|
גם כאן אתה מערבב בין דברים שונים - התערבות המדינה בחופש העיסוק והתערבות המדינה בזכויות הסוציאליות. ההתערבות הראשונה לדעתי אינה רצוייה - המדינה לא צריכה להכתיב לבעל העסק מתי לפתוח את העסק שלו. הוא יכול לפתוח אותו בבוקר, בלילה, מתי שהוא רוצה, זה ''העסק שלו''. בעוד ההתערבות השנייה לדעתי רצוייה - המדינה צריכה להבטיח בחוק את זכות העובדים למנוחה מינימלית, אבל לא להכתיב לעובד מתי לקחת את אותה מנוחה מינימלית. אלו הם ''כללי המשחק''. כעת יכנסו הכוחות החברתיים שאינם מוכתבים בחוק, כמו רצון רוב העובדים שלא לעבוד בשבת מול רצון המעבידים למקסם את רווחיהם, והם אלו שיקבעו באופן פרטני בכל מקום את אופי העבודה. זה מה שקורה (כמעט) בכל מדינה מתוקנת אחרת, וזה עובד.
|
|