 |
|
 |
||
|
||||
 |
מאמר מעניין. מזכיר לי סידרה של כתבות שהיו באקונומיסט לפני עשור בערך. תוכל בבקשה להתייחס למשמעויות הכלכליות של השינויים האלו (בחו"ל ובארץ) על ישראל? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני יכול, אבל חשוב להבהיר – את המאמר כתבתי כבלוגר וכסתם בחור סקרן שקרא כמה דו"חות של האו"ם. חלק מהדו"חות עסקו בהשלכות כלכליות, בעיקר בהתייחסות למדינות מתפתחות, והזכרתי את זה במאמר. מעבר לזה, אני יכול לתת פרשנות שלי אבל אני כמובן לא מומחה לעניין. אני אחזור לפה אם ייצא לי לקרוא עוד נתונים רציניים. בינתיים, הרושם העיקרי שלי: בישראל אין יותר מדי מה לדאוג ברמת גודל האוכלוסייה מבחינת הכלכלה. כמובן, האתגר יהיה במה שלא מופיע בדו"חות האו"ם – הרכב האוכלוסייה. חלקם של החרדים והערבים הולך וגדל, ועומד להיות אתגר עצום לעזור להם להשתלב בכלכלה. נראה לי שיש מקום לאופטימיות זהירה כי כן עושה רושם שהממשלה מודעת לזה ופועלת בעניין, אבל עדיין זה לא יהיה פשוט לא מצד המדינה ולא מצד האוכלוסיות. עוד אתגר גדול יהיה בתחום התכנון העירוני והתחבורה, תחום שישראל לא בהכרח מצטיינת בו. כבר התפתח פה דיון קטן בעניין, ואני חושב שהדבר החשוב ביותר הוא להפסיק להשקיע באשליות על פיזור אוכלוסייה מושלם (אפשר לרצות את זה ולדחוף קצת בכיוון, אבל להיות מוכנים לכך שזה כנראה לא יקרה) ולעבור להשקיע ברצינות בהכנת מטרופולין גוש־דן לעתידו הצפוף. בינתיים לא נראה שהממשלה חושבת בכיוון, וזה אומר שהצפיפות עלולה להגיע בהפתעה ולהפוך את המגורים שם ליותר ויותר בלתי נעימים. מבחינת הסביבה, כמו שציינתי במאמר – הדאגה הגדולה ביותר לטעמי היא הדאגה מקריסה עתידית של מצרים. המדינה ממילא בסכנת קריסה, לא ברור אם יכולה לספק אוכל ומים לתושבים שכבר יש בה, חיה על נדבות מסעודיה שבעצמה לא ברור אם תחזיק מעמד עוד הרבה זמן, ואם נוסיף לזה הכפלה קרובה של מספר התושבים זה יכול להיגמר באסון. יכול להיות שישראל תצליח לבודד את עצמה מזה כמו שעד עכשיו קורה בהצלחה עם סוריה, אבל קשה להיות בטוחים בזה. למרבה הצער אני לא חושב שיש הרבה מה לעשות כדי למנוע את זה (לפחות לישראל. המצרים אולי יכולים, אבל כרגע לא נראה שהם פועלים בכיוון), ואני גם לא לגמרי בטוח איך אפשר להתכונן לזה. אבל אני מקווה שיש בממשלת ישראל מי שחושב על הכיוון הזה. לגבי שאר העולם – כמו שציינתי במאמר, הנתונים הדמוגרפיים נותנים הזדמנות להרבה מדינות מתפתחות לקדם מאוד את הכלכלות שלהן בעשורים הקרובים, ובינתיים מסתמן שהרבה ממדינות דרום ודרום־מזרח אסיה ינצלו את ההזדמנות. המזרח התיכון, למרבה הצער, מעדיף להתפרק, ונוכל רק לקוות שמההתפרקות הזאת ייצא בסוף משהו טוב יותר. נראה לי שהנתונים הדמוגרפיים רק מעודדים את המחשבה שמומלץ להכין בישראל כמה דוברי תאית, וייטנמית ומלאית כדי להתכונן לעסקים בעתיד (לא שניצלנו את ההזדמנויות בהווה – לדעתי ישראל מפסידה המון מחוסר מודעות לתרבות הסינית, היפנית והקוראנית). לדעתי יש פה הזדמנות גדולה לישראל, כי בזמן שבישראל עוקבים היטב אחרי האנטי־ישראליות ההולכת וגוברת באירופה, אני שומע יותר ויותר התלהבות מישראל באסיה. אם עד עכשיו הייתה ממילא החיבה הקלאסית ליהודים בהרבה ממדינות מזרח אסיה (תופעה אמיתית ומשעשעת, נתקלתי בה הרבה), אז עכשיו גם מצטרפת העובדה שמדינות וקהילות רבות (כולל כמה מוסלמיות) מתמודדות עכשיו עם טרור איסלאמיסטי ורואות בישראל מומחית לנושא. מצד שני, אם ישראלים יסתכלו רק אל ארצות־הברית כאילו היא מרכז העולם (כמו שאני מתרשם שקורה לעתים קרובות), אז אין הרבה לאן להתקדם. הדמוגרפיה לא מבשרת טובות לארה"ב ולאירופה. וכמובן – עם הנתונים האפריקאים, נראה כאילו אפריקה עשויה להיות השקעה חשובה לטווח ארוך, אבל ארוך מאוד. כרגע לא הייתי מטריד את עצמי יותר מדי בחיפוש עסקים שם, אבל הצעדים שראינו לאחרונה לחיזוק קשרי ישראל ואפריקה הם מבורכים. כדאי לשמור על עיניים פקוחות גם לכיוון הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחינת פיזור האוכלוסיה, אני לא חושב שאף אחד שהשתתף בדיון הזה חי באשליות על "פיזור אוכלוסיה מושלם". אם אני לא טועה, גם מסמכי התכנון של המדינה נטשו את הכיוון של הרבה ישובים קטנים. אני חושב שמה שיקרה תלוי במה היעד שהמדינה מציבה לפניה. אם המדינה לא עושה כלום, אז ברור שמה שהיה הוא שיהיה (כנראה רק גרוע יותר). יש גם אנשים שמאמינים ש*אסור* למדינה לעשות כלום מסיבות של אידיאולוגיה. אבל כן *אפשר* לעשות דברים אחרת. למשל: - העיר מודיעין צמחה ב 20 שנה האחרונות מ 0 ל 80k תושבים. - העיר אשדוד צמחה ב 20 שנה האחרונות מ 130k תושבים ל 220k תושבים. (מקור - ויקיפדיה). שני הדברים האלו קרו בגלל התערבות של המדינה. אני לא אומר שצריך להקים עוד ערים כמו מודיעין ואשדוד, או שצריך להתעלם מגוש דן. אני אומר שצריך להציב יעד כזה שרוב גידול האוכלוסיה לא יפול על גוש דן, אלא על מטרופוליטין אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מטרופולין. מטרופולין ת''א. האיזור המטרופוליטני של ת''א. מילה ארורה.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך הפך מטרופוליס למטרופולין? זו לא צורת ריבוי מוזרה? (האזור המטרופוליטי של תל אביב?) או שאולי צריך לשבת בפינה לבד בשקט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי מטרופוליס->מטרופולים->מטרופולין? זו לשון חז"ל, הם עשו תעלולים כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למשל "אוצר בלוס"->"אוצר בלום", "ליסטיס"->"ליסטים". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתנצל על הביטוי "פיזור אוכלוסיה מושלם", זו הייתה הגזמה רטורית. הכוונה שלי הייתה באופן כללי לאסטרטגיה שמבוססת על מניעת הצפיפות בגוש־דן במקום על ניהול הצפיפות. אני רוצה להוסיף עוד כמה דברים לדיון. קודם כל, צריך להפריד בין שני דברים – אפשר להעביר את הצפיפות ממטרופולין אחד לאחר, או להגדיל את שטח המטרופולין, כחלופות להגדלת הצפיפות. פתרונות כמו העיר מודיעין או פיתוח רכבת מהירה בין באר־שבע לתל־אביב (ואני כמובן תומך בכל פיתוח תשתיות מחוץ לגוש־דן, שלא יהיו אי־הבנות) הם פשוט הגדלת מטרופולין תל־אביב. אם אנחנו בונים על זה שאנשים יגורו בבאר־שבע ויעבדו בתל־אביב, זה אומר שאנחנו הופכים את באר־שבע לחלק ממטרופולין תל־אביב. גם בעיית הצפיפות מורכבת משני חלקים – מצד אחד דיור, מצד שני כל השאר. הגדלת מטרופולין תל־אביב, למודיעין או לבאר־שבע, יכול לעזור לבעיה הראשונה אבל לא לשנייה. לכן אני כן חושב שזה חלק מהפתרון, כי זה מרחיב את השטח שבו אנשים יכולים לגור ועדיין להיות חלק ממטרופולין תל־אביב. מצד שני, זה לא יפתור את הבעיות שנובעות ממספר האנשים שנמצאים בתל־אביב בכל רגע נתון, כלומר בעיקר בעיות תחבורה, כי הבאר־שבעים האלה עדיין יהיו בתל־אביב רוב הזמן. לכן חייבים גם להכין את תל־אביב למלוא בעיות הצפיפות. האפשרות של פיתוח באר־שבע או כל עיר אחרת שאינה תל־אביב, ירושלים או חיפה כמטרופולין עצמאי (כלומר, מקום שעוד אנשים גרים וגם עובדים בו), זו האפשרות שנראית לי לא סבירה, ובזה הדוגמאות של מודיעין או אשדוד לא עוזרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניתוח שלך נשמע כאילו המציאות חייבת להתכנס למודל שבו יש עיר מרכזית שבה עובדים, והרבה ערי פרברים שבהם ישנים. ואם המציאות לא מסתדרת, אז "אנחנו הופכים את באר שבע לחלק ממטרופולין ת"א". כבר היום זה לא ככה. כאשר מייצרים תחבורה נוחה, מה שיקרה הוא שתהיה יותר פרנסה גם בבאר שבע וגם בתל אביב. ולא רק אנשים מבאר שבע יעבדו בתל אביב אלא גם להפך. בדיוק כמו שהיום אנשים שגרים בגוש דן עובדים באיזורי תעשיה בנתניה וברחובות ובלוד. תחשוב על עמק הסילקון למשל. לא כולם שם עובדים בסן פרנסיסקו וחוזרים לשון בסן חוזה. דווקא להיפך. הנה הסבר קצת יותר מפורט. 1. כאשר אנשים יגורו בבאר שבע - אפילו אם הם לא יעבדו שם - אז הם ייצרו פרנסה לנותני שירותים בבאר שבע: מורים, רופאים, רשתות מזון, בעלי עסקים קטנים וכו' וכו'. 2. אנשים מחליפים עבודה. אם למשל, יותר מתכנתים מוכנים לגור בבאר שבע, ולעבוד בת"א, אז הם ישמחו לעבוד במקום קרוב יותר לבית, כאשר יתאפשר. ואז פתאום יש יותר סיכוי שיצוצו מקומות עבודה למתכנתים בבאר שבע או אפילו באמצע הדרך (אשדוד?). 3. כאשר יש תחבורה נוחה בין ת"א לבאר שבע, יותר קל לבעל עסק מת"א לעשות עסקים עם מישהו מבאר שבע, או אפילו לפתוח שם סניף. אז גם זה מגדיל את כמות הפרנסה בבאר שבע (וגם בת"א). 4. חברות שרוצות לפתוח משרדים, מחפשות (בין היתר) מקומות זולים עם תחבורה נוחה. כאשר יש תחבורה נוחה למקום מסויים, ואותו מקום הוא זול (דהיינו, לא תל אביב) - אז פתאום יותר חברות יפתחו שם משרדים. 5. אנשים שגרים בגוש דן, נניח בקריית אונו - יחפשו עבודה באיזור גיאוגרפי אחר מאשר אנשים שגרים בבאר שבע. להגיד "הבאר שבעים האלה עדיין יהיו בתל אביב רוב הזמן" זה פשטני מדיי. אולי הם יעבדו ברחובות, ואולי ביהוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ''הממשלה לא חושבת בכיוון'' וזה אומר ''שהצפיפות בגוש דן עלולה להגיע בהפתעה ולהפוך את המגורים שם ליותר ויותר בלתי נעימים'' אז חלק מתושבי גוש דן בוודאי יעזבו את מקומות מגוריהם הבלתי נעימים ויעברו לגור במקומות נעימים יותר - וקיבלנו את אותו פיזור אוכלוסיה רצוי שאתה כל כך מזלזל בו. (''תיאוריית היד הנעלמה הגיאוגרפית''). הממשלה לא צריכה לפתור את הבעיות הנובעות מהצפיפות בגוש דן. זהו תפקידן של העיריות שם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה על חוסר הדיוק, כשאמרתי "הממשלה" התכוונתי לכל מוסדות מדינת ישראל, כולל העיריות. אבל ממילא, עד כמה שידוע לי, בישראל סמכות העיריות די מוגבלת ופרויקטים רציניים דורשים בדרך כלל מעורבות של הממשלה. ובמבט על מקומות צפופים בעולם, התרחיש שאתה מתאר פשוט לא נראה כמו מה שקורה בפועל – מה שקורה בפועל הוא שאנשים ימשיכו לגור בערים הצפופות, פשוט יהיה להם פחות ופחות נעים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |