בתשובה לאביר הקרנפים, 14/04/16 8:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
>> התביעה שלנו על כל ארץ ישראל צודקת וקיימת לאורך ההיסטוריה ולא פסקה מעולם תראה לי. בעיקר מעניין אותי לראות את רציפות התביעה שלנו בין המאה ה 3 למאה ה 18 (לא רציפות היישוב היהודי- תביעה!) >> אתה חוזר ומציג את עמדתי כאילו מטרתה להחזיק בארץ ולהתעלם מן האנשים. כך זה נראה. האם השליטה בשטחי א"י היא המטרה או ריבונות העם היהודי היא המטרה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם תזכור שאני מחלק בין התביעה למימוש, הרי שהתביעה לא פסקה מעולם, גם אם לא הכירו בה. התביעה הותירה את חותמה עמוק בתרבות ובמורשת היהודית. בספרות, בתפילות, במנהגים וכו'. זכר לחורבן שיהודים עשו בביתם או בחופתם, תפילה לשיבת ציון ועצמאות בארץ ישראל, כל זה לא מביע תביעה? וכל זה לא עזר ליהודים, כשאף אחד לא רצה להקשיב. ואם ננקוט בלשון התלמוד: והלא עומד וצווח? - נעשה כצווח על ביתו שנפל ועל ספינתו שטבעה בים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותה תביעה, שהותירה את חותמה בתפילה ובמנהגים, לא היתה תביעה מאומות העולם אלא תביעה מבורא עולם: תפילת 18 "וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּון בְּרַחֲמִים: בָּרוּךְ אַתָּה ה' , הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתו לְצִיּון" "רְאֵה נָא בְעָנְיֵנוּ, וְרִיבָה רִיבֵנוּ. וּמַהֵר לְגָאֳלֵנוּ גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי אֵל גּוֹאֵל חָזָק אָתָּה" "תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ, וְקַבְּצֵנוּ מְהֵרָה יַחַד מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ לְאַרְצֵנוּ" "וְלִירוּשָׁלַיִם עִירְךָ בְּרַחֲמִים תָּשׁוּב, וְתִשְׁכּוֹן בְּתוׁכָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, וּבְנֵה אוֹתָהּ בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ בִּנְיָן עוֹלָם, וְכִסֵּא דָוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה לְתוֹכָהּ תָּכִין." "אֶת צֶמַח דָּוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה תַצְמִיחַ, וְקַרְנוּ תָרוּם בִּישׁוּעָתֶךָ. כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ כָל-הַיּוֹם." ברכת המזון "נוֹדֶה לְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ עַל שֶׁהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה" "וְתִבְנֶה יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ בָּרוּךְ אַתָּה ה' בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם" "הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁבֹּר עֹל גָּלוּת מְהֵרָה מֵעַל צַוָּארֵנוּ. הָרַחֲמָן הוּא יוֹלִיכֵנוּ מְהֵרָה קוֹמְמִיּוּת בְּאַרְצֵנוּ." ואם לא היה ברור- "הָרַחֲמָן הוּא יְחַיֵּינוּ וִיזַכֵּנוּ וִיקָרְבֵנוּ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וּלְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו תביעת בעלות. איכשהו אנו מסכימים על כך שהיהודים ראו את הארץ הזו כשייכת להם בכל דור ודור. רק שאתה טוען שלא היתה תביעה מכיוון שלא נעמדו מול אומות העולם, דפקו על השולחן וצעקו שהם דורשים את הארץ הזו ושכולם יסתלכו לכל הרוחות. אבל כולנו יודעים מה היה קורה ליהודים לו היו מעזים לנקוט בצעד שכזה, ולכן הם פנו לסמכות העליונה שהם מכירים וסומכים עליה, ובפניה שטחו את תביעתם ובקשתם. ורק תזכורת, באותם מקורות מופיע גם עניין הדין והנקמה באלה שגזלו את הארץ מבני ישראל. וכך חלקם משתעבדים לישראל והאחרים נידונים לכליה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |