|
||||
|
||||
יש לנו פרופיל תקשורתי מאוד גבוה. בתגובה 686770 אני מביא תשובות חלקיות. והנה עוד אפשרות- תחום התקשורת והבידור בארה"ב היה עמוס ביהודים כבר שלשה דורות. מטבע הדברים מעניין את היהודים מה קורה בישראל, והם מבליטים את הנעשה שם. |
|
||||
|
||||
הייתי מקבל את האפשרות שמהיהודים מצפים ליותר ומהאכזבה נובע הסיקור השלילי במדיה שנשלטת בידי המחנה- אתה יודע, כמו תלמיד מחונן שבשל העדפתו את החופש זוכה ליחס נקמני ממורים מסויימים. מכיוון שהתחום עמוס ביהודים לא סביר שזה המצב ובטח שלא כיום כשרמת הציפיות ההומאניות, נמוכה יחסית לעמים ''מערביים'' אחרים. בשורה התחתונה, פרופיל גבוה יכול באותה מידה להביא לגישה פרו-ציונית ואוהבת יהודים ולא מסביר הרבה. |
|
||||
|
||||
>> פרופיל גבוה יכול באותה מידה להביא לגישה פרו-ציונית ואוהבת יהודים. ואכן הביא! בין 1967 ל 1980 כל העולם הריע לנו. גנרל דיין היה מפורסם יותר מכל גנרל אחר בן זמנו בעולם, כולל גנרל ווסטמורלנד. זכינו באירוויזיון פעמיים ברציפות! אנדריי סחרוב קיבל את פרס נובל לשלום ב 1975 ובגין בשנת 1978. היינו במפה, לא רק בספורט- בהכל. |
|
||||
|
||||
זאת אומרת שפרופיל גבוה לא משנה או מוריד מאנטישמיות או אהדה ואם לשיטתך אותו פרופיל גבוה הביא לגישה פרו ציונית בעקבות הכיבוש אולי כדאי להסיק מסקנות. |
|
||||
|
||||
מצטער,אני מבין לאט. אתה טוען שכיש רושם שיש סרגל שונה לישראל ולעמים,זה לא בהכרח נובע מאנטישמיות. או שיש סרגל שונה בין ישראל לעמים זה לא בהכרח אנטישמיות.? אם הראשון,אין לי בעיה עם רושם,כל אחד שיתרשם כפי יכולתו והעדפותיו. האם אתה חושב שזה המצב באמת? כלומר שאין הפגנות באמת נגד ישראל? שאין באמת אנטישמיות? שאין באמת החלטות בין לאומיות מוטות נגד ישראל? שלא משקרים בתקשורת בכוונה? אם השני,מה זה רלוונטי הפרופיל התקשורתי? איך אתה מסביר שעל פעולה של כל מדינה אחרת תחשב כאקט סביר,אולי אפילו מחוייב המציאות,ולישראל לא? כאילו,מה עובר על הבריטי הממוצע? הוא רואה 5 כתבות על זה שישראל רצחה ילד פלסטיני חף מפשע רק כי רצה לקנות יוגורט לאמו החולה. ואז רואה כתבה אחת שבריטניה הפציצה בי"ס והרגה בטעות 1000 ילדים. אז הוא אומר,וואי ישראל הנוראית,רצחה ילד...אני יוצא להפגין נגדה באוקספורד סטריט,מיד אחרי שאני אשלם בדואר את המיסים שלי כי מישהו צריך לממן את הצבא. נשים אנטישמים ומטומטמים גמורים בצד . מי הוא האזרח הזה,איך היית מגדיר אותו? מה ההגיון שמניע אותו? |
|
||||
|
||||
אני לא יודע אם יש רושם של סרגל שונה או שבאמת יש. אני חושב שאין מדינה אחרת שמחזיקה יותר ממיליון זרים תחת שלטון צבאי מחוץ (או בתוך, לא ברור) גבולותיה כמעט חמישים שנה, ככה שקשה להשוות. לצערי המקרה שלנו חולק נקודות דמיון עם דרום אפריקה, ושם מדינות העולם באמת נעמדו על הרגליים האחוריות. אבל בוא נלך על המקרה הקשה יותר- שבאמת יש סרגל שונה. אנטישמיות יכולה להיות הסבר אפשרי, אנטי ציונות יכולה להיות הסבר אפשרי אחר. ההסברים שלי לבולטות המיוחדת של ישראל יכולים להיות גם הסבר. אבל אם אתה בוחר באנטישמיות כהסבר, אתה מסביר את ההתנהגות של המבקרים בשנאה גזענית של יהודים. כלומר- לא רק יהודים ציוניים בישראל, אלא יהודים בכלל. אני לא אומר שזה הסבר חסר הגיון, אחרי הכל אנטישמיות קיימת בעולם לא מאתמול, אני רק אומר שזה לא נראה הסבר מתאים. ככל שראיתי אותם מבקרים אינם מפגינים עוינות כלפי יהודים שאינם תומכים במדיניות ישראל, ולכן לא נראה לי שאנטישמיות פרופר מניעה אותם. |
|
||||
|
||||
אבל זה לא נכון. מה זה אנטי-ציונות? אתה מכיר אנטי-אמריקאיות? אנטי-בריטיות? אנטי-צרפתיות? כמה אנשים כאלה יש? כמה הפגנות הם עושים בשנה? במה שונה הציונות מהתנועה הלאומית הצרפתית? (רמז-שהם משהו אחר שהוא לא צרפתי). ההסברים שלך לבולטות המיוחדת של ישראל מסבירים בצורה מושלמת גם אנטישמיות,מוזר לא? מה שאתה מתאר זה התהליך אחד לאחד בכל עליה של רודפי יהודים מאז ומעולם- גם הנאצים הרגו קודם את היהודים הקומוניסטים אח"כ מתנגדי המשטר וכו' בסוף הגיעו לכולם. גם האינקוויזיציה הספרדית קודם רדפה את ה"מינים" אח"כ את ה"נוצרים החדשים" וכו' בסוף את כל היהודים. גם בכל הפרוגרומים ברוסיה העיתונות האנטישמית יצאה קודם כל נגד המלווים בריבית אח"כ נגד המקצעות החופשיים,אח"כ נגד המקורבים לשלטון וכו' בסוף הגיעו לכולם. "שגריר רוסיה בארצות הברית, הרוזן קאסיני, טען בראיון במאי 1903: "יש ברוסיה, כמו בגרמניה ובאוסטריה, תחושה מסוימת נגד היהודים. סיבה ליחס עוין זה מצויה בעובדה שהיהודים לא עובדים בשדה או בחקלאות. הם מעדיפים להיות מלווים בכסף... המצב ברוסיה, עד כמה שנוגעים ליהודים הוא רק זה: זה האיכר נגד המלווה בריבית, ולא הרוסים נגד היהודים. אין הרגשה נגד היהודים ברוסיה בגלל הדת"-2 ד' לפני פרעות קישינב. מזכיר לך משהו? |
|
||||
|
||||
אנטי ציונות זה מי שמתנגד לעניין המוזר הזה (באמת יוצא דופן בתולדות האומות) שעם מפוזר בעולם חוזר ומתקבץ למולדתו אחרי אלפיים שנה בגלות, ותובע עליה חזקה. הם יכולים להתנגד לעצם הרעיון, או רק למימוש שלו באופן שפוגע בתושבי הארץ הקיימים (עקרון שמופיע גם בהצהרת בלפור " בתנאי ברור שלא ייעשה שום דבר העלול לפגוע בזכויות האזרחיות והדתיות של עדות לא יהודיות בארץ ישראל") אנטי ציונות, בניגוד לאנטישמיות, אינה על בסיס גזעני אלא על בסיס ליברלי דווקא. לכן נייר הלקמוס הוא יחסם של האנטי ציונים ליהודים שאינם ציונים ושאינם אנטי ציונים- מארק צוקרברג לדוגמה. אם אינו עוין אינם אנטישמים. אני מכיר אנטי אמריקאיות. זו הגישה שמתרגזת על כך שהאמריקאים מייצאים את חוסר התרבות שלהם לעולם, ומנסים להיות השוטר של העולם. לצרפתים יש את זה בגרסה תרבותית (כולל רשות ממשלתית ששומרת מפני אינגלוז של השפה), לאיראנים גרסה קשה יותר, ולטליבאן יש מלחמה של ממש עם האמריקאיות. לעניין הציטוט של שגריר רוסיה- הפכת את סדר הדברים. פוגרום קישינב החל ב-6 באפריל 1903, והשגריר ניסה לתרץ אותו בדיעבד. אחרי שביססתי לדעתי את ההבדל בין אנטישמיות, אנטי ציונות ואנטי ישראליות, אני רוצה לטעון דבר נוסף: הטענה לאנטישמיות מצד המבקרים נוחה מאד כי משמעותה שלא משנה כיצד תנהג ממשלת ישראל- הם יהיו נגדנו בכל מקרה. זה מאד נוח כי זה מסיר כל אחריות לביקורת מממשלת ישראל. אבל העובדות הן שרמת הביקורת על ממשלת ישראל השתנתה כל הזמן, ראה זה פלא, בהתאם להתנהגותה של ממשלת ישראל. בשנות השבעים אנחנו היינו הטובים האמיצים הצודקים והנרדפים בעיני העולם המערבי כולו. הערבים, עם עליית כוחו של אופ"ק, הפכו לרעים ולנצלנים. שיתוף הפעולה של מצרים וסוריה עם רוסיה שם אותן מעבר למתרס עבור מערב אירופה, והעולם המערבי כולו ליווה בהערכה את מאבקם של הדיסידנטים אנדריי סחרוב, אידה נודל ונתן שרנסקי. בשנות השמונים אותה מגמה התחזקה עם רייגן בארה"ב ות'אצר בבריטניה וברית המועצות אימפריית הרשע. אחרי נפילת חומת ברלין רף הציפיות מאיתנו עלה, והסכמי אוסלו עמדו בצפיות האלה, אבל הנסיגה שלנו מהסכמי אוסלו וחוסר ההיענות שלנו למתווי שתי המדינות למיניהם גררו ביקורת הולכת וגוברת. התמשכות השלטון הצבאי שלנו על הערבים תושבי השטחים הכבושים מעוררת ביקורת כי המערב מתחיל להבין שעם כל המילים היפות המעשים של ישראל מכוונים להשתלטות על השטח ללא מתן זכויות אזרחיות לתושביו. |
|
||||
|
||||
-"אנטי ציונות זה מי שמתנגד לעניין המוזר הזה.." הבנתי,וזה במקרה מתאים רק ואך ורק לעם אחד שהאומות רצו לרצוח מאותם סיבות 2000 שנים קודם בלי מדינה? -"רק למימוש שלו באופן שפוגע בתושבי הארץ הקיימים" כמו שהם יוצאים נגד המימוש של האוסטרלים והאמריקאים? אתה יודע כמה נרצחו עד שהקימו את גרמניה? לייסד את הרפובליקה הצרפתית? ואני לא מדבר על רוב העולם שהוא לא דמוק' שמשום מה פחות מעניין אותם. -"אנטי ציונות, בניגוד לאנטישמיות,.." אני כותב את זה כבר פעם שלישית - זה המודוס אופורנדי של האנטישמיות. תמיד. מאז ומעולם. "בגרמניה לקחו הנאצים תחילה את הקומוניסטים, אני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי קומוניסט, ואז הם לקחו את היהודים, ואני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי יהודי, ואז הם לקחו את חברי האיגודים המקצועיים, ואני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי חבר איגוד מקצועי, ואז הם לקחו את הקתולים, ואני לא הרמתי את קולי, כי הייתי פרוטסטנטי, ואז הם לקחו אותי, אך באותה עת כבר לא נותר אף אחד שירים את קולו למעני." -"אני מכיר אנטי אמריקאיות" אתה מכיר גם ארגוני BDS אמריקאים? (כלומר נגד אמריקאים),כמה הפגנות הם עושים בשנה? את מי הם החרימו? נגד הצרפתים? בריטים? תמצא מדינה כלשהי. -"לעניין הציטוט של שגריר רוסיה.." צודק.זה רק עושה את האנלוגיה יותר קרובה לשלך.הוא משתמש באותם טיעונים כמו שלך, פרעות קישינב לא היו אנטישמיות? -"הטענה לאנטישמיות.." איה עולם ליווה?! לאף אחד לא היה אכפת מאידה נודל ונתן שרנסקי-האחרונים שהיה אכפת להם הם היהודים בגולה.היחידים שנלחמו למענם הם כהנא וחב"ד. -"שנות השבעים אנחנו היינו הטובים האמיצים הצודקים והנרדפים בעיני העולם המערבי כולו." כן? כ-ל העולם? להביא לך ציטוטים של אנשי שמאל משנות השבעים? מה זה עושה אותם? "...תושבי השטחים הכבושים מעוררת ביקורת כי המערב .." יש מדינות עם עבדות. פקינג עבדות. כמו שאתה רואה בסרטים,מישהו מפגין נגדם? ארה"ב ובריטניה הם הBFF של מדינות שסוקלות הומואים עם עבדות ממוסדת ושנשים הם רכוש.-לא מעניין אך אחד. ספר לי,איזה זכות אין לערבי ביו"ש? אתה כאילו מסתובב בחדר,מסביר לי על הספה היפה,הטלויזיה,השולחן אבל אנחנו לא מצליחים להכנס לחדר הזה כי כולו מלא בפיל,ואתה מנסה להסביר לי מה קורה בחדר רק לא לדבר על הפיל. ההבדל בין כל מה שאתה מתאר לישראל,זה שנאת ישראל. זה ההסבר היחיד. כל דבר שתגיד על ישראל יש עשרות מדינות יותר גרועות (אני בכלל חושב שאנחנו קרובים לשלמות,אבל זאת לא הנקודה). |
|
||||
|
||||
אני לא מבין את הטענות שלך, או מטרה אחרת לדברים שאתה אומר. אני מציע שתסיים כל פסקה עם המסקנה הרלבנטית לדיון שאתה מסיק ממנה. כשאתה מניח ערימה של עובדות, או מה שנחזה בעיניך כעובדות, בלי לכתוב את המסקנות שאתה מסיק מהן אתה מצפה ממני לקריאת מחשבות שהיא מעבר לכוחותי. ברוב התגובה שלך ממה שניחשתי את כוונותיך נראה לי שאתה מבקש סרגל שווה, אחרי שכבר הסכמנו להניח שאין. בוא נתקדם. האנלוגיה שלך לנאצים לא נכונה כי הנאצים היו גזענים ואנטישמים במוצהר. אני מכיר ארגונים שמשתדלים לרצוח אמריקאים כי הם אמריקאים. היה לפני 15 שנה משהו עם מטוסים שנכנסו במגדלים, זוכר? וגם האמריקאים מורידים כל פעם את מנהיג הטליבאן החדש עם מזל"טים. מכיר? ב-5 באוגוסט 2009 נהרג מנהיג הטליבאן בייטוללה מחסוד עם אחת מנשותיו בתקיפת מל"ט אמריקני על בית חמיו של מחסוד ב - 2 בנובמבר 2013 חיסלה ארצות הברית את מנהיג הטליבאן "חכימוללה מחסוד" בפקיסטן על ידי ירי ממזל"ט. במאי 2016 חיסלה ארצות הברית את מנהיג הטליבאן אחטר מוחמד מנסור באמצעות כלי טיס בלתי מאויש. פרעות קישינב וודאי וודאי שהיו אנטישמיות, כולל עלילת דם ילדים נוצרים. גם השגריר הרוסי הביע עמדות אנטישמיות, ולא אנטי ציוניות או אנטי ישראליות. בשנות השבעים היינו הטובים האמיצים הצודקים והנרדפים בעיני העולם המערבי כולו. אם תביא ציטוטים של אנשי שמאל זה לא ישנה את העובדה הזו. אתה טועה בעניין אנדריי סחרוב אידה נודל ונתן שרנסקי. ב-22 בנובמבר 1981 פתחו אנדריי סחרוב וילנה בונר בשביתת רעב בתביעה לאפשר לביתם ליזה להגר לארצות הברית. במהלך שביתת הרעב פרסם נשיא ארצות הברית רונלד רייגן הודעת הזדהות עם מאבקו של סחרוב. "בתקופת מאסרה הייתה אידה נודל לסמל כ-"סירובניקית" וזכתה להדים בדעת הקהל העולמית. התייצבותן לצדה של דמויות מרכזיות כרונלד רייגן, מרגרט תאצ'ר, ג'יין פונדה וליב אולמן בשילוב עם תהליך השקיעה של ברית המועצות הביאו לבסוף לשחרורה ולעלייתה לישראל ב-15 באוקטובר 1987." יש מדינות עם עבדות. לעומתן בדרום אפריקה היה בסך הכל אפרטהייד, ובכל זאת העולם המערבי עשה סנקציות על דרום אפריקה ולא על המדינות עם העבדות, יהיו אשר יהיו. אין פיל. קואליציה בת 34 מדינות תקפה את עיראק וכבשה אותה. למה? בגלל שהם עיראקים? למה אף קואליציה לא תקפה את אינדונזיה על כיבוש מזרח טימור? למה אף קואליציה לא תקפה את ישראל על סירובה לקיים את החלטות מועצת הבטחון 446, 452, 465 ו 478? שני מטר מכאן, הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין [ויקיפדיה], אף על פי שהיא פועלת כמדינה דה פקטו, רק טורקיה מכירה בה, מנהלת עמה יחסי מסחר ומעניקה לה סיוע צבאי וכלכלי. השלכה עיקרית של הכרזת העצמאות הקפריסאית-טורקית היתה בידודה של המדינה על ידי שאר העולם. האו"ם ניסה להתערב בסכסוך בקפריסין, אבל תוכנית אנאן זכתה להתנגדות עזה בצד היווני של קפריסין. הקפריסאים היוונים לא היו מוכנים שחיילי צבא טורקיה יישארו בצפון המדינה ושהפליטים היוונים שנאלצו לעזוב את בתיהם בצפון בשנות השבעים - בסביבות 180 אלף - לא יוכלו לשוב אליהם. נציגי צפון קפריסין הסכימו לשיבה חלקית, ותוכנית אנאן אף הציעה לתת זכות שיבה ל-100 אלף, אולם הקפריסאים היוונים התעקשו על זכות שיבה מלאה. קפריסין היוונית חברה באיחוד האירופי מ 2004 וקפריסין הטורקית נחשלת. זה לא פייר, היוונים התחילו! |
|
||||
|
||||
התשובה שאינך מעוניין לקבל היא קיומה והשפעתה של האנטישמיות החדשה. כך לדוגמא נראית האנטישמיות החדשה. זאת הסיבה שמסבירה מדוע אין מאות ארגוני זכויות המשמו, סורוס לא תורם להם שקל, התקשורת לא עוסקת בעניין, האו"ם לא מפרסם כל שני וחמישי גינוי חדש נגד טורקיה או יוון ואף אחד לא מצהיר על סנקציות נגד מגדלי עצי הזית בסין. השוני היחידי הוא לא הקיפוח הפלסטיני 1 2 אלא קיומה של מדינה יהודית. 1. ראה פלא, לבנון בונה חומות סביב מחנות פליטים פלסטינים והעולם שותק כמרקחה לאחר הפגזת גז כלור. 2. העולם צהל כשכבשנו את הפלסטינים ביהודה ושומרון כשם שהעולם הנאצי הריע לאתלט שחור באולימפיאדה. הצהלות לא מוכיחות שאין גזענות או אנטישמיות. |
|
||||
|
||||
פעם היו אנטישמים והיום ישנם אנטישמים אבל - פעם היינו כבשים היום אנחנו זאבים. |
|
||||
|
||||
אחרת-למה רכשנו 5 צוללות ? בשביל לדוג קרפיונים בים התיכון ? |
|
||||
|
||||
זה ברור,כדי שעו"ד דן שימרון ירוויח 2000 ש"ח ריטיינר. |
|
||||
|
||||
נכון. -וכדי להסתיר את הדיל המסריח עשו עיסקה של כמה מיליארדי דולרים. מי יעלה על סכום כזה? |
|
||||
|
||||
אם לאחר כיבוש יהודה ושומרון העולם ראה בנו כבשים והפכנו לזאבים רק לאחר שהתחלנו לדבר שמאלנית ולמסור שטחים לערבים כדאי לשחרר גם את העבר המזרחי של ארץ ישראל מעול הירדנים. כל הכבשים שציירו לי לעסו את הנייר ושכחו שיש בחוץ זאבים. |
|
||||
|
||||
בסופו של דבר 1 סוריה ולבנון יעברו לשטח ישראל רבתי . ירדן תהפוך לבית הלאומי של הפלסטינים,הם ימליכו עליהם מלך שלא מהשושלת האשמאית אלא מהשושלת ה (מלא את החסר). סיני תהפוך לשטח אימונים כלל צהלי. סבלנות ידידי, גורלם נחרץ לפני 100 שנים. 1 40 שנים פחות או יותר לאחר שהסורים והלבנונים ירצחו אחד את השני. |
|
||||
|
||||
אגב,כישורי הנבואה שלי קיבלו אישוש מדעי על רקע תגובתי - לנוחיותך ראה נא תגובה 684839. |
|
||||
|
||||
זאבים? פחחחחחחחחחחחחח!!!!!!!1 כבשים פחדניות שמסתתרות מאחורי סינר של מוכר רהיטים שמשקר להן עם הבטחות שווא בזמן שהוא עושה עליהן קופה. זאבים עאלק. |
|
||||
|
||||
אם היינו כבשים- היום היית כותב בערבית מדוברת באייל השאהיד במקרה הטוב. עלאקקקקקקק 1! |
|
||||
|
||||
"מוכר רהיטים"- שירת כקצין ביחידה שאחד למאה מתקבל אליה,השתתף במבצעים וסיכן את חייו למען המדינה. תואר ראשון ושני מMIT (שאני בספק כמה מהמגחכים עליו יודעים למלא טופס בקשה ללמוד שם בכלל). למד מדע המדינה הרווארד.(שרוב המגחכים אולי ראו תמונה שלה בסרט.) היה השגריר הכי טוב באו"ם.לדעת כל-לפחות בין 3 הכי טובים. מכהן כבר עשור כראש ממשלה בלתי מעורר של המדינה שאולי הכי קשה לנהל אותה בעולם כשכל מה שנצא לידו נראה כמו צל. אבל הוא "מוכר רהיטים". |
|
||||
|
||||
בליליפוט, גם מוכר רהיטים נראה כמו ענק. |
|
||||
|
||||
ביבי מדינאי בקנה מידה היסטורי, פוליטיקאי מוכשר אך מנהיג חלש והיסטרי. אין באופק דמות שיכולה לצמוח כאלטרנטיבה ציונית נחושה וחכמה להנהגת העם שבציון. לפיד ככל הנראה יירש סיטואציה מדינית חדשה ופשוטה בהרבה. |
|
||||
|
||||
לפיד לא יהיה ראש ממשלה בשום סיטואציה.הוא יכל להיות אבל הוא טעה כשהשתן עלה לו לראש כשהתקשורת חיבקה אותו ועדי אשכנזי התעלפה על אישיותו. הטעות הראשונה והכי קריטית - החרדים. ניסיתי לעשות מספרים וברוב טובי הענקתי ללפיד 25 מנדטים. לא הצלחתי לארגן לו קואלציה ללא החרדים. אתה רואה אופציה כזאת? אנא השלם- 1 יש עתיד = 25 . . . . . . . . ---------- 61. 1 מפלגות שלא יצטרפו - ליכוד.חרדים.ערבים |
|
||||
|
||||
"מדינאי בקנה מידה היסטורי״ לא הוא לא. לביבי יש אפס הישגים, בכל הנושאים וגם אתה יודע את זה. ההיסטוריה תזכור אותו כהאיש שחימם כסא, לאורך תקופה ארוכה, ללא שום הישג. ללא שום הישג, אפילו על פי היעדים שהוא(התימר ל)הציב לעצמו. הכישרון היחידי של האיש הוא להצליח להמשיך להבחר למרות שהוא לא מקיים שום הבטחה לציבור בוחריו וזאת על ידי שכנועם ש״אין אלטרנטיבה״ ושאם לא הוא אז ״סססססמולללל! בוגי מן! בלעדי תמותו! הוגה בוגה! תנו לי להמשיך להיות האבא-ביבי שלכם ותמשיכו לישון״. בקיצור, מלך בליליפוט. דמות מפתח מעניינת בסיפור על העם, אבל לא הישג כזה מרשים בפני עצמו. |
|
||||
|
||||
ההבטחות והמצעים עברו מהפוליטיקה לעולם האמת. ההישגים בעיני הציונים, לאור התנאים: העביר אותנו את המשבר הכלכלי העולמי בהצלחה. עמידה בלחץ בינלאומי ומניעת החזרת שטחים ע"י השמאל. יחסים עם מדינות ערב במישור הביטחוני לפי פרסומים זרים. העלה את המאבק התודעתי בנושא הגרעין האיראני. תשתיות ותחבורה (התפלה, רכבות, כבישים). הבידוד העזתי- בעיקר במישור התודעתי והתת-קרקעי. העמדת האו"ם על שקריו במקומו הראוי וההזוי. ניקוי משרד החוץ ממורשת ליאל. כישלונות: קיבוע 2 מדינות כפתרון ונושא ההסברה בעניין מסירת שטחים. שלטון בג"צ. קינון וקידום אג'נדה תבוסתנית בצבא שאמור להגן. טיפול עדין בחמאס. מיסוי ורגולציה בעסקים ומסחר. ביטוח לאומי, כסף שחור במגזר החרדי והערבי. מימון המחנה בתקשורת. התעלמות מנושא העמותות. |
|
||||
|
||||
תגובה 608861 שמישהו עוד פעם יגיד רכבת! רק 10 ק"מ לעיר הבה"דים אבל לא! החיילים נדחקים בתורי ענק לשאטלים |
|
||||
|
||||
מכיר את הבעייתיות של השאטלים היטב (ועדיין חושב שהתחתית בתל אביב לא תעלה על הפסים) אבל הרכבת לירושלים עלה תעלה ורכבת העמק כבר משקשקת. הנסיעה מתלאביב לראש פינה, נהריה ירושלים, באר שבע דימונה יכולה להיות מהירה. הבעיה שהפקקים התארכו בגלל העבודות ואולי לזכרו של קישון. |
|
||||
|
||||
יש לנו נמל ראשי בארץ שקיים 50 שנה ומעולם לא חובר במסילת ברזל. יש מונופול של תעבורה במשאיות שמוביל את הסחורות מהנמל הזה לכל חלקי הארץ. בזבוז דלק, זיהום אוויר ותאונות לאין ספור היו יכולים להימנע על ידי חיבור מסילת ברזל. וזה היה דגל של ביבי לחבר אותו! ב- 2004, 2007 וב 2012. אם אתה חושב שביצוע הקו לבית שאן (אוכלוסיה 16,900, כמה מהם לקוחות של הרכבת?) מחפה על העדר הקו לעיר הבה"דים (אוכלוסיה יותר מ 10,000, כולם לקוחות של הרכבת) אתה צריך להסביר לי את זה. אני משוכנע שאין שמץ של כדאיות כלכלית בפרויקט רכבת העמק, אבל את העדר הקו לאילת או לעיר הבה"דים מתרצים בדיוק בתירוץ הזה. מה שאנחנו יודעים בוודאות זה שקו רכבת לעיר הבהדי"ם (שהיה קיים בתכנון המקורי!) יביא רווחה לעשרות אלפי אזרחים. אבל רווחה לאזרחים זה כנראה הדבר האחרון שמעניין את מי שנתלה בכדאיות כלכלית כמדד להקמת מסילת רכבת. אי אפשר לשים רכבת בצד הזכות של אף אחד במדינה כל עוד מאה אלף מכוניות מיובאות עולות כל שנה מאילת לצפון במשאיות. |
|
||||
|
||||
לרכבת העמק יש הצדקה ברורה: בעקבות האביב הערבי יש עליה בתנועת הסחורות מירדן לנמל חיפה ולכן רכבת המשא מסיעה סחורות. בעצם: חוץ מהקטע הקטן שבין בית־שאן לגבול. |
|
||||
|
||||
כן, הא? חוץ מהקטע הקטן עד הגבול. ותחשיב כלכלי לא ראיתי. על התוואי לאילת קפצו כל מיני חוכמולוגים עם חוסר הצדקה כלכלית (כשהם מחשבים רק נוסעים ונמנעים מלחשב סחורות), ומסילת העמק כן מוצדקת כלכלית? |
|
||||
|
||||
יצא לי לשמוע מישהו ממשרד התחבורה לא מזמן. התכנון של המסילה הזו החל עוד לפני האביב, אבל שינויי התחבורה שבעקבותיו תרמו לקידום דיפות המסילה. היא לא מחוברת ישירות לגבול בין השאר מסיבות פוליטיות. עד כמה שהנתיב הזה נוח לירדנים, הם מעדיפים שסחורות שעוברות אצלם יצאו דרך עקבה ולכן מטילים קנסות על סחורות שיוצאות לכיוון חיפה במקום לעקבה. וכן, באותה שיחה הוזכר מקומה האסטרטגי של אילת בדרך לסין (רק צריך להעביר כמה מסילות דרך ערב הסעודית, ונהיה מסודרים). |
|
||||
|
||||
מהנימה שממנה עלול להשתמע שאני תומך או מעריץ את ביבי. אין לי הרבה מה להוסיף כי אני לא מכיר את הנתונים ומה שאני מכיר חמור מהטענות שלך ובכל זאת, נראה שמשהו זז. |
|
||||
|
||||
הפתעה! בישיבת הוועדה המשותפת לתקציב הבטחון שלשום אמר מנכ"ל משרד הבטחון שהבעיה הגדולה במעבר של צה"ל דרומה היא המחסור בפתרונות תחבורה נאותים "...הפתרונות הקיימים לא ריאליים, ואין באופק פתרון ממשי." מנכ"ל משרד האוצר ענה :"לא הכרתי את גודל הסוגיה, שמשמעות של אי-ייצור תשתיות תחבורה נאותות זה אי-מעבר צה"ל לדרום. אודי עושה נכון ומרים דגל, ואנו תופסים את זה 7 שנים לפני, והמטרה שלנו היום היא כבר להתחיל לייצר פתרונות". מנכ"ל משרד הבטחון:"אין לי טענות למשרד התחבורה, שמשקיע מיליארדים בנגב, אבל בפתרונות הקיימים ובלוח הזמנים הקיים, אני לא יודע להביא את כוח האדם האיכותי מהמרכז לנגב" אין לו טענות! יו"ר הוועדה אבי דיכטר: "אני לא זוכר משפט כל כך מדאיג של מנכ"ל ממשלתי בשלב כל כך מתקדם של מהלך אסטרטגי ופרויקט לאומי." בוקר טוב אליהו! |
|
||||
|
||||
ובאותו יום, מה המבחן של שר התחבורה לגבאי ולפיד? למה להתעסק בתחבורה ובנפגעים בתאונות דרכים כשיש דברים חשובים יותר מהחיים עצמם. |
|
||||
|
||||
קטנוניות. כפי שכבר כתבתי לך בעבר, שר התחבורה הנוכחי פעיל ועובד הרבה הרבה יותר מאלה שקדמו לו. גם אם אתה חולק על סדרי העדיפויות שלו בעבודה, לא תוכל לומר שהוא לא עוסק בתחבורה ובנפגעים בתאונות דרכים בגלל שהגיב בענייני אקטואליה. מתי ציפית מכל נבחר ציבור אחר שיסתום את הפה, לא יתראיין ולא יעסוק בשום דבר אחר בחיים שלו חוץ מהתפקיד ששובץ בו? |
|
||||
|
||||
מה עשה שר התחבורה הנוכחי בקשר עם תאונות הדרכים בשלוש השנים האחרונות? מה עשה בקשר עם הרכבת לאילת בעשר השנים האחרונות? מה עשה בקשר עם תחבורה לעיר הבה"דים? נכון, אני חולק על סדרי העדיפויות שלו. כמו רוב שרי התחבורה לפניו הוא מעדיף לא להתראיין בנושאי תחבורה. >> לא תוכל לומר שהוא לא עוסק בתחבורה ובנפגעים בתאונות דרכים בגלל שהגיב בענייני אקטואליה. אבל אני כן יכול לומר שהוא לא עוסק בנפגעים בתאונות דרכים כי הוא לא. כמות ההרוגים גדלה באופן עקבי במשך שנים במקביל להעלמות ניידות משטרת התנועה בעקבות זאת קרא השר לביטחון פנים גלעד ארדן להעביר לידיו תקציבים ממשרד התחבורה שתחת ישראל כ"ץ. "תנו לי לנהל את המשא ומתן על תקציב אגף התנועה של המשטרה מול האוצר ונתקו אותו ממשרד התחבורה והרשות לבטיחות בדרכים", אמר השר ארדן בישיבת הממשלה. ארדן הסביר כי כיום התקציב לאגף התנועה מגיע גם ממשטרת ישראל וגם מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים שקשורה למשרד התחבורה, וביקש אחריות ישירה בניהול המשא ומתן עם האוצר. דו"ח מבקר המדינה אומר הכל- דבר פשוט כמו בדיקות כלי רכב של ניידות הבטיחות של משרד התחבורה: אף על פי שבבדיקות של כלי רכב שמבצעות ניידות הבטיחות של משרד התחבורה הועלו ליקויים רבים בכלי הרכב שנבדקים, מספר הבדיקות פחת במידה ניכרת עם השנים - מכ-50,000 בדיקות בשנת 2012 לכ-37,000 בשנת 2014. גם מספר הבדיקות של רכב השוקל יותר מ-12 טון פחת מ-5,840 בשנת 2013 לכ-4,000 בשנת 2014. - החינוך התעבורתי הניתן בבתי הספר התיכוניים צומצם באופן ניכר. (זה לא אני אומר, זה מבקר המדינה) מה תגובתו של ישראל כ"ץ לדוח מבקר המדינה? אני לא מצאתי. ב 2013 התגאה כ"ץ בירידה במספר ההרוגים בשנת 2012 לשפל והבטיח להמשיך את המגמה: "שר התחבורה, ישראל כץ (הליכוד), ציין כי משרד התחבורה אימץ בשנה שעברה תוכנית רב שנתית חדשה שנועדה למקם את מדינת ישראל בין חמש המדינות המובילות בעולם בתחום הבטיחות בדרכים. התוכנית מאשרת את היעד המקורי שנקבע - ירידה מתחת ל-300 הרוגים בשנת 2015." ======= כ - ש - ל - ו - ן ! ======= |
|
||||
|
||||
תגיד, אתה דפוק? שר התחבורה הוא מהליכוד, איך הוא יכול להיכשל? |
|
||||
|
||||
יש כאן גרף של מספר תהרוגים בתאונות דרכים למאה אלף תושבים בישראל עד שנת 2014. האם יש לך המספר הזה (הרוגים למאה אלף) עבור 2015 ו 2016? לא הצלחתי למצוא את שני המספרים האלה ואני חושב שאילו השלמנו את הגרף באמצעותם היה אפשר להתייחס לנושא הזה באופן ראוי. |
|
||||
|
||||
המספר ל 2015 הוא 3.8 . הגרף ועוד הרבה נתונים מועילים נמצאים בספר מגמות בבטיחות בדרכים בישראל 2015 לפי ויקיפדיה המספר ל 2016 הוא 4.3 . אין מקור, ואילו על פי החשבון שלי לפי השינוי ממספרי 2015 במונה ובמכנה (גידול של 5% בהרוגים ושל 2% באוכלוסיה) המספר ל 2016 צריך להיות 3.9 או 4.0 קח בחשבון שיש מגמת שיפור מתמשך בבטיחות של מצבת כלי הרכב שמושכת את הגרף למטה כל הזמן, ולכן צריך לקחת ברצינות כל עליה קטנה בגרף כי היא כמו שחיה נגד הזרם. חגורות בטיחות, כריות אוויר במספרים גדלים, איזורי קריסה, ולאחרונה תכנון הרכב למזעור הפגיעה בהולכי רגל, אלה מצטברים לשיפור המתמשך של הפן ההנדסי של בטיחות הרכב מצד אחד. הירידה המתמשכת בגיל הממוצע של מצבת הרכב תורמת פעמיים- כלי רכב חדשים יותר הם גם בטוחים יותר בתכנון ההנדסי שלהם וגם נמצאים במצב תחזוקה טוב יותר מכלי רכב ישנים יותר. אני מסכים שלהסתכל רק על מספר ההרוגים זו הצגה צרה של המציאות, וישנן דרכים רבות לבחון אותה- מבחינה משקית למשל הנטל של הפצועים קשה (פי ששה מההרוגים) על המדינה גדול לאין שיעור. אבל זה היעד שישראל כץ בעצמו הציג. הוא הציב ל 2015 יעד מספרי של פחות מ 300 הרוגים. בסביבת הצגת היעד התברר שבשנת 2012 מספר ההרוגים כבר ירד במפתיע מתחת 300, אבל למרות זאת היעד לא שונה. אם כך זה לא היה יעד שאפתני במיוחד. בשנת 2015 היו 356 הרוגים בתאונות דרכים, שנה שלישית רצופה של עליה ורחוק מאוד מהיעד. לא רק שהיעד הוחמץ בגדול, אלא שהמגמה היא של התרחקות עקבית ממנו. זה לא כשלון- זה אבי אבות הכשלון. ולא רק שהכשלון מהדהד כבר שנה וחצי, מאז פרסום נתוני 2015 הקטלנית. הסיבות לכשלון גם הן גלויות וידועות, ובכל זאת דבר לא נעשה במהלך 2016 לתיקון הסיבות לכשלון. לא פלא שקיבלנו שנה רביעית רצופה של גידול במספר ההרוגים. גיורא רום, יו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים: "כישלון חמור ובלתי רגיל של משטרת התנועה, הן מבחינת הפעלת הכוח והן מבחינת בניין הכוח. אי אפשר ששנה שלמה ידברו על כך שאין ניידות אכיפה, ובכל זאת כלום לא ישתנה". למה ראש הממשלה הולך לנחם אבלים של כל מי שנהרג מפעולות איבה אבל שר התחבורע לא הולך לנחם אבלים של מי שנהרג בתאונת דרכים? הצחקתי את עצמי. כץ מתנער מאחריות: "אני ממונה על בטיחות הדרכים בכבישים ועל בטיחות הרכב, שני נושאים שישראל מצטיינת בהם. אני לא ממונה על אכיפה, על חינוך תעבורתי שיש לחנך, וגם לא על בתי המשפט והתורים הארוכים. אני פועל בתחום שלי וכולם רואים מה קורה מדרום ועד צפון". כץ מאשים את הנהג הישראלי "...יחד עם זאת צריך להבין שיש פה תרבות נהיגה בעייתית". אבל זה לא נכון. זה מאוד מאוד לא נכון. שמו הרשמי של משרד התחבורה הוא משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. כץ אחראי. הוא מתגאה על הירידה במספר ההרוגים מ 2009, עת נכנס למשרד, אז שיקח אחריות גם על הכשלון בשנים האחרונות. |
|
||||
|
||||
יורם שפטל קורא לתקשורת "מחבלים תקשורתיים". אין ספק שהוא קצת בוטה בהתבטאותו זו אבל כשאני מתבונן בגרף (ונניח שאני גם מוסיף לו את הנתון המשוער ל 2016 - 4) אני מתחיל להבין מה מרגיז אותו. זאת משום שהנתונים מצביעים על ירידה הדרגתית דרמטית במספר תאונות הדרכים בשנים האחרונות עם המשך מגמה בתקופת כץ כשר התחבורה. זה נכון שבשתי השנים האחרונות יש עליה זעירה בגרף הזה אבל קשה להסיק מכך מסקנות לגבי התמונה הגדולה כי הגרף כולו הוא תנודתי. האמת היא שרק עכשיו מצאתי את הזמן לעיין בנתונים האלה ועד כה כלל לא הכרתי אותם. אבל מהדיווחים בתקשורת מצטיירת תמונה של קטסטרופה ממש, ואתה מצטרף לכך. זה פשוט שקר. עד היום חייתי בתחושה שמתרחשת קטסטרופה כי הושפעתי מהתקשורת ולא בדקתי את הנתונים, ופתאום התברר לי שחייתי בטעות. ותאונות הדרכים אינן הדבר היחיד בתחבורה. כשאני שומע על העבודות בכביש 1, על פתיחה צפויה של הרכבת המהירה לירושלים בשנים הקרובות, ואני רואה, למשל, את האפשרות שנוצרה להגיע לנתב"ג ברכבת בכל שעה של היממה, אפשרות שנצלתי בשמחה בשנים האחרונות, וגם את העבודה האדירה שנעשית בסביבה שלי, רכבת העמק למשל שניצלתי אותה לאחרונה רק היום בנסיעה לעפולה ומאד נהניתי מהנסיעה, והעבודות האדירות שנעשות להארכת כביש שש מצומת תות צפונה, אני רואה שנעשים דברים. המצב ממש לא קטסטרופלי כפי שמציירת התקשורת. |
|
||||
|
||||
הדיון כאן הוא על תפקודו של ישראל כץ כשר התחבורה. כץ הוא שר התחבורה היחיד שכיהן יותר מ־4 שנים רצופות בתפקיד. לכן אנו רואים את פרי מדיניותו שלו ולא רק את תוצאות מדיניות קודמיו1. מ־2012 המצב נעשה לא ממשיך להשתפר. הוא רק נעשה גרוע יותר, למרות כל השיפורים הטכנולוגיים. וכמוכן לא מדובר על שנה גרועה אחת (נסיגה לממוצע). מדובר כבר על מגמה ברורה שנמשכת כמה שנים. 1 בשנים 2006–2009 היה שיפור ניכר בכל המדדים. גם בשנים 1988–1992 (למעט חריגה קטנה בסוף). שרי התחבורה בשנים הללו היו שאול מופז ומשה קצב, בהתאמה. |
|
||||
|
||||
או שלא הבנת או שבחרת לא להתייחס למה שכבתי והסברתי. |
|
||||
|
||||
כתבת: > זאת משום שהנתונים מצביעים על ירידה הדרגתית דרמטית במספר תאונות הדרכים בשנים האחרונות עם המשך מגמה בתקופת כץ כשר התחבורה. זה נכון שבשתי השנים האחרונות יש עליה זעירה בגרף הזה אבל קשה להסיק מכך מסקנות לגבי התמונה הגדולה כי הגרף כולו הוא תנודתי. הגרף אינו סתם תנודתי, אלא עם מגמה ברורה למטה, בגלל שכלולים טכנולוגיים ודגש הולך ומתחזק על בטיחות. אבל דווקא בשנים האחרונות המגמה הזו נבלמה. ומדובר על רצף מספיק ארוך שכבר אפשר להסיק ממנו מסקנות. |
|
||||
|
||||
אם תתבונן באיור 2.3 בקישור שהביא אריק תראה שעלייה ממשית במספר ההרוגים למאה אלף תושבים חלה רק ב 2015 . אבל היו גם עליות ב2000 2003 ו 2007 גדולות עוד יותר מזו שחלה ב 2015. בכל זאת איש לא כותב עליהן היום "בשנים האחרונות המגמה הזאת נבלמה" כי רואים שמדובר בתופעות תנודתיות זמניות שאינן מתארות נכון את התמונה הגדולה שבה רואים דווקא ירידה הדרגתית. הניסוח הנ"ל שבו בחרת הוא ניסוח "מחבלו תיקשורתי" כפי שקורא לו שפטל. |
|
||||
|
||||
אבל מה שמעניין אותי הוא הפסקת המגמה של הירידה. וזה החל כבר משנת 2012 (או ליתר דיוק: 2013: 2012 הייתה שנת השפל). |
|
||||
|
||||
כשרוצים ''להחליק'' גרף תנודתי צריך לעשות בכל נקודה ממוצע של מספר נקודות קדימה ואחורה. כרגע אין לנו נקודות קדימה וקשה להסיק מסקנות לגבי מה שקרה לאחרונה ואיך זה משתלב בתמונה הגדולה. בעוד מספר שנים תזכיר לי, ואז אעשה זאת ונראה האם כצעקתה. |
|
||||
|
||||
אני לא רוצה להתייחס לדיווחים "בתקשורת" כי כל דיווח הוא שונה. אני מניח שאני ואתה לא ניזונים מאותם גורמי תקשורת (אני למשל לא צופה בחדשות בטלויזיה יותר מפעמיים-שלוש בשנה) אני חושב שקל מאוד להסיק מסקנות מהגרף. קודם כל הגרף הכי "חלק" הוא זה של נתוני ההרוגים למיליארד ק"מ נסועה. הגרף הזה מראה משנת 89' את הירידה הכי מונוטונית. בכל שנה מאז 1989 הנתון בגרף הזה היה נמוך מהנתון 3 שנים קודם לכן. הנתון של 1989 נמוך מזה של 86', זה של 90' נמוך מזה של 87' וכן הלאה. ישנה דרך להסתכל על שינוי מגמה מוקדם ככל האפשר תוך סילוק רעשים מקומיים והיא נקראת ממוצע נע. מחליפים כל נתון בממוצע של מספר נתונים שלפניו. לדוגמה ממוצע נע של 3 שנים יקח עבור 1989 את הממוצע של 87' 88' ו 89' ועבור 1990 את הממוצע של 88' 89' ו 90'. אם אמרנו שעבור כל נקודה מאז 89' היא היתה נמוכה מהנקודה 3 שנים קודם לכן המשמעות של זה היא שממוצע נע של 4 שנים יהיה בירידה רצופה (כי עבור הנקודה הבאה בגרף נכנס נתון ויוצא נתון, והנתון שנכנס תמיד נמוך מהנתון שיוצא). אבל הירידה הרצופה הזו של הממוצע הנע התהפכה ב 2015 והמשיכה בכוון העליה ב 2016. זה שינוי מגמה. הגורמים המשפיעים על הבטיחות בכבישים הם - בטיחות כלי הרכב (מחולק לשניים- רמת הבטיחות בה תוכננו ורמת התחזוקה שלהם) - איכות התשתית - הסברה - אכיפה אנחנו יודעים שהגורם הראשון משפיע כל העת לכוון של ירידה בגרף. גם מ 2013 עד 2016 צי הרכב בישראל הפך למודרני יותר וגם צעיר יותר ועל כן ניתן להניח מתוחזק יותר טוב. איכות התשתית לא הורעה בין 2013-2016 אבל הנוכחות המשטרתית בכבישים בינעירוניים פחתה באופן מאוד משמעותי, ובמקביל עיקר העליה בהרוגים (איור 2.9 בספר מגמות בבטיחות בדרכים) היתה גם היא בדרכים ביעירוניות. אלמלא הירידה בנוכחות המשטרתית אפשר היה להניח שהמגמה היורדת היתה נמשכת. הייתי אומר שישראל כץ אחראי ל 40 הרוגים מיותרים ב 2015 ומספר דומה ב 2016 בגלל שלא היו מספיק ניידות בכבישים. דמיין לרגע שאלו היו 40 הרוגים נוספים בפיגועים, כתוצאה מגורם ידוע- נגיד בגלל שלא טיפלו במנהרות כמו שצריך. איזו מהומת אלוהים היתה קמה! |
|
||||
|
||||
אמצתי את שיטתך להחלקת הגרף באמצעות מה שקראת "ממוצע נע" של ארבע שנים1. לקחתי את הנתונים מתוך הגרף בקישור שלך "הרוגים למאה אלף תושבים"2 ואם לא פספסתי הרבה בדליית הנתונים מתוך הגרף אלה הם: 2007 5.2 2008 5.8 2009 4.1 2010 4.6 2011 4.5 2012 3.2 2013 3.3 2014 3.3 2015 3.8 חישוב ה"ממוצע הנע לפי 4 שנים לאחור" נתן: 2010 4.925 2011 4.75 2012 4.1 2013 3.9 2014 3.575 2015 3.4 הגרף המוחלק יורד מונוטונית ולא עולה ב 2015 כפי שאתה טוען. 1 למרות שאני מעדיף שיטה של ממוצע לפנים ולאחור כפי שכתבתי באחת מתגובותיי הקודמות, ופשוט לציין שאין לנו חישוב לשנים האחרונות כי אין נתונים קדימה. 2 לא בדקתי לגבי הרוגים ל"נסועה" כי התחלתי מהגרף של הרוגים למאה אלף תושבים שמצאתי בקישור שהבאתי בתחילה, אבל אני די בטוח שגם כך נקבל תוצאה דומה. |
|
||||
|
||||
אגב, גם אם תבחן את קצב הירידה בגרף המוחלק לא תמצא משהו מיוחד 2015. ועוד משהו ששכחתי לציין. לא הכנסתי את 2016 כי לא מצאתי נתון מוסמך. |
|
||||
|
||||
נכון. צריך להיות 3 שנים. אז הנתון שיוצא החוצה כל פעם הוא של השנה השלישית לאחור. בממוצע נע 4 שנים העליה במגמה תתחיל רק ב 2016 (בהנחה שהמספר שלה, מה שלא יהיה, גבוה מזה של 2012). ככלל - ככל שהממוצע הנע ארוך יותר הוא מצליח מצד אחד להשתיק יותר רעשים אבל מצד שני מזהה את שינוי המגמה מאוחר יותר. אני השתמשתי בגרף של הרוגים לנסועה ולא לאוכלוסיה כי הוא עוד יותר חלק ושינוי המגמה בו יותר בולט. |
|
||||
|
||||
על פי גיגול קצר, מספר ההרוגים ב2016 גדול מזה של 2015. אני מבין שנתונים רשמיים מתעכבים קצת ובצדק, אבל סביר שהם לא ישנו את המגמה. |
|
||||
|
||||
כן. נתוני 2016 ממשיכים את המגמה של גידול בהרוגים, וגם נתוני 2017 עד כה (204 הרוגים מתחילת השנה לעומת 189 בתקופה המקבילה אשתקד). יוצא שמגמת ההרעה בפרמטרים (מספר ההרוגים, מספר ההרוגים לאוכלוסיה ומספר ההרוגים לנסועה) נכנסת כבר לשנתה החמישית. |
|
||||
|
||||
הנתון הסופי ל 2016 הוא 377 הרוגים, ובינתים 2017 לא צפויה להיות טובה יותר (מספר ההרוגים ב 365 הימים האחרונים הוא 384). בשנת 2016 נהרגו בישראל 6.6 איש למיליארד ק"מ נסועה, שנה רביעית ברציפות של עליה במדד זה מהשפל של 5.8 הרוגים למיליארד ק"מ נסועה בשנת 2012. בהסתכלות ארוכת טווח מדד זה ירד בחצי משנת 1991 (28.1) לשנת 2000 (14.2), וירד שוב בחצי משנת 2000 לשנת 2010 (7.4) אבל משנת 2000 לשנת 2017 ירד רק ב 10%. |
|
||||
|
||||
הנתונים הם מתוך ספר (pdf) מגמות עשור של בטיחות בדרכים בישראל 2016-2007 שהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים הוציאה לפני שבועיים. מסקנות מעניינות לגבי ההרעה בהרוגים בשנים האחרונות אני מסיק מתוך ההשוואה בספר הזה בין פילוח התאונות הקטלניות בשנים 2007-2008 לבין 2015-2016. כמות ההרוגים היתה די דומה ומעניין לראות הבטיחות של מה השתפרה בעשור האחרון ושל מה הורעה. החברה הערבית, לדוגמה, נמצאת בסיכון גבוה. היא מהווה 20.7% מהאוכלוסיה אבל לוקחת 33% מההרוגים בת.ד. אבל בחברה הערבית לא חלה הרעה בעשור האחרון- השיעור היחסי שלהם כמעט ולא השתנה לאורך התקופה. הנתון שהשתנה הכי הרבה בפילוח של 2015-16 לעומת 2007-8 הוא הגידול בתאונות בין רכב לרכב נוסע (על חשבון תאונה עצמית ותאונה עם הולך רגל). אני חושב שזה מחזק את המסקנה שהגידול במהירות הוא שתרם לגידול בקטלניות, תומך בהשערה שהירידה בנוכחות המשטרתית בכבישים הבינעירוניים היא שהביאה לגידול במספר ההרוגים שם, ומחלישה את ההשערה שגידול בהסחות הדעת (ווטסאפ וכו') הוא שהגדיל את מספר ההרוגים (כי השערה זו אינה נתמכת בשינוי של הפילוח- ניתן היה לצפות ששיעור התאונות העצמיות לא יקטן) |
|
||||
|
||||
2017 בכל זאת טובה קצת יותר - 362 לעומת 377. |
|
||||
|
||||
שים לב בקישור שהבאת לנתון הירידה בהרוגים בכבישים בינעירוניים - 209 לעומת 250. זה הנתון שטענתי שמושפע ביותר מהנוכחות המשטרתית בכבישים. בשנים 2012 2013 2014 נתון זה היה יציב בסביבות 150 הרוגים בשנה, וקפץ ב 2015 ל 193 וב 2016 ל 250 הרוגים (דם על ידיו של ישראל כץ שחנק את התקציב שהעבירה הרשות למשטרת התנועה לרכישת ניידות). השנה השתפר מצב הניידות ונכון לאוקטובר היו באגף 179 ניידות ו־86 אופנועים. אני מנחש שהמחצית השניה של השנה היתה טובה מהמחצית הראשונה בנתון ההרוגים בכבישים בינעירוניים. אני מזכיר- ב-2009 היו במשטרת התנועה 309 ניידות, אך מספרן צנח עד פברואר 2016 ל-112 בלבד כך נעלמה משטרת התנועה. שים לב בקישור למצגת של אלשיך: "המפכ"ל הציג שקפים המעידים על ההשפעה הגדולה של נראות שוטרי תנועה וניידות תנועה בכבישים. המרחק שבו נהג משנה לטובה את התנהגותו על הכביש לאחר שראה שוטר נע בין 2.5 ק"מ לעד 10 ק"מ של נסיעה. אם אין שוטר - התנהגותו של הנהג לא משתנה לטובה, ובמשטרה קוראים לכך אפקט ההילה. ככל שהנוכחות של השוטרים ממושכת, קבועה ואינטנסיבית - ההשפעה על הנהג נמשכת עד שמונה שבועות לאחר סיום פעילות השיטור." השנה השתפר מצב הניידות ונכון לאוקטובר היו באגף 179 ניידות ו־86 אופנועים. אני מנחש שהמחצית השניה של השנה היתה טובה מהמחצית הראשונה בנתון ההרוגים בכבישים בינעירוניים. |
|
||||
|
||||
הנתונים על הירידה במספר הניידות והעלייה במספר ההרוגים מזעזעים, לא הכרתי אותם קודם. |
|
||||
|
||||
היית זוכה מצדי להערכה גבוהה יותר לו בתגובה 695821 שבה צפית אי שיפור במצב, היית מוסיף גם את הניתוח הנוכחי לגבי מספר הניידות שעלה שוב ואומר שאי השיפור הוא בניגוד למה שצפית. עכשיו זה פחות חכמה. |
|
||||
|
||||
נכון. אבל גם בדיעבד הקורלציה מרשימה. אגב, יתכן שהנתונים הסופיים יהיו ש 2017 בכל זאת היתה קטלנית יותר - לפי הרשות "מניין ההרוגים בשנת 2017 ירד, עקב שינוי סיווג של 3 תאונות ל"חקירה כללי" ולא "ת.ד. קטלני" על ידי רמ"ד תאונות דרכים." |
|
||||
|
||||
אגף התנועה טוען שהבעייה היא הניידים, לא הניידות. |
|
||||
|
||||
שמעתי ראיון בתוכנית רדיו עם מישהו (מהאגודה למלחמה בתאונות דרכים?) שטען שמחקרים שונים (אחד בארץ ואחד בארצות הברית) מראים שמדובר על כ־2% מהתאונות שנגרמות כתוצאה מעיסוק בנייד. |
|
||||
|
||||
זה לעניין ת.ד. בכלל, לא ספציפית תאונות קטלניות שהן נושא הפתיל. |
|
||||
|
||||
לא חלקתי על האנליזה שלך, ההערה היתה יותר אנקדוטלית. אותי שכנעת. |
|
||||
|
||||
מעקב: בשנה האחרונה נרשם שיפור משמעותי בכמות ההרוגים בת.ד. ב 365 הימים האחרונים נהרגו בת.ד. 324 בני אדם לעומת 389 ב 365 הימים שלפניהם. מתחילת השנה נהרגו 160 לעומת 202 בתקופה המקבילה אשתקד. השיפור הגדול ביותר היה בדרכים בינעירוניות שם נהרגו מתחילת השנה 86 בני אדם (54% מסך ההרוגים) לעומת 120 בתקופה המקבילה אשתקד (59% מסך ההרוגים). ירידה של 34 במספר ההרוגים מתוך ירידה כללית של 42 הרוגים. |
|
||||
|
||||
הנה ניתוח סטטיסטי מאת יוסי לוי, של מגמת הירידה בתאונות הדרכים בשנים האחרונות. |
|
||||
|
||||
תודה. הניתוח של לוי עולה בקנה אחד עם המגמות שהצגתי. הפער הגדול שהוא מראה בין תאונות קלות (שהמשיכו במגמת השיפור) לבין תאונות קשות (שממש הפכו את המגמה משיפור להרעה) ונקודת המפנה באחרונות מ 2011 ל 2012 מסתדרים שניהם היטב עם היעלמות הנוכחות המשטרתית מכבישים בינעירוניים. |
|
||||
|
||||
איני יודע עד כמה הנוכחות המשטרתית תורמת להפחתת תאונות הדרכים, אם בכלל. בדרך כלל מהניסיון שלי נוכחות של ניידת גורמת להצטברות מכוניות שחוששות לעקוף את הניידת במהירות מעל המותר, והצפיפות הזאת בוודאי לא תורמת לבטיחות. האם יש מחקרים שבדקו את הנושא הזה? אבל אם נניח שזה כך, האם משרד התחבורה אחראי על מספר הנידות בדרכים? זה לא שייך למשרד לביטחון פנים? |
|
||||
|
||||
סליחה. ראיתי שענית על השאלה שלי בחיוב, בניגוד למה שחשבתי עד כה, בתגובה אחרת שלך. מחק את תגובתי זו מהפרוטוקול. |
|
||||
|
||||
ככל שאני יודע זה הוכח מחקרית שלנוכחות משטרתית יש קשר ישיר לכמות וחומרת התאונות. זו פיזיקה פשוטה שתאונה שמתרחשת במהירות גבוהה יותר תהיה קטלנית יותר, וזה מה שקרה בארץ בשנים האחרונות- התאונות הפכו לקטלניות יותר. |
|
||||
|
||||
"ככל שאני יודע" חשוד בעיניי כ"לא יודע" אבל אני לא מתחייב על כך. לעניין המהירות כגורם לתאונות, בעבר שמעתי הרצאות שונות בנושא הבטיחות בדרכים, ובהרצאות האלה תמיד מציגים סטטיסטיקות ובהן "מהירות גבוהה ביחס לתנאי הדרך" כגורם לתאונות. הגורם הזה מופיע תמיד בסוף הרשימה עם אחוז נמוך מאד. אבל המשטרה לא אוכפת "מהרות לפי תנאי הדרך" משום שקשה מאד לאכוף דבר כזה, אלא "מהירות מעבר למהירות המותרת בחוק". תמיד תמהתי מדוע לא מנסים לבדוק האם מהירויות כלי הרכב שהיו מעורבים בתאונות היו גבוהות מהמהירות המותרת בחוק ומכניסים נתון זה לסטטיסטיקות משום שהנתון הזה באמת מלמד אותנו ישירות עד כמה אכיפת המהירות תורמת לבטיחות. אני מריח שאי הצגת הנתון הזה בסטטיסטיקות נעשה בכוונה. גם "מהירות גבוהה ביחס לתנאי הנסיעה" תורמת די מעט לתאונות לפי הסטטיסטיקות ואם יציגו את הנתון הרלוונטי לעניין האכיפה יקבלו משהו קרוב מאד לאפס, ואת זה לא רוצים להראות לציבור1. ככל שמדובר במנגנון שבו לגורים האנושי תפקיד נכבד איני מתרשם במיוחד מה"פיזיקה הפשוטה" שאתה מציג. אולי נהיגה במהירות גבוהה מגבירה את ערנות הנהג ובכך מקטינה את הסיכוי לתאונה וצריך גם לשקלל זאת בתוך ה"פיזיקה הפשוטה"? עד שלא יוכיחו לי אחרת האפשרות הזאת תיראה בעניי סבירה. 1 ואם הניחוש שלי נכון זה יותר משגיאה. זו הטעייה. |
|
||||
|
||||
שתי דקות של חיפוש באינטרנט יביאו אותך למחקרים לגבי המתאם השלילי בין אכיפה משטרתית לתאונות דרכים. |
|
||||
|
||||
חיפשתי הרבה למעלה משתי דקות ולא מצאתי. אנא עזור לי. בחיפושיי מצאתי כמה מאמרים שהמסקנה מהם היא ספק בקשר כזה, אבל גם הם לא מסתמכים על מחקרים רציניים ממש. |
|
||||
|
||||
נראה לי שהכוונה לזה. |
|
||||
|
||||
אוי ויי. מה, בקיצור, מספרים לנו כאן? |
|
||||
|
||||
אין לי כח לקרוא את הכל, ובטח שלא לבדוק את המקורות שלהם, אבל מתוך תקציר המנהלים (עמוד i, תרגום שלי): * רובם המוחלט של המחקרים בספרות מצאו שהגדלת נוכחות המשטרה בכבישים מורידה את מספר תאונות הדרכים והאלימות הדרכים. ... * למרות הקושי למצוא יחס מדוייק מחקרים מסויימים נותנים מידע על היחס. נראה, למשל, שלעצירת נהג אחד מ-6 על עבירת מהירות תהיה השפעה ניתנת להבחנה. ... * נמצא שמצלמות ברמזורים מעוד יעילות בהורדת תאונות והרוגים. ההערכה הטובה ביותר ליעילות של מצלמת רמזור ביא הורדה של 25-30% מההרוגים/תאונות. |
|
||||
|
||||
לא נראה לי שאריק טען שמהירות היא גורם לתאונות אלא שמהירות היא גורם לקטלניות בתאונות (ז"א, ככל שהתאונה קוראת במהירות גבוהה יותר הסיכוי שלה להיות קטלנית גבוה יותר, זה, בעצם, כמעט המילים שלו). |
|
||||
|
||||
אי אפשר להתווכח עם העובדה שאם מתרחשת תאונה כשהמהירויות גבוהות רמת הפגיעה גבוהה יותר, וגם לא התווכחתי עם העובדה הטרוויאלית הזאת. אבל אמרתי שייתכן שהעלאת רמת הערנות של הנהג במהירות גבוהה מונעת תאונות, וצריך לשקלל ולהביא בחשבון את כל הגורמים לצורך מסקנה סופית, ואסור להסיק מסקנות סופיות ללא בדיקה סטטיסטית מעמיקה. |
|
||||
|
||||
חוץ מעניין הערנות אני יכול לחשוב גם על משהו אחר: מהירויות גבוהות מביאות להמצאות מספר כלי רכב קטן יותר בנסיעה בכביש. אולי זה מקטין את מספר התאונות. |
|
||||
|
||||
אולי כן אפשר - הרי הויכוח הוא לא אם תאונה ב90 קמ״ש קטלנית יותר מתאונה ב20 קמ״ש, אלא האם תאונה ב120 או 180 קמ״ש (תלוי בנתונים שונים כמו מה ממוצע המהירויות שניידות משטרה מורידות, ומה ממוצע המהירויות בהן מתרחשות התאונות הקטלניות) קטלנית יותר מ90 קמ״ש. |
|
||||
|
||||
"הסיבות לכשלון גם הן גלויות וידועות." אני לא יודע מה הסיבות אבל משער שהמרכיב האנושי (יכולת, חינוך, הרתעה, אכיפה) מעורב בכל תאונה. אני גם בספק אם יש מישהו שיודע מה הסיבות לירידה הזמנית בתאונות. --- "זה מאוד מאוד לא נכון. שמו הרשמי של משרד התחבורה הוא משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. כץ אחראי." אתה מבלבל בין אחראי לאשם. כץ לא יכול לחנך ולא יכול לאכוף. כשר הוא יכול לתכנן ולסלול כבישים ישרים מוארים רחבים עם אזורי מילוט ושילוט ברור. את זה הוא עושה ולכן הוא לא אשם. מקסימום כץ יכול להמליץ למשרד החינוך ולמשטרה לתקצב את הנושא ולפעול בעניין. --- לאחר סריקת המחקר מ- 2015 נראה שהבעיה העיקרית היא הולכי רגל (ילדים) וערבים. בכל המדדים האחרים להפתעתי ישראל במקום שגרתי ורע והמגמה חיובית. |
|
||||
|
||||
>> כץ לא יכול לחנך ולא יכול לאכוף. נפלת למלכודת שלו ואתה מדברר אותו. כץ אומר שהוא אחראי לבנות תשתיות בטוחות אבל לא אחראי על חינוך ואכיפה. זה לא נכון. זה מאוד לא נכון. טוב נו- זה שקר וכזב. כץ כן אחראי על חינוך ואכיפה: חינוך - הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים היא הגורם המחנך הראשי. היא כפופה לשר התחבורה והבטיחות בדרכים ומקבלת את התקציבים שלה ממשרד התחבורע והבטיחות בדרכים. היא מפעילה את מערך ההסברה הארצי וממסדת את הפעולות לבטיחות בדרכים בקהילה דרך ועדות חובה לבטיחות בדרכים במועצות הערים. אכיפה- הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מגבשת מדיניות לאכיפה וענישה, ומגישה המלצות לביצוע שינויים ותוספות חקיקה בתחומי התנועה והבטיחות בדרכים. הרשות נתנה למשטרה את עיקר המימון לניידות תנועה. ישראל כץ חנק את הרשות לבטיחות בדרכים- תקציב הרשות ירד בהדרגה מ 550 מיליון ש"ח בשנת 2008 ל 230 מיליון ש"ח בשנת 2015, ובשנים האחרונות גם אושר באיחור רב. בשנת 2013 לדוגמה אושר התקציב באיחור של 17 חודשים. הרשות פעלה בהרכב מאוד חסר. בתקופה 2015-2013 הגיש שר התחבורה לאישור הוועדה לבדיקת מינויים בשירות הציבורי רק שלושה מועמדים לתפקיד חברי מועצה, על אף החוסר המתמשך במליאת המועצה. הוועדה לא אישרה את מינוים של מועמדים אלה לחברי מועצה, בעיקר בהיעדר ייצוג הולם לנשים וחוסר ניסיון מקצועי. לכן בשנת 2015 ירד מספר חברי מליאת המועצה ל 5 מתוך 15. מספר שאינו מגיע למנין חוקי ולכן מועצת הרשות לא יכלה להתכנס ולקבל החלטות לאורך שנה שלמה. סכסוך בין הרשות לבין אגף התנועה על אופי השימוש בכספים המיועדים לניידות התנועה הוביל להקפאה של העברת כספים להצטיידות בניידות מהרשות. בעקבות זאת ירדה מאוד הנוכחות המשטרתית בכבישים הבין עירוניים בשנים האחרונות. ב-2010 עמדו לרשות המשטרה 308 ניידות לאכיפת עבירות נהיגה, ובסוף 2015 מספרן ירד ל 113 בלבד. בדו"ח מבקר המדינה מצוין כי בספטמבר 2015 היקף הניידות וסיירי התנועה שהיו ברשותה בספטמבר 2015 אפשר להפעיל 75 ניידות בלבד בשתי משמרות במהלך היום ו-37 ניידות במשמרת לילה. מספר שוטרי התנועה ירד מ-523 בשנת 2010 ל-386 בשנת 2015. וראה זה פלא- בזמן שהנוכחות המשטרתית בכבישים הבין עירוניים ירדה פלאים מספר ההרוגים בת.ד. בכבישים בינעירוניים הוא זה שעלה בצורה החדה ביותר מאז 2012. |
|
||||
|
||||
אני מדברר את כץ ומצביע מרצ ושניהם יכולים מצידי להיעלם מהנוף הפוליטי. אז כץ לא בא לך טוב בעין. לא צריך להפיל על שר שבתקופתו רואים בעיניים שינויים דברים שלא קשורים. מישהו יודע למדוד מה התועלת ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים. רוצים שמישהו יהיה אחראי. אולי כץ סגר את המשרד בגלל שלא סיפק תוצאות לאורך שנים? איך נמדד המשרד, מה התוצרים ומה תפוקות? אולי רוב הכסף הולך על פרסום ומקורבים וקומבינות למרות שסקרים מראים ששום דבר לא עוזר. האכיפה במגרש המשטרה ובתי משפט. אתמול ראיתי 2 ניידות תנועה (!) באותו יום לראשונה מזה שנים. סע בכבישים אדומים ותראה שאין ניידות. בכבישי הצפון הספארי נמשך באין מפריע. בתי משפט לתעבורה מתנהלים כמו שוק. מה חוטף נהג שעקף בקו לבן ללא שדה ראיה? במקרה הגרוע שלילה. מה גוזר שופט על נהג שנתפס בשלילה או ללא רישיון? אני יכול להסכים שהרושם הכללי שלא רוצים לטפל בבעיית התאונות (בוודאי שאפשר). 500 ניידות במשמרת על הכביש, דוחות איכותיים, כלא למי שזלזל בשלילה, 5,000 ש"ח קנס במקום ע"י קצין בשל עבירות מסכנות חיים ותוך שנה כולם בנתיב הימני ולא חולמים להשתמש בנייד. |
|
||||
|
||||
אני נופל על כץ לא בגלל שהוא היה שר תחבורה גרוע במיוחד- להיפך, היו רבים גרועים ממנו. אני נופל עליו א. כי הוא לקח קרדיט בראש חוצות על הירידה שהיתה בהרוגים מת.ד. בתחילת הכהונה שלו. אם היה שותק אז לא היתה לי עילה להתגולל עליו היום. ב. כי הסיבה לעליה בהרוגים בשנים האחרונות מאוד ברורה ומתבטאת באופן חד משמעי בירידה בנוכחות המשטרתית בכבישים הבינעירוניים. ב־2010 עמד מספר הניידות על 309 ומספר הסיירים היה 615. באמצע 2016 היו 80 ניידות ו־329 סיירים. אפשר היה לומר שהמשרד לבטחון פנים אחראי על תקציבי המשטרה, ולא משרד התחבורע והבטיחות בדרכים, אבל ההיסטוריה מלמדת אחרת: ב 2009 היה זה שר התחבורה ישראל כץ שהורה לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים להעביר 20 מיליון שקל למשטרת ישראל, לצורך רכישת 85 ניידות תנועה. |
|
||||
|
||||
א. מקושש קרדיט מהיכן שאפשר כמו כל פוליטיקאי. ביג דיל. ב. האחריות של המשטרה, החינוך וכנראה שבעיקר האוצר. הגיוני יותר להפנות טענות לביבי שלא עושה סדר בבלאגן בין המשרדים. כי מבלי להכיר את הנפשות והתהליכים, החשוד המרכזי בעיני הוא דרג הפקידות והנושא תקוע בגלל מאבקי אגו, קומבינה ותקציב מבלי שלאף אחד אכפת. נניח ששר התחבורה רוצה שנעבור לנהוג בצד שמאל או להחליף את האפוד הזוהר באפוד מהבהב. הפקידים ימותו מצחוק. אריק שרון כינס את מנכ"לי המשרדים ישבן ליד ישבן עד שנמצאו האישורים, התקציבים, תקנות החירום ומספרי הפקס, כדי לפתור את מצוקת הדיור נוכח העליה. בישראל 2017 זה לא יקרה גם אם כבודשר ממש רוצה. השר וראש הממשלה על האילוצים הקואליציונים שמגבילים את תנועותיו לא יכולים לעשות הרבה. |
|
||||
|
||||
לא מבין. הוא השר מ 2009. ב 2009 הוא יכול להעביר תקציב לניידות משטרה וב 2013 לא? וזה בגלל ביבי? הפקידים? החינוך? האוצר? ישראל כץ נכשל. |
|
||||
|
||||
אתפלא מאוד אם מדובר בהמחאה חתומה מנערי האוצר וכבודשר פשוט מסרב לרכוש ניידות. להערתי המצב רחוק מכך, בכל המשרדים ובכל תחומי הרכש כי למרות שהאוצר חתום על התקציב, עדיין צריך לחלץ מימון מהמדינה זה עניין אחר. יכול להיות שקופת המדינה במצב טוב בגלל "אנשים רעים" שלא סופרים מתים וחושבים רק כיצד להקשות על מי שדורש את הכסף שהובטח. בכל מקרה, למה לא לתלות את ארדן? |
|
||||
|
||||
למה לא לתלות את ארדן? השר האחראי על הבטיחות בדרכים הוא שר התחבורה ולא השר לבטחון פנים. אם זה היה ההיפך הייתי תולה את ארדן. להבדיל מנושאים רבים אחרים באחריות הממשלה, הפרמטרים להצלחה או כשלון בנושא הזה הם מספריים בלבד. השאיפה היא להקטין את הפרמטרים הרלבנטיים- אם לא את מספר החיים שנקטפו בפועל אז לפחות את שיעור ההרוגים פר נסועה או פר אוכלוסין. כשהנתון הוא מספרי בלבד השאלה של הצלחה או כשלון מקבלת תשובה ברורה. שיפור הפרמטרים מקבל רוח גבית רצופה מצד בטיחות כלי הרכב המשתפרת על ידי היצרנים, והפיתוח הכלכלי שגורם להצערה של צי הרכב שהופך גם למודרני יותר בממוצע וגם למתוחזק יותר. לכן קל יחסית לזכות בהצלחה בשיפור הפרמטרים, כפי שקרה עד וכולל 2012. על רקע הרוח הגבית מצד בטיחות כלי הרכב הכשלון בשנים האחרונות מהדהד כפליים. העלייה בהרוגים בת.ד. בשנים האחרונות מתמקדת בכבישים בינעירוניים (איור 2.9 עמוד 26) מה שנותן רמז עבה אודות הסיבות לכשלון. כשרואים את הירידה החריפה בכמות ניידות התנועה והסיירים בשנים האחרונות קל לעשות אחד ועוד אחד. לא מעניין אותי אם כץ נכשל ביחסי אנוש עם הרשות לבטיחות בדרכים, במאבקי אגו עם המשרד לבטחון פנים או ביכולתו לחלץ כספים מנערי האוצר. בכל אחד מהמקרים האלה הוא נכשל כשר. העובדה היא שהוא שר התחבורה מאז 2009 (מקרה נדיר בו אי אפשר להאשים את השר הקודם)- האחריות כולה עליו ולכן הכשלון כולו שלו. |
|
||||
|
||||
קראתי גם את תגובה 693816 בקצרה- אנחנו מסכימים שהרכבים והכבישים יותר בטוחים ומכאן לפי הגיוני מגיעים לגורם האנושי למשטרה ומשם לארדן. הנהג המסוכן והבעייתי שחלקו בתאונות, מצבי סכנה והזילות בחוק אינו חושש כי השוטרים והשוטרים מזייפים. הנהג הנורמטיבי שמדי פעם מסמס בנסיעה ומגיע ל 30-40 קמ"ש מעל המותר לא חושש כי אין ניידות. ארדן לא ילד. מדוע שלא יקצה ניידות נוספות ויצמצם את תקני הדוברות, הכפופות שמתקדמות ושאר השומנים שיש בארגון? לפחות שיצעק על כץ שיעביר תקציב הרי האחריות על האכיפה במגרש שלו. שיארגן מסיבת עיתונאים ויאשים את הביבי. ואת ארדן בניגוד לכץ כטיפוס אני דווקא מסמפט. |
|
||||
|
||||
ארדן נכנס לתפקיד באמצע 2015 אבך נראה שהוא דווקא מנסה לקחת אחריות: הוא התחייב בכנס השנתי של עמותת "אור ירוק" בשנה שעברה (29/3/2016) כי מספר הניידות התנועה יוכפל תוך שנה. מספר הניידות באגף התנועה עמד אז על 112, מחציתן הגיעו לקילומטרז' גבוה וצפויות היו להיות מושבתות עד סוף השנה. "אין ספק שהייתה כאן טעות חמורה וקשה, ונעשה קיצוץ גדול באגף התנועה שגם ככה הוא לא הכי חזק ביחס למדינות אחרות", אמר ארדן. לדבריו, "האחריות שלי לתקן את הטעות היא גדולה ביותר, הנחיתי ואפעל לכך שמספר הניידות של אגף התנועה יוכפל תוך כשנה". כעבור שנה, מספר הניידות עמד על 228, מתוכן 70 שמופעלות על-ידי מתנדבים. וארדן מבטיח בכנס השנתי של עמותת "אור ירוק" השנה (28/3/2017):" "עד סוף השנה הזו יפעלו רק בכבישים הבינעירוניים בכל משמרת 150 ניידות במקום 75 בשנה שעברה. זאת בנוסף לניידות רבות במרחב העירוני, כ-150, ועוד 100 קטנועים". בכתבה בטמקא 1/4/2017 נשאל ארדן: בשנה שעברה הבטחת תוך שנה. "נכון, בשנה שעברה הבטחתי שזה יקרה במהלך 2017, אבל בוא לא נהיה קטנוניים, כולנו מכירים תהליכים ממשלתיים וכולנו מבינים שתקציב המדינה ל-2017 מאושר לקראת סוף 2016. לגייס שוטר ולהציב אותו בכביש זה לוקח כשנה. ההתחייבות הזאת ממומשת, אפשר לבדוק את המספרים: עד סוף שנה זו נהיה עם 500 כלי רכב עם יכולת אכיפה בכבישים, בין אם מדובר בניידות בבינעירוני ובעירוני, קטנועי אכיפה, אופנועי אכיפה, מדובר בסד"כ גדול ומשמעותי. זה מצטרף להכנסה של אמצעים טכנולוגים חדישים, הגדלה של היחידה האווירית המשטרתית ופתיחה של תחנות משטרה חדשות בישובים הערבים. זה יוסיף הרתעה ואכיפה בכבישי צפון הארץ ובמגזר הערבי שלצערנו יש בהם הרבה מאוד עבירות תנועה וגם מספר נפגעים גבוה". ארדן גם אמר: "שנים רבות אגף התנועה היה בן בלי אבא. המשטרה והמשרד לבט"פ לא ראה אותו כשייך אליו וגם משרד התחבורה לא ראה אותו ככזה." הכשלון נשאר של ישראל כץ (ושל יצחק אהרונוביץ', אם אתה מתעקש). |
|
||||
|
||||
שפט יאה נאה: משרד התחבורה יציג שורה של מגה-פרויקטים ב-30 מיליארד שקל. "בתחום הסעת ההמונים כץ מתכנן חיבור בין נתניה להרצליה על בסיס דרך 20. בשלב זה קיים ויכוח בין משרדי הממשלה האם זה יהיה רכבתי או אוטובוסי. עוד מתוכננת תכנית הסעת המונים בבאר שבע, תכנית הסעת המונים מאריאל למרכז המדינה על כביש 5 ורכבת קלה למעלה אדומים...בתחום הרכבות מתוכנן חיבור של מסילת רכבת העמק עד למעבר שיח חוסיין ולירדן כדי להוביל סחורות מנמל חיפה מזרחה." המשפט האחרון ענה לדחקה המיותרת. בגדול נראה על פניו ששניהם עובדים והכל יופי טופי אבל אני עדין מצפה מארדן ליישר קו עם המציאות. גם 150 ניידות (כבוד שהמספר הוכפל) לא יספקו לציבור הנהגים תחושה שיש חוק וסדר, במיוחד לא בנגב, בגליל ובכל ריכוזי הערסים מכל העדות. מצלמות מהירות עוזרות להפחתת מהירות והעשרת קופת המדינה וקומבינות של חברות IT. הם לא מייצרות הרתעה מעבר לטווח המצלמה. מעקה הפרדה עוזר לאחר שהתאונה התרחשה. צריך להיראות, לתפוס להעניש, לחנך ולהסביר. נהג צריך לדעת שיש דין ודיין. אני נוסע בחודש לאורכה ולרוחבה וניידות אין. הכל מותר והבהמות חוגגות. ניתן לארדן את הקרדיט והספק ונחכה 5 שנים לנתונים כדי להבין את התמונה העכשווית. כץ בכלל חובש כובע אחר. |
|
||||
|
||||
בפעם השלישית- לא נכון! כץ לא חובש כובע אחר- הוא השר האחראי. הוא שר התחבורה והבטיחות בדרכים. ההסברה והאכיפה ממומנות דרך הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים שכפופה לשר התחבורה. זה שהרשות היא גוף לא מתפקד זה באחריותו של כץ. בעניין התכניות אני רוצה להגיב על התכניות לרכבת: "מתוכננות מסילות רכבת מעפולה לאזור ג'נין, מעפולה לטבריה, מאזור תרקומיה לקריית גת. תוכנית הרכבת לאילת תקבל טיפול מיוחד ותובא לאישור הממשלה בהחלטה רשמית שאינה קשורה לתוכנית הזו." טוב, אני חושב שאני לא צריך להגיד כלום. רק לצטט שוב "מסילות רכבת מעפולה לאזור ג'נין, מעפולה לטבריה, מאזור תרקומיה לקריית גת." בואהה האאהאא. |
|
||||
|
||||
הבטיחות ומרכיביה (מאתר משרד התחבורה): שיפור הבטיחות הוא נושא רב-פנים, המצריך מעורבות של גופים שונים, ובראשם משרד התחבורה, המופקד על תקינה, חקיקה, הכשרת נהגים, רישוי נהגים וכלי רכב וקידום שיפורי תשתית. לצד המשרד פועלים: הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים; החברה הלאומית לדרכים (לשעבר מע"צ), האחראית לסלילת הדרכים הבינעירוניות ולתחזוקתן; משטרת ישראל, הממונה על האכיפה; משרד החינוך, האחראי לחינוך לבטיחות; משרד הפנים, משרד האוצר והרשויות המקומיות, המעורבים במימון ובעידוד של השקעות בבטיחות משרד המדע והטכנולוגיה, המשתף פעולה עם הרשות במחקר ובפיתוח; וכן עמותות וגופים חוץ-ממסדיים שונים. ------------------------- בדרך כלל נגרמות תאונות דרכים עקב כשלים בתשתית, בכלי הרכב ובגורם האנושי, ובמילים פשוטות יותר: הדרך, המכונית, והנהג או הולך הרגל. לגורמים אלה מתווספים גורמים משניים כגון מזג אוויר ותנאים טופוגרפיים. אז מה התרגום של דברי המשרד? הבטיחות בגדול היא כאב הראש שלנו. אנחנו אחראים ישירות על הכשרת נהגים ולבטיחות הדרכים והרכבים אבל במה שנוגע לרצונם של גופים אחרים לשתף איתנו פעולה, שאלוהים יעזור לכולנו. אני ואתה (כנראה) מסכימים שהרוב המכריע של התאונות נגרמות בגלל הגורם האנושי (נהג והולכי רגל) ולא בגלל כשלים ברכב או בדרך. לכן השאלה הרלוונטית מבחינתי היא האם כץ ביקש, דירבן או התחנן מהשרים האחרים והפקידים לבצע משהו שיפחית ממעורבות המרכיב האנושי או שהעדיף להתעלם ולהזניח את העניין? אם התשובה ידועה לך, אשמח למקור אמין. אני נוטה לחשוד לדוברות מצד פוליטיקאים ועיתונאים. |
|
||||
|
||||
שכחת להתייחס לפיסת המידע הזו מתוך הכתבה: תוכנית הרכבת לאילת תקבל טיפול מיוחד ותובא לאישור הממשלה בהחלטה רשמית שאינה קשורה לתוכנית הזו. לרכבת "שלך" הוא נותן טיפול מיוחד. |
|
||||
|
||||
זו פיסת מידע חסרת מידע. כבר יש החלטת ממשלה מפברואר 2012 ובדצמבר 2012 אושר רוב התוואי בוועדה המחוזית אבל היה עוד חסם אחד (הערת הרגל בתגובה 682286) שהוסר, סליחה על הציניות, ממש לאחרונה |
|
||||
|
||||
ושום דבר לא היה הפתעה. מתוך מסמך שהוגש לוועדת המשנה למאבק בתאונות הדרכים בוועדת הכלכלה של הכנסת לקראת הישיבה ב-22 בפברואר 2011 בנושא הערכות משרדי הממשלה והקצאת התקציבים לצורך התמודדות עם הגורמים העיקריים לתאונות הדרכים: "עד להקמת הרשות החדשה בשנת 2007, מימנה הרשות הישנה (אשר היוותה אגף במשרד התחבורה) את משטרת התנועה בכ-80 מיליון ש"ח בשנה, מתוך תקציב כולל של הרשות שעמד על 120 עד 160 מיליון ש"ח. לאחר הקמת הרשות, עלה תקציבה ל-550 מיליון ש"ח בשנת 2008 (ראו טבלה 2 לעיל), והסכום שהועבר ממנה לטובת משטרת התנועה עלה לכ-100 מיליון ש"ח בשנת זו. קיצוץ תקציב הרשות בשנת 2009 הביא במקביל לקיצוץ בתקציב המועבר למשטרת התנועה, לכ-65 מיליון ש"ח. המשרד לביטחון פנים הגיע להסכם עם משרד האוצר שלקח חלק באופן חד פעמי במימון הפער (לסכום של 100 מיליון ש"ח) לשנים 2009 ו-2010. בתקציב לשנת 2011 נותר תקציב הרשות בסך של 65 מיליון ש"ח, אין השלמה של התקציב ל-100 מיליון ש"ח, ולדברי המשרד לביטחון פנים מצב זה עשוי להביא לצמצום פעילות משטרת התנועה בשל חוסר בתקציב הנדרש. (ההדגשה במקור) רגע, רגע. מותר לתלות גם את ארדן! רגע לפני שפרסמתי את התגובה גיליתי עוד עובדה מעניינת- בכנסת ה 17 (2006-2009) ח"כ גלעד ארדן היה יו"ר ועדת המשנה למאבק בתאונות הדרכים, ונבחר על ידי ארגון "אור ירוק" כאיש העשור במאבק בתאונות הדרכים. |
|
||||
|
||||
הלכתי לאיבוד. תוסיף כתוביות כי אני לא זוכר מי היה שר ומתי. מבטיח לא לזכור מידע שכזה בדרך כלל. |
|
||||
|
||||
עוד הערה לגבי הנתונים: נתוני הלמ"ס הם לתחומי מדינת ישראל בלבד (ללא מחוז ש"י). מספר ההרוגים המפורסם בפרסומים השונים (356 לשנת 2015) כולל את מחוז ש"י על ידי חיבור נתוני מדינת ישראל ומחוז ש"י. אבל מספרי ההשוואה הבינלאומיים לעומתו מחושבים על ידי הלמס על גבי נתוני מדינת ישראל בלבד ללא מחוז ש"י. למשל המספר 5.9 הרוגים בתאונות דרכים בישראל למיליארד ק"מ נסועה בשנת 2015 עולה ל 6.5 כשמכלילים את ההרוגים במחוז ש"י. כיוון שנתוני הנסועה כוללים את מחוז ש"י 6.5 הוא המספר הנכון להשוואה בינלאומית. |
|
||||
|
||||
לטענתך, ארבעת הגורמים המשפיעים על מספר תאונות הדרכים הם כדלקמן: - בטיחות כלי הרכב (מחולק לשניים- רמת הבטיחות בה תוכננו ורמת התחזוקה שלהם) - איכות התשתית - הסברה - אכיפה בנושא בטיחות כלי הרכב, אתה עצמך מודה שיש שיפור מתמיד. נכון שאת רוב הקרדיט על כך לא ניתן לזקוף לזכותו של משרד התחבורה, אבל גם משרד התחבורה מעדכן תקנים בנוגע ליבוא ורישוי כלי רכב. בנושא איכות התשתית, גם אם השר עדיין לא בנה את מסילת הברזל היקרה ללבך, כל אזרח במדינה רואה את העבודות הנרחבות המתנהלות בכל פינה. כבר דיברנו על זה וזו תנופה שלא היה כמוה במשך עשרות שנים. ההסברה היא אכן חלקה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, אם כי גם של המשטרה ומשרד החינוך. בכל מקרה הסיכוי להצלחה בגיזרה זו נמוך במיוחד במדינה שבה פרסומות לנקניקיות משיגות הצלחה גבוהה יותר מכל תשדיר הנוגע לבטיחות. ובנושא האכיפה, כל מה שיש לך לזקוף לחובתו של השר כץ, זו העובדה שלפני שנים הפנה תקציב מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים למשטרה? כלומר... אתה מצפה בעצם שהשר כץ יפנה תקציב קבוע למשטרת התנועה בכל שנה ושנה או מה? איך שאני רואה את זה, בנושא הבטיחות יש הצלחה, גם אם לא הייתי נותן על זה קרדיט דווקא לשר כץ. בנושא איכות התשתית, מגיע לו צל"ש ענק. נושא ההסברה פושר ומנומנם ונושא האכיפה באמת לא בהכרח קשור אליו. ורק מתוך הנחה שאיכות התשתית היא אחד הגורמים לתאונות הדרכים, ואם תודה שהשר כץ פועל רבות בתחום זה גם אם עדיין לא בנה את המסילה מאילת לאשדוד, הרי שהוא נלחם בתאונות הדרכים. וכל זה לא קשור בשום צורה שהיא לראיון שלו בנוגע לאבי גבאי. לכן הקישור שעשית בין הדברים הוא דמגוגיה קטנונית. |
|
||||
|
||||
בטיחות כלי רכב- הראיתי בתגובה 693761 שכמות בדיקות כלי הרכב על ידי ניידות הבטיחות של משרד התחבורה פחתה. זה אומר פחות כלי רכב מסוכנים שירדו מהכביש. התגובה ההיא הופנתה אליך. לא קראת? קראת ואתה מתעלם? שכחת בלהט הוויכוח? כץ היה יכול גם לקחת קרדיט על הצערת צי הרכב בזכות פרויקט הגריטה. אבל אבוי- בדף הפרויקט כתוב "פרויקט הגריטה שמובילים המשרד להגנת הסביבה ומשרד התחבורה שהחל בתאריך 03/11/2013 הסתיים. מתאריך 04/11/2013 לא תתבצע גריטת רכבים." כץ אחראי או לא אחראי? אולי אחראי רק עד 2013? איכות התשתית - כבישים נבנים, הארץ מתפתחת. עם זאת התשתית התחבורתית נמצאת כל הזמן בפיגור אחרי הגידול במצבת כלי הרכב. קשה מאוד לכמת את ההשפעה של בניית כביש חדש (כמו 431) על ת.ד. , לעומת זאת קל יותר לראות שיפור כאשר משודרג "כביש אדום" קיים והתאונות באותו קטע כביש גובות פחות חיי אדם. לא ראיתי תנופת עשייה מיוחדת בתקופת כץ בנושא זה. דיברנו על כך בעבר ולא הבאת נתונים רלבנטיים. הסברה- כמו שהראיתי, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים היא האחראית על ההסברה. בבתי הספר, ברשויות המקומיות וברמה הארצית. הראיתי שהרשות היא גוף לא מתפקד שתקציביו צנחו, וזה באחריותו המלאה (אם לא ביוזמתו) של כץ. אכיפה- מדוע אתה חושב שנושא האכיפה באמת לא בהכרח קשור אליו? הבאתי את הקישור בו כץ מתבשם ברכישת ניידות למשטרת התנועה מתקציב משרד התחבורה ב 2009. אילו היה ממשיך בכך לא היו לי טענות. אבל זה לא קרה. אין מספיק ניידות והאכיפה בשפל. הקשר לראיון עם כץ הוא שכץ בורח מלקיחת אחריות על הבטיחות בדרכים למרות שזה תחום ראשי של משרדו ומעדיף להתראיין בנושאים אחרים. במקרים שכץ כן התייחס הוא פשוט ניסה לגלגל מעליו את האחריות. זה לא אני, זה פופטיץ. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |