בתשובה לגמל נמרי, 24/04/17 21:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. לעניות דעתי אין משמעות לממציא השם, המונח הזה מבטא שנאת עמים שמים גם כיום,אם כי היהודים קיבלו את הבלעדיות על כך בתחילת המאה 20. 1 . 2. מטרת תגובתי בתגובה 691871 הייתה להראות שהשינוי החיובי בגישה הנאצית כלפי הערבים החלה לערך משנת 36' ואו 37' -ולא לפני - וזאת כאשר הנאצים ערכו ריווזיה מחשבתית בעניין גזעם של עמים אחרים ובהם הערבים. אבל לפני כן - היטלר והנאציזם ראו בערבים/מוסלמים גזע נחות ובנסיבות אחרות אולי אף ראוי להשמדה. אני לא רואה איך היטלר מפלה את המוסלמים לעומת השחורים האמריקאים. הציטוט שהבאתי מ'מאבקי'- 'אי אפשר להכניע מדינה חזקה באמצעות קואליציה של נכים , אם אותה מדינה נחושה להקיז במקרה הצורך את דמה עד הטיפה האחרונה למען קיומה . כאדם אתני , המעריך בני אדם על בסים גזעי , אני מנוע , מעצם הכרת הנחיתות הגזעית של אותם "עמים מדוכאים" לכאורה , לקשור את גורל עמי עם גורלם'. מבטא היטב מה הוא חושב עליהם ואת 'מאבקי' יש לקרוא כראי מחשבתי של היטלר ולא בזלזול חרף הרמה הנמוכה והמפגרת של הטקסט - על רמת הטקסט ראה תגובה 691606 . לא נעלם ממני הקישור שצרפת לתגובתך - אני מסב את תשומת ליבך לכך שכל הציטוטים בבלוג המשבחים את הגזע הערבי על ידי הנאצים הם לאחר 37' ולא לפני. שלמה אהרונסון הטיב לנתח זאת ' היטלר התרכז בכינון הגמוניה גרמנית ביבשת אירופה והותיר את המזרח התיכון לאיטלקים . יתר על כן, הנאצים היו צריכים למצוא דרך להתגבר על יחסם לערבים נחותי הגזע כביכול,וחלף זמן עד שהפתרון נמצא באיסלאם שהיטלר הגדיר אותו כ'דת לוחמת' אשר מכפרת במשתמע על נחיתותם הביולוגית , וזאת בדומה לדת הלוחמת של בני בריתו היפנים. 2 ". בעניין זה ראה גם את ל.הרשקוביץ הכותב : 'סולם הגזעי הנאצי לא התייחס ליהודים בלבד, גם עמי אסיה ואפריקה תפסו בו את אחד המקומות הנמוכים ביותר .יחס הבוז לערבים , הסלידה מאופיים ,חוסר האמון בכושרם לחיים ממלכתיים, נאמנותם לברית( המילה?)- כל אלה נתגלו בדיבוריהם של המנהיגים והפקידים הגרמנים . רק פוליטיקאים בודדים כמופתי הוכרו כיוצאי דופן . הארצות הערביות ימשיכו לאחר הניצחון להיות נתונות להשפעת גזע האדונים הלבן' 3 3. בתגובתי הסברתי איך התגובה של הנבחרת של מצרים לאולימפיאדת ברלין הדליקה את הנורות אצל פקידי הרייך השלישי וזאת בהתייחס לחוקי הגזע שנחקקו ב 35' בנירנברג . תגובת מנהל הנבחרת לא הייתה זרה בנוף המצרי באותה תקופה. - העיתונות המצרית בחלקה תקפה את המדיניות הגזענית הנאצית .במאמר מערכת בעיתון 'אל מוקטם' שפורסם במצרים ביוני 1935 מדגיש העורך - כי למרות המדיניות של העיתון לא להתערב בנושאי פנים של מדינות אחרות , הרי שהם חורגים לאור המדיניות הגזענית של הנאצים ונגד רדיפת היהודים . וכך נכתב במאמר המערכת 'הממשלה הנאצית שוכחת כי העם היהודי הצליח לשרוד במהלך קרוב לאלפיים שנים לאחר חורבן ירושלים ועד היום וזאת למרות הרדיפות. אם מנהיגי הנאצים היו לומדים את לקח ההישרדות של היהודים הם היו מבינים כמה חסרת תוחלת היא מדיניות הרדיפה וההרחקה של יהודי גרמניה' . ובמאמר אחר שפורסם ב23.07.35 - שאני רואה אותו כסוג של נבואה שהתגשמה - נכתב 'אם ממשלת הרייך סבורה כי היא תצליח להתגבר על היהדות או על הקתוליות ,הרי שהיא טועה טעות מרה והיא עוד עתידה לשלם מחיר יקר על כך'. לא נגעתי.מילה במילה שכה יהיה לי טוב. במאמר שצרפת אודות ד"ר כמאל א-דין ג'לאל -"הערבי הראשון ששיתף פעולה עם גרמניה הנאצית" - כדאי להבהיר בעניין - שני העיתונים במצרים אשר היו שייכים למיעוט האליטסטי וזאת בהיותם שייכים למשפחות נוצריות מלבנון וסוריה - היו : 'אל מוקטם' שהיה בבעלות משפחות נימר ,צרוף ומקריוס והעיתון 'אל אהראם' בבעלות משפחת תקלא . העיתונים הללו היו עיתונים-עצמאיים ונחשבו כעיתונים בסגנון של ' מובילי דעת קהל קובע' ולא עיתונים עממים ( אין לי מושג למי היום הייתי מדמה אותם אצלנו בישראל לאור מגפת הפייק ניוז בשנת 17'). מוזר מאוד שהמאמר שקישרת טוען את מה שהוא טוען בעניין העיתון 'אל אהראם'. העובדות לא תואמות עם מה שהוא טוען, שכן אפילו בשנת 1937 'אל אהראם' תקף את נאומו של היטלר כסכנה לשלום העולם ודחה את שאיפות הכיבוש של היטלר .העיתון הזה היה סוג של 'פרווה' בעניין הגזענות כלפי היהודים דהייינו - לא בעד ולא נגד , ורק הביא את הידיעות כמות שהן מגרמניה. ולפחות עד סוף 37' הוא נהג כך. מכל מקום גם במאמר שצרפת הוא מתייחס לאחר 38'. ובהמשך - משנת 37' ובעקבות תוכנית 'החלוקה' והשליטה הצרפתית הנוקשה בסוריה והתחזקות האיסלאם הקיצוני המגמות משתנות וככל שהיטלר מראה לעולם שהוא 'גבר גבר' הערבים מתיישרים לפי הכלל הבסיסי שהולכים עם החזק ובהתייחס ליהודים נקטו בכלל הנצחי והטבעי - ' אויבו של אויבי - הוא ידידי' . ראה עוד בעניין ובהרחבה בספר 'אור בצל' 4 4. בהקשר הגזעני של הנאצים - תאונות היגיון היו גם היו. כך למשל בשנת 1942 כחצי שנה לאחר שהיטלר תוקף את רוסיה נתקלו פלוגות יחידות ההרג של הסס בפיקודו של מפקד האיינזצגרופה D אוטו אולנדורף [ויקיפדיה] בבעיה הלכתית כבדת משקל בסוגיית - מיהו יהודי. בקרים הם פגשו שני אוכלוסיות שהיה צורך לקבוע מהו מעמדם והאם צריך לרצוח אותם ביריות בראש אחד אחד כולל ילדים. הקבוצות היו - הקראים וקרימצ'קים [ויקיפדיה]. האחרונים היו צאצאי יהודים שנמלטו מהאינקוויזציה בספרד והתערבבו באוכלוסיה המוסלמית כמעט באופן מושלם לרבות לבוש הנשים ברעלה וקיום מנהגים מוסלמים רבים וכמעט לא קיימו את מצוות היהודים- הם היו בספק גדול שהם יהודים לאור מאות השנים של ההתבוללות. הקבצה השנייה הייתה - הקראים.הקראים שהם בוודאות יהודים [הרב עובדיה יוסף ז"ל התיר אותם לבוא בקהל ישראל] אשר מקיימים את כל המצוות. אולנדורף אמנם מפקד בכיר ,אבל בשאלות הרות גורל הוא לא לוקח אחריות ולנוכח קושיה קשה הוא שלח את שאלתו המורכבת לרבו ומורו הימלר -' רבי ! את מי לרצוח ? מי יותר יהודי ? מה עושים רבי ? ' הימלר, בור ועם הארץ מסתבר ,גם לא יודע מהי התשובה והוא שולח את שאלתו למועצת חכמי הנאצים לענייני הגזע האננארבה [ויקיפדיה] בנשיאות בר המינן ברונו בגר בעיר ברלין ופסיקתם הייתה חד משמעית והרת גורל : את הקרימצ'קים אשר התחזו למוסלמים למרות שעברו מאות שנים ולכולי עלמא גם לפי חוקי הגזע מנירנברג מ1935 הם היו כשרים למהדרין שכן חוקי הגזע חלו רק ממלחמת שלושים השנה - אותם יש לרצוח . ואכן כ80% מקהילה זאת נרצחו על ידי הנאצים ב1942. את הקראים שמקיימים מצוות התורה כמעט בשלמות ,הפסיקה הייתה שהם רשאים לחיות. לא היו נימוקים לפסק ההלכה הרצחני וההזוי הזה. ולא היה למי לערער ,הואיל ואלוהים באותה תקופה שם פס על העולם, לא היה גם למי לפנות . וזה הסתבך עוד ועוד ככל שהנאצים נכנסו להרי הקווקאז, (שם הימלר חיפש את שורשי הגזע הארי) הם מצאו שם יהודים מוזרים שרוכבים על סוסים עם חרבות ואקדחים. מרביעים בקר משובח, בעצם כל מה שהימלר פינטז שכך צריכים לחיות גרמנים ולא כמו שהם חיו בברלין חיוורים וקוראים היינה. 5 הערות/מקורות : 1 מתוך משפטו של אדולף אייכמן - ישיבה מס׳ 106 ח׳ באב תשכ״א (1961 ביולי 21) ש. בן איזה גזע היה למשל המופתי שהוזכר בעדותך? ת. המופתי ִנמנה, אם לראות זאת מבחינה גזענית, עם הגזע השמי. משום כך לא היה המושג ״אנטישמי״ שהופץ או נטבע על ידי ֶשנֶרר (Schönerer )הוא אינו נכון. ש. הוא אינו נכון? צריך לומר שנאת יהודים? ת. צריך לומר אנטיֿ-יהדות. ש. צריך לומר שנאת ישראל (Judenfeindschaft) ת. אם הקשר היה מוגבל רק ליהדות ולא הופעל כלפי הערבים, או שצריך היה להפעיל זאת, אם רוצים להיות עקביים, גם כלפי הערבים – איני יודע אם כלפי כל העמים הערביים. או אם לוקחים בחשבון את כל הגזע, זה צריך להצטמצם לא רק על היהדות אלא גם על העמים הערביים. איני יודע אם על כולם, אולם החלק הגדול. ש. אם כן, זה לא הופעל כלפי הערבים אולי מסיבות מדיניות? אולם למעשה מסיבות מדיניות אומנם לא הוחלה התורה לגבי העמים הערביים, או אומנם כן? ת. לא הוחלה עליהם, זאת לא קראתי בשום מקום. אני סבור שאת כל העניין קיבל היטלר משנרר. 2 שלמה אהרונסון . היטלר,בעלות הברית והיהודים. עמ' 165 3 ל.הרשקוביץ . הרייך השלישי והמזרח הערבי עמ' 326 4 ישראל גרשוני. אור בצל- מצרים והפאשיזם 1922-1937 עמ' 215-239 5 התר פרינגלר. המדענים של הימלר - גזע הפורענות . מיהו יהודי ? עמ' 221 ( היא מביאה מקורות מאוד מפורטים בספרה בעניין ) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. המשמעות היא לא לממציא השם אלא לתקופה שבה הוא חי. כאמור מטרתו היתה לתת צידוק "מדעי" לשנאת היהודים הישנה. יהודי שהתנצר יכול לשנות את דתו אך לא את גזעו. 2. אחרי 1937 זה עדיין לפני מלה"ע II 3. "אל מוקטם" היה בתקופה ההיא עיתון פרו-בריטי (ויש שיגידו, "עיתון מטעם" הבריטים) שלא לומר פרו-קולוניאליסטי (מקור: "המזרח החדש" כרך א' חוברת 2 עמ' 112), עורכו הראשי היה קופטי, לא ערבי. להסתמך עליו בתור ראי של דעת הקהל המצרית זה כמו להסתמך על "הארץ" בתור ראי של דעת הקהל הישראלית. 4. אם כבר הזכרת את יהודי הקווקז, הרי גורלם רק מחזק את טענתי לפיה מלכתחילה מטרתו של היטלר לא היתה בהכרח השמדת היהודים אלא טיהורה של אירופה (ושל מה שהוא ראה בתור ה"ליבנסראום" הגרמני) מיהודים - ע"י גירוש ו/או השמדה. הקווקז היה בידיים גרמניות מתחילת 1942 ועד אמצע 1943 (כלומר אחרי קבלת ההחלטה על הפתרון הסופי) ואולם הפתרון הסופי לא הוחל עליהם (!). בתחילה מספר קטן יחסית של יהודים מהקווקז נרצחו (בשיטות שהיו מקובלות בתחילת המלחמה - ירי), אולם עד מהרה הוצאה פקודה ע"י הצבא שלא להרוג עוד יהודים בשטחי הקווקז, זאת באותה עת שבה מכונת ההשמדה באירופה עבדה במלוא הקיטור. אין הסבר אחר מלבד העובדה שהקווקז היה גם מחוץ לאירופה ול"ליבנסראום" הגרמני לפי חזונו של היטלר (לפחות בשני השלבים הראשונים) וגם מחוץ ל"ליבנסראום" הערבי לפי חזונו של חוסייני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. הקופטים הם נוצרים (ולא מוסלמים) אך ערבים. אני לא מכיר מספיק טוב את מצריים, אך בסוריה וישראל הנוצרים היו ממובילי התנועה הלאומים הערבית. 4. הגרמנים שלטו שם לכל היותר חצי שנה. הם כבשו חלקים מהקווקז באוגוסט 1942 ואף מאוחר מכך ונסוגו משם בסביבות ינואר 1943. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אני מציע לך ללמוד היסטוריה. תתחיל בערך "קופטים". 2. הנימוק שלך לא מחזיק מים. לנאצים הספיקו חודשיים וקצת כדי להשמיד יותר מחצי מליון יהודים הונגרים (זו בדיוק משמעותה של "תעשיית המוות"). ודרך אגב - גם שם חוסייני הכשיל תכניות שונות (למשל חילופי "שבויים" עם משפחות טמפלריות) שיכלו להצילם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. כן, אחרי 37' זה לפני 39' - אבל הדיון לא עסק במה קדם למה - אלא בשאלה מתי הנאצים התחילו לראות בערבים בני ברית למלחמה עתידית ולא כגזע נחות כפי שהם סברו עד אז . וטענתי הייתה ש החל מהשנים 36'/ 37' השינוי הזה התחיל ולפחות כלפי חוץ וזאת בהתייחס למדיניות הגזע שהנאצים התחילו ליישם ברייך . מבחינת הערבים או ליתר דיוק המופתי ושות' אשר הובילו את הלאומנות הערבית הרעיון היה להחליף את הצמד החלש ' בריטניה/צרפת' בצמד המתלהם ' גרמניה/איטליה'. זה התחיל עוד בשנת 33' כשהמופתי ניסה ליצור קשרים עם גרמניה הנאצית כשהיטלר עלה לשלטון והנאצים דחו אותו. מן הסתם היטלר לא תכנן אז מהלכים משמעותיים במדיניות החוץ והוא העדיף להתעסק בנושאי פנים . המרד הערבי שפרץ ב36' יותר מרמז לגרמנים שיש להם בני ברית שיכולים לשתף איתם פעולה בעתיד שכן האויב של הערבים (בריטניה/צרפת/יהודים) הם האויבים של הגרמנים ומשכך הרי הם אמורים להיות ידידים. הבריטים אשר נתנו אמון במופתי ובמשפחת חוסייני הבוגדנית מירושלים נלחצו מהמחשבה שהתעוררות ערבית לאומנית יכולה להתפשט ליתר האימפריה ובייחוד בהודו והציעו לו את כל הפיל מתוך מחשבה שהוא יסכים להשאיר ליהודים לפחות את החדק או את הזנב והוא סירב .גם 'הספר הלבן' אשר מנע מיהודי גרמניה לעלות לא"י,לא סיפק אותו. המופתי הימר על הסוס הנאצי ולא כהימור לא מושכל. 3. אל-מוקטם כאמור היה עיתון לא מפלגתי ועצמאי וזאת בדומה לעיתון אל אהראם . שני עיתונים אלו היו הנמכרים ביותר במצרים באותה תקופה וזאת למרות שהם היו בבעלות נוצרים. ההשוואה ל'הארץ' אולי יכולה להתקשר בהקשר האליטסטי ותו לא. והם הי חייבים להיות רווחים שכן הם היו עיתונים מסחריים לחלוטין. הם היו פרו בריטים מטבע מחשבתם - ובעצם את מי הם היו להעדיף במקום הבריטים שבאותה עת התחילו להעניק למצרים את הכלים לקראת העצמאות ? אבל כמדומני שהדיון השתרבב ל'אל-מוקטם' בעקבות 'אל-אהרהם' וזאת בעקבות הקישור שהבאת שלפיו הנאצים אהבו את המוסלמים והערבים מהיום שבו היטלר ומוחמד נפגשו. הואיל וכבר הוברר שזה לא כך אז מתייתר לו הדיון בעניין העיתון הנ"ל , אבל אם כבר ,מעניינת היא העובדה מה עמד מאחורי מאמרי המערכת דאז כפי שציטטתי ואשר תמכו ביהודים - ' אם ממשלת הרייך סבורה כי היא תצליח להתגבר על היהדות או על הקתוליות ,הרי שהיא טועה טעות מרה והיא עוד עתידה לשלם מחיר יקר על כך' - . מעיון נוסף בספרו של גרשוני הבנתי גם מדוע. בעלי העיתון בהיותם מיעוט נוצרי במצרים הבינו שמיעוט אמור להגן על מיעוט , גם אם במקרה שלהם המיעוט האחר הוא יהודי , שכן אם הם יצדדו במדיניות הגזע של היטלר לא ירחק היום והמוסלמים במצריים יוקיעו את הגזע הנוצרי הנחות מול הגזע המוסלמי . גם כאן -לא מאהבת מרדכי היהודי אלא מפחד שנאתו של המן העיתון 'אל-מוקטם' נהפך לכאורה ל'ידיד היהוד'. וזה מעלה שאלות לאור ההתרחשויות הפוליטיות באירופה בימים אלו - כאשר יהודים לפתע מצדדים במארין לה פאן משום שהיא תוקפת את המוסלמים או מפלגות ימין קיצוניות אשר יכולות בסיטואציות מסוימות להיות אנטישמיות אשר מקבלות גיבוי רק לאור העובדה שהם תוקפים מוסלמים . אמנם נכון - האיסלאם שונא אותנו שנאת מוות. והרבה איבדו את התמימות במילים הנבובות - סאלם וכו', אבל עדיין השאלה האם הכלל תקף גם כאן - האם האנטישמי הנוצרי אשר שונא את המוסלמי אשר שונא את היהודי - הוא ידיד היהודים ? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |