בתשובה לקוזמו, 23/06/16 18:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
דומה ש"החלטת" הציבור הבריטי לפרוש מאירופה היא ארוע בעל משמעות חובקת עולם. לדעתי היא מהווה גם איתות מובהק של רוח הזמן העשוייה להכריע גם את תוצאות הבחירות לנשיאות בארה"ב. כמה הע/ארות על תוצאות משאל העם הבריטי. א. אני רואה צורך לעדכן לפחות אצלי את הבנת התופעה המוכרת של אפקט ה"לא" (ההטייה השולית שיש להצבעת לא, אשר מכריעה כאשר יש תיקו בין אומרי ההן לאומרי הלא לגופו של עניין). דומה שהמשאל הבריטי שנוסח בצורת "להשאר/לעזוב", מצריך הבנה מחדש של האפקט. נראה, כי בכל משאל עם ולא חשוב על מה, קיימת קבוצה די גדולה של מצביעים (10-20%) שיאמרו לא לכל מה שהשלטון/ממסד יבקש מהם. ב. במבט ראשון, מתבקש להתחכם ולומר שמצביעי נתניהו ("נבערי כל העולם התאחדו") הם שהכריעו את המשאל, מן הסיבות הבאות: ראשית, קשה מאד לראות איזו תועלת מיידית תצמח לבריטניה מן הפרישה. שנית, נראה כי ההצבעה בשאלת ה"להשאר/לעזוב" נקבעה במידה רבה בגלל שאלת ההגירה. ועניין ההגירה הרבה פחות קשור לעניין החברות באיחוד האירופי מאשר מקובל לחשוב. באופן סמלי, צאו וראו, שבריטניה חברת האיחוד אפילו לא חתומה על אמנת שנגן בעוד שוויץ שאינה חברה באיחוד, דוקא כן חתמה. ג. ראוי לציין כי תסריט בו המדינאים תחילה ימזמזו את תוצאות המשאל ואח"כ יהפכו אותו על פיו הוא בהחלט אפשרי. דברים מעין זה קרו וקורים ובדרך זו מתנהל/מתקדם האיחוד האירופי מימים ימימה. ד. כאמור מתבקש ליחס את תוצאות המשאל לטיפשות המצביע והעומק האינטלקטואלי של נייג'ל פאראג' ובוריס ג'והנסון יוכיח. יחד עם זאת, חשוב לציין שלתוצאות המשאל יש מאפיינים גאוגרפיים ברורים. זה מרמז לכך שלתוצאות הנוכחיות יש סיבות של ממש, הלקוחות מעולמם החברתי-כלכלי של המצביעים ולא מהזיות רוח מתלהמות שלהם. ה. אני מניח כי אם אומר שהסיבה העיקרית להתפוררות האימפריה הרומאית המערבית היתה קשורה לבעיות של הגירה, לא אותיר את הקוראים המיודעים פעורי פה. נראה ששאלות ובעיות של הגירה יכולות למוטט ציביליזציות. אני אישית, משוכנע כי הציביליזציות של המערב קולטות הגירה משום שהמהגרים חיוניים למערכת החברתית-כלכלית שלהן. יחד עם זאת, כעת כבר לא ניתן להתעלם מן העוצמה וההשפעה שיש לשאלות ההגירה ביחס להתפתחות של resentment גדול מאוד של חוגים רחבים כנגד השלטון/ממסד. ו. דומה שמנהיגי הציביליזציות המדוברות נופלים לתוך החלוקה לאלו היכולים ולא רוצים ולאחרים הרוצים ואינם יכולים. שאלות ההגירה מחייבות חשיבה חדשה מקוריות ויוזמה בתחומים של הקשחת הדרישות של שמירת החוק והמחוייבות האזרחית של הקהילות השונות. מבחינה זו הנשיא אובמה, שאני מעריך אותו כבעל יכולת אינטלקטואלית מרשימה, הוא אכזבה גדולה. אובמה אולי יכול, אבל לבטח לא רוצה להתמודד עם השאלות באופן יסודי והדבר בא לידי ביטוי בעמדתו כלפי הטרור האיסלמי. צריך לזכור כי בארה"ב ובפרט בקרב השחורים, האיסלאם האוניברסאלי נתפס כאופציה מתונה ורודפת שלום ביחס לאופציה הראדיקלית הבדלנית והלוחמנית מבית מדרשם של "אומת האיסלם" והאחים המוסלמים השחורים. התבטאויות אנטי-איסלמיות ללא ספק יפגעו בבסיס הבית הבטוח שבנו להם הדמוקרטים בקרב שחורי ארה"ב. ז. ההמנעות של מנהיגים שהם גם שוחרי טוב וגם בעלי יכולת אינטלקטואלית לתת מענה מתאים ופרודוקטיבי, מלעסוק בבעיה, מותירה את הזירה פתוחה לאנשים כמו דונלד טראמפ שיש להם את היכולת הדמגוגית להיבנות מן הבעיות הללו אבל לבטח הם נעדרי יכולת אינטלקטואלית וביצועית לפתור אותן. ח. פתרון לבעיות ההגירה הוא כפי שכבר רמזתי, עניין מורכב וקשה במיוחד. במקום לצלול לעומק התשובות והפתרונות אומר מיד שקטונתי ואסתפק בהעלאת אסוציאציה אנקדוטלית אחת: כאשר תושבי פריס או בריסל מגלים שאחד משכניהם הערבים/המוסלמים זמם לפוצץ כור גרעיני בקרבת הערים שלהם, מיליון מהגרים ערבים/מוסלמים חיוביים, יצרנים ושומרי חוק לא יוכלו להוציא את האבן שאותו טיפש זרק לבאר. ט. השלכות לישראל? נראה שיחס מתירני/סובלני כלפי תופעות סקטוריאליות כמו התמיכה במסתנני עבודה, התמיכה בזדורוב או התמיכה באנסים וסתם נוער עבריין ממוצא אתיופי, נושא פירות טובים לטווח הקצר. לטווח הרחוק, ניתן לחשוב, שהתוצאה תהיה הרבה פחות חיובית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. האיחוד האירופי הוא פרנקנשטיין. לאיטלקים ולבריטים, ליוונים ולפינים אין הרבה מן המשותף. ב. היתרון של השוק המשותף עומד מול החסרונות של חוסר היכולת לנהל מדיניות עצמאית בנושאים רבים, ההגירה הוא רק אחד מהם. למדינות קטנות או מתפתחות שאימצו את היורו יש ברכה כלכלית מהיכולת לגייס חוב בזול, אבל בריטניה היא מדינה מפותחת והיא אי. גם מנטלית היא אי. ג. מסכים, זה יכול להתמזמז המון זמן ובינתיים יכולים לקרות הרבה דברים, אבל אם לא יקרה משהו יוצא דופן ההחלטה של הציבור הבריטי תיושם בסופו של דבר. ד. אל תזלזל בבוריס ג'ונסון. הוא סוג של מירי רגב של האנגלים. כמובן שהגרסה האנגלית הרבה יותר משעשעת ומהוקצעת. בהתחלה התפלאתי איך חיה פוליטית ערמומית כל כך כמו בוריס ג'ונסון מטיל את כובד משקלו על הצד שנראה המפסיד, אבל כאשר הסקרים התאזנו לפני כמה ימים התמלאתי הערכה לאיש. ה. והלאה - כמו שאמרתי, הגירה היא לא חזות הכל. אני חושב שהאנגלים בחרו בחכמה והשאלה היא כיצד יתמודד האיחוד עם הזעזוע, יותר מאשר כיצד תתמודד בריטניה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. כלום מלבד תרבות משותפת, היסטוריה משותפת, ערכים משותפים... בהרבה מובנים יש הרבה יותר משותף בין היוונים לפינים מאשר בין הטקסנים להוואיים או בין התל-אביבים לירושלמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שפה משותפת, לא תרבות משותפת, לא היסטוריה משותפת. לפני 70 שנה הם נלחמו אלו באלו. אילו ערכים חולקים היוונים והפינים? הספרדים והאסטונים? הם חולקים בעיקר ביורוקרטיה משותפת ומדיניות כלכלית. קח שתי מדינות שכנות ומתקדמות - גרמניה וצרפת. איך שאתה עובר את הגבול במטה קסם הכל משתנה: השפה, מחוות הגוף, האוכל, הקפה (בגרמניה זוועה, בשטרסבורג מצוין), הציות לתמרורי מהירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, לא שפה משותפת. גם בהולנד, בישראל, בקנדה ובשוויץ (רשימה חלקית) אין שפה משותפת. מצד שני, לאוסטרליה ולארה"ב יש שפה משותפת (זו עם זו), אז מה? נכון, הם נלחמו אלו באלו בעבר. בדיוק כמו בארה"ב, ברוסיה, בספרד, בצרפת, באלבניה, בתימן, בסרי לנקה או בניגריה (רשימה חלקית). זה הרי חלק מההיסטוריה המשותפת. בוודאי שתרבות משותפת, התרבות האירופית. בוודאי שהיסטוריה משותפת, ההיסטוריה של אירופה (שכוללת את המלחמות האירופאיות). הם חולקים את ערכי המערב הליברלי והנוצרי. כאמור, לא פחות ממה שחולקים טקסס והוואי. נכון, גם ביורוקרטיה משותפת ומדיניות כלכלית משופת, כמו בין הוואי לטקסס. קח שתי ערים שכנות - בני ברק ורמת גן, איך שאתה עובר את הגבול במטה קסם הכל משתנה: השפה, מחוות הגוף, האוכל, הקפה (אני מנחש, לא טעמתי קפה באף אחת מהם), הציות לתמרורי מהירות. אבל הרבה יותר מזה גם הלבוש, התרבות, הערכים... אחרי הכל, אותה שטרסבורג שמייצגת אצלך את התרבות הצרפתית היתה עד לא מזמן חלק מגרמניה (מה שמראה, אגב, שלפעמים "ביורוקרטיה משותפת ומדיניות כלכלית משופת" מייצרת תרבות משותפת, ולא ההפך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנה אפילו יש בטקסס אנשים שרוצים לצאת מהאיחוד . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטרם אביע דעתי או יביעו אחרים דעתם בעניין זה,יש להבין את מהות האיחוד מראשיתו ואת השלכותיו הכלכליות-חברתיות-פוליטיות עד היום.אתה יותר ממוזמן להרים את הכפפה. תחושת הבטן שלי סברה שהתוצאה תהיה פרישה וזאת מאי אמון בסקרים באופן כללי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההצהרה הבריטית על כוונתם לפרוש מן האיחוד האירופי היא מכה קשה לאיחוד הרבה ממה שנראה במבט ראשון. צריך לזכור כי האיחוד האירופי יסודו בציר צרפתי-גרמני שנוצר בין אישים כמו ז'אן מונה, רובר שומאן והקאנצלרים הגרמניים אדנהאואר וארהארד. ראשיתו בקהילת הפחם והפלדה ובאיחוד המכס שכללו את גרמניה, צרפת, איטליה, בנלוכס ועוד כמה מדינות, אך לא את בריטניה. בריטניה עמדה בראש ארגון מתחרה (EFTA). ויותר מכך, בריטניה היתה הצד האירופי של "הברית הלבבית" עם ארה"ב וקנדה שמעבר לאטלנטי. רק המהלכים שבין 1967-1973 שהביאו להצטרפות בריטניה לשוק האירופי המשותף הם שיצרו את התדמית הכלל אירופאית של האיחוד. רק עתה כלל האיחוד את 4 המעצמות הפוליטיות-כלכליות של היבשת (איטליה שצורפה בתחילה כטעון הטיפוח של הארגון כדי למנוע את השתלטות הקומוניסטים עליה, התגלתה, על אף השחיתות וחוסר היציבות שלה כמעצמה הכלכלית הרביעית של אירופה). הנה כי כן, העובדה שבריטניה היתה תמיד קצת בעמדת הגלגל החמישי של העגלה האירופית, אינה סותרת את העובדה שפרישתה מן האיחוד (אם הפרלמנטים יאשרו את ההחלטה) תהיה מכה קשה לתדמית ולפרסטיז'ה של האיחוד. פרישת כמה מדינות קטנות ומבוססות עשוייה להפוך את הארגון לשווה ערך לקרן המטבע הבינלאומי, כלומר ארגון סעד שבו גרמניה תומכת בכלכלות הכושלות של צרפת, איטליה, ספרד, ... אני אישית נוטה לחשוב כי הממשלות והפרלמנטים של בריטניה ימזמזו את התהליך ויסכלו אותו. פשוט קשה לראות מדוע הפוליטיקאים של האיים ירצו ליטול חלק בתהליך שלא יביא שום דיבדנדים מיידיים לבוחריהם ולבטח יפורר את הממלכה המאוחדת. אם נטה רגע ליבנו לתחושת השמחה לאיד של הימין הישראלי, נאלץ לומר, כי השאלה האמיתית בכל העניין הזה היא השאלה הבאה: באיזה אופן ייטיבו מדינות אירופה להתמודד באופן מוצלח עם בעיית ההגירה של המאה ה-21? כגוף מאוחד של כל מדינות היבשת או כל אחת בפני עצמה? אני חייב להודות שלי אין כאן תשובה פשוטה. מצד אחד קשה לראות במה תרם האיחוד האירופי לניהול/פתרון הבעייה הזו. מצד שני אם מנסים לחשוב על כיווני פיתרון כמו למשל השעיית והכפפת איזרוח המהגרים לתקופת מבחן ארוכה שתתנסה למנוע היווצרות של בעיות כמו הטרור האיסלמי הפונדמנטליסטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה שמחה לאיד? נהפוך הוא - זו השתתפות אמיתית וכנה בשמחתו של העם הבריטי (טוב, העם האנגלי והעם הוולשי) על כך שהם זוכים בחירותם ובעצמאותם שוב, ושמחה אמיתית וכנה בשם כל הדוגלים במדינת הלאום על השכל הישר שהם מפגינים. דרך אגב - (עם או בלי קשר לברקסיט) אם וכאשר הסקוטים ישיגו עצמאות מהאנגלים, אשמח בשמחתם גם כן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסוף צ"ל : מצד אחד קשה לראות במה תרם האיחוד האירופי לניהול/פתרון הבעייה הזו. מצד שני אם מנסים לחשוב על כיווני פיתרון כמו למשל השעיית והכפפת איזרוח המהגרים לתקופת מבחן ארוכה שתנסה למנוע היווצרות של בעיות כמו הטרור האיסלמי הפונדמנטליסטי, קשה לראות איך הדבר יתבצע ללא הסכמה מראש של ארגונים על-מדינתיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וויל רוט כותב מאמר דיעה באתר "מידה" (אתר עם אוריינטציה ימנית) - " הלילה הוכחה לכך שהטיעון הוותיק של האיחוד האירופי לפיו "מדינות לאום הן דבר של העבר", הוכח כשגוי מייסודו. אין אומה בלי מסורת, אין עם בלי זהות. מי שרואה דברים אלו כמובנים מאליהם, ומזלזל בשאיפתם של עמים לחירות, עשוי להיות מופתע מעצמתה של הלאומיות, שעדיין חיה, בועטת ונושמת בחיוניות " - אתה מסכים לנאמר לעיל ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא פוסל זאת מעיקרו, אבל יש בעיה יסודית מאד בתזה הזאת. התזה של "מדינות לאום הן דבר של העבר", היא נחלתם של פוסט מודרניסטים קיצוניים בלבד (פוקויאמה ותלמידיו) והיא כבר מזמן נחלתם של מעטים בלבד. היא בודאי לא הבסיס למשנתם של מנהיגי אירופה האמיתיים דהיום. האיחוד האירופי נועד להחליש את הסנטימנטים ולמזער את הסכסוכים והמתיחויות הלאומיים, אבל אף אחד לא חשב ברצינות שהלאומיות תעלם מחר בבוקר. נכון אמנם שה-brexit הוזן ע"י תעמולה לאומית אנגלית, אבל מצד שני, יש רושם ברור שתמיכתם של בריטים רבים ב-brexit, לא ניזונה משנאתם התהומית של האנגלים והוולשים לפועלים ולמהנדסים הפולנים והליטאים ש"מציפים" אותם, אלא מחששות ודאגות קיומיות לגיטימיות שמעוררים הצפי להתמוטטות של המערכת הפנסיונית, הגירה בלתי מבוקרת מאפריקה ומן המזה"ת, ההתפרעויות ופוגרומים של צעירים מקהילות מהגרים והפיגועים של קיצוני האיסלם. כל מי שנפגש עם ההבדלים ברגשות הלאומיים בין צעירים למבוגרים ביוון או בפולין למשל, מן הסתם יסיק, שעידן הלאומיות באירופה עבר את נקודת השיא שלו בשנים 1914-1945. אין זה אומר שלאזרחים הצעירים של היבשת אין מסורת ורגשות לאומיים. נדמה לי שכל מי שישיר מבטו במציאות הישראלית ויתרשם מן המצב הנוכחי בו הישראלים הלאומיים אינם יודעים את מה הם שונאים יותר, את הפלשתינאים או אחד את השני, יאלץ להודות שאפילו כאן במזה"ת הקנאי והנבער, תחיית הלאומיות אינה צפוייה בעתיד הקרוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתי נקודות שכדאי לשים אליהם לב בקשר למשאל: א. ככל שאדם מבוגר יותר הסיכוי שהצביע בעד השארות האיחוד נמוך יותר. קו הפילוג הוא גיל 50. בעוד שבין מי שנולד לפני 1966 היה רוב מוחלט ליציאה מהאיחוד, בקרב מי שנולד אחרי היה רוב בעד השארות. בקרב הצעירים (18-24) הרוב עמד על 75%. ב. ככל שאדם חי קרוב יותר למהגרים הסיכוי שהצביע בעד השארות האיחוד גבוה יותר. דווקא אלה שכביכול אמורים היו להפגע ממהגרים התנגדו ליציאה, דווקא אלה שספק אם ראו מהגרים שלא בטלויזיה תמכו ביציאה. הסיפור של צעירים שמפחדים ממהגרים שיגנבו להם את המדינה פשוט לא עומד במבחן המציאות, מדובר על קשישים תמימים שנפלו קורבן למתיחה פוליטית אכזרית של כמה פוליטיקאים צינים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז ההתפרעויות והפוגרומים הם של "צעירים" והפיגועים של קיצונים. אם כן, לא צריך להיות קיצוני כדי לבצע התפרעויות ופוגרומים. וכל זה מעורר נוסטלגיה. מוקדש לכל אלה שממשיכים לתרץ על קיצוניים וצעירים, ואפילו מתרצים את הפאניקה של קורבנות ההגירה הפרועה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל מי שנפגש עם ההבדלים ברגשות הלאומיים בין צעירים למבוגרים ביוון או בפולין למשל, מן הסתם יסיק, שעידן הלאומיות באירופה עבר את נקודת השיא שלו בשנים 1914-1945. _______________ ככל שהזהות, בשל הערפל שעולה מעמק המבוכה בצוק העיתים דורשת הגדרות וסממנים בדחיפות, קולה של הלאומיות והדתיות הפנאטית יגבר. אני לא חושב שמבחינה היסטורית קיימת נקודת שיא אחת. אנשים מבולבלים תמיד נמשכו לססמאות ברורות ולמכנה המשותף הנמוך ביותר. מדובר בגלים או תנועת מטוטלת. לי נראה שהנאורים בעזרת התקשורת והמוסלמים בעזרת אללה מחזירים את הלאומיות האירופאית, ובגדול. שיא נוסף לפנינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. זה יתכן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספר מומלץ שקראתי מזמן - אחרי המלחמה: "תולדות אירופה מאז 1945" מאת טוני ג'אדט. הגיע הזמן לקרוא אותו שוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוכחת כרגע שאתה פשוט חי בסרט. הבריטים רצו לעזוב את האיחוד מסיבה אחת פשוטה - הם רצו עצמאות. אין לזה קשר לבוחרי נתניהו (מה?!), אין לזה קשר לאפקט ה"לא" שהמצאת אד הוק, אפילו אין לזה קשר להגירה (בריטניה לא היתה חלק מאמנת שנגן מצד אחד, ומצד שני מאפשרת - מבחירה - הגירה כמעט חופשית ממדינות הקומונוולת' כמו הודו ופקיסטן) הם פשוט הרגישו שהשליטה בגורלם נשמטת מידם ועוברת לממסד הביורוקרטי והמנותק בבריסל, ורצו להחזיר אותה לידיהם. העם הבריטי הוכיח אתמול שאי אפשר לגזול ממנו את הדמוקרטיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה את מה שאמר בזמנו טוני ג'אט [ויקיפדיה] שהגדיר את עצמו כ"סוציאל-דמוקרט כלל-עולמי בנאום שנשא במרכז בולוניה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס ב-1995,במסה ארוכה זו, הוא התמקד באיחוד האירופי ובסיכוייו לעתיד, שלפי השקפתו, היו עגומים. לדעתו של ג'אט, תחושת החלוקה של אירופה, הייתה מזה זמן רב אחת מ"האובססיות המגדירות את תושביה". הוא טען כי המעלות של איחוד אירופה, לא חולקו בצורה שווה וכי לאזורים שהיו בעדיפות האיחוד האירופי היה יותר מן המשותף זה עם זה, מאשר עם השכנים שדרו באותה מדינה. מדינת באדן-וירטמברג בדרום-מערב גרמניה, חבל הארץ רון-אלפ בצרפת, לומברדיה וקטלוניה הם דוגמאות ל"אזורי-על" המחולקים בצורה לא-שוויונית. לדעתו של ג'אט ניתן לראות חלוקה אחרת באמנת שנגן. לא יותר מאשר "הגורם המשותף הגבוה ביותר של אריתמטיקה פוליטית מפלה", אמנת שנגן הפכה את ארצות מזרח אירופה למדינות חיץ המיועדות לשמור על מהגרים בלתי רצויים דחוקים אל הקיר. סכנות דומות קיימות במזרח אירופה, שם מבקרים לשעבר של האוניברסליזם הסובייטי הפכו עצמם לאנטי-אירופאים ולאומנים מוסתים. ג'אט כתב כי בעיות אלו יוכלו לבוא על פתרונן רק בהתערבות לאומית מוגברת. צריך לפנות למדינות על-מנת שיחלקו מחדש את עושרן וישמרו את הרקמה החברתית המתפוררת של החברות עליהן הן שולטות. לדעתו של ג'אט יש לשנות את התפישה של תפקיד המדינה, כפי שתיאר זאת בספרו "אחרי המלחמה". מצוטט מויקיפדיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ד. "אני אישית, משוכנע כי הציביליזציות של המערב קולטות הגירה משום שהמהגרים חיוניים למערכת החברתית-כלכלית שלהן." המהגרים בדור הראשון ניסו להשתלב אבל אלו שהגיעו אחריהם מהווים נזק בלתי נסבל למערכת החברתית כלכלית. ו. "מבחינה זו הנשיא אובמה, שאני מעריך אותו כבעל יכולת אינטלקטואלית מרשימה, הוא אכזבה גדולה...ביחס לאופציה הראדיקלית הבדלנית והלוחמנית מבית מדרשם של "אומת האיסלם" והאחים המוסלמים השחורים." הנשיא תמך (גם כיום) באחים המוסלמים, התנגד לשלטונו של סיסי והניח לסוריה ועירק לדמם עד עצם היום הזה. אולי האובמה צדיק נסתר שפועל למען היהודים, גאון הוא לא. יש הרבה שמתבלבלים בין השטיק הקבוע בנאומיו לאינטליגנציה אבל מדובר בסה"כ בכריזמה של סוחר רכב. אדם שזכה לגיבוי תקשורתי תארים ופרסים בלי קשר למעשיו, אמירותיו ובוודאי שלא בזכות חוכמתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ח. מיליון מהגרים ערבים/מוסלמים חיוביים, יצרנים ושומרי חוק... בכמה מדינות עברת כדי לאסוף מליון כאלה? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |