בתשובה לאריק, 10/09/16 9:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האם יש בה חוסר בהירות מובנית? האם לא ניתן למיין על פיה? -עירבבת בין שני עניינים שונים. הבעיה אינה החלוקה והמיון אלא האבחנה שסיפקת והעובדה שלא נשארה קבוצה כזאת (ששווה משהו בקלפי). ______ השמאל כאג'נדה סוציאליסטית מתנגד ליהדות ולמסורת וזה חלק מהחבילה. -לא חסרה מילה. היהדות בעיני סוציאליסטית למהדרין ובטח שיותר מהשמאל הנוכחי שמנוכר לעניי ארצו, לעובדים ולאוכלוסיות החלשות אם הן יהודיות. מבחינת היקף ואחוז פעילות סוציאליסטית במגזר הדתי ובמיוחד אם נשקלל את מידת האפקטיביות נראה לי שהם שמים את מצביעי מרצ והמחנ"צ בכיס הקטן. מרק לווינסקי יעיל וישיר. כמה כמוהו מתקיימים בחברה הדתית הרחק מאור הזרקורים? _____ ...נקודות זכות רבות על הניסוח. הארץ שלנו. כשאני מכנה זאת כתפיסה איני מחליש במהומה את תחושת הבעלות או השייכות אלא מציין את אלה שרואים בדבר עול או אשמה אבל סבבה עם התפיסה לגבי תל אביב שנכבשה בידי כוח צבאי ציוני מידי ערבים בדיוק כמו שכם. היינו בדיון הזה. ____ ...אבל משוכנע שהם מיעוט קטן ושהרוב מבין המעוניינים בהסדר עם מסירת שטחים. -לאור ההערה הקודמת אני מצפה שתבין את הנקודה בקלות. לא מדובר במיעוט. מסירת יהודה ושומרון כבר אינה אמצעי ומזמן הפכה למטרה -עבור כל המחנה. אסביר מדוע ההכללה: פעם התקיימה בשמאל תפיסה שלפיה מסירת שטחים תביא שלום למזרח התיכון. תמכתי בתפיסה והאמנתי בה מסיבות שונות (מה כבר יש להפסיד אחת מהן). ביילין זכה לחתום לנמר על ספר. המציאות בחרה סיפור עם סוף אחר. במקום שלום של אמיצים קיבלנו טרור של מושחתים ופחדנים. אחר כך התפיסה הוגבלה לשלום עם חלק מהערבים. משם הצטמצמה לשלום עם חלק מהפלסטינים. אחר כך התחלפה בריצוי ארה"ב (ראה את המצע של מרצ ואולי גם המחנצ). בד בבד עם התפוגגות התקווה לאחוקיה מזרח תיכונית ובמיוחד הפרס הגדול מכולם (שבו אתמוך אם יהיה ישים)- שלום אמת עם כל העולם הערבי מוסלמי והפסקת פעולות האיבה לנצח, גברה השנאה למתנחלים והחלה לתפוס את מקומו. כיום אף אחד בשמאל האנטי-ציוני אינו מבטיח בניגוד לעבר שלום עם הפלסטינים. לא עם העזתים ולא עם השלטון ביהודה ושומרון. לא עם אבו מאזן המושחת שעומד להתפגר ולא עם הניה שמושחת לא פחות. אני מעריך שגם לך ברור או שתסכים שאין הבטחה לשלום מאחורי רעיון מסירת יהודה ושומרון ושנית, -ששהמחנה לא הודה מעולם שהקוספציה שגויה. לפיכך, התפיסה שעמדה פעם בבסיס הססמאות שגם אני האמנתי בהם כבר לא קיימת למעשה. נשאר רק הסלוגן שתי מדינות לשני עמים שאת דעתי עליו אתה מכיר. הנימוקים למסירת השטחים שרווחים בשיח השמאלני כיום: א. שמירה על רוב יהודי. ב. פחות כאב ראש מארה"ב ואירופה. ג. הפניית תקציבי "מנופחים" מהמתנחלים לעניי הארץ. נימוק דמגוגי שלא אכנס אליו. כשהשלום האזורי כמטרה, לא קיים, המסירה עצמה הפכה למטרה. כדי להבין כיצד הטריק עבד על הציבור יש לזכור שהתקשורת במשך עשרות שנים הסתירה ככל יכלתה להסתיר את התפוגגות החלום. גם כשהחמאס עלה וגם לאחר דאע"ש. מי שציפה שהטמבלים הגמורים שרצו למסור את הגולן יתוודו שטעו קיבל לקרדה. השמאל לא הודה מעולם בטעויות ולעולם לא יודה שהמטרה, השלום שעליו גדלנו לא יגיע גם אם נמסור את רמת גן. השבוע התקשורת הישראלית סיפקה חשיפה מזערית לכך שהבחירות ברשויות המקומיות ביהודה ושומרון יידחו למועד בלתי ידוע מחשש שהחמאס ייבחר. _______________- .....לא יכול להיות שמי שהיה ציוני בכל רמ"ח ושס"ה לפני 67' הוא אנטי ציוני היום עם אותן דעות. אנשים שבני משפחחתם נרצחו בידי טרוסיסטים שנשלחו בידי מנהיגי העם הפלסטיני העדיפו למחול להם מאשר למתנחלים. שמאלנים שחיים על בתים שנמצאים בשטחים שנכבשו ב-48 וב-67 או באדמות שהפקעו וטוענים שהכיבוש משחית. צור שיזף, שמאלן חובב בדואים לא עוזב את ביתו והאדמה בנגב שקיבל בעזרת קשרים אישיים בגלל הגניבות. פתאום נגלה האור והעירוני היהודי הבין מה עליו לעשות ומאז שומר על אדמתו. מאג'נדת "השומר הצעיר" החל לקיים את עיקרי ה"שומר חדש". העם היהודי מסוגל לסלף את המציאות בשל האמונה וזה כולל שמאלנים ודתיים כאחד. מבלי לשוב לדיון ההוא או להסכים לטענתך אני רק מראה שבמציאות שבה התקשורת והשיח מטמטמים את הדעת הכל יכול להיות. _____________ הדיון בסיבות הוא דיון חסר תוחלת. מי התחיל ותרפ"ט וגירוש ספרד. -ממש לא מסכים. מסירת יהודה ושומרון תשמש עבור חלקים גדולים במחנה כפיצוי על החטא הציוני הקולוניאליסטי שהתחיל ב-48 ונקמה ראויה בציבור "המתנחלים"1, הדתיים וכל החשוכים שלא חושבים כמותם ויאללה יאללה שישובו לביתם{2}. תמצא לי מחנה שמאלני או כלי תקשורת שמאלני שלא עוסק יום ולילה בהעצמת האשמה היהודית והפחתת מידת האחריות הערבית. תראה לי שמאלני שלא ממיין את המוח על עוולות אקיבוש. ____________ 1. האידיוטים השימושיים מבינים שתוספת של מאות אלפי נפשות תשפיע על הביקוש ומחירי הדירות אבל מה שחשוב הוא האמונה... 2. להזכירך, גם יישובי רמת הגולן נכללים במסירת השטחים. השמאל מעולם לא קיים דיון שנועד להחריגם מהתשלום על העוול שנעשה ב-67. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תנועת הבוגרים של השומר הצעיר [ויקיפדיה] השומר הצעיר שפעם סימן במחרשות את גבולות הארץ דוגל כיום במשהו אחר שהוא מכנה ציונות. אני מכנה את הפעילות שאני מכיר מקרוב כקומוניזם ואין לי בעיה עם העניין אלמלא היו מבהירים שלא מדובר בציונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הויכוח הפוליטי שלך הוא עם אלה, ניחא. אבל למה להדביק את העמדות שלהם לכל השמאל? מתוך הערך: "תנועה חברתית המונה כיום מאות חברים" ולמרות הפעילות הנמרצת שיא ההצלחה הפוליטי שלהם הוא: "חבר הזרם עמד במקום ה-12 ברשימת מרצ לכנסת ה-19" "הוגדר מחדש חזונה בנוגע לשלושת ערכי הליבה – ציונות, סוציאליזם ואחוות עמים." קצת אנאכרוניסטי, הייתי אומר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת היתה תוספת לחיזוק הטענה שאין יותר שמאל ציוני (ראה תגובה מושקעת שנכתבה במיוחד לכבוד האריה מעל). כשמפריעים לי באונה אני נאלץ להגיב ולכן לא התעצלתי ושוחחתי באופן אישי עם דוברת השמו''צ לפני זמן מה בנוגע לחזון והמטרות וזכיתי לגמגומים ארוכים והבטחות להחליט ולפרסמם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיתי, יקח לי זמן להגיב עליה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני מנסה לסדר את מה שאתה אומר לאורך הקווים שרציתי לשרטט על מפת השמאל, אני מבין אותך כך: לא נשאר שמאל ציוני כמעט, אלא השמאל זחל לכוון הרדיקלי והאג'נדה המרכזית שלו היא מסירת שטחים כדי לכפר על עוול היסטורי, ולא כדי להגיע להסדר. הוא מנוכר לעובדים ולאוכלוסיות החלשות ואינו ממלא את תפקידו כשמאל סוציאליסטי. עכשיו אני מבקש לפרוט את אותו "שמאל" מונוליטי שאתה מדבר עליו לפרוטות, להקציע את פאותיו ולסדר אותו בשלשות. 1. כשאתה מדבר על השמאל אני מנחש שאתה מדבר על הפעילים הפוליטיים והאג'נדה שהם מקדמים ולא על ציבור המצביעים. נכון? 2. מתוך 120 מנדטים בכנסת ה 20 יש 21 לדתיים, 13 לערבים, 21 למרכז (יש עתיד וכולנו) 36 לימין (הליכוד וישראל ביתנו) ו 29 לשמאל (המחנ"צ ומרצ). מתוך ה 29 של השמאל כמה ח"כים אתה סופר שהם שמאל רדיקלי וכמה שמאל ציוני? אני אקל עליך לעשות העתק-הדבק ולהוסיף את ההערה שלך ליד כל אחד מהם. המחנ"צ: יצחק הרצוג שלי יחימוביץ' סתיו שפיר איציק שמולי עֹמר בר-לב יחיאל בר מירב מיכאלי איתן כבל מנואל טרכטנברג אראל מרגלית מיקי רוזנטל רויטל סויד זוהיר בהלול איתן ברושי מיכל בירן נחמן שי איילת נחמיאס-ורבין יוסי יונה עמיר פרץ ציפי לבני יואל חסון קסניה סבטלובה איל בן ראובן יעל כהן פארן מרצ: זהבה גלאון אילן גילאון עיסאווי פריג' מיכל רוזין תמר זנדברג כשאני עובר על הרשימה ממש בודדים מתכתבים באיזה אופן עם התיאור שלך את השמאל הרדיקלי, ואחרים רחוקים ממנו כרחוק מזרח ממערב. קח למשל את ח"כ יואל חסון [ויקיפדיה]. מה זה? סוס טרויאני? ראש הנהגת בית"ר, יו"ר צעירי הליכוד, מחוקק חוקים להגנת הצרכן ותומך נלהב בנאום בר אילן של ראש הממשלה. אתה לא יכול לחשוד בשלי יחימוביץ', איתן כבל ועמיר פרץ שהם מנוכרים לעובדים ולאוכלוסיות החלשות. האין זאת? יחימוביץ' סוציאל דמוקרטית קלאסית- להעלות מסים ולהגדיל תשלומי העברה, לעצור הפרטה ולהגדיל את השירותים הממשלתיים (בלי להתווכח על נכון לא נכון), ואינה מתלהבת מנסיגות חד צדדיות אלא היא מאמינה שמפת-קלינטון היא המפה ושבסופו של דבר ישראל תשמור בידיה רק את גושי ההתיישבות שבהם מתגוררים 80% מהמתנחלים. אבל היא לא מוכנה להשתלח במתנחלים ובחרדים.1 ימשיך כבודו... _________ 1 ראיון עם ארי שביט |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה מדבר על השמאל אני מנחש שאתה מדבר על הפעילים הפוליטיים והאג'נדה שהם מקדמים ולא על ציבור המצביעים. נכון? ______ לא. הכיוון שלקחת, בוא ננסה לסמן פוליטיקאים לפי מידת שמאלניותם יכול רק לבלבל ולהוסיף עשן לשיח הבוער. האג'נדה לצד הזיהוי הפוליטי והממון שמאחורי הרעיון הם שמפעילים אנשים פוליטיקאים וגורמים להם לפעול, להצביע, לשתוק וכו'. אותה צריך לזהות ולהבין. פוליטיקאי יכול להצטייר בעיניך במנהיג פועלים מושבע ובפועל אם תפשפש במשאביו, מעשיו ותוצאותיו יכול להיות שיתברר שלא קידם דבר מלבד עצמו בעוד שאחר שנראה ניצי, קפיטליסטי וחזירי הביא לרווחת העובדים. מכיוון שאנחנו באמת לא יודעים מה האנשים שם עושים ושווים ויכולים לנטר רק חלק קטן מהפעילויות הציבוריות והשפעתן הדרך שבחרת בעיני מוגבלת ותורמת להבנת השמאל והמציאות הפוליטית למרות שאני מבין את ההיגיון שמאחוריה. פוליטיקאים יכולים ללמד אותך על טיבם אם ורק לאחר שעשו דברים מובהקים, בעלי השפעה גדולה על הציבור. רובם המוחלט פשוט נמצא שם וזוכה להגיע לידיעתנו בעקבות ציטוטים ואמירות שמטרתם חשיפה ומיצוב בפני קהל היעד ותו לו. זאת הסיבה ומכיוון שביקשת תקבל הצצה לממלכת הרקב. סיפור שמסביר מדוע יש להתמקד באג'נדה ולא בארגונים והאנשים שפועלים באופן גלוי או סמוי מהעין ומלמד על השמאל- האנשים, האג'נדה והמעשים. שמעתי מחבר (שמאלני) את הסיבה שבגללה מתווה פראוור התאדה מהשיח ובני בגין התפטר מהובלתו. המתווה קשור לדיון אחר באייל שעסק בפיזור אוכלוסיה ובו ציין בצדק אחד המגיבים שהממשלה הבינה שיש להשקיע במקומות עבודה ותשתית כי זה מה שיביא את האנשים לנגב. הבעיה היתה הפזורה מכאן הועלה המתווה. התכנית הוצגה לנכבדי העדה שהבינו לאחר תהליך היכרות והסברה שלווה בחשדנות משני הצדדים שאם "וואזיר הימני" שניצב לפניהם רציני הם יקבלו מהמדינה בוננזה. העובדה שכמות היורשים על שטחי האדמה שעליהם תבעו בעלות הולכת וגדלה והסיכוי של מישהו מהם לזכות בתביעות, בנוסף להבנתם שהשמאל מחזיק אותם למטרותיו שכנעו חלק מהם לתמוך בתכנית. חלק התנגדו בגלל סכסוכי חמולות ושאר ירקות אבל לא למתווה כעקרון מנחה. המתווה הציע למשפחות העניות ביותר בישראל מאות אלפי ש"ח ועבור אנשים חסרי השכלה ורכוש זה הרבה. לאחר שהשיגו את הסכמת מכובדי הבדואים הציגו אותו לפוליטיקאים מהימין שהתנגדו לתמוך במה שיצטייר בעיני הבוחרים הציוניים כהענקת פרס כספי ענק לעבריינים ורמאים. בכיר בימין הציע להיפגש עם המחנה השמאלני כדי לתת להם להוביל את המתווה שהוצע כחוק. כך יתאפשר להם להתנער מהיוזמה ומבני בגין ששבר שמאלה ואימץ אג'נדה שמאלנית מובהקת. ההתנגדות היתה צפויה כי הימנים ציוניים חרמנים על א"י ולא הבינו שחייבים לטפל בפזורה עכשיו לפני שתתפוצץ לנו בפנים אבל מה שהכשיל את המתוווה בפועל הוא סדרה של פגישות עם בכירי שמאל כולל מנהיגי המחנה שלא הסכימו והעלו התנגדויות שונות וניסו להתחמק מלדון בפרטים. מופתעים החלו לחפש פתרון למכשול הבלתי צפוי. התובנה הגיעה מבכיר בשמאל שהסביר שבעיניהם לא ייתכן שהשמאל יאפשר לימין להוביל מהלך סוציאלי וחברתי בהיקף שכזה. השמאל לא הסכים 1 להעביר לבני בגין (הימני קיצוני) את שרביט הדגל החברתי. איני נוקב בשמות האנשים גם מכיוון שזה לא חשוב. יש סיבות נוספות. בשורה התחתונה זאת אופיה של הדינמיקה הפוליטית שבה רוב הזמן כאזרח אינך יודע הרבה על כוונותיו ומעשי המכהנים המפוקפקים ולכן אין טעם לפתוח אקסלים ולבדוק בציציות אלא לבדוק מה משתמע מהאידיאולוגיה, מהמימון, ההתנגדויות, התמיכות, ההצבעות, החקיקה וההצהרות. ההתנגדות משמאל למתווה פראוור מלמדת על הפער בין מה שמצביעים שמאלנים שמחשיבים את עצמם ציוניים, משערים שקורה לבין הדרך שבה האג'נדה באה לידי ביטוי בפועל. זה לא משנה באמת אם ההתנגדות מזוהה ציבורית עם זהבה גלאון או שלי או בוז'י כי מדובר באותה אג'נדה, אותו כיס ואותה בלורית. החשוב בסיפור שעמדת השמאל כלפי המתווה היתה ידועה לכל מי שעיניו בראשו וזה כלל את הנמר, הבדואים, עקיבא ביגמן ועוד כמה. החבר שמע את ההערכת ההתכנות לפני שנים שהתקיימה במלואה. אם תרצה להבין את השמאל בשיטתך תוכל לבדוק מי הצביע נגד2. בעיני זה מרתק שדיון בבעלות קרקע יכול לאגד את ש"ס, פייגלין, האנטי-ציוניים והאנטישמים. אין מה לפרש מדוע יש שהצביעו נגד מימין. אתה זה שצריך לשאול ולהסביר לעצמך כיצד אג'נדה שמנסה בכל דרך ובכל סוגיה לנתק את היהודי מאדמתו נחשבת כציונית. כיצד אג'נדה מגייסת מימון ופעילים על מנת לשלהב יצרים לאומניים ערביים וחוברת לארגוני אסלאם קיצוני לצד שאיפה ביטול כל סממן לאומי ומסורתי יהודי נחשבת לציונית. תסביר כיצד גופי שמאל ציוני תומכים מממנים ומובילים את המאבק נגד הסדרת הפזורה הבדואית. מדוע הם ממנים שימור מסורת בדואית ומתנגדים למימון מסורת יהודית. 1. ניירות עמדה תמצא בהמשך הסקירה. 2. תראה לי את העדר ואספר לך מי הרועה. הצביעו נגד : הליכוד ביתנו (משה פייגלין) ש"ס (אריה דרעי, יצחק וקנין, נסים זאב, דוד אזולאי, משולם נהרי) בל"ד (חנין זועבי, ג'מאל זחאלקה, באסל גטאס) העבודה (שלי יחימוביץ, מיכל בירן, מרב מיכאלי, בנימין (פואד) בן אליעזר, מיקי רוזנטל, עומר בר-לב, יחיאל בר, אבישי ברוורמן, יצחק הרצוג, איתן כבל, משה מזרחי, אראל מרגלית, נחמן שי, איציק שמולי) חד"ש (מוחמד ברכה, דב חנין, עפו אגבאריה, חנא סוייד) יהדות התורה (משה גפני, יעקב אשר, אורי מקלב) מרצ (זהבה גלאון, אילן גלאון, ניצן הורביץ, עיסאווי פריג', מיכל רוזין, תמר זנדברג) רע"מ-תע"ל (אחמד טיבי, אברהים צרצור, טלב אבו עראר, מסעוד גנאים) מקור 3. האג'נדה והמימון שהוציאו את הבדואים להפגנות נגד המתווה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמע, לא תוכל לשכנע אותי בצורה כזו ששלי יחימוביץ' ונחמן שי הם אנטי ציוניים. בכל אופן, לא יותר ממירי רגב ובצלאל סמוטריץ'. אתה אומר שאין תוכם כברם, "אנחנו באמת לא יודעים מה האנשים שם עושים ושווים ויכולים לנטר רק חלק קטן מהפעילויות הציבוריות...פוליטיקאים יכולים ללמד אותך על טיבם אם ורק לאחר שעשו דברים מובהקים, בעלי השפעה גדולה על הציבור." אני סופר את חברי הכנסת לפי החוקים שהם מקדמים. זה לא מספיק טוב? חבל שלא נכנסת לקישור שהבאתי על יואל חסון כי תחת הכותרת "חקיקה" היית מוצא את הטקסט הבא ומגלה שהוא עשה דברים מובהקים שממצבים אותו כ"חברתי": במהלך כהונתו בכנסת חוקק חסון כ-30 חוקים ובהם: חוק המאפשר לאלמנות צה"ל להינשא בשנית מבלי לאבד את התגמולים ממשרד הביטחון. תיקון לחוק למניעת העישון במקומות ציבוריים המחיל אותו גם על מקומות עבודה הנמצאים בבסיסי צבא הגנה לישראל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר ומתקנים ביטחוניים אחרים. חוק המחייב כל רשות מקומית להתקין אתר אינטרנט ולפרסם בו את הפרוטוקולים של ישיבות מועצת הרשות המקומית. חוק הקובע כי ראש רשות מקומית שכהונתו פקעה בשל הרשעה בעבירה שעבר במהלך כהונתו או קשורה לבחירתו לא יהיה רשאי להתמודד בבחירות הראשונות שייערכו לאחר פקיעת כהונתו. ביטול עבירת "תקלה ציבורית" בחוק העונשין. חוק המחייב חניונים לגבות תשלום לפי פרקי זמן של רבע שעה ולא לעגל את החיוב לשעה שלמה כפי שהיה נהוג לפני כן (יחד עם אורית נוקד ומשה כחלון). חוק הפוטר ממס את מרכז יצחק רבין לחקר ישראל ואת מרכז מורשת מנחם בגין (יחד עם גלעד ארדן). תיקון לחוק הבחירות (דרכי תעמולה) המצמצם את האיסור על הגשת משקאות באסיפות בחירות למשקאות משכרים בלבד. חוק המסדיר את הקמת הרשות הישראלית לחילופי נוער וצעירים. חוק "איקיוטק" - תיקון לחוק הגנת הצרכן הנועד להגן על צרכנים מהונאות גבייה בדומה להונאות שנעשו בפרשת איקיוטק. זה לא שאני מתלהב מאיכותם של 120 הנבחרים, רחוק מזה. פשוט אני לא רואה שבצד השמאלי יש יותר אינטרסנטים קטנוניים מאשר בצד הימני. לעניין הנסיונות להסדיר את ההתיישבות הבדואית- זה נושא שלא הכרתי, אז קראתי ולמדתי. את תולדות המחלוקת למדתי מהמסמך של מחלקת המחקר של הכנסת לקראת דיוני הוועדה, ורפרפתי על דו"ח ועדת גולדברג. את ההתפתחויות של מתווה פראוור-בגין מהקישורים שהבאת. להלן הערותי: 1. ראשית בולט לעין הכשלון של הציבור הערבי בישראל להעמיד מתוכו מנהיגים ראויים. זה לא חדש, מי אמר חאג' אמין אל חוסייני? גם אם אתה צודק ושיקולים פוליטיים קטנוניים מונעים את קידום מתווה פראוור-בגין, האשמה רובצת לפתחם של חברי הכנסת הערביים שהתנגדו בקולניות רבה להצעת החוק. 2. שנית- בית המשפט העליון פסק בתקדים הואשלה נגד הבדואים ולטובת המדינה. תקדים זה שימש לדחיית כל התביעות של הבדואים עד אחת. אני אזכור את זה לפעם הבאה שמישהו יעליל על בית המשפט שהוא מעקם את החוקים נגד הממשלה ולטובת אג'נדות שמאלניות. 3. ועדות לנושא הבדואים היו הרבה. כולן הלכו לפי העקרון שטבעה עו"ד פליאה אלבק [ויקיפדיה]1 ז"ל בדו"ח מ 1975 שאין לבדואים בדרך כלל זכויות נדלניות אך מומלץ להגיע איתם להסדר לפנים משורת הדין. עברו ארבעים שנה ולא קרה כלום. כלומר, קמו עוד הרבה וועדות שאמרו אותו הדבר אבל הסדר לא הושג. 4. על בני בגין מצאתי את תגובה 76971. 5. לכאורה ההתנגדות של ארגוני זכויות האדם למתווה פראוור-בגין מבוססת על ההבדל הגדול בינו לבין המלצות ועדת גולדברג מ 2007, היינו- המלצות גולדברג להכיר בישובים הלא מוכרים, וההמלצה ההפוכה של פראוור, שבגין מיתן קצת. לפי ארגוני זכויות האדם אי הכרה בישובים הבדואים מבוססת על אפליה, שכן ישובים יהודיים בעלי קריטריונים דומים הוכרו, ולא רק שהוכרו, קצתם יושבים על אותן אדמות שישובים בדואים שהיו שם לא הוכרו ונהרסו. ראוי לציין שעמדת האגודל שעל המדינה להכיר בכפרים הלא מוכרים עקבית. כך בהתנגדות לתוכנית המתאר המחוזית למטרופולין באר שבע ב 2007: "זכויותיהם לקיום בכבוד, לחינוך, לבריאות ולשוויון נפגעות קשות. מטרת המדינה היא לפנות את האוכלוסייה הערבית בנגב מכפריה (שרובם היסטוריים) ולרכזם במספר מצומם של עיירות, שאינן תואמות את צורכיהם ואת אורח חייהם, תוך פגיעה בזכותם לשוויון ולתרבות." ___________ 1 "תפקידה העיקרי של המדינה הוא ליישב יהודים...לכן הקצאת קרקע להתיישבות יהודית היא מותרת ואף חובה...היא ייעודה של מדינת ישראל" ראיון לערוץ 7, 2002 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני סופר את חברי הכנסת לפי החוקים שהם מקדמים. זה לא מספיק טוב? ________________ מכל האמירות, ההצבעות והעשיה הציבורית והפרלמנטרית בחיי הח"כ, החקיקה הוא לא תמיד החשוב והמשפיע ביותר. בסה"כ ברוב המקרים, היא די שולית. לפעמים יו"ר וועדה חשובה משפיע יותר ממישהו שהגיש הצעת חוק קטנונית. לפעמים שיחות שכנוע והצגת לוביסטים למקבלי החלטות משפיעות יותר. גם משקל האמירות הציבוריות לא פעם משמעותי מהעשיה המתועדת ולפעמים כפי שאתה יודע, אין קשר בין החקיקה לטובת הציבור. אני לא מזלזל בחקיקה ואם מגיע למר חסון כפיים, שיהיה. הנקודה שהחקיקה והפעולות המתועדות שמגיעות לידי הציבור הם לא המסה העיקרית שממנה ניתן לשפוט או לעמוד על קנקנו של הח"כ. גם לא הצבעותיו (שיקולים ומשמעת סיעתית). לכן אני לא חושב שיש טעם לנסות לנתח כל אחד מ-120 העובדים ששכרנו שתפקידם לנהל כאן את החיים. זה לא שאני מתלהב מאיכותם של 120 הנבחרים, רחוק מזה. פשוט אני לא רואה שבצד השמאלי יש יותר אינטרסנטים קטנוניים מאשר בצד הימני. _______________ לא טענתי שבימין פחות אינטרסנטים קטנוניים צבועים ומגלומניים. השמאל מקבל את כוחו מהציבור מפני שהוא נתפס ככזה שמניף את דגלי הערכים (הומאניות, שקיפות, חברה, חינוך, שלום, חופש, זכויות, תרבות). השימוש בערכים ממצב את השמאל כאג'נדה נעלה. כך נוצר הבידול מאותם ימנונים "שלא מבינים" עד כמה "הערכים" חשובים ומצביעים ליכוד וביבי. ההבדל שהמחנה שמשווק את עצמו כנעלה פועל בניגוד גמור לערכים שהאידיוטים השימושיים מאמינים שהמחנה מקדם אך בעיקר מפני שהוא פועל נגד הציונות. האבסורד שלא הגיע לידי הציבור הרחב במתווה פראוור (ונושאים אחרים) חושף את הדינמיקה המשותפת לעמותות ההומאניות והמעצמות. מעצמות לא מתערבות במדינות אחרות כדי לסיים סכסוכים. הם מתערבות צבאית כלכלית ומדינית כדי להגן על אינטרסים. לא פעם הן מרוויחות מהסכסוכים בדרכים שנסתרות מעיני הציבור ומנסות לשמר את הסכסוכים, במחירים איומים כדי שלא ידעכו חו"ח. כך פועל השמאל מתחת למעטה מכובד של תארים ו"שיח הערכים". עמותות למסתננים מאפריקה נאבקות להשארתם בישראל כדי לשמר בעיה. עמותות שעוסקות בכפרים הנשכחים קיימות כדי לשמר את הכאב והסכסוך בליבותיהם של אזרחי המדינה. עמותות שמספקות ייצוג משפטי למחבלים לא רוצות שהטרור תדעך. עמותות לחינוך והשכלה בקרב המגזר פועלות לשימור בורות. עמותות לחיזוק מעמד האישה במגזר לא קוראות להתקוממות ועמידה על זכויותיהן אלא מאיטות את קצב השינוי. עמותות להט"בים פועלות להעצמת ושימור העוינות בין האוכלוסיה הנורמטיבית ומשווקות בלבול כדי להפיץ את ההומאיזם והלסביאיזם כאידיאלים לבני נוער. עמותות "למען" הבדואים חברו לאסלאם וללאומנות הפלסטינית הערבית כדי שלמדינה תהייה בעיה עם הבדואים ולהם תהייה בעיה עם המדינה. הציבור לא מסוגל להבחין כי התקשורת סיממה את כולם בססמאות. כדי לראות מה המחנה באמת עושה צריך להתמקד במימון ובתוצאות. הנתונים מההצבעות והחקיקה חלקיים ולא מאפשרים לראות התמונה הגדולה. הנתונים והשיח הציבורי לרוב לא עוסקים בעיקר. ראשי הבדואים שהתנגדו למתווה -והיו כאלה, חששו מכך שחמולות אחרות "סימנו" טריטריות ע"י תביעות והדבר יביא לסכסוך ושפיכות דמים. נוסחת החישוב וערך התמורה לא היוו מכשול אלא תמריץ. מכאן הבהלה והדחיפות שאחזה במחנה. נציגי השמאל שפעלו ברחבי הנגב גייסו את החשש כהתנגדות והם שסיפקו או דאגו להסבר המסולף שסופק לתקשורת. חלק מהפעילים שיובא מחו"ל בכלל לא הבין מי הערבים ומי היהודים מבעד למדים. השימושיים גויסו כדי להמחיש לבדואים את גודל העוול שהביא עד כדי התנגדות בינלאומית. במודע, במימון ובמשאבים ניכרים פעלו במחנה יום ולילה כדי לטרפד הסכם שהיה מיטיב עם הבדואים ופותר את הבעיה. גם אם לא כולה, רובה. תלמידים היו גרים בחדרים במקום באוהל, מגיעים לבתי ספר, נשים היו יוצאות מהבית והגברים היו ממשיכים לשאוב מהמדינה ביטוח לאומי מתוך בית, לא מאוהל או פחונים. הכשלת המתווה המרושעת, איננה העיקר או המקרה היחידי אבל היא משקפת את מטרות המחנה ואת הפער בין הדרך שבו נתפס לבין מהותו. לא רק שהשמאל אינו מפחית את הכאב ופותר בעיות -הוא מעוניין למנוע בכל מחיר, גם בחיי אדם פתרון ומזור. גם כשהפתרון הומאני, שקוף, חברתי, חינוכי, משלים וכל שאר הערכים ומעליהם החופש. (לא הגיע הזמן לשאול מדוע דווקא בשמאל מתקיימת דיעה אחת וכל מי שחורג מהאג'נדה מושתק והופך כבין ליל לאוייב הציבור?) חברי הכנסת משמאל ובוודאי הוותיקים שביניהם, מכירים היטב את השיקולים, מקורות המימון והעשיה בכל אותן "עמותות לזכויות "כי מדובר בתעשיה וותיקה מפרנסת ועניפה שמפיקה אירועים, כנסים ופעילויות בגוונים פוליטיים עזים. הפעילים מעמותת נשים מכירים את הפעילים מעמותה ירוקה ואת החברים מעמותת כיבוש והמשפטנים מעמותה משפטית והחברים מעמותת מגדר. יותר מכך, מדובר לא פעם במשחק כסאות ו"פעילים" עוברים ומחליפים תפקידים בין ארגונים כי מדובר באותה אג'נדה ואותו מימון ומעטה פוליטי. אין יזמי הפקה גדולים יותר בישראל. לכן להערכתי לא תמצא ח"כ שמאלני אחד שנמנע מהאירועים, הכנסים, הוועדות בכנסת, קידום לוביסטים והצבעות סיעתיות. ח"כ שאינו יודע שכדי לשמור על מעמדו הוא צריך להגיע. ח"כ שלא מכיר את האמירות הקיצוניות והאנטישמיות בכנסים. ח"כ שלא יודע כיצד מייבאים אידיוטים שימושיים מחו"ל. לכן סייגתי ונמנעתי מלעסוק בח"כים בודדים ואינני שופט ח"כ שמאלני מסויים בגלל ההצבעה על חוק פרוואר. אני מתבונן על האג'נדה, ההנהגה והמחנה ומוטרד מהמסילות שנמתחו. אין מסילה שמחזקת ותורמת לציונות, להיפך. המעצמות הזרות השקיעו בתשתית מסועפת למדי: 1. מסילה שמפרידה בין היהודי לאדמתו. 2. מסילה לייבוא לחץ חיצוני - פוליטי, כלכלתי, בטחוני, הסברתי. 3. מסילה להרחקת וצמצום הקשר למסורת היהודית. 4. מסילה לעיוות המשפטי של החוק והצדק. 5. מסילה לשלהוב ושימור סכסוכים בין ציבורים לשלטון. 6. מסילה לחינוך תקשורתי מחד"ש. 7. מסילה לשימור הבורות והלאומנות ערבית. 8. מסילה למסירת אדמות לידי ערבים. 9. מסילה לייבוא אוכלוסיות נחשלות מאפריקה. 10. מסילה לחיזוק התודעה הפלסטינית בקרב ערבים ואימוץ מורשת הנאכבה. 11. מסילה לבלימת 1 שחרור האישה הערבית. 12. מסילה שמקבלת דיעה אחת בקרב המחנה. שלי 2, נחמן וטובים אחרים משתייכים למחנה שמתחזק ומותח את המסילות (הרשימה חלקית) שעוסקות בהחלשת הציונות והבאת הקץ למדינה היהודית. אם לא במודע-בהכחשה, ואם לא בזדון מטיפשות, ואם לא תמורת כסף, בתארים ובמעמד ציבורי. אם תמצא ח"כ שמאל ציוני שאתה בטוח ומשוכנע שלא נגוע בפעילות המחנה שתיארתי לעיל אתה מוזמן להציגו. 1. הפוטנציאל והתקווה הגדולה של הערבים ושלנו. 2. אין לי משהו אישי נגד שלי, אפילו סימפטיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי המעצמות- מסכים שהן פועלות באופן אינטרסנטי, אבל אתה צריך להסביר איך 12 המסילות מסייעות לאינטרסים שלהן. כמו שאמר סרג'יו : לא מבין איזה אינטרס יש למצרים לבוא פה בחום הזה. לגבי העמותות- לא מסכים. אתה מתאר סיטואציה פרנואידית שבה מתנדבי העמותות פועלים נגד האמונות שלהם. כן, יש ציטוטים שהבאתם על פעילים שמצהירים על אג'נדות מוזרות, אבל אלו נראים לי פריטי חדשות בבחינת "אדם נשך כלב". >> שלי, נחמן וטובים אחרים משתייכים למחנה ש... כלומר - הם עצמם אולי לא, אבל חבריהם כן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את האינטרסים אפילו סרג'יו יכול להבין. המעצמות שואפות לצבור כוח ועושר. הכוח הצבאי לדוגמא. ויש מכירות בטחוניות, חוזים מסחריים ענקיים ועוד. הסכסוך אם תסתכל מנקודת מבט כלכלית יצר הכנסות של מליארדים לרוסיה וארה"ב. ____ אתה יכול לא להסכים אבל אותם אנשים שפועלים לחינוך לסובלנות אוסרים השמעת דיעות ומכנים את מי שחושב אחרת בכינוי גנאי. כל מי שמתנגד למסירת שטחים הוא פאשיסט וכל מי שמתנגד למצעד הגאווה הומופוב. ___ עזוב את האנשים. מה שחשוב זה האג'נדה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רקע על מקור "הנתונים" וההחלטות שמייצג את ארגוני השמאל בבתי משפט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתקלתי במאמר על עמותה ארכיאולוגית שטרם שמעתי עליה. גוגל אישר לי שמדובר בעמותה של הקרן. עבור הדיוט ציוני ישראלי שמאלני יהודי מדובר בסיפור זניח עד גבולי. עבור נמר ברור כשמש שהמימון לפעילות יגיע מחו"ל ויבצעו אותו יהודים תחת מעטה של תארים אקדמאיים, הרעפת כוונות ומושגים שמתנגבים עם "ערכים תואמים". אך כאמור, עניין נקודתי. לפני ימים פרסם קלמן ליבסקינד מאמר משובח שתיאר עיוות משפטי מצד המשנה ליועץ המשפטי של ממשלתנו חובבת הקרן. כביכול עניין אחר לחלוטין או כזה ששמור לבעלי דמיון מפותח. באותו מאמר לוחמני מתברר שאשת האג'נדה שתומכת בזרועות הקרן ניסתה למנוע פעילות ארכיאולוגית שמחזקת את הקשר שבין היהודי לאדמתו. א. הפעולה של הדרג הפקידותי שסמוי מביקורת ומעין הציבור משפיעה לעיתים יותר מחקיקה. ב. האכיפה ופירוש החקיקה שמורים למחזיקי האג'נדה בקליקה סגורה (שלא לדבר על פרחי הכהונה.) ג. התקשורת למעט מעריב לא חשפה או עקבה אחר הטענות הקשות שהעלה קלמן ואני יודע שמעריכים אותו כעיתונאי. האירופאים, הרוסים והאמריקאים אחראים לאג'נדה ולערפל שמונע מההדיוט לקשר בין החוטים ולהבין שמדובר באותה יד שמנענעת את המדינה. לא יודע מי היד האחרונה שהעבירה סכומים לפעילי בל"ד לפני שנעצרו לאחרונה בחשד להלבנת מימון זר אבל ברור לי שהמממן הראשי של בל"ד הוא מי שתורם מלגות למשפטנים ומי ששוכר בוגדים ומי שמכשיר "מהפכנים חברתיים" ומי שמשלם לצלמי "בצלם" ומי שמחזיק את הנאווים, והמנכל"ים, ומי שמקרב את הבדואים לפלסטינים ולג'יהאד ומפיק אירועים ורוכש מכובדות ומחזיק עמותות השמצה אנטישמיות במשך עשורים בחיים. הסיבה שלתפיסתך אין קשר בין פעילות בל"ד לבין סילוף ההיסטוריה והתנגדות לחשיפת ממצאים ארכיאולוגים היא כי לא ביררת מהי האג'נדה ומהו השמאל באמת ובתמים. אתה לא לבד, המחנה מעולם לא העז לשאול כיצד ערבי קומוניסט משכיל תמיד ידגול במדינה ערבית ובחיזוק הלאום הערבי ומתנגד למדינה יהודית ולסמליה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
+1. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |