בתשובה לבידנר דן, 26/04/02 1:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נזכרתי מי כתב על זה, ניטשה בספר על וואגנר. וואגנר היה צמחוני דוקטרינירי שהשפיע על גיסו של ניטשה. על זה ניטשה כתב לאמו ''...צמחונות כזו הופכת אופי כזה למרגיז יותר.'' צמחוני הוא מי שנזקק לסם ממריץ, המחשבה שמשהו מזיק היא מחשבה מזיקה, ולהיות מסוגל להמנע מדבר מה מזיק היא סימן לנעורים וחיוניות. התשושים נמשכים לדברים המזיקים, הצמחונים לירקות. מחלה יכולה להמריץ את החיים אבל צריך להיות בריאים מספיק כדי להזקק לתמריץ הזה. כמו שניטשה לא סבל את האנטישמיות של וואגנר, כך הוא בז לצמחונות שלו. (התרגום לקוח מהטקסט האנגלי של קאופמאן). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
המחשבה שמשהו מזיק היא מחשבה מזיקה... אכן, אין כמו איגנורנטיות המתודלקת בהדוניזם עיוור לחיזוק הנפש והגוף. תודה על התגובה המרשימה שמשלבת את חוק גודווין עם טיעון אד הומינם שאיש חכם אמר פעם, והכל בפסקה אחת קצרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שניטשה היה תומך בגרסה המשופמת של הצימחונות. אדולף היטלר, כפי שידוע, היה צימחוני - לא מטעמי מוסר או רכרוכיות - אל כי ציד לשם אכילה היא דבר זול וברברי, ציד צריך להעשות רק לשם ציד. אני חושב שהוא גם אמר פעם, שחיה לא ראויה להיות מאכל לפיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להנחה שלך אין רגליים כי בפרוש ציטטתי את מה שהוא כתב. חוצמזה להבנתי, מי שמנסה להעביר את ניטשה לאיזו סביבה קונקרטית עושה זאת על אחריותו הבלעדית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכתיבה של ניטשה היא כתיבה כ''כ מלאת פאתוס ומלאת שניות (למשל, חתימת ''הצלוב''), כך שאני חושב שהשענות על ציטוט מסויים הוא לא בהכרח הוכחה. מי שמנסה להעביר את ניטשה לסביבה קונקרטית עושה זאת על אחריותו, נכון. אמרתי שאני חושב, לא אמרתי שזה מה שהיה עושה. זה נקרא השערה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיון קצר שהתקיים כאן לאחרונה בנושא צמחונותו (או אי-צמחונותו) של היטלר: תגובה 66074 (לא, אין מסקנה בסוף). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |