת הקהל ולהפוך לרוב. במובן זה, עמדתה של רגב היא אנטי-ליברלית במובהק. 1 אני יודע שהם לא מחזאים, פשוט לא מכיר מספיק את המחזאות הערבית בכדי למצוא דוגמה מדויקת 2 אשמח להביא לינקים אבל נראה לי שלא צריך |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך עם רוב האבחנות,עם מעט מהם לא. אבל מה שרציתי לציין זה שכתבת תגובה יחסית ארוכה שאינה אנטישמית,לא גזענית כלפי מזרחים,ואינה חיובית כלפי הנאצים הערבים וזה ממש מרענן ויפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע מי מירי רגב מציעה בתור "חלופה" למובילי תרבות "אשכנזים". יתכן שהיא כלל לא מציעה ברצינות מישהו "מוביל תרבות" מהסוג האהוב עליך כחלופה. מה שאתה מתייחס אליו בתור "מובילי תרבות" שזכאי לעידוד (משורר ערבי מפורסם, סופר רוסי מפורסם) זה תחום מאוד צר של תרבות. בעיני לפחות (בלי קשר למה שמציעה מירי רגב) חוג לטניס בפריפריה, חוג לגידול דגי אקווריום בפריפריה, או ספורט בידורי GIRLS UND PANZERS במדינת יפאן — הם מוצרי תרבות שווי ערך למובילי תרבות שמקובלים עליך. במילים אחרות: אתה מחשיב כמוצרי תרבות רק יצירות שמקבלות פרסים מכובדים אני מחשיב כמוצרי תרבות כל מוצר נטול זוהר ובלבד שיביא חוויה תרבותית יפה להמונים. מה שהרשים אותי במעשי מירי רגב הוא שכאשר מארגני שבוע הספר בפריפריה עיקמו את האף לגבי גובה הסכומים שהציעה רגב להם, היא ויתרה על שירותם המתנשא והעבירה סכומים דומים למועצות מקומיות בפריפריה כדי שהמועצות המקומיות יחליטו בעצמן לאיזה סוג פעילות תרבותית הם ישמשו. (בסופו של דבר, המועצות המקומיות הללו יודעות טוב יותר מכל "מומחה תרבות" מה יביא הנאה תרבותית לתושבי המקום.) לא סתם הזכרתי את GIRLS UND PANZERS ביפן. לפי התרשמותי (דרך מספר סרטי אנימציה מרשימים) הוא שביפן הקימו מערכת חינוך לתפארת שבןו העשיה התרבותית הרבה יותר פלורליסטית מאשר במערב: למשל, בתי הספר הם שמחליטים מה הפעילות התרבותית שתועיל ותתחחבב על התלמידים ואילו התלמידים הם המשתתפים בפועל בפרוייקטים המתוקצבים (משתתפים לא כצופים אלא כיוצרי תרבות זוטא). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזכרת לי. ראיינו בצריים בגל"צ את ליאל והמנכ"ל החדש של הקרן לישראל חדשה. רוח הדברים כדלקמן. החבר של הנדל שואל ת'מנכ"ל: אני יודע שאתה ציוני, אז למה לממן את עדאללה שקורא לחיסול המדינה היהודית? ישראל חדשה משיב- כדי שייישמר חופש הביטוי. גם אם דברים מסויימים לא נראים לי בעמותה כזו או אחרת, חשוב שקולם של ציבורים מוחלשים יישמע. הנדל מחרה מקשה: אבל אתם מממנים עמותה שמתנגדת לקיום המדינה היהודית. הליאל מצטרפת למקהלה: אנחנו המגדלור שמאפשר שיח פתוח ולא ניתן שיסתמו פיות. שניהם בתורם תוהים בקול: גם אנחנו נגד סתימת פיות אבל למה לממן גוף שמתנגד לקיום המדינה?. דממה. נצח ישראל. האסימון בהחלט נפל. מימון ארגון שמחוייב להרס המדינה היהודית הדמוקרטית הוא מעשה בגידה שחובבי שיחים וחופשי ביטוי (גם כאלה שבטוחים שהם ציוניים) צריכים להוקיע. לא מספיק להתרחק ממנו. אותם נאורים אסרו את השמעת התקווה בטקס סיום של אוניברסיטה העברית בשל התחשבות בערבים. צודקים ליאל והמטאטא החדש. בישראל יש בעיה של חופש ביטוי וחופש פולחן. היהודים הציוניים דתיים וימנים בהחלט מקופחים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שלא קראת את דעתי על החלוקה (או הגדרת האליטה). מעדיף לדון בקריטריונים או המדדים שמגדירים למי יש את הכוח, הזכות המוסרית לפעול כמייצג ציבור במדינה דמוקרטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש נציגי ציבור נבחרים (האקר Jim Hacker [Wikipedia], הנחוש אך נאיבי לפרקים) ויש משרתי ציבור לא נבחרים (סר המפרי Humphrey Appleby [Wikipedia] האליטה הסמולנית בוגר אוקספורד, שיעשה הכל על מנת לשמר את הסטאטוס קוו). נגזר עלינו לחיות עם אלו ועם אלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל שאתה משטח את הדיון שעוסק מבחינתי בפן המוסרי-דמוקרטי. לציבור בדמוקרטיה היהודית היחידה בתבל שמורה הזכות לבחור נציגים כדי שיבטאו את טעמיו, דיעותיו, ערכיו וכו'. הזכות מוקנית לכל ציבור באשר הוא- וטוב שכך. קבוצה קטנה ומעאפנית השתלטה על מוקדי כוח והשפעה שפועלים במימון ציבורי, מידרה את קולו ומבטאת את עמדותיה בלבד (ביבי שרה מתנחלים אקיבוש). למה מעאפנית? כי היא מרמה במשחק בטענה שאכפת לה מהמשחק. הציבור הציוני וכל ילד ששיחק בדמוקרטיה עם אחיו הגדולים מבין את הצביעות. מי שמרמה כדי לנצח הורס את המשחק. מי שמרמה ולא אכפת לו שיגלו- מעאפן בריבוע. ולך אני אומר מעבר לדאחקות- מי שטוען שמותר להרוס את נשמת אפה של הדמוקרטיה כדי לקדם את הדמוקרטיה שקרן, צבוע ובעיקר- מסוכן. מסוכן כי מחר, עוד עשור וכבר אתמול הקבוצה שהוציאה את עצמה מהכלל תגלה באיחור שהכלל כבר הוציא אותה מחמת מיאוס. זה צדק חברתי במובן העמוק והאמיתי, החזרת משאבי ציבורי לידי הציבור. הסיטואציה נובעות מעקרון השלילה. העקרון שנעוץ עמוק בבסיסו של השמאל בישראל לא מאפשר לשחק בצורה הוגנת. -לא איתם. לא עם הרוב היהודי שטרם חש בצורך להתחרבש בשאלות זהות ומגדר ונוח לו עם יום כיפור, ברית מילה ומצה בפסח. זה מה שהשמאל הנוכחי מציע הציע ויציע. בלי השלילה הסמול לא מסוגל לגייס אפילו מנדט אחד. זה המנוע והדחף כי בדומה לפלסטינים שלילת העצמאות והסממנים היהודים מעל פני האדמה היא העיקר. אני אופטימי (וחילוני) כי כבר חילקו כאן פנקסים אדומים והרוב קובע ועובדה, שרדנו. נחיה קצת עם פנקסים כחול לבן ומי שלא יוכל להגיד ירושלים שלנו או לשיר התקווה מבלי להקיא שיחפש את זהותו בחו"ל. ובכל זאת קצת חבל לי כי אפשר אחרת. סה"כ מבינים את העקרון שאותו מניפים ומכילים אותו על כולם. ואז בשינוי תודעתי מקבלים את הרעיון שיהודי יעז להתפלל בהר הבית מבלי לקבל בחילה ופרכוסים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה שלא אספר לך? אתה סובייקטיבי ולא רואה את זה. או כמו שאומרים האנשים: הגמל לא רואה את הדבשת של עצמו. לצורך הדיון זה לא משנה אם אתה לטובת זילבר או ליבוביץ'. משנה אם ישנה השתקה או לא. משנה אם ישנה הצדקה לקחת מהציבור כסף ולתת אותו לאנשים שמרוויחים שכר גבוה מאוד, כשבעצם הם לא משרתים את כלל הציבור אלא רק קהל יעד מצומצם ביותר. ולא רק שהם לא משרתים את כלל הציבור, אפשר לומר במידה מסוימת שהם נגד כלל הציבור שמתקצב אותם. אם אמנים חוששים להזדהות בפומבי, זה בגלל שהופעל עליהם לחץ ברמות שונות. זה נקרא השתקה. לשיטתך, כל פוליטיקאי נבחר מנצל ציבור שמצביע לו למטרות מסוימות. דווקא רגב וטראמפ לא עונים להגדרה של ניצול, כי הם באמת מנסים לקדם את מה שהבטיחו לבוחרים שלהם. ושוב אני חוזר על מה שאמרתי בעבר, ובנקודה זו בלבד מזכיר לשבח את אהוד ברק. ואני דווקא חושב שטראמפ דווקא אמור לשפר את חייהם של הלבנים שהצביעו לו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי אד הומינם זו לא דרך לנהל דיון. אני לא מספר לך מה אתה כן ומה אתה לא. סובייקטיבית הדבשות שלך רבות וגדולות משלי ואני מתאפק. אתה צודק שלא העמדה שלי אודות זילבר ולייבוביץ' קובעת. זו הייתה אמירת אגב על הסלידה האישית שלי מקונפורמיות. הנקודה שלי הייתה שלא הימניות של זילבר הרתיעה את ועדת הפרס אלא הקיצוניות שלו. בדיוק כשם שלא השמאלניות של לייבוביץ' הרתיעה אותם אלא הקיצוניות של התבטאויותיו. אם אמנים חוששים זה לא בהכרח בגלל שהופעל עליהם לחץ. הקונפורמיות יכולה (וברוב המקרים אכן באה) מבפנים. אבל אני רוצה לחזור לעניין מהי אליטה ומה תפקידה כי לא בררנו אותו כמו שצריך. האם אתה חושב ששר הבריאות צריך להחליט על ההרכב של סל התרופות? האם נכון בעיניך שהרכב סל התרופות ישתנה כשמתחלף שר הבריאות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה בדבר הנזדקקוטת שר הבריאות לוועדת מומחים רפואיים אינה רלוונטית כלל לגבי תרבות. תרבות היא דבר מובן אינטואיטיבית לרוב בני האדם ואין לו הגדרה ששמורה למומחים בלבד. בלי להכנס לוויכוחים סמנטיים, רוב בני האדם רואים בתרבות סוג של פעילות איטלקטואלית, גופנית וחברתית שמביאה להם הנאה נפשית וגופנית. בני האדם ניבדלים זה מזה בסוגי פעילות זאת, אבל לא ניבדלים בזיהוי ההנאה שהיא מביאה להם. שר לענייני חינוך ושר לענייני תרבות וספורט מבינים מצויין מה זה תרבות, הם לא מבינים פרטים במספר סוגי פעילויות שמתאימות לציבור מצומצם (שנסמן אותו במילים "ציבור אליטיססטי"). המילים "ציבור אליטיסטי" הם רק סימון לצורך הדיון, שום חיווי לגבי כך שאותו ציבור "נעלה על פני ציבורים אחרים". אותם שרים (חינוך תרבות וספורט) לא זקוקים למומחים שינחו אותם בשאלה הכללית "מה זו תרבות ?" יש להם מושג טוב מאוד מה זו תרבות. אין להם ידע רב בתחומי התרבות של "הציבור האליסטי" ולשם כך הם נעזרים במומחים לתחום זה. אבל מכיוון הציבור האליסטי מצומצם הוא זכאי רק למעט סיוע מהמדינה, למרות שהוא משוכנע שהתרבות שלו היא התרבות האמיתית היחידה. נניח למשל שהציבור האליטיסטי מונה 5 אחוז מהציבור אז הוא זכאי פחות או יותר ל- 5 אחוז מהמימון הציבורי, בשום פנים הוא לא זכאי ל- 90 אחוז מהמימון של המדינה רק מפני שאותו ציבור משוכנע שהתרבות שלו זו התרבות היחידה. איני יודע מה עשתה או לא עשתה השרה רגב בענייני התרבות. התקשורת לא מדווחת הרבה על זה אולי מפני שהתקשורת חושבת שרגב אינה עושה הרבה לתרבות "הציבור האליטסטית" ולכן לכאורה אינה תורמת לתרבות "האמיתית". התקשורת מפיצה רכילות על רגב כחיזוק לזילזול שלה במעשים שלה. אם למשל שרת התרבות הכפילה את התיקצוב למתקני ספורט עממי (מועדונים ומתקנים פתוחים לציבור) - לא תקבל מהתקשורת שום דיווח בעניין זה מפני שבעיני רוב התקשורת (השבויה בהגדרה המצומצמת של תרבות) מתקני ספורט אינם תרבות לכן אינם חשובים. עניין הספורט הוא רק דוגמא להרבה פעילויות אחרות. מבחינתי מופלטות, מנגלים, שירה בציבור, מוסיקה רעשנית בפאבים, תבשילים וטיולים , ריקודים פה ושם - כולם תרבות על פי "מבחן ההנאה" (פיסקה שניה בדברי למעלה). איני רואה גבול ברור בין הנאה דרך החושים לבין הנאה מפעילות אינטלקטואלית נטו, הכל מעורבב והערבוב מחזק את ההנאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> תרבות היא דבר מובן אינטואיטיבית לרוב בני האדם גם חינוך בריאות ובטחון הם מושגים מובנים אינטואיטיבית לרוב בני האדם. >> אותם שרים (חינוך תרבות וספורט) לא זקוקים למומחים שינחו אותם בשאלה הכללית "מה זו תרבות ?" לא טענתי אחרת. גם לשר הבריאות לא צריך להסביר מה היא בריאות. השרים זקוקים לאליטה (משרתי הציבור ולא נבחרי הציבור) - אנשי מקצוע שהגיעו לצמרת מקצועם: מנהלי בתי חולים, מנהלי תאטראות, מנהלי מועדוני ספורט, אנשי חינוך בכירים וכו' וכו' שמונו על ידי השרים, אבל לא מחדש על ידי כל שר, ליושבי ראש וועדות ומועצות בכל תחומי הממשל- מנהלי בתי חולים שמונו לוועדת סל הבריאות, מנהלי תאטראות שמונו למועצת הקולנוע וכן הלאה- כדי שיעסקו בפועל בחלוקת התקציב. הוועדות והמועצות עוסקות באופן מקצועי (כך יש לקוות) בפרטי ההקצבות הממשלתיות. הם לא קובעים מה יהיה התקציב של כל תחום- זה סדר העדיפויות שקובעת הממשלה- הם רק קובעים את השימוש בו. >> איני יודע מה עשתה או לא עשתה השרה רגב בענייני התרבות צפריר הפנה בתגובה 692481 בפתיל מקביל לכתבה 1סיכום שנתיים לכהונת מירי רגב שעצם קיומה שולל את הטיעון שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גדול מאוד ההבדל בין מי שהגיע לצמרת מקצועו בתחום המקצועי ובין מי שחושב שעומד בצמרת מקצועו בתחום האמנותי. כי בתחום המקצועי ניתן להציב קריטריונים ברורים והתחום האמנותי הוא יותר עניין של טעם. ולמה גילה אלמגור נחשבת בצמרת המקצוע יותר מאייל גולן? עד כמה שידוע לי אייל גולן לא נשען כמוה על תמיכה מהמדינה ורוב הסיכויים שהוא פופולארי ומרוויח יותר. אז מי עומד בצמרת ומי דורש מהמדינה שתחזיק אותו בצמרת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי כוונה לחהתנצח אתך בסגנון הטרחני והאינסופי שנקוט פה על ידי מספר ווכחנים. מאחר ואתה מנומס אני מנוע לאמר לך בשפה בוטה מה דעתי על איכות תגובותיך הראשונה והשניה (שהן בעצם אותה תגובה). אמרתי לך ואמר לך כמדומני אביר הקרנפים _אין דבר כזה שנקרא מומחה לתרבות_. ואתה טרם הפנמת עד כמה אינך מבין מה זו תרבות (ליתר דיוק עולם התרבות שלך צר כעולם הנמלה). אין דבר כזה כמו "אליטה לענייני תרבות". תרבות זה תחום מגוון וסובייקטיבי ושום מנהל תיאטרון לא אמור לקבוע לי שהצגה בתיאטרון אן ערב ספרותי שווה מבחינת התרבות יותר ממשחק כדור עף במתקן ספורט ציבורי. אשר לנסיון שלך להשוות מומחיות בתרבות (שאינה קיימת והיא אינטואיטיבית בלבד) לתחומים פרופםיונליים באמת (בריאות, צבא, כספים). אני מקווה שזו רק טענה דמגוגית שאם לא כן אתה באמת לא מבין עניין. אשר למאמר שהבאת (מפיו של צפריר). המאמר הזה מוכיח שהשרה עשתה באמת את הדבר הנכון שקיוויתי שתעשה: תנצל ביעילות את התקציבים שברשותה. דהיינו: מה שגב עשתה הוא שהיא העבירה כספים לישובים ומוסדות והאצילה להם את הסמכות להחליט מה טוב מבחינה תרבותית לעשות כדי שהתושבים במקום יהיו מבסוטים (במקום שה"אליטה" תהיה מבסוטה במקומם). עשתה מעשה מבורך גם אם עתון הארץ ואתה מעקמים את האף. לגבי החלק במאמר הנ"ל (לינק מצפריר) שיש בו צבעים ירוקים אדומים וצהוב אחד. הירוקים הם כאילו הצלחה, לכן לא אתייחס. ה"כשלונות" באדום אינם הפרת הבטחה שלה אלא הכשלת ההבטחה שלה על ידי גורמים שהיו חזקים ממנה. מה מציע ? שהיא תפטר חלק מ"האליטה" בגלי צה"ל כדי לכפות על גלי צה"ל להכניס תכנים כרצונה ? לגבי התחנה למוסיקאים וותיקים (או משהו כזה) שהבטיחה ולא קיימה, לא חשוב במיוחד. המדינה לא צריכה לממן מוסדות סוציאלים לוותיקים שהציבור לא מת עליהם, מקסימום השרה יכולה לסבסד תוכניות בתחנות רדיו מקומיות שיוקדשו לאותם אמנים. החלק שמסומן בצהוב (לא זוכר מהו) זה משהו שבהליכים (לכן אין טעם לסווגו כעת בתור הבטחה שקויימה/לא קויימה). יש עוד דבר או שניים שיכולתי לאמר בעניין תקצוב למוסדות כגון הפקת סרטים תיאטרון תזמורות אופרה - אבל אין לי רצון להכנס לכך. אומר רק זה ששלרובם צריך לקצץ את התקציב מפני שאין קהל אוטנטי לאותם מצרכים, כל העניין הוא יותר קישוטים ונוצות לתדמית המדינה מאשר צורך ממשי. אני אמנם צרכן של הסחורה הזו אבל אני מקבל אותה חינם מהאינטרנט או בקצת כסף מחנויות הספרים. אני לא זקוק לחסדי המדינה ולפטרונות שלה כי ממילא הטעם שלי אינו כפוף לטעמים של "אליטה". בכך סיימתי את חלקי בדיון אתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לא פסלתי את הדעה שהצגת בגלל שאתה הצגת אותה. פסלתי את הדעה עצמה שלא מצאתי בה נימוק משמעותי חוץ מאשר "אני לא מזהה קשר בין הדברים". וכך הצבעתי על הקשר שאני מוצא בין הדברים, בזמן שאני גוזר גזירה שווה בין כמה מקרים באותו עניין, ובין אותו עניין לעניינים אחרים. קונפורמיות יכולה לבוא מבפנים ברמה כזו שאדם ירצה להציג עמדה מסוימת, ולא כאשר אדם מספר שהוא חושש להציג בפומבי את עמדתו האמיתית. חשש בדרך כלל מופיע בעקבות איומים וסכנות. אם שר הבריאות חושב שקבוצה של יצרנים החליטו לכלול תרופה מסוימת - יקרה, בלתי יעילה ומלכתחילה מיועדת רק למספר מועט של חולים, הרי זה מתפקידו של השר להוציא אותה מסל הבריאות ובמקומה להשתמש בכספי משלם המיסים בצורה שתועיל ליותר אזרחים. את השאלה האם הרכב סל התרופות אמור להשתנות כאשר מתחלף שר הבריאות, אפשר לשאול גם על משרד החוץ ונושא המו"מ עם הערבים. רבין-פרס, נתניהו, ברק, שרון, אולמרט, נתניהו-ברק, נתניהו-לבני, נתניהו-ליברמן. מה אתה אומר? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |