בתשובה לאריק, 15/09/16 11:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני סופר את חברי הכנסת לפי החוקים שהם מקדמים. זה לא מספיק טוב? ________________ מכל האמירות, ההצבעות והעשיה הציבורית והפרלמנטרית בחיי הח"כ, החקיקה הוא לא תמיד החשוב והמשפיע ביותר. בסה"כ ברוב המקרים, היא די שולית. לפעמים יו"ר וועדה חשובה משפיע יותר ממישהו שהגיש הצעת חוק קטנונית. לפעמים שיחות שכנוע והצגת לוביסטים למקבלי החלטות משפיעות יותר. גם משקל האמירות הציבוריות לא פעם משמעותי מהעשיה המתועדת ולפעמים כפי שאתה יודע, אין קשר בין החקיקה לטובת הציבור. אני לא מזלזל בחקיקה ואם מגיע למר חסון כפיים, שיהיה. הנקודה שהחקיקה והפעולות המתועדות שמגיעות לידי הציבור הם לא המסה העיקרית שממנה ניתן לשפוט או לעמוד על קנקנו של הח"כ. גם לא הצבעותיו (שיקולים ומשמעת סיעתית). לכן אני לא חושב שיש טעם לנסות לנתח כל אחד מ-120 העובדים ששכרנו שתפקידם לנהל כאן את החיים. זה לא שאני מתלהב מאיכותם של 120 הנבחרים, רחוק מזה. פשוט אני לא רואה שבצד השמאלי יש יותר אינטרסנטים קטנוניים מאשר בצד הימני. _______________ לא טענתי שבימין פחות אינטרסנטים קטנוניים צבועים ומגלומניים. השמאל מקבל את כוחו מהציבור מפני שהוא נתפס ככזה שמניף את דגלי הערכים (הומאניות, שקיפות, חברה, חינוך, שלום, חופש, זכויות, תרבות). השימוש בערכים ממצב את השמאל כאג'נדה נעלה. כך נוצר הבידול מאותם ימנונים "שלא מבינים" עד כמה "הערכים" חשובים ומצביעים ליכוד וביבי. ההבדל שהמחנה שמשווק את עצמו כנעלה פועל בניגוד גמור לערכים שהאידיוטים השימושיים מאמינים שהמחנה מקדם אך בעיקר מפני שהוא פועל נגד הציונות. האבסורד שלא הגיע לידי הציבור הרחב במתווה פראוור (ונושאים אחרים) חושף את הדינמיקה המשותפת לעמותות ההומאניות והמעצמות. מעצמות לא מתערבות במדינות אחרות כדי לסיים סכסוכים. הם מתערבות צבאית כלכלית ומדינית כדי להגן על אינטרסים. לא פעם הן מרוויחות מהסכסוכים בדרכים שנסתרות מעיני הציבור ומנסות לשמר את הסכסוכים, במחירים איומים כדי שלא ידעכו חו"ח. כך פועל השמאל מתחת למעטה מכובד של תארים ו"שיח הערכים". עמותות למסתננים מאפריקה נאבקות להשארתם בישראל כדי לשמר בעיה. עמותות שעוסקות בכפרים הנשכחים קיימות כדי לשמר את הכאב והסכסוך בליבותיהם של אזרחי המדינה. עמותות שמספקות ייצוג משפטי למחבלים לא רוצות שהטרור תדעך. עמותות לחינוך והשכלה בקרב המגזר פועלות לשימור בורות. עמותות לחיזוק מעמד האישה במגזר לא קוראות להתקוממות ועמידה על זכויותיהן אלא מאיטות את קצב השינוי. עמותות להט"בים פועלות להעצמת ושימור העוינות בין האוכלוסיה הנורמטיבית ומשווקות בלבול כדי להפיץ את ההומאיזם והלסביאיזם כאידיאלים לבני נוער. עמותות "למען" הבדואים חברו לאסלאם וללאומנות הפלסטינית הערבית כדי שלמדינה תהייה בעיה עם הבדואים ולהם תהייה בעיה עם המדינה. הציבור לא מסוגל להבחין כי התקשורת סיממה את כולם בססמאות. כדי לראות מה המחנה באמת עושה צריך להתמקד במימון ובתוצאות. הנתונים מההצבעות והחקיקה חלקיים ולא מאפשרים לראות התמונה הגדולה. הנתונים והשיח הציבורי לרוב לא עוסקים בעיקר. ראשי הבדואים שהתנגדו למתווה -והיו כאלה, חששו מכך שחמולות אחרות "סימנו" טריטריות ע"י תביעות והדבר יביא לסכסוך ושפיכות דמים. נוסחת החישוב וערך התמורה לא היוו מכשול אלא תמריץ. מכאן הבהלה והדחיפות שאחזה במחנה. נציגי השמאל שפעלו ברחבי הנגב גייסו את החשש כהתנגדות והם שסיפקו או דאגו להסבר המסולף שסופק לתקשורת. חלק מהפעילים שיובא מחו"ל בכלל לא הבין מי הערבים ומי היהודים מבעד למדים. השימושיים גויסו כדי להמחיש לבדואים את גודל העוול שהביא עד כדי התנגדות בינלאומית. במודע, במימון ובמשאבים ניכרים פעלו במחנה יום ולילה כדי לטרפד הסכם שהיה מיטיב עם הבדואים ופותר את הבעיה. גם אם לא כולה, רובה. תלמידים היו גרים בחדרים במקום באוהל, מגיעים לבתי ספר, נשים היו יוצאות מהבית והגברים היו ממשיכים לשאוב מהמדינה ביטוח לאומי מתוך בית, לא מאוהל או פחונים. הכשלת המתווה המרושעת, איננה העיקר או המקרה היחידי אבל היא משקפת את מטרות המחנה ואת הפער בין הדרך שבו נתפס לבין מהותו. לא רק שהשמאל אינו מפחית את הכאב ופותר בעיות -הוא מעוניין למנוע בכל מחיר, גם בחיי אדם פתרון ומזור. גם כשהפתרון הומאני, שקוף, חברתי, חינוכי, משלים וכל שאר הערכים ומעליהם החופש. (לא הגיע הזמן לשאול מדוע דווקא בשמאל מתקיימת דיעה אחת וכל מי שחורג מהאג'נדה מושתק והופך כבין ליל לאוייב הציבור?) חברי הכנסת משמאל ובוודאי הוותיקים שביניהם, מכירים היטב את השיקולים, מקורות המימון והעשיה בכל אותן "עמותות לזכויות "כי מדובר בתעשיה וותיקה מפרנסת ועניפה שמפיקה אירועים, כנסים ופעילויות בגוונים פוליטיים עזים. הפעילים מעמותת נשים מכירים את הפעילים מעמותה ירוקה ואת החברים מעמותת כיבוש והמשפטנים מעמותה משפטית והחברים מעמותת מגדר. יותר מכך, מדובר לא פעם במשחק כסאות ו"פעילים" עוברים ומחליפים תפקידים בין ארגונים כי מדובר באותה אג'נדה ואותו מימון ומעטה פוליטי. אין יזמי הפקה גדולים יותר בישראל. לכן להערכתי לא תמצא ח"כ שמאלני אחד שנמנע מהאירועים, הכנסים, הוועדות בכנסת, קידום לוביסטים והצבעות סיעתיות. ח"כ שאינו יודע שכדי לשמור על מעמדו הוא צריך להגיע. ח"כ שלא מכיר את האמירות הקיצוניות והאנטישמיות בכנסים. ח"כ שלא יודע כיצד מייבאים אידיוטים שימושיים מחו"ל. לכן סייגתי ונמנעתי מלעסוק בח"כים בודדים ואינני שופט ח"כ שמאלני מסויים בגלל ההצבעה על חוק פרוואר. אני מתבונן על האג'נדה, ההנהגה והמחנה ומוטרד מהמסילות שנמתחו. אין מסילה שמחזקת ותורמת לציונות, להיפך. המעצמות הזרות השקיעו בתשתית מסועפת למדי: 1. מסילה שמפרידה בין היהודי לאדמתו. 2. מסילה לייבוא לחץ חיצוני - פוליטי, כלכלתי, בטחוני, הסברתי. 3. מסילה להרחקת וצמצום הקשר למסורת היהודית. 4. מסילה לעיוות המשפטי של החוק והצדק. 5. מסילה לשלהוב ושימור סכסוכים בין ציבורים לשלטון. 6. מסילה לחינוך תקשורתי מחד"ש. 7. מסילה לשימור הבורות והלאומנות ערבית. 8. מסילה למסירת אדמות לידי ערבים. 9. מסילה לייבוא אוכלוסיות נחשלות מאפריקה. 10. מסילה לחיזוק התודעה הפלסטינית בקרב ערבים ואימוץ מורשת הנאכבה. 11. מסילה לבלימת 1 שחרור האישה הערבית. 12. מסילה שמקבלת דיעה אחת בקרב המחנה. שלי 2, נחמן וטובים אחרים משתייכים למחנה שמתחזק ומותח את המסילות (הרשימה חלקית) שעוסקות בהחלשת הציונות והבאת הקץ למדינה היהודית. אם לא במודע-בהכחשה, ואם לא בזדון מטיפשות, ואם לא תמורת כסף, בתארים ובמעמד ציבורי. אם תמצא ח"כ שמאל ציוני שאתה בטוח ומשוכנע שלא נגוע בפעילות המחנה שתיארתי לעיל אתה מוזמן להציגו. 1. הפוטנציאל והתקווה הגדולה של הערבים ושלנו. 2. אין לי משהו אישי נגד שלי, אפילו סימפטיה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי המעצמות- מסכים שהן פועלות באופן אינטרסנטי, אבל אתה צריך להסביר איך 12 המסילות מסייעות לאינטרסים שלהן. כמו שאמר סרג'יו : לא מבין איזה אינטרס יש למצרים לבוא פה בחום הזה. לגבי העמותות- לא מסכים. אתה מתאר סיטואציה פרנואידית שבה מתנדבי העמותות פועלים נגד האמונות שלהם. כן, יש ציטוטים שהבאתם על פעילים שמצהירים על אג'נדות מוזרות, אבל אלו נראים לי פריטי חדשות בבחינת "אדם נשך כלב". >> שלי, נחמן וטובים אחרים משתייכים למחנה ש... כלומר - הם עצמם אולי לא, אבל חבריהם כן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את האינטרסים אפילו סרג'יו יכול להבין. המעצמות שואפות לצבור כוח ועושר. הכוח הצבאי לדוגמא. ויש מכירות בטחוניות, חוזים מסחריים ענקיים ועוד. הסכסוך אם תסתכל מנקודת מבט כלכלית יצר הכנסות של מליארדים לרוסיה וארה"ב. ____ אתה יכול לא להסכים אבל אותם אנשים שפועלים לחינוך לסובלנות אוסרים השמעת דיעות ומכנים את מי שחושב אחרת בכינוי גנאי. כל מי שמתנגד למסירת שטחים הוא פאשיסט וכל מי שמתנגד למצעד הגאווה הומופוב. ___ עזוב את האנשים. מה שחשוב זה האג'נדה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |