בתשובה לקוזמו, 03/11/16 1:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כל מי שמכיר תנ"ך יודע, שהנביאים חופשי צופי עתידות וחוזי עתידות, ובשביל זה גם באים אליהם. אממה מה, זה לא סוג הנבואות שנכנסות לספרים ומתועדות לדורות הבאים. ע"ע שאול שבא עם נערו אל שמואל לשאול איפה האתונות, ושאול שרוצה לדעת את תוצאות הקרב בגלבוע עם הפלישתים, ושמואל מת - אז אין לו את מי, ואלוהים לא עונה, "-גַּם בַּחֲלֹמוֹת גַּם בָּאוּרִים, גַּם בַּנְּבִיאִם", אז הוא מבקש את הדבר-הקרוב-הבא - בעלת אוב שתקסום לו את הדבר-האמיתי: שמואל. ושמואל גם חוזה לו עתיד (או חוסר-עתיד) במדוייק. ע"ע הצירוף "וישאל דוד בה"' שחוזר 6 פעמים לפחות - האכה בפלישתים, הארדוף אחרי הגדוד, האעלה באחת מערי יהודה? באיזו אעלה? כולל קבלת תשובות טקטיות. ע"ע יהורם ויהושפט, מלך ישראל ומלך יהודה (בהתאמה), שיוצאים להם לדכא את מרד מישע מלך מואב, נתקעים בלי מים במדבר, ומחפשים להם נביא, ומוצאים - את אלישע, שנוזף ביהורם ועל הדרך אפשר להבין שלנבא עתידות - זה בדיוק היה התפקיד לא רק של נביאי ה' אלא גם של נביאי הבעל וכיו"ב, שנכנס לטרנס ממוזיקה, ומנבא להם עתידות. הרי זה עצם המונח "לשאול בה"' - גילוי עתידות. אבל זה גילוי מותר, בחסות הדת. ולמה אמרו בעלי התוספות מה שאמרו? כי ממרום מושבם בימי הביניים, הם ידעו היטב שכמה וכמה מהנבואות המתועדות בנביאים אחרונים לא התגשמו כלל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בעלי התוספות העריכו שנביאי אמת עברו מזמן לעולם האמת והחליטו לגדוע למנוע ולבאר את המתחזים והשפעתם. ''אין מנחשין כגויים''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניות הבנתי - הנביאים היו סוג של רועי צאן ובני אדם אשר חזו את העתיד על סמך העבר והווה. הרצל גם היה סוג של נביא שנבואתו התגשמה ועדיין לפי מקורות כלשהן הוא מטוגן כעת בתור שניצל וינאי בגיהנום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שמופיע ברמב"ם1 ________ 1 הלכה ז'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני שאבין איך בשר ודם יודע את העתיד,אני צריך להשתכנע שאלוהים יודע את העתיד וזאת במנותק מהשאלה האם אני בכלל מאמין שישנו אלוהים. ניסיתי להבין את מהות ידיעת העתיד וזאת כאשר יכול אדם לשנות את עתידו- ונכשלתי. אני מתחבר להגיונו של ל.ישעיהו בעניין כי אחרת זה יסתור את כל בניין ההיגיון האנושי. אם הנביא אומר שמחר א' יתאבד ו-ב' החליט לרצוח את א' היום. אז על מי השפיע הנביא ? על ב? על א? על אשתו של א' שלא נתנה לו לצאת מהאוהל או על כריש הדם בעורקי דמו של ג' שהינו בנו של ב' שמתעכב בבית החולים. איך העתיד מתיישר לפי חזונו של הנביא בהווה. נדמה לי שגדול נביאי ישראל - משה רבנו ,לא נתן שום נבואה על העתיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחמד על הר גבוה נרעש מכך שהשיירה בואדי למטה מתקרבת למארב של כנופיית שודדים. מוחמד האסטרונאוט שנוהג את הגמל האחרון בשיירה מבחין בסימנים הנואשים של אחמד והגברים בשיירה שולפים את נשקם מבעוד מועד ומביסים את השודדים. יכול להיות שמוחמד יהפוך לנביא ואולי אחמד אבל היכן אין סכנה לבניין ההיגיון האנושי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
< מודגש א.> כי נקודת ההשקפה שלך על ידיעת העתיד מתקשרת באופן אוטומטי לפעולות לשינוי העתיד. אנו כבני אדם רגילים לחשוב בצורה כזו מפני שאנו כבולים למימד הזמן ומפני שאנחנו צוברים ידע באמצעות חוויה וסיפור. היות והאדם כבול למימד הזמן, אין ביכולתו לחוות את העתיד עד שיהפוך לעבר. היות ואף אדם אחר לא חווה את אותו עתיד, אין מי שיוכל לספר לו מה יתרחש באותו זמן. יוצא שלאדם אין יכולת לצבור ידע על העתיד. תאר לעצמך ישות הקיימת מחוץ לכל מימד שאתה מכיר, ולזמן אין השפעה או מגבלות עליה. תאר לעצמך ישות המכילה את כל הידע ללא כל צורך לעבור תהליך של למידה דרך חוויה או סיפור. מנקודת מבט שכזו, הידע על העתיד דומה לידע על העבר. כשם שידיעת העבר איננה משנה אותו ואיננה משפיעה על בחירות ופעולות שהתבצעו, כך גם ידיעת העתיד. ב. אם הנביא אומר שמחר א' יתאבד ו-ב' החליט לרצוח את א' היום, מסתבר למפרע שמדובר בנביא שקר. שאם היה נביא אמת, היה צופה מראש ואומר ש-ב' ירצח היום את א'. הכל כתוב ברמב"ם וכל מי שאינו פישר יכול לקרוא בעצמו. ג. משה רבינו נתן הרבה נבואות על העתיד. הוא צפה את חורבן הבית ואת הגלות ואת שיבת ציון. הוא צפה גם את ישו. מי שקורא בתשומת לב את חמשת חומשי תורה מוצא שם הרבה נבואות על העתיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> מי שקורא בתשומת לב את חמשת חומשי תורה מוצא שם הרבה נבואות על העתיד. לא מכיר נבואות של משה על העתיד הרחוק. אתה יכול להפנות אותי לדוגמאות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבקשה. ספר דברים פרק כ"ח. גם שני הפרקים הבאים ממשיכים את הקו. ספר ויקרא פרק כ"ו. ספר במדבר פרק ל"ג. בסוף, למטה. כל כך אקטואלי. מי שיחפש ימצא עוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רציתי לומר שאני מכיר התניות ''אם בחוקותי תלכו'' ולא נבואות, אבל חשבתי שזה מיותר, אחרי שקראתי את ההסברים של הרמב''ם שהבאת מי נביא אמת ומי נביא שקר. התכוונתי לנבואות של מה יקרה בעתיד, לא מה יקרה בעתיד אם יתקיים תנאי מסוים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם התניה היא נבואה. העולם מלא אפשרויות הרבה יותר מלוח שחמט. לצפות מה יהיה בעוד מאות ואלפי שנים זה בלתי אפשרי. קח את הנבואה על כך שבני ישראל ינדדו בין העמים ולא ימצאו מנוח, ולבסוף ישובו לארצם. הרי מה שהיה קורה תמיד זה שמי שנודד או גולה בסוף נטמע באוכלוסיה המקומית. על עם שישוב לארצו לאחר חוסר מנוח ארוך בין האומות, מי חלם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התניה: "אם לא תלמד, בסוף תכשל במבחן", "אם תשחק בגפרורים, תשרוף את הבית", "והיה אם שמוע תשמע בקול ה' אלוהיך — יקרה ככה וככה. ואם לא - אוי ואבוי לך". נבואה: "בקרוב תקבל ירושה", "מחר תמעד על שפת המדרכה ותשבור את הרגל", "עוד 40 יום ונינוה נהפכת". צר לי, ה"נבואות" שהבאת הן לא יותר נבואות מ'יפתח המלוכלך' ושאר התוכחות החינוכיות בו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליתר דיוק: הבריתות בתורה נוסחו בדומה לניסוח של ברית בין מלך לאחד הווסאלים שלו (מבחינת הניסוח המשפטי: העמדת תנאים וכדומה). באותה מידה חזקיהו היה צריך לדעת שאם הוא מפסיק לשלם מיסים למלך אשור, מלך אשור יבוא לגבות אותם בצורה אלימה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נבואה מותנת. קווין קוסטנר הרס שדה תירס בגלל אחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חוזר: הפירוט של ההתניה, שלל הגורמים המסובכים המרכיבים את התגשמות הגורל והטווח הרחוק של אלפי שנים, כל אלה מפריכים את הטענה שלך. סתם דוגמה: אם מישהו היה חוזה בנבואה שהצוענים ירשו את מצרים ויפריחו את שממותיה בעוד מאות שנים, מה תגידי על זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הלא זו דוגמה קלאסית לנבואה שהגשימה את עצמה. היא יצרה אתוס של געגועים, ובין היתר על סמך הגעגועים הללו, כשנוצרו הנסיבות המתאימות פעלו למימוש האתוס. בזמן אמת יכול מאוד להיות שהיא ניתנה כנבואת נחמה. זה בלתי נסבל לשומעים לשמוע ''אה, יעבור זמן ותיטמע בין העמים ותשכח מזה'' (מה שגם מבטל לגמרי את ההבטחה האלוהית לארץ). אז השאירו להם שביב תקווה. במקרה גם יצא שהוא התממש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הנבואה יצרה אתוס של געגועים, אלא שימור המורשת שאין לו אח ורע, הוא זה שיצר את האתוס של הגעגועים. וגם שימור המורשת נחזה בנבואה. וגם טענתם של הנוצרים מוזכרת באותו מקום - על הברית שנעזבה. וקצת קשה לומר שזו נבואת נחמה. הרי מי שמצליח להתאקלם במקומו החדש חווה הרבה פחות קשיים ממי שלא מוצא לו מנוח בין הגויים וגם שם מוצא מגילה של תיאורי יסורים ותלאות. "ובמקרה גם יצא שהוא התממש"... אכן, ממש במקרה. איכשהו התממשה לה סבירות לא גבוהה של 5%. ...מה, מדובר בפחות? הרבה פחות??? כמה פחות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי אפשר להפריד את תוכן האתוס משימורו או מהצורך בשימורו. למעשה אפשר לטעון (זה לא בהכרח נכון) שטרחו לשמר אותו כדי לא לשכוח את רעיון השיבה. ''ובמקרה'' - נכון, הסבירות ממש נמוכה. זה מקרה מאוד מאוד יוצא דופן וכנראה אף חסר תקדים. אבל גם סבירות נמוכה קיימת. אם אתה רוצה להאמין שזה קרה כהתגשמות נבואה, לך על זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משתמע מדבריך כאילו נבואה חייבת להיות הסתברות בלתי אפשרית שמתקיימת כנגד כל הסיכויים. אבל אין זו ההגדרה של נבואה. ההגדרה של נבואה היא היכולת לדעת מראש איזה תרחיש יתגשם מבין כמה תרחישים אפשריים. כמובן, ככל שהסבירות נמוכה יותר והטווח ארוך יותר, גדל בהתאם כוחה של הנבואה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שוכח שיש גם כמה נבואות אפשריות. יש עוד המון נבואות בתנ"ך, כולל זו שצופה שכל עמי העולם יעלו לירושלים ויבקשו להתגייר. זה לא קרה - אתה יכול לטעון שזה *עדיין* לא קרה. אבל העובדה היא שזה לא קרה. מתוך לא-יודעת-כמה נבואות שהיו לגבי עם ישראל (= לגבי קורותיו בעתיד שאינו ימי התנ"ך), כמה עתידים גנריים יש? וכמה מהם התגשמו כמו בנבואה? ואם התגשמה רק אחת, ואותה אנחנו חיים, מה הסבירות הסטטיסטית שזה יקרה? אם אתה קורא עיתון עם עשרים תחזיות שונות של מזג אוויר, ומוצא שבאמת באחת מהן נכתב שהיום יהיה 20 מעלות וגשם קל, וכך אכן קרא, האם זה אומר שהתחזיות בעיתון הזה באופן כללי מתגשמות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב הנבואות בתנ״ך הן ללא תאריך. זה יותר דומה לעיתון שבו כתוב שמתישהו בעתיד יהיה 20 מעלות בצל וגשם קל... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה לי פעם מדריך לפיזיקה שנהג ללגלג על המדריך למטאורולוגיה. מטאורולוגיה צריכה לנבא 3 דברים: מה, מתי ואיפה. בניגוד לשאר שיטות הניבוי כמו קריאה בקפה או אסטרולוגיה, למטאורולוגיה יש את אחוזי ההצלחה הגדולים ביותר, 66%. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הנבואה לא צופה שהם יבקשו להתגייר אלא יבואו להכיר באלהותו של הבורא ובעם ישראל כבניו ובחיריו. ב. כמו שאמרת בעצמך, אם זה עדיין לא קרה זה לא אומר שהנבואה כוזבת. בעיקר כשלא ניתנו תאריכים ותנאים מיוחדים בהם הנבואה צריכה להתגשם. כלומר, יש לנו נבואות שהתגשמו. לא אחת ולא שתים. אין לנו נבואות שהוכח שאין להן הגשמה. ואותן נבואות לא נתנו עשרים תרחישים אפשריים על מנת שלפחות אחד מהם יקלע למטרה, אלא תרחיש אחד אפשרי על פי סדר כרונולוגי. בינתיים זה עובד על פי הספר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלה לא נבואות - אלה איומים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |