|
||||
|
||||
לא כך הוא. בשעה שש בערב אני יכול לעלות על האוטובוס, לנסוע לקניון, לקנות חלב ולחזור. באחת עשרה בלילה כבר לא, אבל אז מדובר בקורלציה בין הצורך והזמינות. יש ההבדל בין חוסר יכולת להשיג חלב בין 23:00 ל- 06:00 , זמן שבו רוב בני האדם ישנים, לבין חוסר היכולת לקנותו במשך יותר מ- 24 שעות, כולל שעות ערות רבות. האם הצורך שלי בחלב בשבת נמוך מבשאר השבוע? נהפוך הוא. אז נכון, אנשים 'מסתדרים', אבל השאלה היא למה להתעלל בהם? הפיצוציות (שאגב, פועלות *בניגוד* לחוק) מדגימות את העובדה שיש ביקוש למוצרים מסוימים בלילה ובשבת. כל מה שאני רוצה היא שתינתן אפשרות לאותם חוקי היצע וביקוש לפעול לפי החוק, ובכל מקום. דרך אגב, עצם העובדה שהפיצוציות ממשיכות לפעול למרות הקנסות הגבוהים המוטלים עליהן מוכיחה שיש הרבה יותר ביקוש לשירותיהן מאשר נדמה. אני מניח שאם היו משנים את החוק היו יכולים בעלי הפיצוציות להוריד מחירים (ולמעשה היו חייבים לעשות זאת עקב תחרות) ומצב 'האזרח הקטן' היה משתפר. |
|
||||
|
||||
ודווקא לכן אני שואל - אם ישנו צורך במוצרי יסוד בשעות הלילה ובשבתות, מדוע צריך להתרכז דווקא במאבק על פתיחת קניונים המשווקים מוצרי מותרות? |
|
||||
|
||||
גם כאן אתה מערבב בין דברים שונים - התערבות המדינה בחופש העיסוק והתערבות המדינה בזכויות הסוציאליות. ההתערבות הראשונה לדעתי אינה רצוייה - המדינה לא צריכה להכתיב לבעל העסק מתי לפתוח את העסק שלו. הוא יכול לפתוח אותו בבוקר, בלילה, מתי שהוא רוצה, זה ''העסק שלו''. בעוד ההתערבות השנייה לדעתי רצוייה - המדינה צריכה להבטיח בחוק את זכות העובדים למנוחה מינימלית, אבל לא להכתיב לעובד מתי לקחת את אותה מנוחה מינימלית. אלו הם ''כללי המשחק''. כעת יכנסו הכוחות החברתיים שאינם מוכתבים בחוק, כמו רצון רוב העובדים שלא לעבוד בשבת מול רצון המעבידים למקסם את רווחיהם, והם אלו שיקבעו באופן פרטני בכל מקום את אופי העבודה. זה מה שקורה (כמעט) בכל מדינה מתוקנת אחרת, וזה עובד. |
|
||||
|
||||
חלב בפיצוציה עולה בערך פי 3 מחלב בסופר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |