|
אני מקבל פרשנות זו, במידה רבה. נדמה לי שהמילה "זכות" מתייחסת בד"כ לאחד משלושה:
1) זכאות בעלת קיום מופשט ("לכל אחד יש זכות למדינה משלו"), בין אם הטוען מכיר בסובייקטיביות טענתו (כבכל טענה מוסרית) ובין אם לא. 2) זכאות המוסכמת על צדדים, גם ללא, או לפני קביעת אמצעי אכיפה ("בוא נסכים שאני אצוד גמדים בחלק הצפוני של היער ואתה במערבי והגבול יעבור...כאן, מתחת לגלקסיה השניה משמאל, אבל רק בעונה שהם לא מתרבים!" "מוסכם!"). במקרה זה, האכיפה היא ע"י אינטרס משותף, המתואר באופן אנלוגי לדילמת האסיר. 3) כמו 2, בהבדל קטן שהזכאות מוענקת ע"י בעל כח או אמצעים שאוכף או מאפשר את מימושה ("בתוקף סמכותי כרב הראשי של מחוז השיקוץ הקדוש, אני מתיר בזאת לעגוני המחוז לדעת בנות אלים בימי שלישי לפני צהריים". טוב, לא דוגמא מסברת עין אבל זה מה שיש לי כרגע).
|
|