בתשובה לאריק, 09/10/16 4:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא מבין. פעמים רבות יש פער עצום בין האמנות שמפיק האמן לבין תכונותיו האישיות. במה זה פוגם בו? >>> לא בטוח שהבנתי לאיזה אמירה התייחסת אבל אנסה. במקרה של מוצארט הסברתי שלפעמים מראית עין אינה הכל. בטהובן הרוויח נכסים מנטליים ותובנות מההתמודדות עם אתגרים שסיפקו חייו ובשפע. אתקשה לנתק אותם מיצירותיו. אם רצית שאחדד את הקשר בין תכונות לאמנות ציינתי את בונה הסירות כאב טיפוס ואפשר להסיק את התכונות שיעזרו ואת אלה שיגרמו לספינה לטבוע. לדוגמא: הסבירות שאמן אחראי, פתוח לרעיונות, מסור, חי בשלום עם התמונה הגדולה והפרטים הקטנים, למדן, סקרן, יסודי וקפדן יצור אומנות אמיתית* גבוהה בהרבה מאדם בעל תכונות הפוכות. האם יש קו אדום באופי או באישיות שמתחתיו אי אפשר ליצור אומנות אמיתית*? בוודאי. אדם גס רוח לא מסוגל ליצור אומנות אמיתית. ידעתי שתרצה שאנקוב בשמות. הכצעקתה? בלי שמות, עקרון מנחה. אמני רוק מהסוג הצרחני, האלים, הצבוע, שמבזה מעריצות, שובר מלונות ועושה סמים כבילוי לא מסוגל לייצר אומנות אמיתית. ואם הוא מעשן גראס, צורח רק על הבמה ונורא עדין עם חתולים? אנא אערף, יש יוצרים מהכלל שקיבלו מתנה או עול משמים כמו מוצארט ובטהובן. בכנות, אני לא חושב שאלוהים היה מניח להם להפוך לכוכבי רוק כבד. אני בכלל לא מסכים שאיכות האמנות מושפעת באיזה אופן מהמשאבים הכספיים שהושקעו ביצירתה. >>> ציירתי בשמן על מדף פורמייקה לבן. הייתי כל כך אני בילדותי. האמן, האומן והבדרן מושפעים ולא רק משפיעים. כשאין יכולת ליצור באופן חופשי ובטוח- כולנו סובלים. כלים וצבעי ציור, כלי נגינה, אולפן הקלטות, גוש גרניט קטן, סטודיו...הכל עולה. חבר, אמן שמייצר פסליתאורה (בעיקר) מחומרים ממוחזרים. ממקום קטן עבר ל"סטודיו"- סוג של מחסן שהיה נטוש בגודל 200-150 מטר (חדר צביעה, מחסן, עמדות עבודה, אזור תצוגה) והשכירות החודשית השפיעה על אופי העבודות ואפילו על התמחור. לכן הציפיה (המוכרת לי) או האמונה שעיסוק נאמן לאמנות או רוח יתקיים ללא אספקה קבועה של קמח שגויה. ברוב המקרים אומנות אמיתית* דורשת יותר מאומנות רגילה בגלל ההקפדה על הדיוק, הריכוז והתנאים הסביבתיים שתומכים בהם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה מאד מבלבל שאתה מחליף אמנות ואומנות ממשפט למשפט, בלי כל הבחנה כך נראה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני מתבלבל מכולם ומסתייע בכוכבית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין עוד פחות. בונה הסירות הוא אומן ולא אמן (כל עוד הסירות שלו נועדו למטרתן המקורית). האומן מייצר כלים שימושיים. האמן מייצר אמנות פרי דמיונו שאינה שימושית. עד כה חשבתי שאנחנו מדברים על אמנות (מוזיקה, ציור, פיסול וכו') ולא על אומנות (צורפות, בניית סירות, תפירה עילית וכו'). אני מתחיל להבין שלך יש קריטריונים משלך- אמנות מול אומנות אמיתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככתוב: תגובה 684729 מתכנן סירות יכול לשמש כאב טיפוס של האמן שיודע להפיק את אותה אומנות אמיתית. הדיון עוסק בהבדל בין מה שנתפס כאומנות (ציור מוסיקה וכו') ומהווה ברובו בידור, לאומנות אמיתית. הקריטריונים שוב מאותה תגובה: "אמנות אמיתית נוצרת מתוך שילוב של יכולת, מודעות ובמטרה לשרת אנשים, נסיבות או כוחות." האומנות שאינה אמיתית גם אינה שימושית והדבר שכינית פרי דמיונו מסתיר לא פעם דברים שאינם ראויים למאכל או הגות. צייר שכזה עלול לבטא את הסטירה שחטף מהבריון השכונתי כילד שמנמוך באינסוף דרכים ובכל הציורים בחייו מבלי להבין שהוא מצייר את עלבונו שוב ושוב. העלבון יתקיים בציור המפורסם זוג על גדות נהר, וגם בגבר בקונצרט, דמות אישה בסמטה, המורה לטבע, הביריון השכונתי. המבינים באומנות נורא מעריכים אותו וזה מספיק לו. "תרומות" מסוג זה בוודאי שלא עוזרות 1 אך שכיחות למדי בנוף האומנות שאינה אמיתית. ההבדל מול אומן אמיתי שחטף סטירה מאותו בריון בחמש קטנות: א. מודע להשפעת הסטירה והתגבר על העלבון. ב. נחוש לעודד את רוח השמנמוכים שחוטפים בכל הזמנים והיבשות. ג. הוגה בדרך היעילה ביותר כיצד לצייר ולהפיץ מסר שממנו יתעודדו השמנמוכים. ד. מבצע את הציור בדרך מופתית שתעזור לצופה להבין את המסר ולתפוצתו. ה. יחתום או לא. יוקרתו כאומן היא בכלל לא העניין. יש מוסיקאים בישראל שמלווים בג'ם חופשי בזמן אמת ובכובד ראש אירועים מתוך הכרת הנדרש לאור החשיבות האופי והמוזמנים. 1. כי הם מעבירות את הפצע והכאב ולא את מה שריפא אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פיקאסו היה חרא של אדם, בכל הקשור לנשים, לפחות. למעשה, לא מעט אנשים ידועים, כולל אמנים, הם/היו חרא של אנשים1. מה שכן, כמובן שאמנים חושבים על כסף. כל הזמן. כשבנקאים נפגשים, הם מדברים על אמנות. כשאמנים נפגשים, הם מדברים על כסף. 1 יש אנשים שאחרי שברור שהם כבר לא נזקקים לאחרים, מתנהגים איך שבא להם. ו'איך שבא להם', במקרה שלהם, זה לא הכי נחמד בעולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הם היו חרא של אנשים כנראה שלא יצרו אומנות אמיתית 1. יכול להיות שאותו אדם למד והפך לבעל מלאכה (אמן) אך מבחינתי אינו באמת אדם שמסוגל לייצר א"א. 1. אכנה את האומנות האמיתית- א"א כדי להבדיל בין הנשגב לשכיח לטובתי, בעיקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה באמת חושב שתוכל להבדיל באיכות היצירה (במבחן עיוור כפול - מה שלא אומר אסור לך להביט ביצירות, כמובן) בין אמן שהוא אמא תרזה לאמן שהוא שיכור אלים? אם כן, אתה כנראה הראשון שניחן ביכולת הזאת. וזה נשמע לי מאד מאד לא סביר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא טענתי שההבדל מתבטא באיכות או שאוכל להבדיל אבל יש לי יכולת לעמוד על קנקנם של דברים. לא יכולת אבסולוטית או בדיונית אבל הרבה מעבר להדיוט ולמומחה האומנות. עם זאת היכולת שלי אינה הדיון ולא תעמוד כאן למבחן. הדיון עוסק בהבדל בין מהו אומן ואומנות אמיתיים לבין הדברים שמתקראים כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההגדרה שלך ל"אמנות אמיתית" מוזרה משהו. אף אחד1 לא ציפה מעולם מאמן להיות שלמות מוסרית, ולאור העובדה שכדי להצליח בעולם הזה צריך וואחד אגו, זה אפילו מתנגש מעט בדרישות התפקיד. 1 חוץ ממך, עושה רושם ___ בינתיים הגדרת את פיקאסו כ'לא אמן אמיתי'. מה לגבי להדביק נשים במחלות מין? כי טולוז-לוטרק, למשל, מת מעגבת בגיל 36. וכבר היו אז קונדומים. זה תקף גם לאמנויות שאינן פלאסטיות? ואגנר היה אנטישם. ומופאסן אף הוא היה חרא של בנאדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלמות מוסרית. באמת שחוץ ממני (עושה הרושם) אף אחד לא כתב על העמדת הפנים והרמיה שיש באומנות? אף פרשיית משמו לא הסעירה את העולם בגלל הציפיה ליושרה והגינות מאנשי רוח? לא התלוננו בפנייך על משמו שעשה לא תאמיני, האומן? בוודאי שיש ציפיה למוסר גבוה. למרות שלא כיוונתי לביטוי הנפוץ שלה ולא השתמשתי במונח שלמות מוסרית אבל נניח שכן. וואחד אגו. להתרשמותי את צודקת. לפני רוב האומנים, לפחות המפורסמים שבהם ונפגשתי עם עשרות מתוקף נישואי ניצב אגו קולוסאלי. פיקאסו, טו לוז לו טריק. אני חושש שפיקאסו לא יצר אומנות אמיתית (א"א). למען הסר ספק. פיקאסו צייר מצויין _לא הקוביזם_ השני צייר שחגג. וגם לאמנויות שאינן פלאסטיות? תקף באבוהה. אומנות היא העברת מסר, ביטוי מסר, התאמת מסר, אהבה במסר. כל האומנויות עוסקות בזה. הרבה דברים שמאפשרים לבטא מסרים יום יומיים קשורים לאומנות או אומנות בפני עצמה. א"א. אפילו במובנים ודברים שאינם במיקוד השכיח כמו סריגה ואריגה לדוגמא. תבניות סריגה יכולות להעביר קוד, כיוונים, חוקים והמתמטיקה חוגגת. פנטומימה, אישתי מצויינת בזה. ריקוד ניגון ושירה. כתיבת שירה. הלחנה. סיפורים ובמיוחד אגדות- גם הכתיבה והסיפור בפי המספר. צפיה כדורגל ספרדי. אני למשל סופר מסירות שינוי קצב וצעדים כדי לנסות ולראות את חוק השבע אבל בחיי שזה נשמע מוזר, אפילו לי. הבהייה הפאסיבית במסך אמנם לא בדיוק מבטאת מסר או גרוע מכך, מסר גרוע במיוחד אבל היא בכל זאת אומרת משהו, לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרשיות הופכות את נשוא הפרשיה לחלאה כאדם, לא לאמן גרוע או ל'לא אמן'. אתה מחפש חסד? מקומו אצל אמא תרזה. לא באמנות. ________________ אתה ממשיך לערבב בין אמנות לאומנות. סריגה ואריגה הן אוּמנויות. כמו תפירה, נפחות, פחחות, סנדלרות, מסגרות. והאמנות ה'טהורה' התנתקה מהעברת-מסר כבר די ממזמן. השאיפה לעברת-מסר עברה למקצועות העיצוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה ממשיך לערבב בין אמנות לאומנות. ______ בקליפת קוקוס משובצת אבני חן החלוקה כפי שאני משער שהציבור מבין: 1. א"א- אומנות אמיתית. טהורה מכדי לפקפק בה. 2. אומנות (שכיחה). 3. בידור. 4. אמנות. מיומנות של בעל מלאכה. חלוקת הנמר: 1. א"א- אומנות אמיתית. 2. אומנות שכיחה, בידור ואמנות- בסדר כלשהו. פחות רלוונטי לדיון. מנקודת מבטי אין הבדל מהותי בין אמנות למה שכיניתי לטובת הדיון אומנות שכיחה1 ולא בין אומנות שכיחה לבידור2. המיומנות או- ה Craft אמורה להיות חלק מהאומנות השכיחה (!) ותנאי ליצירת א"א. לכן ציינתי את בונה הסירות (אמן) כמועמד אידיאלי ליצירת א"א. האומנות השכיחה עם וללא ה Craft מספקת בעיקר בידור. המניע, המטרה ורמת ה Craft של א"א מבדילות בינה לאומנות השכיחה והמשכיחה (בידור) למעשי האמנות בשונצינו (מסגרים ופחחים) שאמנם מקושרים לפונקציונלית "שטוחה" שאינה כוללת העברת מסרים אבל האפשרות קיימת. אדריכלות נתפסת לרוב כאמנות בהחלט יכולה להיות א"א. כל מקצוע שמכיל גמישות תקשורתית ויכולת עיצובית יכול לייצר אומנות אמיתית. זה גם ההבדל המהותי בין פסל מתכת למסגר משונצינו. הפסל רוצה להעביר מסר ומי שמרתך עבורו נקרא מסגר. אם מסגר בעל מיומנות, יעביר מסר במתכת, ממניעים שאינם אגואיסטים לאחר שרכש השכלה גלקטית יכול להיות שמדובר באומן אמיתי. 1. אומנים כמו דאלי, עמוסוז וטרטקובר לדוגמא. 2. אומנים כמו דאלי, עמוסוז וטרטקובר לדוגמא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו טוף, אז יש לך חלוקה לא קונוונציונלית בין מה שאתה קורא אמנות אמיתית לאמנות שכיחה ובידור. מה שמעניין זה האם אתה חושב שסרת התרבות חולקת איתך את ההגדרות האלה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרות ההתלהבות להכניס את הדתיים ולעסוק במעניין לא תעצור לרגע ותשאל את עצמך על מה אני מדבר? אמן (א"א) אמור לדעת שחיווט העיניים והאזניים (שמאל ימין) גורם לעיבוד נתונים באופן שונה ובקצב שונה למרות שמהיצירה בוקע תדר זהה (קול ו\\\\או אור). במאמץ קל לאחר אימון קשה אפשר להתבונן או להקשיב בצורה חדשה ליצירות מוכרות ולגלות או לחוות דברים חדשים. אפילו כשאתה מתבונן בבן השיחה אתה ממקד את מבטך באופן בלתי רצוני בעין מסויימת כברירת מחדל וזה קורה גם בציור דיוקנאות ואפילו בתמונות. תן מבט בפניה של מירי רגב ועוד מבט בפניה של זהבה גלאון. ציין לעצמך באיזה עין בהית לראשונה, תתעלם לרגע מהפרסונות ונסה לפענח את המסר שעולה מהיצירות. קח את הזמן, מקסימום הקבב יתקרר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
? רגב התמקדתי בשמאלית (הימנית שלה), במבט שני זה כי היא יותר ממוקדת אלי, ומייד עברתי לימנית, כי השמאלית עם נימי דם. גלאון התמקדתי בימנית (השמאלית שלה) ונשארתי, במבט שני כי היא הגדולה יותר. כמה נקודות קיבלתי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחת, אבל ענקית. זכית בכרטיס כניסה למוזיאון רמאות אומנותית. שים לב לכיתוב על האוטובוס בפריים הראשון ולמסקנות בסיום הסיור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדהים! אן מרגרט, ילידת 1941, היתה חברה של אלביס! היא היתה בת 60-61 כשצילמו את זה! הסנטר שלה הוא יצירת אמנות אמיתית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |