בתשובה לקוזמו, 26/06/16 20:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא פוסל זאת מעיקרו, אבל יש בעיה יסודית מאד בתזה הזאת. התזה של "מדינות לאום הן דבר של העבר", היא נחלתם של פוסט מודרניסטים קיצוניים בלבד (פוקויאמה ותלמידיו) והיא כבר מזמן נחלתם של מעטים בלבד. היא בודאי לא הבסיס למשנתם של מנהיגי אירופה האמיתיים דהיום. האיחוד האירופי נועד להחליש את הסנטימנטים ולמזער את הסכסוכים והמתיחויות הלאומיים, אבל אף אחד לא חשב ברצינות שהלאומיות תעלם מחר בבוקר. נכון אמנם שה-brexit הוזן ע"י תעמולה לאומית אנגלית, אבל מצד שני, יש רושם ברור שתמיכתם של בריטים רבים ב-brexit, לא ניזונה משנאתם התהומית של האנגלים והוולשים לפועלים ולמהנדסים הפולנים והליטאים ש"מציפים" אותם, אלא מחששות ודאגות קיומיות לגיטימיות שמעוררים הצפי להתמוטטות של המערכת הפנסיונית, הגירה בלתי מבוקרת מאפריקה ומן המזה"ת, ההתפרעויות ופוגרומים של צעירים מקהילות מהגרים והפיגועים של קיצוני האיסלם. כל מי שנפגש עם ההבדלים ברגשות הלאומיים בין צעירים למבוגרים ביוון או בפולין למשל, מן הסתם יסיק, שעידן הלאומיות באירופה עבר את נקודת השיא שלו בשנים 1914-1945. אין זה אומר שלאזרחים הצעירים של היבשת אין מסורת ורגשות לאומיים. נדמה לי שכל מי שישיר מבטו במציאות הישראלית ויתרשם מן המצב הנוכחי בו הישראלים הלאומיים אינם יודעים את מה הם שונאים יותר, את הפלשתינאים או אחד את השני, יאלץ להודות שאפילו כאן במזה"ת הקנאי והנבער, תחיית הלאומיות אינה צפוייה בעתיד הקרוב. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שתי נקודות שכדאי לשים אליהם לב בקשר למשאל: א. ככל שאדם מבוגר יותר הסיכוי שהצביע בעד השארות האיחוד נמוך יותר. קו הפילוג הוא גיל 50. בעוד שבין מי שנולד לפני 1966 היה רוב מוחלט ליציאה מהאיחוד, בקרב מי שנולד אחרי היה רוב בעד השארות. בקרב הצעירים (18-24) הרוב עמד על 75%. ב. ככל שאדם חי קרוב יותר למהגרים הסיכוי שהצביע בעד השארות האיחוד גבוה יותר. דווקא אלה שכביכול אמורים היו להפגע ממהגרים התנגדו ליציאה, דווקא אלה שספק אם ראו מהגרים שלא בטלויזיה תמכו ביציאה. הסיפור של צעירים שמפחדים ממהגרים שיגנבו להם את המדינה פשוט לא עומד במבחן המציאות, מדובר על קשישים תמימים שנפלו קורבן למתיחה פוליטית אכזרית של כמה פוליטיקאים צינים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז ההתפרעויות והפוגרומים הם של "צעירים" והפיגועים של קיצונים. אם כן, לא צריך להיות קיצוני כדי לבצע התפרעויות ופוגרומים. וכל זה מעורר נוסטלגיה. מוקדש לכל אלה שממשיכים לתרץ על קיצוניים וצעירים, ואפילו מתרצים את הפאניקה של קורבנות ההגירה הפרועה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל מי שנפגש עם ההבדלים ברגשות הלאומיים בין צעירים למבוגרים ביוון או בפולין למשל, מן הסתם יסיק, שעידן הלאומיות באירופה עבר את נקודת השיא שלו בשנים 1914-1945. _______________ ככל שהזהות, בשל הערפל שעולה מעמק המבוכה בצוק העיתים דורשת הגדרות וסממנים בדחיפות, קולה של הלאומיות והדתיות הפנאטית יגבר. אני לא חושב שמבחינה היסטורית קיימת נקודת שיא אחת. אנשים מבולבלים תמיד נמשכו לססמאות ברורות ולמכנה המשותף הנמוך ביותר. מדובר בגלים או תנועת מטוטלת. לי נראה שהנאורים בעזרת התקשורת והמוסלמים בעזרת אללה מחזירים את הלאומיות האירופאית, ובגדול. שיא נוסף לפנינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. זה יתכן. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |