|
||||
|
||||
2. למה לעזאזל מאסר של 20 שנה (במקרה של הריגה) או מאסר עולם (במקרה של רצח מדרגה שניה) נחשבים אצלך כ"הבנה וסלחנות"? נסה לשבת חצי שנה בכלא ואז נראה כמה זה סלחנות בעינך. (לגבי העובדה המוגמרת, זאת באמת עובדה מוגמרת, אנשים הרגו זה את זה מאז ומעולם, החוק לא יכול להעמיד פנים שזה לא יקרה) |
|
||||
|
||||
מסתתר שם טיעון מאחורי כל הפאתוס? מה הקשר לחומרת העונש? גם אם הוא עדיין קשה בעיניך, ברור שמדובר בהרשעה בעבירה *פחות* חמורה (ועל כן "סלחנות"). לגבי "עובדה מוגברת" - לדעתי (ונראה לי שמדובר בקונצנזוס) מטרה מרכזית אחת של מערכת הענישה היא עיצוב מערכת תמריצים שמשפיעה על התנהגותם של האנשים ועל תפוצת נורמות, ומטרה מרכזית אחרת היא הרחקת אנשים מסוכנים. אם אתה צודק (ואני לא חושב שאתה צודק), ואין בכוחה של הענישה להשפיע על הביטחון האישי של אנשים נורמטיביים (כי "אנשים תמיד רצחו" או משהו) - אז גם 20 שנה זה הרבה יותר מידי, ואפשר לוותר כליל על ענישה (ולהתמקד רק בשיקום, במידה שבו יש איזושהי תועלת). |
|
||||
|
||||
בעינך מאסר עולם הוא לא עונש קשה? |
|
||||
|
||||
לא מסתתר, הוא גלוי לגמרי. ענישה של 20 שנה עד מאסר עולם היא לא דוגמא ל"הבנה וסלחנות". זה לא רק עונש קשה בעיני, זה אחד מהעונשים הקשים במערכת המשפט הישראלי. העונש המקסימלי על, למשל, הוא 16 שנה. האם לדעתך יש בזה "סלחנות והבנה" לעונש? לא שאמרתי את זה, אבל נראה לי די ברור שההשפעה של מערכת המשפט על "הביטחון האישי של אנשים נורמטיביים" היא די שולית, נסה לשרטט גרף של "הביטחון האישי של אנשים נורמטיביים" מול חומרת העונש על רצח (למשל) - זה לא כל כך קשה - יש לך מאות נקודות במדינות שונות ובזמנים שונים. מספיק להשוות את "הביטחון האישי של אנשים נורמטיביים" במדינות בארה"ב בהם יש עונש מוות למדינות בהן אין (או לא נהוג) עונש כזה... למערכת המשפט יש תפקידים אחרים, להשליט את שלטון החוק, לקיים צדק, לפרש את החוק, לפקח על חוקיות פעולות הממשלה, לשפוט נאשמים... "הביטחון האישי של אנשים נורמטיביים" זה תפקידם של מערכות אחרות. לגבי הנורמות, כשהמחוקק מצמיד למעשה מסויים עונש מקסימלי של מאסר עולם הוא מצהיר שמדובר במעשה לא נורמטיבי באופן קיצוני, זה העונש השני בחומרתו בספר החוקים הישראלי (אחרי מוות - הוטלו שניים כאלה מאז קומה של המדינה1 ועונש מינימלי של מאסר עולם על רצח2). לא ברור לי איך אתה רואה את זה כלגיטימציה. לגבי "עיצוב מערכת תמריצים" אתה באמת חושב שיש איזה רוצח פוטנציאלי שנמנע מרצח בגלל שהעונש על רצח הוא מאסר עולם, אבל ברגע שתוריד את העונש ל-20 שנה הוא יחליט בכל זאת לבצע את הרצח? אנשים בכלל לא תמיד פועלים באופן רציונלי, רוצחים בפרט, מעט מאד רציחות בהיסטוריה3 היו שוות לרוצח יותר מ-5 שנים בכלא. כן, אם היו שואלים אותי כדאי היה להתמקד בשיקום או בניטרול הסיכון אם שיקום לא אפשרי, ובאופן כללי נראה לי שענישה עונה הרבה יותר על ייצר הצדקנות והנקמנות שלנו "הנורמטיבים" מאשר על איזשהו צורך אמיתי. אבל זה לא שייך לדיון. המחשבה שעונש שאינו מאסר עולם, שנראה לי שיש לה כמה שותפים אחרים בדיון הזה, נראית לי כל כך תמוהה, כאילו כל האייל הפך לקרנף אחד גדול, הכל שחור ולבן, כן או לא, רוצח או צדיק, מאסר עולם או צל"ש.... 1 וכמחצית הוטלו על אנשים חפים מפשע. 2 שאם יעבירו את החוק של תשע נשמות, יהפוך להיות רצח ממדרגה ראשונה. 3 מתוך אלה שהיו יכולים להתפס, להשפט ולהענש. |
|
||||
|
||||
ליתר דיוק: עד עשרים שנה. נדמה לי שלא מזמן נשפט מישהו לשמונה שנים על עברת הריגה. |
|
||||
|
||||
''באופן כללי נראה לי שענישה עונה הרבה יותר על ייצר הצדקנות והנקמנות שלנו ''הנורמטיבים'' מאשר על איזשהו צורך אמיתי.'' ענישה נותנת לנו הנורמטיבים בסיס להרגיש שאנחנו לא לגמרי נדפקים מהיותנו נורמטיבים. זה צורך אמיתי מאוד לקיומה של חברה. יתרה מזו, אני חושב שזו אחת הליבות של המוסר. |
|
||||
|
||||
רק הבהרה לשונית: ענישה היא הדרך שמתמודדים עם מי שחרג מהנורמה. זה יכול להיות כלא או קנס כספי או להשאר שעה ביציאה בבסיס או "אין טלויזיה" מטרות הענישה יכולות מגוונות, למשל שיקום\\חינוך או מניעה או תגמול (תגמול=עשיית צדק, להשיב לפושע על המעשה שלו). אני מניח שאתה מדבר על הדבר האחרון. אם רוצים להיות מדוייקים אז כדאי לאמר ש"תגמול עונה על יצר הנקמנות שלנו" או ש"תגמול הוא אחת הליבות של המוסר". מצד שני זה טבעי להתבלבל בין ענישה לתגמול כי תגמול הוא מרכיב מאד מרכזי בענישה. |
|
||||
|
||||
אני מוצא אירוניה משעשעת בכך שבאתר שעקרונות השוק החופשי הם מעמודי היסוד שלו (ונושא ויכוח כה נפוץ), הם נגוזים לכל עבר בבואנו לדון בתמרוץ השלילי הכה משמעותי של ענישה מחמירה כתגובה לפשעים. מצד אחד רפרוף פרפר על מנוף שמקים בנין בתל אביב נתפס כמשנה סדרי עולם ומניע אלפי אנשים לרוץ לבנק ולהוציא מיליוני שקלים, ומצד שני האיום בעשרות שנים מאחורי סוגר ובריח הוא כקליפת השום בהשפעתו על המוטיבציה והמניעים של אנשים אחרים. כמה מוזר. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי.. מי חושב ש"איום בעשרות שנים מאחורי סוגר ובריח הוא כקליפת השום.."? אגב, מצאתי ציטוט רלוונטי של לואיס גריפין: I'm just gonna have to lay back and let the penal system teach me a lesson |
|
||||
|
||||
למה אתה חושב שזה צורך אמיתי? הצלחנו להתגבר (או לצמצם מאד) על צרכים פסיכולוגיים דומים בעבר. באיזה מובן זה ליבה של המוסר? |
|
||||
|
||||
אני אדלג על עניין הליבה של המוסר, זה יותר גדול ממה שאני רוצה להיכנס אליו כאן. אסתפק בלטעון שזה צורך אמיתי. אחזור על מה שכתבתי, ואני מקווה שזה מספיק קונקרטי כדי שתוכל להתווכח עם זה: ענישה נותנת לנו הנורמטיבים בסיס להרגיש שאנחנו לא לגמרי נדפקים מהיותנו נורמטיבים. טוב, אני כן אפרט עוד טיפה את שני הצעדים הבאים, הדי מובנים מאליהם: אלמלא ההרגשה הזו, יותר ויותר מאיתנו ירצו להיות פחות ופחות נורמטיביים, כשזה עולה לנו באינטרסים. ולחברה זה לא טוב. |
|
||||
|
||||
(בלי לבדוק) מה תוחלת הרווח ומידת הסיכון שבפריצה לבית בגבעתיים? ז"א מה הסיכוי שתצליח, אם תצליח, מה הסיכוי שלא תתפס, אם תתפס מה הסיכוי שתואשם, אם תואשם מה הסיכוי שתורשע, אם תורשע כמה תקבל בממוצע - לעומת, אם תצליח כמה תרוויח, וכמה זמן כל זה ייקח לך? גם אם נתעלם מהסיכון, האם מדובר בתוחלת רווח מול זמן גבוהה מהתוחלת בעבודה כקופאי בסופר? אני לא יודע את התשובה לשאלה הזאת. אני בספק אם אתה יודע בלי לבדוק. אני בספק אם מספר הנורמטיבים שיודעים לענות הוא לא אפסי. אם היינו מונעים מאינטרסים היינו יודעים לענות לשאלה הזאת בלי לחשוב, זאת היתה השאלה שהיינו צריכים לענות לעצמנו כל בוקר בו אנחנו מחליטים ללכת לעבוד ולא לפרוץ לבית בגבעתיים. החברה קובעת נורמות - והחברים הנורמטיבים בחברה מקשיבים לנורמות גם כשהם לא תואם את האינטרסים שלהם. זה מה שהופך אותם לנורמטיבים (מה גם שהם אלה שקובעים את הנורמות מלכתחילה). אתה רוצה להרגיש שאתה לא פרייאר שאתה שומר על החוק? לך תראה איך חיים רוב הפושעים בחברה שלנו. |
|
||||
|
||||
נו, אבל הם חיים כך במידה רבה בגלל הענישה. אולי אני צריך להבין מה האלטרנטיבה שאתה רואה לנגד עיניך. אתה מוותר רק על ענישה פלילית על ידי המדינה, או על כל סוג של סנקציה חברתית? מה עם משפט? |
|
||||
|
||||
לא, אני טוען שהם לא. אם הם כן היו חיים כך בגלל הענישה הם היו יודעים להעריך אותה, ואני טענתי בפתיחה שהם לא. סנקציות חברתיות יכולות להיות בעייתיות יותר ממשפט (קל מאד להגרר לזה בלי להכיר את העובדות) אבל אני לא רואה דרך למנוע אותם בלי לגרום יותר נזק. האלטרנטיבה שדיברתי עליהם הם שיקום העבריין או ניטרול הסיכון. |
|
||||
|
||||
אז הטענה שלך היא (בהפשטה) "הפושעים פושעים למרות הענישה, סימן שהענישה לא עובדת"? אולי זה נכון (בהפשטה) עבור הפושעים, אבל מה בנוגע לנורמטיבים? זה שפושעים נענשים עוזר לנורמטיבים להחליט להיות נורמטיבים, לא? |
|
||||
|
||||
לא, זאת ממש לא הטענה שלי. הטענה שלי התיחסה במפורש לנורמטיבים ולא לפושעים. לא, אני ממש לא חושב שזה שפושעים נענשים עוזר לנורמטיבים להחליט להיות נורמטיבים. אני די בטוח שכבר הסברתי את זה. לא? |
|
||||
|
||||
הא לך מקרה מבחן: אותם נורמטיביים שלא היו מעזים להרים דיסק ברקורד טאוארס, מורידים מוסיקה פירטית כאילו אין מחר מהרשת. אז כנראה שהענישה של אלה שהרימו דיסקים מרקורד טאוארס (או הפוטנציאל לענישה, זה מספיק) היא הגורם העיקרי שמנע מהנורמטיבים מלגנוב שם תקליטים. לא שזה נשמע מפתיע, זה נשמע טריויאלי, אבל נראה שאותך זה עשוי להפתיע. |
|
||||
|
||||
כנראה שלא. הרי גם הורדה של חומר שירים היא עבירה עם עונש בצידה (אגב, עלול להיות חמור יותר מגניבה של דיסק). כנראה שההבדל הרלוונטי בין גניבה מחנות להורדה פיראטית הוא שאחד מנוגד לנורמה והשני נורמטיבי ולא שאחד בר ענישה והשני לא. לי זה נשמע הרבה יותר טריויאלי, ולהבדיל מ''טריויאלי'' שלך, זה גם מבוסס על המציאות ולא על איזה אידיאה. |
|
||||
|
||||
הקביעה לפיה דבר מסויים הוא ''בר-ענישה'' אמורה להתבסס על ענישה בפועל, ולא על איזה סעיף בחוק שלא אוכפים ולא מיישמים אותו. |
|
||||
|
||||
כמה אנשים נענשו בעשור האחרון על גניבת דיסק מחנות מוזיקה בכל העולם המערבי? כמה אנשים נענשו בעשור האחרון על הורדה פיראטית ברשת בכל העולם המערבי? התשובה אולי תפתיע אותך... |
|
||||
|
||||
בכל העולם המערבי, בעשור האחרון, כמה אנשים גנבו דיסק מחנות מוזיקה? בכל העולם המערבי, בעשור האחרון, כמה אנשים הורידו פיראטית ברשת? ומכאן - מה הסיכון? התשובה, גנראה, לא תפתיע אף אחד... |
|
||||
|
||||
מה יותר מסוכן, לסוע מעבר למהירות המותרת או ללכת לבלט? העובדה שמעט אנשים הולכים לבלט לא יכולה לבטל את העובדה שאין בפעולה הזאת סיכון. העובדה שהרבה אנשים נוהגים במהירות לא יכולה לבטל את העובדה שיש בפעולה הזאת סיכון. אני יודע שזה נשמע לא ״טריויאלי״ שבני אדם הם לא יצור רציונלי, אבל כתבו על זה כל כך הרבה מחקרים אמפירים, שהויכוח על זה נראה לי די מיותר. סיכון הוא לא פונקציה של גודל המדגם. השאלה היא מה העונש הממוצע שקיבלו כל גנבי הדיסקים ומה העונש הממוצע שקיבלו כל מורידי המוזיקה הפיראטית. רמז - רק אחד מהמספרים גדול מאפס. |
|
||||
|
||||
יפה. וכמה זה אפס לחלק לאפס? |
|
||||
|
||||
נעשה את זה לאט: מספר האנשים שגנבו דיסקים > 0. (להלן A) העונש הממוצע של כל אותם אנשים: 0. (להלן B) מספר האנשים שהורידו חומר פיראטי > 0. (להלן C) העונש הממוצע של כל אותם אנשים > 0. (להלן D) מכאן: הסיכון בענישה כתוצאה מגניבת דיסק הוא אפס הסיכון בענישה כתוצאה מהורדת חומר פיראטי גדול גדול מאפס. לא משנה כמה קטן יהיה A כמה גדול יהיה C או כמה קטן יהיה D, כל זמן B הוא אפס התשובה לא תשתנה. (ואם מישהו היה צריך הוכחה לזה שבני אדם נורמיבים אינם רציונלים, כל מה שצריך זה לקרוא את הפתיל הזה). |
|
||||
|
||||
נעשה את זה יותר לאט - על סמך מה אתה קובע ש A גדול מאפס? (ועוד לא דיברנו על סטיות תקן וכאלה) |
|
||||
|
||||
מהכרות אישית. (סטיית תקן לא תחלץ אותך מהפינה אילה בחרת להכנס) |
|
||||
|
||||
אולי פספסתי משהו, אבל איך קבעת ש-B הוא אפס? בכל העולם המערבי, לא פחות! |
|
||||
|
||||
על גניבה של דיסק בודד. למיטב ידיעתי, כן, אפס. לא פחות ולא יותר. |
|
||||
|
||||
שאלתי ''איך קבעת'', או במילים אחרות ''על סמך מה קבעת''. לא ראיתי תשובה לזה. |
|
||||
|
||||
חשבתי שעניתי בתגובה 677808. חוסר הכדאיות הכלכלית לכל השחקנים לעומת התועלת הכלכלית בביוש בלבד... |
|
||||
|
||||
ומכאן אתה מסיק שלא היו מעולם שום בעלי חנות בכל העולם המערבי שהחליטו ללכת לבית המשפט (ולו בשביל הפרינציפ) ותבעו תביעה שהסתיימה בעונש? |
|
||||
|
||||
זה לא רק בעל חנות, אתה צריך עוד כמה פסיכים (משטרה, תביעה, בית משפט...) שישתתפו בפארסה הזאת. נראה לי שאם היתה מתרחשת סיטואציה מופרכת כזאת היא היתה זוכה לפרסום מספק. |
|
||||
|
||||
"נראה לך וכו"' ומכאן אתה מסיק שלא היתה מעולם? לא ברור לי. חוץ מזה, לא חייבים ללכת לבית המשפט כדי ש-B יהיה גדול מאפס. מסתבר שבבריטניה, למשל, המשטרה יכולה לקנוס אותך על גנבות שאינן עולות על 100 פאונד. מאז 2008 היא חילקה כמעט 200,000 קנסות כאלה ויותר ממחציתם שולמו. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי מה לא ברור לך? באמת נראה לך הגיוני שישליכו גנב דיסק לכלא ושזה לא יוזכר בשום מקום? אני חושב שעונש ש-49% מתעלמים ממנו יכול להקרא ״עונש וולונטרי״, וככזה לא באמת צריך להטריד את הקרימינל הרציונלי של הפונז. |
|
||||
|
||||
ואני חושב שלטענה "B שווה לאפס" אין על מה להתבסס. |
|
||||
|
||||
על סמך מה? בינתיים נראה לי שאתה לא היחיד שחושב ככה, אבל אף אחד לא הביא נימוק או עדות לכך (ומשום מה הצלחתם למצוא עדויות לעונשים אחרים). נראה לי שהצד שקל הרבה יותר להוכיח את הצד שבחרתם, לא רק שאתם שמונה מול אחד, אלא שכל מה שאתם צריכים זה למצוא עדות אחת למקום שבו זה קרה. אני מסכים שחוסר בעדות זה לא הוכחה, אבל הצירוף של חוסר בעדות וחוסר בהגיון משכנע אותי שסביר יותר שהטענה שלי נכונה. ולגבי הנפיצות התקשורתית (אם לא אכפת לך שאאחד את שתי התגובות ביחד), בית המשפט בישראל מפרסם פסקי דין, אפשר לחפש גם שם. |
|
||||
|
||||
חשבתי שאתה רציני. טרול (מאז ומתמיד) אבל רציני וקצת מאתגר. נראה שטעיתי. אתה זה שטענת בביטחון את הטענה הבאה: "מספר האנשים שגנבו דיסקים > 0. (להלן A) העונש הממוצע של כל אותם אנשים: 0. (להלן B)" אתה מסוגל להוכיח אותה? לא. מצידי, הראיתי שרק בבריטניה לבדה היו למעלה מ-100,000 מקרים של אנשים ששילמו קנס על כניסה מחנויות (להלן, עונש), בשנים האחרונות. בסבירות גבוהה, חלקם גנבו דיסקים. יש פושעים שמנסים להתחמק מעונש, זה חדש לך? חלקם הצליחו, בינתיים, וחלקם לא. לכנות את הקנס "וולונטרי" ולטעון שאיש מאלה שכן שילמו לא באמת נענש... סלח לי, אתה מבזבז את זמננו. אני לא מתכוון לחפור במאגרים משפטיים לצורך "דיון" עם טרול. |
|
||||
|
||||
אני טרול? אתה קורא את הדיון הזה על שלל מגיביו הצבעוניים וה"הוכחות" ה"טריויאליות" שלהם ומגיע למסקנה שאני הטרול? אני חייב להודות שנעלבתי, ציפיתי ממך ליותר הגינות. לא, אני לא מסוגל להוכיח אותה. בכלל הוכחות זה התפקיד של הפונז, הנמר והקרנף. אני מסוגל לנמק את הטענה שלי (ואני חושב שעשיתי זאת), ואם מישהו יביא לי הסבר שהנימוק שלי לא נכון או יראה לי עובדות שמראות שהטענה שלי לא נכונה אני אסוג ממנה (להבדיל מ...). נראה לי שזה הדבר הנכון וההגון לעשות, וחבל שאחרים לא נוהגים ככה. הנקודה היא לא ש"יש פושעים שמנסים להתחמק מעונש" הנקודה היא שכל פושע שרוצה להתחמק מעונש מצליח (אחרי הכל, בבריטניה אין תעודות זהות, המשטרה מבקשת ממך שם וכתובת ורושמת לך את הקנס) מה שהופך את העונש לוולונטרי דה פקטו. העובדה שכל כך הרבה פושעים כן משלמים את העונש הוולונטרי הזה רק מחזקת את הטיעון שלי (אנשים נורמטיבים לא פועלים רק בהתאם לאינטרסים שלהם, גם אם זה לא "טריויאלי"). |
|
||||
|
||||
אממ, לצערי, לא מהיום ולא מאתמול. אני אפילו לא בטוח שאני חולק על הנקודה העיקרית שלך, אבל ההתעקשות שלך על טענה מופרכת (B הוא אפס) במקום לעדן אותה (נגיד, "נראה ש-B נמוך מאוד") היא די מגוחכת. לא נכון, לא כל פושע שרוצה להתחמק מצליח, קרא את הכתבה שוב. אלפים נתבעו לדין משום שלא שילמו. אסיים כאן. |
|
||||
|
||||
ובעניין הפסקה הראשונה: כן, נראה לי שזה נפוץ יותר ממה שנדמה לך ולכן לא תמיד מעניין מבחינה תקשורתית. |
|
||||
|
||||
ואני חושב ש-51% ממאתיים אלף פאונד גדול בהרבה מאפס, וממשיך להתפלא עד כמה אתה לא נותן לעובדות לבלבל אותך. |
|
||||
|
||||
לא מאתים אלף פאונד, מאתים אלף קנסות של כמה עשרות פאונד. |
|
||||
|
||||
כן, אבל כל אחד מה-50% האלה בחר לשלם את הקנס, הוא יכל לנהוג כמו אחד מה-49% מהאחרים ולא לשלם אותו. העובדה שכל כך הרבה כן בוחרים לשלם קנס וולונטרי רק מראה שמה שמניעה את רוב האוכלוסיה לא כל כך טריויאלי כמו שטענת בהתחלה. |
|
||||
|
||||
תרשה לי לצטט את ידידיה ידידי: "סלח לי, אתה מבזבז את זמננו." |
|
||||
|
||||
למה פסיכים? העקרון המשפטי צריך להיות "דין פרוטה כדין מאה". |
|
||||
|
||||
אנקדוטה 1: אני אדם נורמטיבי למדי שמעולם לא גנב ספר או דיסק מחנות כלשהי, אבל מוריד כל מה שבא לי בעזרת torrent בלי לחשוב פעמיים. אם הסיכוי שיתפסו אותי ויעמידו אותי לדין היה ממשי לא הייתי עושה זאת. אנקדוטה 2: חלק גדול מהחברים שלי מתנהג בדיוק כמוני מהבחינה הזאת. אנקדוטה 3: רוב האנשים ששאלתי בענין סיפרו לי שהם משלמים מיסים ביושר (כי אין להם ברירה, הם לא עובדים במזומן) אבל כאשר בעל מלאכה מציע להם הנחה משמעותית תמורת עבודה במזומן הם שמחים לשתף איתו פעולה. לא חקרתי אם זה בגלל שהסיכוי שמישהו יעמיד אותם לדין הוא אפסי, אבל אני חושב שזה, לכל הפחות, גורם משמעותי (כי כך זה אצלי). |
|
||||
|
||||
יופי לך. אתה רוצה גם לספר לי מה אכלת לארוחת בוקר או שרצית להגיד משהו רלוונטי ושכחת? |
|
||||
|
||||
רציתי להגיד שאתה מדבר שטויות. אני מקווה שזה רלוונטי מספיק לטעמך. |
|
||||
|
||||
האדם, חיה רציונלית (במידה) ותועלתנית שכמותו, יודע היטב לשקלל את הסיכוי שיזומן לבית משפט אמיתי בשני המקרים השונים, על פי תצפיותיו על העולם האמיתי והמציאותי ולא על פי החוק התיאורטי שאתה נסמך עליו. |
|
||||
|
||||
זהו, שממש לא. אם זה היה נכון אנשים נורמטיבים היו גונבים דיסקים יותר. הסיכוי שתוזמן לבית המשפט אם תגנוב דיסק קטן משמעותית מהסיכוי שתוזמן לבית המשפט אם תוריד חומר פיראטי, הסיכוי להרשעה על גניבת דיסק קטן משמעותית מהסיכוי להרשעה על הורדת חומר פיראטי והעונש על גניבת דיסק נמוך משמעותית מהעונש על הורדה פיראטית. נסה לקחת רגע ולענות בכנות לשאלה שפותחת את תגובה 677535. |
|
||||
|
||||
כשהיו חנויות דיסקים, הסיכוי להיתפס על גניבת דיסק היה די גבוה - הם היו מצוידים בתגים אלקטרוניים. בדומה לסיכוי להתפס היום אם תצא עם חולצה מחנות גולף בלי לשלם עליה. הסיכוי שלך להיתפס, בטח בארצנו ההוללת, על הורדה לא חוקית של אלבום של קולדפליי או של פרק של משחקי הכס הוא דה פקטו אפס. |
|
||||
|
||||
הסיכוי להתפס שונה משמעותית מהסיכוי להענש. אם אתה רוצה לטעון שהחשש מתפיסה (להבדיל מענישה) משמש מרתיע אנשים נורמטיבים מלפעול בניגוד לחוק אז אני בכלל לא בטוח שאני לא מסכים. בטח אין לי דעה חזקה מספיק לכאן או לכאן. אני חוזר שוב ומבקש ממך לנסות ולענות בכנות לשאלה שפותחת את תגובה 677535. הסיכון להענש על הורדת מוזיקה פיראטית הוא אמנם נמוך מאד (מאד מאד מאד מאד מאד), אבל עדיין גדול מאפס. אם החשש מענישה היה גורם שתי הפעולות היו נפוצות מאד, אבל זאת בעל הסיכון הנמוך יותר היתה נפוצה יותר. (אין שום סיבה להתמקד במדינה אחת או בפרק זמן אחד לצורך הדיון הזה, אנשים הם אנשים. אם במדינה אחת הם שומרים על החוק מפחד ובמדינה אחרת הם שומרים על החוק מסיבות אחרות, אין בהכרח שום סיבה שלא לנסות לייצר את אותן סיבות. אחרי הכל אנחנו לא מדברים על משהו שיתרחש מחר בבוקר, זה דיון תיאורתי לחלוטין) |
|
||||
|
||||
ודאי שמדובר קודם כל בסיכון להיתפס. לעמוד באמצע קניון הומה כשאזעקת החנות מצפצפת ואיש אבטחה אוחז בזרועך זה אחד הדברים הראשונים שהאדם הנורמטיבי משתדל לחמוק מהם. זה כבר סוג של עונש. יותר מכך, אותו אדם כשהוא רואה את זה קורה למישהו אחר, ההוא מיד מוגדר בעיניו "לא נורמטיבי". אני מאד אתפלא אם מי שמרים בגדים מחנויות ונתפס אף פעם לא נענש. אפילו היתה אחת, וינונה ריידר, שקלונה נחשף ברבים. גיגול קצר של shoplifting יגלה לך שלא מעט נתפסים ואף מקבלים קנס, לפחות בארה"ב, על העבירה הזאת. אי לכך הנסיון האישי שלך לא רלוונטי פה, ואם הוא רלבנטי כך גם נסיונם של אלה שהורידו מהרשת מאות פעמים ולא נתפסו אפילו, למרות שדיווח אחד כזה זכה כאן בפתיל לבוז בוטה מצדך. אז אולי כדאי שתרד מכל ענין החלוקה באפס שלך ותיתן לעובדות לבלבל אותך. ומאחר ותוחלת מחושבת על פי הסיכוי למקרה בודד כפול מספר המקרים, מספיק שתכיר עשרה אנשים שמורידים סרטים ושירים דרך קבע, וכנראה המדגם הוא של עשרות אלפי אם לא מאות אלפי עברות שלא נתפסו. זה שקול לאנשים שכל ארון הבגדים שלהם וכל ספרית הדיסקים שלהם הם מגניבת חנויות. ולא רק שלהם, של כל המשפחה המורחבת שלהם. אני לא מכיר אף אחד כזה, וסביר שגם אתה לא. |
|
||||
|
||||
כן, אולי, כאמור אין לי כוונה להתווכח איתך על הפחד מלהתפס. על מנת לעשות בושות לגנבים בחנויות לא צריך לערב את המדינה (ולרוב היא באמת לא מעורבת). ויונה ריידר גנבה דברים בשווי של אלפי דולרים. אנחנו מדברים על גניבה של דיסק בודד, מוצר בעלות של עשרות שקלים. לבעל החנות יעלה יותר ללכת לבית המשפט מאשר לוותר על הדיסק. אני לא זוכר מקום אחד שבו בזתי למישהו. הסכמתי מראש עם הטענה שלך שהרבה יותר אנשים מורידים מוזיקה מאשר אנשים שגונבים דיסקים מחנויות. רק שטענתי (והסברתי למה) שהעובדה הזאת מוכיחה את ההפך ממה שאתה שאתה חושב שהיא מוכיחה אלא להפך. לא הבנתי את שתי השורות האחרונות שלך. |
|
||||
|
||||
בתיק אפשר לשים גם עשרה דיסקים. אם זה מה שמטריד אותך. על פי ויקיפדיה, גניבת חנויות מוערכת ב0.6% מהכנסות החנויות, נשמע לי סכום ששווה להילחם עבורו (הז בטח אחוזים הרבה יותר גבוהים מהרווח, מן הסתם). ובקנדה,למשל, אנשים הגיעו לבית משפט גם על גניבה של כמה עשרות דולרים. ושוב הלכה תיזת החלוקה באפס. |
|
||||
|
||||
אני די בטוח שרצית לקשר למקום אחר, בקישור שנתת כתוב, לפחות אצלי, שהם נענשו על גניבה של 112 דיסקים. על גניבה של דיסק אחד אף אחד לא נענש. |
|
||||
|
||||
כמה אנשים נענשו באופן כללי על גניבה של 10$? בכל מקרה אני ממליץ לך לא לנפנף יותר מדי בחלוקה באפס אם אתה לא יכול להתמודד עם חלוקה ב 112. כמו כן זה די מגוחך שאתה אומר כל הזמן שהמציאות מורכבת אבל מצד שני מבסס את כל התזה שלך על המשוואה שלך, כאשר ברור שהאיום הקרימינלי והמוטיבציה לענישה על גניבת דיסק שונה לגמרי מאלה של הורדה. זה דורש קצת יותר קומון סנס והבנה של העולם אבל תחשוב על זה... כל זאת בלי להכנס לדיון על הטענה שלך, שהיא קצת יותר מעניינת והמשוואה שלך לא מוסיפה לה דבר. (לטובת שאר עיסוקי ושלוות הנפש שלי אני פורש בזאת מהדיון. נראה לי שהאביר ואתה מאצ' אפ יותר מוצלח בכל מקרה) |
|
||||
|
||||
לא יודע. אני מניח שגם כן אפס. אין לי בעיה להתמודד עם חלוקה ב-112, רק שזה שייך לדיון אחר (אגב, לגמרי לא ברור לי איפה אתה רואה חלוקה באפס בטיעון שלי). מצטער, אני עונה לטיעונים שעולים מולי. גם אני חושב שהטיעון של הפונז היה די מגוחך, אבל אני הנימוס מחייב אותי להתייחס אליו לעניין. אם אתה רוצה להתייחס לטענה שלי, שהיא בהחלט יותר מעניינת מהפינה אליה נכנס הפונז מסיבה לגמרי לא ברורה, אתה יותר ממוזמן. לא ברור לי למה אתה בוחר שלא להתייחס לטענה שאתה חושב שהיא מעניינת וכן בוחר להתייחס לטיעון שאתה חושב שהוא מגוחך. |
|
||||
|
||||
מתוך נימוס אענה... שיהיה להכפיל,עדיין לא רלוונטי. משוואה של תפוזים ותפוחים. ובנוגע לפסקה האחרונה - כי אין לי מה לתרום לנושא. מבחינתי הטענה של ירדן נשמעת הגיונית, ואתה מנסה לסתור אותה באופן לא מוצלח - ליתר דיוק אתה מנסח את טענתך וזה מתחבא בתוך הרים של אריתמטיקה מיותרת, הסברים על מועדותם של פושעים ותוכחות לא מנומסות. את החלק הרלוונטי בטענתך ביחס לטענה המקורית של ירדן אפשר לתמצת ב ''אנשים נורמטיביים לא מתחזקים בנורמטיביותם בעקבות ענישה, כי הם נורמטיביים כבר ככה'', עם דגש חזק על ה ''לא'', אבל עדיין לא נימקת אפילו פסיק מזה. --- מעדיף שתענה באופן ממוקד לירדן מאשר לי. אני טיפוס שלילי וחבל על הזמן שלך.. ואם רק נגררת למשוואה המגוחכת הזו לא מאוחר לצאת מזה ולנסות להתמקד בעיקר. |
|
||||
|
||||
ההבדל בין הכפלה באפס לחילוק באפס הוא מהותי, אחד מהם מוגדר היטב והשני לא מוגדר כלל. זה לא משואה של תפוחים ותפוזים, מה שהפונז ניסה לעשות זה להשוות תפוחים ותפוזים, ואני חושב שהראתי בהצלחה שכשמנסים להעביר את המידות לאותן יחידות המסקנה המתבקשת היא הרבה פחות טריויאלית ממה שהוא ניסה לטעון שהיא. הטענה שלי ממש לא היתה: ״אנשים נורמטיביים לא מתחזקים בנורמטיביותם בעקבות ענישה, כי הם נורמטיביים כבר ככה״, וכן נימקתי אותה בפירוט מספק (לפחות מספק על מנת למנוע מכולם מלבד ירדן להגיב לעניין, והיחיד שכן הגיב לעניין הסכים איתי ושינה את הטענה שלו בהתאם). אני לא חושב שסרקזם הוא חוסר נימוס. הוא אמנם לא מועיל במיוחד, ולא משהו שאני גאה בו, אבל איזה תגובה מועילה אפשר להגיב לתגובות כמו זאת או זאת? |
|
||||
|
||||
המילה "מוטיבציה" וסביבותיה בתגובתי הקודמת מסבירה מדוע מדובר בתפוחים ותפוזים מבחינתי ולא אשוב לדוש בנושא. לטעמי תימצתתי לא רע את טענתך הלא מנומקת בתגובתך אליה קישרת. נראה לי שאתה לא מפרש את ירדן כהלכה. התגובה של הגנב יותר רלוונטית לעניין מהמשוואה שמשום מה אתה חוזר לעסוק בה. ועל תגובותיו של האביר לא אסנגר. רות סוף! |
|
||||
|
||||
לא הבנתי את השורה הראשונה והרביעית שלך (אני מבין שאין לך סבלנות להסביר, אבל לפחות שנהיה מסונכרנים ושננינו נדע שהיה לך משהו מעניין להעביר לי ולא הצלחת, ולכן נשארתי בבורות נצחית) ממש לא תימצתת את טענתי. אני מניח שיש כאן איזה קצר בתקשורת (ע״ע השורה הראשונה). לי יש סבלנות להסביר את עצמי, אם איכפת לך לנסות לענות על השאלה שפתחה אותה אני חושב שאפשר יהיה להמשיך. נראה לי שירדן כתב די במפורש משהו כמו ״אני מסכים איתך שהטענה הזו בכלל לא בכיוון״. |
|
||||
|
||||
אפשר גם לשים עשרה דיסקים, אבל, זה לא עוזר לטיעון שלך (שגניבת דיסק מסוכנת פחות מהורדה פיראטית). הבעיה היא של חלוקה באפס, הבעיה היא של כפל באפס. הבעיה היא לא שלי אלא שלך. והיא לא הלכה לשום מקום. |
|
||||
|
||||
ברור שזה עוזר, אם הקנס על עשרה דיסקים הוא מאה דולר (מן הסתם יותר, מאה דולר זה רק המחיר שלהם, וגם אותו צריך לשקלל), הבה נעבור ליחידות של עשר, ואין לנו הכפלה באפס אלא הכפלה במאה דולר. תוחלת הקנס על עשר הורדות אלבומים מהרשת שואפת לאפס בכל מטריקה אפשרית שקרובה למציאות. מאה גדול מאפס, וזה מה שבאנו להוכיח כאן. |
|
||||
|
||||
אם הקנס על עשרה דיסקים וא מאה דולר והקנס על דיסק אחד הוא אפס דולר, אז הגנב הרציונלי שלנו יגנוב דיסק אחד (ועוד אחד ביום אחר בחנות אחרת וכך הלאה). אפס כפול כמה שלא תרצה ישאר אפס. |
|
||||
|
||||
בשביל לשערך תוחלת, תמיד עדיף לעשות ניסוי על מספרים גדולים. אנחנו מדברים כאן על הורדות שירים ואלבומים (ברבים) מהרשת מול גניבת מוצרים (ברבים) מחנויות. אם כל הטיעון שלך נשען על הקוונטה המדויקת של גודל העבירה - דיינו. |
|
||||
|
||||
זה לא באמת עובד ככה. אמנם הגדלת המדגם תתן לך מידע סטטיסטי אמין יותר, אבל זה לא אומר שאתה חייב לבצע את המדגם על עצמך. אם, למשל, אתה רוצה לדעת כמה מסוכן לקחת אקמול, אתה לא תיקח 10 גלולות, ואז 20 גלולות, ואם זה לא יהרוג אותך, תיקח 100 גלולות... יש דרכים טובות יותר להסיק מסקנות סטטיסטיות מהיימנות. מה גם, שלצורך העניין, זה לא מעניין. אנחנו לא רוצים להעריך את הקורלציה בין כמות המוזיקה שאנחנו משיגים לבין הסיכון בהשגתה, אנחנו רוצים למזער את הסיכון שבצריכת מוזיקה. אחרי שהסכמנו שהסיכון בגניבת דיסק בודד נמוך משמעותית מהסיכון שהורדה פיראטית, ברור שהקרימנל הרציונלי שאתה המצאת יבחר לגנוב דיסק יחיד ולא להוריד באופן פיראטי. העובדה שיש מעשים עם סיכון גדול יותר מהורדה פיראטית לא משנה בשום דבר. אחרי שהסכנו שיותר אנשים מורידים פיראטית מאשר גונבים דיסק יחיד, המסקנה המתבקשת היא שהקרימינל הרציונלי הוא חיה די נדירה בעולמינו. |
|
||||
|
||||
לא הסכמנו, כי לא הסכמנו שגם עבור דיסק בודד הסיכון הוא אפסי. לא הבאת שום תימוכין לזה, חוץ מהנסיון הלא רלוונטי שלך. הוא לא אפסי לא עבור דיסק, לא עבור חולצה ולא עבור עט פרקר. מה לעשות, החיים קשים ואין ארוחות חינם (טוב, חוץ מהורדות באינטרנט :) ). |
|
||||
|
||||
לא הבאתי את הנסיון שלי כתימוכין לזה שהעונש הוא אפס (לא אפסי, אפס). הנסיון שלי הובא רק כעדות לכך שמספר הגנבים שגנבו דיסק בודד גדול מאפס (קריא, אני מכיר מישהו שעשה את זה). את ההסבר לכך שהעונש הוא אפס אתה יכול לקרוא למעלה, די מיותר לחזור על הסבר למי שלא קורא הסברים כעקרון. אם ידעת שהסיפור של גנבי מאה הסידקים לא רלוונטי, אז למה הבאת אותו, אם לא ידעת, ועכשיו אתה יודע, בו נסגור את הפתיל המיותר והלא ענייני הזה. |
|
||||
|
||||
הסבר תיאורטי ועובדות זה לא אותו דבר. אין לי בעיה לסגור את הפתיל הזה, בייחוד לאור ההתנשאות הבלתי נסבלת שלך על שאר המעורבים בדיון. תודה ושלום. |
|
||||
|
||||
רק בעקבות הפתיל שלך עם אחרים למעלה הבנתי למה התכוונת בתגובה 677535. ענית לטענה "נורמטיבים הם נורמטיבים כי הם עושים חישוב של הסיכון להיענש ויוצא להם לא כדאי", ואני מסכים איתך שהטענה הזו בכלל לא בכיוון. אני מסכים עם מה (שאני חושב) שאתה אומר, שנורמטיבים הם נורמטיבים כי זה המבנה הנפשי שלהם, הם עושים טוב מתוך רצון טוב. הנקודה שלי היא שענישת פושעים היא (אני חושב) חלק ממה שמחזיק את המבנה הנפשי הזה. גם היום, כשיש ענישה, כמובן במקרים רבים אנשים עושים מעשים רעים וחומקים מעונש. רוב הנורמטיבים שאני מכיר, במקרים כאלה חורה להם. אפשר להוסיף שֶחוֹרה להם בצדק (כמעט פר הגדרה של "בצדק"). בוא נעצור רגע כאן. אפילו אם לחרי הזה אין השלכות מעבר למצב רוח ולחץ דם, אני חושב שהוא רע, שראוי לחברה ולמדינה לשאוף להפחית אותו, ושהמטרה הזו שווה מחיר לא קטן של קיום ענישה. עכשיו נמשיך - כאן אני קצת עושה ספקולציה, אבל אני חושד שככל שנורמטיבים רואים יותר פושעים שחומקים מעונש, זה מערער להם את האמונה בצדקת הדרך הנורמטיבית, ועוזר להם לעבור צד. ע"ע אורי דרומי (והתגובות האוהדות לו מצד אנשים שחורה להם שגנבים חקלאיים חומקים מעונש). או הסיפור מהתרבות הפופולרית, שאני לא יודע עד כמה הוא נפוץ בפועל (אבל מנחש שהוא קיים) של אנשים טובים שנפלו קורבן לפשע (בתרבות הפופולרית: בתם נאנסה), הם לא זכו לצדק מצד הרשויות, והם משלמים לאנשי פשע מאורגן שינקמו עבורם בפוגעים. או פוליטיקאים מהליכוד והסביבה שמתפתים לשחיתות ואומרים לעצמם (וחסידיהם אומרים לכולם) "המפאינקים עשו אותו דבר שנים ואף אחד לא צפצף". הדוגמאות האלו אינן הוכחה ניצחת לטענה, אבל הן לפחות קצת חיזוק. ענישה היא חלק מרכזי מאוד מכל חברה אנושית (וגם מחברות בעלי חיים). תודעת הענישה, לדעתי, היא חלק חשוב בנפש החברתית שלנו, וחלק מאותו אזור בנפש שלנו שאחראי להיותנו נורמטיבים. אולי אפשר לעשות ניתוח שיפריד אותה, אבל אני סקפטי. |
|
||||
|
||||
התפרסם לאחרונה כי לא הליכודניקים הם הראשונים שמתפתים לשחיתות והשיאנים בנושא זה. אלא אם כן ציפי לבני נחשבת לליכודניקית לאחר שעברה 4 מפלגות מאז ימי שרון. להתמקד דווקא בליכודניקים זו הצגה מגמתית ומטעה של המציאות. |
|
||||
|
||||
טאגליין קרנפים |
|
||||
|
||||
זה נראה כאילו אתה עושה את עצמך. ירדן דיבר על פוליטיקאים מהליכוד כי זו מפלגת השלטון היום, ולכן הם חשופים יותר לפיתויים. לא על פוליטיקאים מהליכוד כי פוליטיקאים מהליכוד הם מושחתים מלידה, נעל. |
|
||||
|
||||
אני חושב שהדברים נאמרו על רקע הפרסומים מן התקשורת המטפטפים לנו שוב ושוב כמה ביבי והליכודניקים הם המושחתים הכי גדולים. |
|
||||
|
||||
הכל ספיר. תגובה 630232 |
|
||||
|
||||
ודאי. כי יש אנשים שלא חוקרים אותם, כמו ציפי לבני או סתיו שפיר. אכן, הכל שפיר. |
|
||||
|
||||
אתה מטיח האשמות מעורפלות, וכדאי שתרחיב ותפרט. האם אתה חושב שדווקא ציפי לבני וסתיו שפיר נהנות מאיזו חסינות מפני חקירה, ואם כן- מהי הסיבה לכך לדעתך? זלמן ארן מעולם לא יצא זכאי. אולי כדאי גם לחקור אותו? |
|
||||
|
||||
אני יוצא מתוך נקודת הנחה שאה חשוף לפרסומי התקשורת הכללית כמוני, ולא מגביל את עצמך דווקא לעיתון-לאנשים-חושבים-מה-שאמרו-להם-לחשוב. עקב העיסוק החוזר בחקירות נגד ביבי מתוך האשמה שיצא לטיסות במימון ובהזמנת גופים פרטיים, התפרסם בגלובס כי ציפי לבני עשתה את זה כמעט פי שלוש ממנו. שחיתות בולטת נוספת של לבני זה המעבר הבלתי פוסק בין מפלגות, שבחלק מהזמן גם נועד להשתמט מאחריות על חובות שצברה בזמן כהונתה בהנהגת המפלגה. צורמת עד אין קץ צביעותה של לבני בבואה לבקר את נתניהו. כל דבר מושחת שביבי עשה, היא עשתה בצורה מלוכלכת פי כמה ממנו. ולמה היא נהנית מחסינות מפני חקירה? כי היא בצד הנכון של המפה. הקרן לישראל החדשה, עיתון "הארץ"... |
|
||||
|
||||
נקודת ההנחה שלך לא נכונה. אני קורא דה מרקר מדי יום והארץ רק של סוף השבוע (לוקח לי עד סוף השבוע הבא לגמור אותו). אני לא צופה בחדשות בטלויזיה ולא בתכניות אקטואליה. אני שומע תכניות אקטואליה ברדיו באופן אקראי מאוד. אתה חושב שצריך לחקור את נסיעותיה של לבני לחו"ל ולהעמיד אותה לדין על כך? הרי הכל שקוף. מתוך הכתבה בלינק שהבאת: "אבל, כפי שאנחנו מדגישים פה לא מעט, ההבדל בין שחיתות "לא חוקית" לבין שחיתות חוקית, הוא דק מאוד ומטושטש מאוד. לעתים, השחיתות החוקית, שעוברת דרך כל המסלולים המשפטיים ומקבלת את כל האישורים מחגורה עבה של יועצים משפטיים, היא הרבה יותר מזיקה, הן כספית והן מוסרית, והיא עוברת כחוט השני במגוון תחומים. ניקח לדוגמא את הנסיעות לחו"ל של נבחרי הכנסת שלנו: בעוד הנסיעות של השרים ושל בכירים אחרים בממשלה או בסקטור הציבורי, כמו נסיעות נתניהו בזמנו, לא ממש שקופות (וחבל שכך), הנסיעות של יתר חברי הכנסת שקופות לחלוטין. הן עוברות דרך ועדת האתיקה של הכנסת, הן מקבלות את האישורים הנדרשים, אבל בכל פעם שאנחנו מציצים ברשימה הזו, אנחנו נותרים פעורי פה. תמיד מדובר בגופים חיצוניים שמזמנים ומממנים, ותמיד יש "מצטיינים" על הקו לחו"ל." כלומר- הכתב מודיע קבל עם ועדה שהכל כשר למהדרין - ועדת האתיקה ואישורים, אבל לטעמו זה מסריח. מה שמפריע לו זו קודם כל הכמות, שמראה לדעתו על נהנתנות, ושנית שגופים חיצוניים מממנים את הנסיעה, בעיקר גופי מדיה. וזה יפה מאוד שזה מפריע לו, ושהוא דורש אתיקה גבוהה יותר מנבחרינו, אבל זה לא קשור. הרשימה שאני קישרתי אליה היא הרשימה המלאה (נכון לזמנה) של חברי כנסת שהורשעו בפלילים. כדי להיות מורשע אתה צריך לעבור על החוק, ושהתביעה תצליח להוכיח שעברת על החוק. למשל- אביגדור ליברמן מופיע ברשימה הזו לא משום שחשבון הבנק של הבת שלו גדל באופן חשוד בכמה מיליונים - כי אף אחד לא הצליח עד היום להוכיח עבירה פלילית של ליברמן בעניין זה, אלא משום שליברמן הודה שהכה קטין בן 14 או 15 בפניו, והורשע בתקיפת קטין ואיומים. בפרשות שונות הקשורות לראשי השלטון החקירה המשטרתית היא האם נעברה עבירה פלילית, וההחלטה להעמיד לדין או לא היא לפי חוזק הראיות. את רוה"מ ברק החליטו לא להעמיד לדין בפרשת העמותות, את רוה"מ נתניהו החליטו לא להעמיד לדין בפרשת ההובלות הנה ציטוטים מאירי עיניים מתוך החלטת היוע"מ בפרשת ההובלות מספטמבר 2000, הרבה לפני סיפורי הגלידה פיסטוק: "אכן ההתלבטויות היו קשות: היה קונסנסוס בין העוסקים בדבר, כי כך לא ראוי שינהגו במערכת ממשל - לא בדרך של צבירת חוב גדול אצל אדם פרטי, שחפץ בקרבתם של מר נתניהו וגב' נתניהו, תוך המשך העסקתו שנים רבות; בני הזוג נתניהו לא דאגו לשלם את החוב, לא מכיסם, ככל שהמדובר בחוב פרטי, ולא - במקום שהדבר מגיע בתקופת הכהונה כראש ממשלה - באורח מסודר ותקין מקופת הציבור; ולא בדרך שבה נהגו פקידי משרד ראש הממשלה, אשר עסקו בניסיון הכושל לשלם חוב שצמח מעבודות ללא מכרז, ולא תועד, ולא היה מי שיכול היה לקבוע את גודלו האמיתי. הוא הדין באשר לטיפול בנושא המתנות, כפי שיפורט להלן. ואולם, הקושי היה ראייתי, ויודגש כי אין המדובר ברף גבוה מהמקובל של סיכויי הרשעה, אלא ברף הקלאסי של הצורך בסיכוי סביר להרשעה. הדעות נחלקו הן בשאלה האם מצויות בידי התביעה די ראיות - ולוא לכאורה - להוכחת יסודות מסויימים בכל אחת מהעבירות שנבדקו, ושעליהן ניתן לבסס כתב אישום, והן באשר למשקלן של חלק מהראיות." "לאחר כל אלה, החלטתי לסגור את התיק נגד מר נתניהו בחשדות שיוחסו לו, מחוסר ראיות מספיקות במידה הנדרשת להעמדה לדין פלילי. החלטה זו ניתנה לאחר ששוכנעתי משפטית, כי על אף החשדות שעלו מהראיות שנאספו, הנה בשל קשיים הקשורים בדיות ראיות ובבעיות של משקל הראיות, לא יעמוד התיק במבחן של סיכוי סביר להרשעה, כפי שיתואר בקצרה להלן." אתה טוען שלבני יותר מושחתת1 מביבי, והמשטרה לא חוקרת אותה כי השוטרים שמאלנים? תן דוגמה. ______________ 1 שים לב - לא מדובר כאן על אמות המידה שלך או של כתב בעיתון מה ראוי ומה לא, אלא על עבירות פליליות. |
|
||||
|
||||
אני שמתי לב למשפט מסוים בכתבה: בעוד הנסיעות של השרים ושל בכירים אחרים בממשלה או בסקטור הציבורי, כמו נסיעות נתניהו בזמנו, לא ממש שקופות (וחבל שכך), הנסיעות של יתר חברי הכנסת שקופות לחלוטין. הן עוברות דרך ועדת האתיקה של הכנסת, הן מקבלות את האישורים הנדרשים, הנה מה שאני מבין מכאן: לחברי כנסת יש ועדת אתיקה שיכולה להכשיר את השרץ. לשר או לראש ממשלה אין ועדת אתיקה שתיתן לו אישור לטוס, ולכן הכל מעורפל מלכתחילה. לכן ח"כ יכול לטוס בלי סוף שלא בשליחות המדינה ולא על חשבונה ולבקר ולהשמיץ שר שעושה את אותו הדבר, רק כי לא עבר דרך ועדת אתיקה שאין לו. |
|
||||
|
||||
ההגיון שלך נשגב מבינתי. יש לנו חברי כנסת שהנסיעות שלהם שקופות ומבוקרות, ויש לנו שרים שהנסיעות שלהם לא שקופות ולא מבוקרות. (אם אתה שואל אותי כל הנסיעות של שרים צריכות להיות ממומנות על ידי המדינה ולא צריכה להיות לשר זכות לנסוע במימון פרטי) ההגיון שלך אומר שמי שהנסיעות שלו נבדקות אין לו עמדה מוסרית לבקר את מי שהנסיעות שלו לא נבדקות? ח"כ לא חייב לי כלום. הוא יכול מצדי ללכת לים ארבע שנים, והוא נותן את הדין על מעשיו בבחירות הבאות. אבל שר עובד בשבילי. רק בשבילי. |
|
||||
|
||||
אנסה להנגיש אליך את ההיגיון שלי. אם נבחר ציבור שטס במימון חברות וגורמים פרטיים ביצע מעשה בלתי חוקי, צריך לחקור ולברר איך וועדת האתיקה של הכנסת מאשרת לו דברים כאלה. אם זה מקובל ותקין שנבחר ציבור יטוס במימון חברות וגורמים פרטיים 11 פעמים בתוך פחות משנה, למה צריך לחקור נבחר ציבור שטס במימון חברות וגורמים פרטיים 8 פעמים בתוך שנתיים? ח"כ חייב לך המון. הרי נבחר ציבור עובד בשבילך ומקבל את משכורתו ממך. לח"כ יש תפקידים פרלמנטריים והם משמשים כגוף בקרה לממשלה. סמכויות השרים, ההחלטות היותר משמעותיות שלהם ועוד שלל עניינים עוברים הצבעות של חברי כנסת. חברי הכנסת צריכים לבצע את עבודתם בוועדות הכנסת ובהצבעות השונות גם עבורך, למרות שלא הצבעת להם. |
|
||||
|
||||
זה לא בלתי חוקי שנבחר ציבור יטוס לחו"ל, זה גם לא בלתי חוקי שהוא יעשה את זה במימון גופים פרטיים או ציבוריים, מקומיים וזרים. לכן אין על מה לחקור חקירה פלילית את חברי הכנסת שטסו לחו"ל באישור ועדת האתיקה, אלא אם רימו את הועדה. מה שבלתי חוקי הוא מימון כפול - היינו שעל אותה טיסה שילמו פעמיים, כמו אצל אולמרט. לאן הלך העודף? קלינג! מה שעוד בלתי חוקי הוא אי דיווח על טובת הנאה- לטוס על חשבון גוף מסוים ולא לדווח שטסת על חשבונו- גם על זה חוקרים את ביבי. מבקר המדינה מסכים איתי ש"אין זה ראוי שבנסיעות של שר לחו"ל בתפקיד שבהן הממשלה מממנת את הטיסה, גורם חיצוני יממן את שהות השר בחו"ל" אבל זה לא פלילי. |
|
||||
|
||||
לאחרונה נחשף1 כי יחידה מסוימת במשטרה אספה ושמרה מידע שיכול לסבך פוליטיקאים שונים. גילוי זה הוא עוד חוליה בשרשרת גילויים בנושאים שונים עליהם מזהיר וזועק הימין כבר שנים, בעוד שאחרים פוטרים את העניין בטענה שאלו תיאוריות קונספירציה מגוחכות. כמו הטענות נגד ארגוני זכויות אדם והקרן לישראל חדשה - אותן דחית בעבר ועדיין לא הראית כי שינית את דעתך בעניין, גם בעניין זה מתברר כי מישהו דואג שיאספו מידע על פוליטיקאים, על מנת להשתמש בו כשאותם פוליטיקאים לא פועלים בהתאם לרצונו. ניתן להמשיך ולהתעלם מכל המגמות המסוכנות האלה. ההתעלמות היא אם כל סכנה. ________ 1 הנושא נידון בכל כלי התקשורת והפרשה רחבה יותר מכפי שנראה בכתבה אחת. |
|
||||
|
||||
המשטרה מקבלת כל הזמן מידע שעשוי להיות מרשיע על אנשים. מדובר על מידע ברמות אמינות שונות (החל משמועות). לכן הוא הופך להיות יותר מעניין אם יש לו תמיכה ממספר מקורות שונים. לכן זה תפקידה של המשטרה (ליתר דיוק: יחידת המודיעין שלה) לאסוף ולתעד מידע שעדוי להיות מרשיע. גם נגד חברי כנסת (שאנחנו יודעים שעשויים להיות מעורבים במעשים פליליים). |
|
||||
|
||||
הסיפור על המשטרה שאוספת "חומר", כולל רכילויות, על מספר גדול של חברי כנסת מזכיר לי מה שמספרים על Edgar Hoover [Wikipedia] ראש ה-CIA. Later in life and after his death, Hoover became a controversial figure as evidence of his secretive abuses of power began to surface. He was found to have exceeded the jurisdiction of the FBI1 and to have used the FBI to harass political dissenters and activists, to amass secret files on political leaders,2 and to collect evidence using illegal methods.3 Hoover consequently amassed a great deal of power and was in a position to intimidate and threaten sitting presidents.4 According to biographer Kenneth Ackerman, the notion that Hoover's secret files kept presidents from firing him is a myth.5 However, Richard Nixon was recorded as stating in 1971 that one of the reasons he did not fire Hoover was that he was afraid of reprisals against him from Hoover.6 הסיפור על הובר מזכיר לי את סיפורו של משה מזרחי (חבר הכנסת) [ויקיפדיה] ופרשת האזנות הסתר ביאחב"ל.According to President Harry S. Truman, Hoover transformed the FBI into his private secret police force. Truman stated: "we want no Gestapo or secret police. The FBI is tending in that direction. They are dabbling in sex-life scandals and plain blackmail. J. Edgar Hoover would give his right eye to take over, and all congressmen and senators are afraid of him."7 בשנים 1998-1999 ניתנו צווי ההאזנה לקווי הטלפון של ליברמן, אפל ועוזרו של ליברמן, בעיקר במסגרת חקירת חשדות על קשרי הון שלטון בין אפל וליברמן. ההיתר לתמלול האזנות סתר הוגבל בצווי בית המשפט לתחומי החקירה בלבד. בפועל ניצל מפקד היחב"ל מזרחי את צווי בית המשפט לתמלל שיחות ופקסים שאין להם קשר לנושאי החקירה, ובהם מידע פוליטי ואישי על ליברמן ונתניהו. הכותרת בעיתון צועקת: ""מסמך סודי במשטרה: עשרות ח"כים ביצעו לכאורה עבירות פליליות". מפכ"ל המשטרה הודיע שיחידת החקירות שלו יכולה להפיל ממשלות. המימסד המשפטי נוהג לנהל חקירות ארוכות טווח נגד אישים פוליטיים. בג"ץ קבע שהממשלה צריכה לציית להוראות היועץ המשפטי לממשלה. היועץ המשפטי לממשלה הוא המחליט האחרון בגשת כתבי אישום נגד אנשי ציבור. אני חושב שמי שמאמין בדמוקרטיה צריך לחוש תחושה של מחנק. ועכשיו, מתוך הדו"ח של אליקים רובינשטיין: 46. עובדי היחידה הדגישו בעדויותיהם את הקושי הקיים תמיד, וודאי בתיקים אלה, לדעת "בזמן אמת" אילו שיחות קשורות לחקירה ואילו אינן קשורות. כך, לדוגמא, הסבירה קצינת ההערכה בתיקים אלה: "הרבה שיחות שחשבתי שהן פוליטיות בלבד ונשאר בדפים של מזרחי ולאחר מכן הוברר שהן קשורות קשר הדוק לנושא החקירה. קשה מאוד היה לדעת בזמן אמת מה היה נושא החקירה ומה לא…". בשלב הראשון - שארך ככל הנראה זמן קצר - הועברו רישומים אלה רק לתנ"צ מזרחי. בשלב השני - לאחר שרמ"ח הערכה הביעה בפני תנ"צ מזרחי תרעומת על שיטת עבודה זו, הועברו רישומים אלה ראשית לקצינת ההערכה, בנפרד מחומר ההאזנה המיועד ל"קלסר העמדה", כמוסבר לעיל. קצינת ההערכה קראה את השיחות הנוספות. שיחות שלהערכתה ולהבנתה לא נגעו ישירות לחקירה הועברו על ידה ישירות לתנ"צ מזרחי. שיחות לגביהן קבעה כי ראוי שיועברו ל"קלסר העמדה" "הולבנו" והועברו ל"קלסר העמדה". קצינת ההערכה מסרה כי פעמים רבות "הלבינה" שיחות, שכן היו קשורות לנושא החקירה, והעברתן במסגרת "השיחות הנוספות" נבעה מחוסר הבנה של המשקלטים את היקף החקירה. 47. בסופו של התהליך, אם כן, מצוי אצל קצינת ההערכה "קלסר העמדה", ובחדרו של תנ"צ מזרחי מצויות "השיחות הנוספות" [שלא "הולבנו" על ידי קצינת ההערכה]. 48. השוואה בין "קלסר העמדה" ל"שיחות הנוספות" מאותה עמדה, כפי שהן מצויות ב"קלסר הפוליטי" מעלה, כי ב"קלסר העמדה" מצויים תקצורים ותמלולים מועטים ביותר, כאשר לגבי רוב השיחות מצוין "לא רלוונטי לצו". למעשה חל היפוך היוצרות, כאשר "השיחות הנוספות" - קרי, ה"פוליטיות" וה"אישיות" - מהוות רובו של החומר שהופק מהעמדות [כ-70%]. דברים אלה, בנושא רגיש זה, מדברים בעדם 51. תקופת ביצוע ההאזנות - ההאזנות נערכו בתקופה שקדמה לבחירות שנערכו במאי 1999, וסמוך לאחריהן. 52. מטבע הדברים, נערכו בקווים המואזנים שיחות רבות הנוגעות לקשרים בין הגורמים השונים בצמרת תנועת הליכוד, למהלכים בלשכת ראש הממשלה, למהלכים הפוליטיים העתידיים, לקשרים השונים בין מועמדים ולהקמת מפלגתו של מר ליברמן, ובכללן הערכות פוליטיות, וכיוצ"ב. בנוסף, הועלו על הכתב גם שיחות של עיתונאים בכירים בתקשורת האלקטרונית והכתובה עם המואזנים לפי הצווים, שיחות שעסקו בעניינים פוליטיים, הערכות פוליטיות ושיחות רכיל. 64. מהודעות המשקלטים בתיק עולה כי השאלה האם העלאת השיחות על הכתב בהתאם להנחיות שתוארו לעיל אינה מנוגדת לצווי בית המשפט, עלתה על ידיהם לאורך כל התקופה, והועברה, מטבע הדברים, בעיקר אל מפקדם הישיר - ראש מחלק ההאזנות, רפ"ק (כדרגתו אז) הניגמן. מהודעות המשקלטים בתיק עולה כי תגובתו היתה כי עליהם למלא את ההוראות שניתנו על ידי הפיקוד, וכי הציע להם לפנות ישירות לתנ"צ מזרחי בענין. רפ"ק הניגמן עצמו טען בהודעותיו, באופן כללי, כי התריע על כך בפני מפקדיו לדרגותיהם השונות, ואף ציין כך: "מה עוד שלא נשכח את ניסיונם הרב של מפקדי כולל ניסיונם במשפטים בחוק בעריכת דין, ולעולם לא הוער לי על ידם, נהפוך הוא, אני עוד מיתנתי את תובענותם הרבה ויבוא יום והדברים אם יצטרכו להתברר בבית המשפט, אני מקווה שלא אני אהיה הש"ג אלא שידעו לקחת אחריות…". 66. במקרה אחד, אף ביקש רפ"ק הניגמן מזכר כתוב לגבי ההנחיות בתיקים אלה וזאת בשל חששו כי מועלות על הכתב שיחות שאינן במסגרת החקירה. רמ"ח הערכה מסרה כי העלתה את הנושא בפני תנ"צ מזרחי, "ולמעשה אנשי השרטוט קבלו אור ירוק, הם לא אלו, זה לא תפקידם להחליט מה "כשר" או "לא כשר" לתמלל". המזכר עצמו לא נמצא, ותכנו המדויק לא נתברר, אך יצוין כי אמירתה של רמ"ח הערכה לתנ"צ מזרחי, כי התבקש מזכר כתוב בנושא, היא הראיה הישירה היחידה לכך שחששותיהם של המשקלטים לגבי חוקיות מעשיהם הגיעה לידיעתו של תנ"צ מזרחי, מאחר ששאר אנשי היחידה הסתפקו באמירות כלליות בענין זה ולא זכרו כי שוחחו בנושא ישירות עם תנ"צ מזרחי. 67. להלן מספר דוגמאות מעדויות אנשי יאחב"ל בהקשר זה, מהן עולה בעליל, כי תחושתם היתה שנעשות פעולות שהן, למצער, בלתי תקינות: משקלטת ה', שעבדה בתחום ההאזנות משנת 1990 ועד 2001, וסייעה בתגבור בעמדת תיק ליברמן, מסרה כך, כשהתבקשה התייחסותה לתמליל שיחה שבצעה: …"קבלנו הנחיות מקצינות הערכה ומפקדים שעלינו לתמלל שיחות בנושא פוליטיקה ומפלגות באישור המפקד… כשאני ראיתי שאני עושה דברים לא חוקיים שהם חורגים מהצו וזה לא רק פה בשרטוט הזה אלא גם בשרטוטים אחרים נוספים אני פניתי למפקד ובקשתי להבין למה אני צריכה לעשות את זה. ממה שזכור לי, הוא אמר לי שאין לי ממה לחשוש שיש לי את הגב של כל המפקדים הבכירים שזה מסודר עם הפרקליטות שיש את האישורים את כל האישורים ואין לי ממה לחשוש… אנחנו חששנו, הצוות של המשקלטים מאוד חשש שאנחנו לא מוכנים לבצע שיחות של אנשים עם חסינות או שלא נוגעות לצו ואנחנו עוד יום אחד נמצא את עצמנו בבית הכלא יחד עם המשורטט"… בהמשך מסרה משקלטת ה', כי אינה זוכרת כי שמעה את הדברים מתנ"צ מזרחי עצמו, אלא שמעה זאת פעמים רבות בשמו מהמפקד שאול (הכוונה לרפ"ק שאול הניגמן, ראש מחלק האזנות) וממפקדים נוספים. עוד מסרה משקלטת ה': "אני ידעתי שאני מבצעת עבירה, אני התרעתי שאני מבצעת עבירה. אני גם סרבתי אבל חויבתי על ידי דרגים גבוהים יותר לבצע את העבודה. שערתי שהם דוברי אמת ושיש אישור של הפרקליטות והכל חוקי אכן זה חוקי". משקלטת ד' מסרה: …"כמו כן בקשנו אנשי השרטוט מזכר לגבי העניין ממפקד היחידה אך אני באופן אישי לא קבלתי… ש: מה כוונתך, היתה שיחה עם תנ"צ מזרחי בנושא, בנוכחותך? ת: לא, הבקשה לקבלת המזכר "מזכר אישור" הועברה בנתיבי הפיקוד בעל פה, בקשנו מרמ"ח שרטוט, שאול, לקבל מזכר כזה ממפקד היחידה. ש: מדוע? ת: בגלל שאני וחברי ליחידה היינו ערים לבעייתיות שיכולה להתעורר בעקבות העניין של השני קלסרים"… סטניסלב יזמסקי מסר לענין זה: "ש: האם באותו מעמד עלה נושא הצווים וההגבלות בצווים? ת: הנושא הזה עלה כל פעם. ש: אני שואל על המעמד הזה? ת: אני לא זוכר אם זה עלה דווקא שזה קרה במעמד הזה. אבל זה קרה גם לפני כאשר בכל זאת תמללו שיחות כאשר עוד לא היתה הוראה גורפת. גם אני אישית מאוחר יותר העליתי את הנושא הזה בפני לאה ליפשיץ. שאול במקרים האלה היה אומר, כשמישהו היה שואל, היה אומר "חבר'ה זה הוראה של מזרחי, מישהו רוצה להלחם איתו?". משקלטת ג' מסרה: "ש: במהלך רישום הודעתך, אמרת כי היו טענות בנוגע לריכוז החומר בעל הגוון הפוליטי, הסבירי. ת: כי על פניו נראה לנו המשקלטים כי השיחות הן תמימות פוליטיות ולא הבנו את הקשר שלהן אם בכלל קיים קשר לפרשה אותה אנחנו חוקרים, לקיחת שוחד או מתן שוחד. יכול להיות שקיים קשר ואנחנו פשוט לא מבינים אותו, בקשנו תשובות, מה הקשר אם יש קשר"… ובהמשך: …"זכור לי שסרבתי להמשיך ולכתוב את אותן שיחות "למזרחי בלבד" ורפ"ק הניגמן אמר לי שיעמיד אותי למשפט. כשהתרעומת הופנתה אליו לא רק מצדי, אלא מצדם של (... - חמישה משקלטים נוספים - א.ר.). כשהניגמן ראה שזה לא רק בא מצידי, אמר לי "תעלי בעצמך למזרחי ותגידי שאת מסרבת פקודה". עליתי למשרדו של מזרחי ואמרתי לו אישית פנים מול פנים כי הניגמן בעצמו לא רצה לעשות את זה ולהתעמת עם מזרחי"… [כפי שיפורט להלן, בעקבות השיחה הנ"ל הזמין תנ"צ מזרחי את מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות]. בנוסף, מסרה משקלטת ג': "אני רוצה להדגיש שבעל פה מעט זמן לאחר שניתנה ההוראה לכתוב בשיחות שיש בהן ספק "למזרחי בלבד" קמה צעקה, והתקוממות נגד הוראה זו מצד כל המשקלטים. זה חזר על עצמו "הקיטור" והצעקות כל יום. גם אני אישית יום יום פניתי לרפ"ק שאול הניגמן וביקשתי שילחץ על המפקדים לבטל את ההוראה הזו. התשובה שחזרה על עצמה יום יום מצידו של רפ"ק שאול הניגמן: "אין צורך להתעצבן, זה לא עסק שלך או של אף אחד מפה, וזו הוראה שאנחנו קיבלנו ואנחנו נמלא אותה". אני זוכרת מספר לא מבוטל של פעמים שמשקלטים, לתת דוגמא אני זוכרת את (... שם משקלטת - א.ר.) ואני אישית גם בעצמי בקשנו מרפ"ק הניגמן שיכתוב לנו במזכר שזו ההוראה ושהוא אחד המפקדים שנותן את ההוראה וזו הוראה שנחתה מלמעלה. כמובן ששאול סירב לתת לנו מזכר כזה והיפנה כל אחד שמבקש מזכר כזה שילך בעצמו לתת ניצב מזרחי ויבקש בעצמו מזכר כזה. כמובן שאף אחד לא עשה את זה, מה אני אלך לתת ניצב ואבקש ממנו מזכר?"… ... סוף המעשה היה שלאחר הבחירות קודם מזרחי על ידי השר לביטחון פנים שלמה בן עמי ממפלגת העבודה, לראש אגף חקירות ומודיעין בדרגת ניצב1. התקשורת הממסדית יצרה לו דימוי של אביר המלחמה בשחיתות. לימים, לאחר שפרש משרותו במשטרה, נכנס לכנסת ברשימת מפלגת העבודה, וכיהן כיו"ר שדולה למאבק בשחיתות במינהל הציבורי :-) ___ 1 בפרשה זו לא הועמד איש לדין, ואיש לא סולק מהמשטרה. מדוע לא הועמד מזרחי לדין על עברות שדינן כמה שנות מאסר (שלא לדבר על גיוס המשטרה למטרות פוליטיות בשנת בחירות, שזו אמנם לא עברה על החוק, אבל בכל זאת סוג של ווטרגייט ישראלי)? הסיבה היא שאי אפשר היה להוכיח את ה"יסוד הנפשי". רובינשטיין לא השתכנע שמזרחי ידע על ההגבלות שקבע בית המשפט (כנראה האדם היחיד ביחידה שלא ידע), ולחילופין מזרחי לא ידע שתומללו שיחות שאין להן קשר לנושא החקירה (השיחות האישיות והפוליטיות הועברו אליו אישית, והוא שמר אותן בכספת במשרדו, ולכן יתכן שמזרחי לא זכר מה היה נושא החקירה). בלשונו המלומדת של רובינשטיין: 99. היסוד הנפשי הנדרש לצורך עבירה לפי סעיף 287 הוא כאמור מודעות. לעניין מודעותו של תנ"צ מזרחי להגבלה בצווים, ולפיה יש לתמלל רק שיחות "בנושא החקירה" - מהודעות אנשי היחידה והודעותיו של ניצב מזרחי אין עולה ראיה ברורה לעניין זה, ובנסיבות העניין בהן מדובר בהגבלה שגרתית, נראה כי העדים, כמו גם ניצב מזרחי עצמו, לא זכרו האם ידע על ההגבלה, אלא השיבו מתוך הערכות כלליות, גם בהתחשב בעובדה שבעת חקירתם חלפו כשלוש שנים מהאירועים עצמם. למעלה מן הצורך יצוין, כי במודעות להגבלה אין די לצורך הגשת אישום פלילי בעבירה לפי סעיף 287 לחוק העונשין, אלא צריכה להתקיים גם מודעות לחריגה מההגבלה. ... 100. במישור הפלילי ייסגר איפוא התיק מחוסר ראיות מספיקות במידה הנדרשת להעמדה לדין פלילי. זאת מאחר שנראה כי הראיות לענין המודעות אינן עומדות במבחן של סיכוי סביר להרשעה פלילית ... כידוע, לשם ביסוס כתב אישום יש צורך בראיות לכאורה לכל אחד מיסודות העבירה הקבועים בחוק. כאשר חסרה תשתית ראייתית מלאה - בענייננו המדובר היה בעיקר בהקשר ליסוד הנפשי שהיה קושי להוכיחו במידה הנדרשת - לא ניתן להעמיד לדין בפלילים. לימים התמנה רובינשטיין לשופט בבית המשפט העליון. |
|
||||
|
||||
לי צדה את העין השורה: על פי ערוץ 10 "לפי המסמך הזה יש למשטרה מידע על עבירות לכאורה של עשרות ח"כים, ובהן פרשיות שחיתות". זאת אומרת שתגובה 630232 היא רק קצה הקרחון. לכאן מתאימה אמרתו של זלמן ארן/משה שרת/לוי אשכול "אני מעולם לא זוכיתי". לעניין מימון זר- ארגוני זכויות האדם והקרן החדשה לישראל ממומנים בעיקר על ידי יהודים אמריקאיים. יהודים שאתה לא אוהב את השקפת עולמם, אבל עדיין. התרומות של גופים ממשלתיים זרים אינן חלק הארי של תקציבם. משום מה טענות מקבילות כלפי ח"כ (של ישראל ביתנו כמדומני) שמומן על ידי גוף בממשלת רוסיה המסונף לק.ג.ב. בכבודו ובעצמו עברו בשקט יחסי. |
|
||||
|
||||
אבל מידע כזה יכול להיות גם שמועה מרושעת (תגובה 630246). |
|
||||
|
||||
נכון. המלה ''מידע'' הטעתה אותי. גם טיפ אנונימי יכול להיות מידע משטרתי. |
|
||||
|
||||
אם זה אכן רק קצה הקרחון, תוכל לחזור ולשאול את עצמך את השאלה ששאלתי אותך: למה דווקא את לבני לא חוקרים אחרי כל פשיטות הרגל הפוליטיות שלה שמסריחות הרבה יותר מפשיטות הרגל של טראמפ? אם יש לך תשובה טובה שנראית קשורה לנתונים יותר מן התשובה שהצעתי, אתה מוזמן. וכן לעניין הקרן. לא הזכרתי אותה מבחינת מימון זר, למרות שאתה טועה וארגוני זכויות האדם והקרן לישראל חדשה ממומנות גם על ידי גופים אירופיים או גופים אמריקאיים שאינם יהודיים - כמו קרן פורד. את הקרן וארגוני זכויות האדם הזכרתי בקשר לטענה הנושנה של הימין אותה סירבת לקבל בשעתו, ולאור הפרסומים האחרונים המוכיחים אותה, קיוויתי כי תשנה את דעתך. הטענה: אין תוכם כברם ואין מטרתם חתירה לזכויות אדם ועידוד הדמוקרטיה, אלא ניסיון ערמומי לקנות בכסף את סדר היום הפוליטי המועדף עליהם, לקנות בכסף תוצאות משפט ומדיניות של פוליטיקאים. המטרה הסופית היא שלא תהיה כאן מדינה יהודית דמוקרטית, אלא מדינת כל אזרחיה שכולם עבדים לאליטה - אותם אחוז וחצי שיודעים יותר טוב מכולם, אליבא דאלון ליאל. |
|
||||
|
||||
אתה מוכן להסביר מה הקשר בין המסמך לבין ארגוני זכויות האדם והקרן לישראל חדשה? |
|
||||
|
||||
לאחר שנחשפו הדברים ואנו יודעים כי הקרן לישראל חדשה איננה ארגון פילנטרופי אלא ארגון שקונה סדר יום פוליטי באמצעות כסף, צריך לשאול מדוע הקרן מממנת מסלולי לימודים לאנשים שרוצים עתיד בבתי המשפט ובפרקליטות. כמו כן צריך לשאול מדוע מממנת הקרן השתלמויות לקציני משטרה. בנפרד ובמקביל, מסמך כזה מעלה את החשדות לסחטנות פוליטית, ומתוך דבריו של המפכ"ל עצמו ניתן להבין כי אמצעים כאלה משמשים לסילוק פוליטקאים שלא מרוצים מהם. מי מחליט את מי לסחוט ואת מי להפיל? מן הסתם זה שאף פעם לא נופל ואף פעם לא צריך לחשוש. מי מממן אותם? מי מאגד אותם? |
|
||||
|
||||
הערה סגנונית: אני מניח שיש לך תשובות לכל השאלות ששאלת. אבל קורא עתידי כלשהו לא בהכרח יידע את זה. לכן עדיף במקום שיש לך עמדה מסוימת להציג את העמדה כפי שהיא ולא על ידי שאלות רטוריות שעם הזמן פחות ופחות קוראים ידעו את התשובה עליהן. |
|
||||
|
||||
לא מספיק לעקוב אחר הפתיל? |
|
||||
|
||||
ואכן, הקרן לישראל חדשה קונה סדר יום פוליטי באמצעות כסף. |
|
||||
|
||||
וממשיכה לייצר ולנהל סכסוכים. לכל מי שתהה מדוע פרשת ילדי תימן מפופמפמת בשבוע האחרון בכל כלי התקשורת. אנטי-ציוניים ואנטישמים נזעקים פתאום אחרי 50 שנה כדי לתפור את התעלומה. איך תופרים? מביאים כסף, משתלטים על השיח, מתחזים לנציגים ומובילים ואפשר לכבות או להסית את הלהבה לאן שרוצים. אותה שיטה של המועצה ליחסים בינלאומיים , עמותות סורוס ופורד לניהול משברים. |
|
||||
|
||||
חצאי אמיתות לפעמים גרועים משקרים, והפוסט שקישרת אליו רצוף בהם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |