|
נזכרתי שלא הבהרתי כמה דברים: בנוגע לרגליים הנטושות- אני לא רואה את דבריך מול עיני עכשיו, אבל עקרונית אני חולקת גם על מהות הנחת היסוד שלך- שהאדם הדתי כבר הוכיח את יכולתו להאמין באי-רציונלי, בהאמינו באלהים. ובכן שאני טוענת שזו טעות מהותית שאין להסיק ממנה הלאה שום דבר, וזאת משתי סיבות עיקריות ובכלל לא פוסט-מודרניות: 1. מי קבע שרציונלי להאמין שהעולם נוצר מעצמו? זה נשמע לך הגיוני? הוכחת כבר את המפץ הגדול ומה שקדם לו? אני לא טוענת שקיומו של האל הוא עובדה מדעית, חלילה, שכן זה היה פותר את עניין האמונה שעליו אנו מתדיינים, אני טוענת שבבסיס, שתי ההנחות הסותרות הן תמונת ראי אחת של השניה. להאמין שהעולם הוא תוצר מדעי ולכן הוא נכס האדם בלבד, ותפקיד האדם הוא להגן עליו, לחוקק בו חוקים ולשמור על תושביו זה בדיוק אותו תהליך- חוקי המוסר הטבעיים אינם נובעים משומקום, להזכירך. הם נובעים אך ורק ממה שרוב בני האדם מאמינים בו. כנ"ל גברת דמוקרטיה ירום הודה. כנ"ל חוקי רווחה. כנ"ל (התגעגענו...) האיסור לרצוח חפים מפשע. מי הוכיח לך שזה באמת צודק? אתה מאמין בזה, לא כי רק אתה רציונלי, כי זה מסתדר עם מערכת התובנות *שלך*. לכן אל תאמר "האדם הדתי הוא אי-רציונלי", אמור "האדם הדתי ניזון ממקורות אחרים לביסוס הרציונל *שלו*". ואם תאמר שפה יש תורה ופה האדם מחליט אשאל אותך שוב- באיזה שלב של ההיסטוריה האנושית מותר היה לרצוח חפים מפשע. רוצה לומר- האמונה שיש אלהים היא לא פחות אי-רציונלית מזו שאין אלהים (במובן הפילוסופי, לא הדתי-פרופוגנדי). אל תיקח בעלות על הרציו, למען דיון אוביקטיבי. 2. ראית פעם קומוניזם? דיברת איתו? הוא התגלה אליך במעמד איזה הר וציוה עליך את אחדות הפועלים? האם הוא, אם כך, לא רציונלי?
זהו, רק רציתי להבהיר. אני מסכימה שיהיה חביב להתעלם מאלו ולהגיע ללב העניין (קרי חוקים דתיים והסכנה שהם מהווים לציבור הנאור) אבל בשביל הפרוטקול.
|
|