בתשובה לאריק, 09/10/16 15:05
כולם יכולים לכתוב מה בא להם 684757
נמר בזרם • בתשובה לאריק יום א', 9/10/2016, 16:52
ככתוב: תגובה 684729 מתכנן סירות יכול לשמש כאב טיפוס של האמן שיודע להפיק את אותה אומנות אמיתית.
הדיון עוסק בהבדל בין מה שנתפס כאומנות (ציור מוסיקה וכו') ומהווה ברובו בידור, לאומנות אמיתית.
הקריטריונים שוב מאותה תגובה: "אמנות אמיתית נוצרת מתוך שילוב של יכולת, מודעות ובמטרה לשרת אנשים, נסיבות או כוחות."

האומנות שאינה אמיתית גם אינה שימושית והדבר שכינית פרי דמיונו מסתיר לא פעם דברים שאינם ראויים למאכל או הגות.
צייר שכזה עלול לבטא את הסטירה שחטף מהבריון השכונתי כילד שמנמוך באינסוף דרכים ובכל הציורים בחייו מבלי להבין שהוא מצייר את עלבונו שוב ושוב.
העלבון יתקיים בציור המפורסם זוג על גדות נהר, וגם בגבר בקונצרט, דמות אישה בסמטה, המורה לטבע, הביריון השכונתי. המבינים באומנות נורא מעריכים אותו וזה מספיק לו.

"תרומות" מסוג זה בוודאי שלא עוזרות ‏1 אך שכיחות למדי בנוף האומנות שאינה אמיתית.

ההבדל מול אומן אמיתי שחטף סטירה מאותו בריון בחמש קטנות:
א. מודע להשפעת הסטירה והתגבר על העלבון.
ב. נחוש לעודד את רוח השמנמוכים שחוטפים בכל הזמנים והיבשות.
ג. הוגה בדרך היעילה ביותר כיצד לצייר ולהפיץ מסר שממנו יתעודדו השמנמוכים.
ד. מבצע את הציור בדרך מופתית שתעזור לצופה להבין את המסר ולתפוצתו.
ה. יחתום או לא. יוקרתו כאומן היא בכלל לא העניין.

יש מוסיקאים בישראל שמלווים בג'ם חופשי בזמן אמת ובכובד ראש אירועים מתוך הכרת הנדרש לאור החשיבות האופי והמוזמנים.

1. כי הם מעבירות את הפצע והכאב ולא את מה שריפא אותו.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות