|
||||
|
||||
סנדרס הוא סנטור1 שהיה בעברו ראש עיר וחבר קונגרס, הוא נמצא בפוליטיקה האמריקאית משנות השמונים, קשה להשוות אותו לפוליטיקאית זוטרה כמו סתיו שפיר. נראה לי שהוא הרבה יותר דומה לעמיר פרץ. טראמפ הוא לא סתם "איש חזק", הוא מליונר ציני וכוחני שאומר כל מה שימצא חן בעיני בוחריו הפוטנציאלים ומתמודד לראשות המפלגה השניה בגודלה. נראה לי שהוא הרבה יותר דומה לאריאל שרון. בישראל זה נגמר ביחס של 7 ל-5. 1 להבדיל מחבר קונגרס יש רק שניים כאלה בכל מדינה. ב-2012 הוא קיבל 200,000 קולות (מול 70,000 שקיבל המועמד שהתמודד מולו). |
|
||||
|
||||
באמת רציתי בהתחלה להשוות את סנדרס לעמיר פרץ, אבל פרץ הוא ממסדי יותר, מיינסטרים יותר, עבורנו, הרבה יותר מאשר סנדרס בארה"ב. אילו עמיר פרץ היה מתמודד בארה"ב זה היה דומה יותר. סנדרס הוא סנטור מוורמונט. מדינה שיש בה 625 אלף תושבים, אפילו פחות ממונטנה, ומי יודע מי הסנטורים ממונטנה? הוא היה ראש עיר של 42 אלף תושבים. הוא כיהן כמועמד עצמאי בבית הנבחרים 15 שנה. רק כשהתמודד ב 2006 לסנט זכה לתמיכת המפלגה הדמוקרטית, אבל עדיין לא הצטרף אליה. טראמפ אולי חולק מאפייני אישיות עם אריאל שרון, אבל לשרון היה רקורד ארוך כאיש ציבור. הדמות שהכי מזכירה לי אותו בארץ בסגנון היא אייל ברקוביץ', אבל בהתנהלות הוא ליברמן, ללא ספק. |
|
||||
|
||||
לאומה של 300 מליון בני אדם יש 100 סנטורים. זה מעט מאד נציגים יחסית לגודל האוכלוסיה, מה שהופך כל סנטור לפוליטיקאי חשוב מאד - גודל המדינה אותה הוא מייצג לא ממש משנה, לכל הסנטורים יש קול שווה. אני לא בטוח שפרץ כל כך ממסדי (הוא התמודד ברשימה משלו איזה פעם או פעמיים) או שסנדרס כל כך איזוטרי. ארה"ב מאד השתנתה בשנים האחרונות, הבחירה (פעמיים) בליברל שחור עם חוסיין כשם פרטי צריכה להעיד על זה. כל המועמדים המובילים כרגע לא נוצרו כחלק מהשטאנץ של פוליטיקאים אמריקאים אליהם התרגלנו במאה הקודמת: אם זה קלינטון (אשה), טראמפ (נשוי בפעם השלישית), רוביו (היספני), סנדרס (יהודי), קרוז (היספני) או בלומברג (יהודי). אז, כן, סנדרס מגדיר את עצמו כסוציאליסט, ופעם אסור היה להגיד דבר כזה, אבל נראה לי שהזמנים השתנו. אני לא רואה את הדמיון לליברמן - גם לליברמן יש רקורד ארוך כאיש ציבור, וליברמן נראה לי הרבה יותר עקבי ורציני. אולי לפיד? |
|
||||
|
||||
מסכים שרשימת המועמדים מאוד רחוקה מהדמויות הסטריאוטיפיות, סטייל בוש האב וגור. אבל אני לא בטוח מה השתנה. האמנם ה 99% מצביעים נגד ה 1%? אם כן, סנדרס וטראמפ ינצחו בגדול ווול סטריט תכנס להיסטריה (שניצנים שלה כבר ראינו). אם זה רק שיהוק כמו מחאת כיבוש וול סטריט אז קלינטון, יקירת הממסד, תתאושש. |
|
||||
|
||||
למה שוול סטריט תיכנס להיסטריה מסנדרס או טראמפ כששניהם למיטב ידיעתי טרם הצהירו על מיזמים בסגנון אובמה קר או נכונות למעורבות מלחמתית יקרה יותר? דווקא טראמפ (דמותו הציבורית) נתפס כמישהו שבקיא ומיומן בכלכלה ושוק ההון וככזה ימנע מזעזועים. |
|
||||
|
||||
לפי חישובים טראמפ יגדיל את הגרעון התקציבי ב-24 טריליון דולר. טראמפ השתמש (לדבריו, לדברי מומחים אחרים זה נבע מכשלון עסקי) בחוקי החברות ופשיטות הרגל כדי לקדם את עסקיו. לא עובד ברמה של מדינות (אולי באיסלנד). ארנקו במקום הנכון. סנדרס רוצה להחליף את חוק הבריאות ACT (אובמהקר) בהרחבת תוכנית הבריאות הממשלתית מדיקר לכלל האוכלוסיה. ליבו במקום הנכון. |
|
||||
|
||||
שכחתי לינק |
|
||||
|
||||
> provides a sobering reminder that many of the generous tax cut plans being floated by Trump, former Florida Gov. Jeb Bush and other candidates carry enormous long-term price tags. אז זו לא רק תוכנית של טראמפ האאוטסיידר אלא גם של המועמד לשעבר בוש חביב הממסד.
|
|
||||
|
||||
מדובר בהערכות אצבע מסוייגת ופשיטות רגל של טייקונים הם לא דבר חדש ואני מעריך שהציבור הרחב רואה באופן ניהול עסקיו סממנים של מנהיגות ויכולת. לגבי הגירעון: את גובה החוב לפי מפלגת שלטון אני מאמין שהאמריקאי הממוצע מכיר. לגבי זיהוי הצד האשם קצת פחות. כולנו מסכימים שביטחון סוציאלי, בריאותי\כלכלי\מדיני הוא דבר מצויין, רק צריך לזכור שאפשר לספק אותו כל עוד אחוז מסויים מהאוכלוסיה משתתף במשחק המיסים הארצי. בארצנו השמיכה הסוציאלית קצרה בשל 2 קבוצות עיקריות ומוגדרות של מעלימי מס (לא ניכנס לשם) ובארה"ב מדובר בסמטוחה אתנית, מפלגתית, מקומית, סוציו-אקונומית, תרבותית בלתי פתירה. אמריקה העניה לא הולכת לשום מקום כי מעמד הביניים כיום לאחר 2008, לא יסכים לשלם מיסים כשהוא חושש מעתידו הכלכלי (שווי נכסיו). הייתי ברוב המדינות בארה"ב והאנשים שרואים באוהיו או נברסקה קצת שונים מאנשי התקשורת הניו-יורקית. |
|
||||
|
||||
האם כשליש מהרפובליקנים, כ 20 ומשהו אחוז מכלל האמריקאים, שקולים לציבור הרחב? |
|
||||
|
||||
התייחסתי למשמעות הרחבה של הציבור. בתודעה האמריקאית טראמפ נתפס כמצליחן ולבעל תכונות שמזוהות עם מנהיגות. |
|
||||
|
||||
יש לך מהלכים לתודעה האמריקאית? כפי שזו מצטיירת עתה, רוב הנסקרים דוחה אותו. |
|
||||
|
||||
בניגוד למהלכים בנוגע לתודעת עמים לא אמרתי שהרוב מעדיף אותו. דוגמא נוספת: רוב הציבור הישראלי ראה בערפאת מנהיג פלסטיני למרות שהיה דוחה. |
|
||||
|
||||
זה לא מה שכתבת. זה לא מה שהתכוונת. זה לא מה שרצית להביע. |
|
||||
|
||||
עדיין חושב שטעיתי? |
|
||||
|
||||
מכיוון שבמספרים מוחלטים יותר אמריקאים מזדהים כדמוקרטים מאשר רפובליקנים והפער בכמות המצביעים במקדימות עבור הילארי קלינטון גדול מהפער של טראמפ, אמור מעתה שהציבור האמריקאי מביע אמון ביכולת המנהיגותית של הילארי. |
|
||||
|
||||
זה לא מה שכתבת. זה לא מה שהתכוונת. זה לא מה שרצית להביע. |
|
||||
|
||||
חלש, אפילו בתור תוכי. |
|
||||
|
||||
אצל סנדרס זה טיקט מרכזי כבר מזמן- המודל הכלכלי של וול סטריט מבוסס על הונאה; צריך להחזיר את גלאס סטיגל ולהרחיב אותו; הקורפורייטס הגדולים קנו את הממשל. אפשר לחשוב שהוא העתיק ממני תגובה 630066 אבל לא, הוא היה שם הרבה לפני. לאחרונה, כשמועמדותו הפכה ליותר מקוריוז, אנחנו רואים תגובה מוול סטריט |
|
||||
|
||||
הטיקט מוצדק אבל לציבור האמריקאי ברור מן זמאן ששני הצדדים משרתים את התאגידים ולכן השוני בין המועמדים השונים משני המחנות בהיבט הזה מתקזז. לגבי סנדרס, אני לא משוכנע שהציבור האמריקאי חושב שהוא (או כל מועמד אחר) יכול באמת להתמודד עם העוצמה של התאגידים. גם לנאיביות האמריקאית בכל הקשור להצהרות ומראית עין יש גבול. במיוחד לאחר עידן המבטיח שהעלה את רף הציפיות גבוה מכולם והותיר הציבור מאוכזב למדי. |
|
||||
|
||||
אני חושב שאחרי הפרישה של בוש אפשר להגיד סופית שאנחנו נמצאים בליבה של של מערכת המפלגות השביעית\שישית בתולדות ארה"ב. אני לא חושב שזה קשור רק לוול סטריט, זה קשור גם לקריסה של התקשורת הארצית והצמיחה של המדיה החברית והתקשורת המגוייסת, גם לצמיחה של הטרור והכשלון של המלחמה לדמוקרטיה, גם לכשלון המלחמה בסמים... |
|
||||
|
||||
אז ראינו את הגב' קלינטון מתאוששת בסופר טיוזדיי (למי שאין מנוי להארץ- חיפוש בגוגל: הארץ סופר טיוזדיי בלשונית חדשות אמור להביא את התוצאה בקישור הראשון) , אם כי סנדרס הוכיח עמידות מסויימת, ונראה שהוא בדרך להפסד מאוד מאוד מכובד. במפלגה הרפובליקאית, לעומת זאת, זה רק הולך מרע לגרוע. טראמפ מוביל חזק והמשיגענע השני קרוז במקום שני. רוביו חביב הממסד שלישי רחוק והמועמד הכי רציונלי קייסיק מדשדש הרחק מאחור. |
|
||||
|
||||
תזכור רק שרוביו היה הכוכב של חבורת מסיבת התה והסנטור הראשון שלה. |
|
||||
|
||||
מה אני אומר לך, האפשרות של פוטין ממזרח וטראמפ ממערב נשמעת לי יותר נפיצה מחבית עם ניטרו מימין וגליצרין משמאל. |
|
||||
|
||||
נפיץ יותר מ- 500,000 הרוגים ועשרות מליוני פליטים שהביא אובמה ההומאני ומבשר השחר החדש? אני לא בטוח מי יותר רע לנו ולעולם אבל מכיר כאלה שהימרו על טרמאפ כנשיא ועשרות פרשנים שלעגו לאפשרות וכנראה שעדיין. האבסורד שמדובר באותם מומחים שלא חזו את האסון שהביא אובמה. |
|
||||
|
||||
לא, ג'וני ווקר בוש הגאון.1 ההימורים נותנים לקלינטון 1:2 נגד טראמפ, כלומר לא ממש חד משמעי, אבל קרוב. טראמפ הוא בלתי צפוי. אני חושב שיש לו סיכוי כי הוא דורס והוא יכול לדרוס את הקלינטונית, מה גם שהכשלון המוקדם של האח היותר מוצלח למשפחת בוש מראה שהמצביעים לא ממש מתים על שושלות. אבל אם ינצח אני חושב שהכהונה שלו תהיה פארסה יותר גדולה מהכהונה של בוש הבן. וזה לא בהכרח דבר רע. מערכות צריכות טלטול בריא מפעם לפעם שיביא לניכוש עשבים. יש לי תאוריה שככל שמנסים לייצב באופן מלאכותי את המערכות המורכבות של העולם המודרני פשוט מקבלים בסוף בומבה גדולה יותר, ועדיף לתת להן לחוות את הזעזוע כשהוא קטן מאשר לייצב ולייצב עד שמקבלים את הגדול. ב 2001 גרינשפן הוריד ריבית כדי לבלום את המיתון שהתפתח אחרי תקופת הצמיחה הרצופה הארוכה ביותר בתולדות ארה"ב, במקום לברך עליו. משם זה רק הלך והתדרדר. ברננקי ב 2011 וסופר מריו ב 2014 ירו כבר בתותחים הכי כבדים. לזעזוע הבא הבנקים המרכזיים יגיעו חסרי תחמושת. ___________ 1 אני לא מביע פה תמיכה באובמה. פשוט אומר שהוא לא הכי גרוע. |
|
||||
|
||||
יש מערכות שלא ישובו לאיזון בעזרת טלטול עדין או זעזוע. מאמין שבימי חיינו נבחן מחדש אם השיטה הדמוקרטית באמת מספקת את מה שנראה או נהוג לחשוב לגביה. אני לא חושב שהעם והפוליטיקאים מנווטים את הספינה הדמוקרטית הגדולה בעולם או זאת שבציון אלא השפעות לוביסטים, תאגידים, מוקדי כוח ומקורבים. אין בדברים טענה קונספירטיבית או רמז לקנוניה אלא אמירה שהכוח ורצון הבוחר לא באמת באים לידי ביטוי. כשהשיטה מאפשרת ריקבון אתי מובטח שהוא יתפשט כי הטרף הקל בעולם הוא הכיס הציבורי. לא תומך בטראמפ (אם כך הבנת) רק מתחכך להנאתי מההנחות ונטיית התקשורת לקמבן את המציאות שצוחקת לה בפנים. טראמפ מסונדל מהכיוון הנכון מעבר לכך שהוא צריך להסתכל על יעלי בעיניים בערב שישי והוא לא צריך את הממשל כדי להתעשר. הקלינטונית ומסוכנת לישראל כי היא שייכת לקליקה ששואפת לטרנספר נוסף (וויסלגס העיד שקונדליסה היתה היוזמת של הקודם) שיגרום לנזק בלתי הפיך לחברה הישראלית ולחוסן הלאומי. טראמפ אמנם הכריז שהוא ינסה לעשות שלום במידל איסט אבל הנמיך ציפיות וטען שמדובר במשא ומתן הקשה ביותר. אני מאמין שברגע שילמד את החומר ויפגש פנים אל פנים עם המשמעות השטנית, השקרית וההוללת של הרשעות הפלסטינית הוא יבין טוב מהנאורה מה רע לישראל. טראמפ לדעתי הלא מבוססת פחות מחוייב לאג'נדות, קליקות ובעצם לאף אחד. |
|
||||
|
||||
מי שקרא באתר השנה יודע שאני מראשוני המבקרים של אובמה, וודאי של מדיניות החוץ שלו. אבל בדיוק כמו שהטיעון ''מה אתה מבקר את אובמה, זוכר כמה בוש היה גרוע'' היה לא לגיטימי בעיני, כך גם הטיעון ''מה יש לך מטראמפ, תראה כמה אובמה גרוע''. לשיטתי שום נשיא, גרוע ככל שיהיה, לא מלבין את חטאיו של הנשיא שבא אחריו. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שזה הדבר שהכי מפחיד בקדנציה תאורטית של טראמפ. מנהיגים כוחניים הצליחו בעבר אפילו לשתף פעולה (צ'רצ'יל וסטאלין). מה שמפריע לי הוא שזה מה שהציבור האמריקאי בוחר- משיגענערים. המועמדים השפויים - ג'ב בוש וקיסייק - לא הגיעו אפילו למקום שלישי. אצל הדמוקרטים למרות שסנדרס לא משיגענער הוא על אותה משבצת כי סוציאליסט בארה"ב זו מילה נרדפת למשיגענער. בקיצור- זו נראית לי הצבעת מחאה, והמפלגות צריכות להפנים את המסר שעולה ממנה אבל במקום זה הן מנסות להלחם בו. והמסר הוא פשוט- תפסיקו לדאוג ל 1% על חשבון ה 99% ותהפכו את הכוון. אם קלינטון תזכה ואם טראמפ יזכה בכל מקרה המחאה תפסיד. אם סנדרס יזכה המחאה תנצח אבל הסיכוי לזה אפסי. אני חושב שהעליות בימים האחרונים בבורסות משקפות את אבדן הסיכויים של סנדרס לזכות בנשיאות יותר מכל דבר אחר. |
|
||||
|
||||
סנדרס לקח עוד שתי מדינות לבנות בהפרש גדול, אבל קלינטון לקחה יותר צירים אתמול, כי הנצחון שלה בלואיזיאנה היה בפער עצום. חמי שלו בהארץ חושב שדרכו של סנדרס למועמדות נראית צרה מתמיד, אבל כשהתוצאה היא 663-457 והיעד 2383 אני לא מבין מאיפה הבטחון הזה. רוביו ממשיך לאבד גובה, וקרוז זכה בהפתעה במיין והפער בינו לטראמפ אינו גדול 378-295 (היעד 1237). מי שעדיין לא אמר את המילה האחרונה הוא נציג השפיות ברשימת המועמדים הרפובליקאית- ג'ון קייסיק: מחרתיים במישיגן יש לו הזדמנות להיות שני לטראמפ, ואולי אפילו לנצל את אבדן המומנטום הנוכחי של טראמפ ולנצח נצחון ראשון. ביום שלישי הבא 15/3 עומדים על הפרק 99 נציגים מפלורידה 69 נציגים מאילינוי ו 66 נציגים מאוהיו, שלוש מדינות בהן המנצח לוקח הכל. קרוז אינו רלבנטי בשלשתן. אילינוי נראית של טראמפ, אבל בפלורידה רוביו מצמצם את הפער אליו בסקרים וקייסיק צמוד אליו ואולי אפילו מוביל באוהיו. אם טראמפ יפסיד את שתיהן המרוץ יפתח בין כל ארבעה המועמדים. אם טראמפ יקח שתים מהשלוש אני חושב שהמפלגה תכריח שני מועמדים לפרוש ולהתאחד מאחורי השלישי. |
|
||||
|
||||
אחת הסיבות להפרש של טראמפ היא שגם במיין (כמו באייווה ובקנזס) יש אספות נבחרים ''סגורות'' (רק לחברי מפלגה רשומים). מנגנון מסודר עוזר לנצח בבחירות כאלו. |
|
||||
|
||||
לפי הני"ט, לקלינטון כ1120 ולסנדרס כ480. מצטער, לא יכול להדביק לינק מהטלפון. |
|
||||
|
||||
יש 712 נציגים שאינם כבולים להצבעות של הפריימריס. אלה אנשי מנגנון של המפלגה הדמוקרטית ו 98% התחייבו לקלינטון. אבל הם לא כבולים גם להתחייבות שלהם ויכולים לשנות את הצבעתם עד הרגע האחרון. ני"ט לקח בחשבון כאילו יצביעו על פי התחייבותם הנוכחית. |
|
||||
|
||||
השאלה היא אם אתה מעריך שהיא עלולה לאבד חלק מהם, וכמה? אתה לא יכול שלא לספור אותם. |
|
||||
|
||||
יכול לספור, ויכול לא לספור. אילו זה היה נצחון סוחף לברני הם היו משנים את הצבעתם. כמובן שזה לא, בינתיים, אבל: האמריקאים די משוגעים בהצבעה שלהם. הדברים שעליהם נפלו מועמדים מובילים כמו גארי הארט בזמנו ומייקל דוקאקיס אחריו הם בלתי צפויים. אם יש מישהי שיודעת לשחק את המשחק זו הילארי (מופיעה באותו קישור כדוגמה ל"כך עושים זאת נכון"), ללא ספק, ועדיין לא הייתי ממהר לשים את אותם 400 או 700 צירים, ולא את המועמדות, בכיס שלה. |
|
||||
|
||||
סתם תהייה מדוע אתה רואה בהצבעה לדוקאקיס משהו משוגע או לא צפוי? אזכיר רק שתי תמונות, (1) טנק וקסדה, (2) ווילי הורטון. והנה, ממש מהיום, עדות של מי שהיה ציר דמוקרטי מתלבט ב-1992. |
|
||||
|
||||
בדיוק - דוקאקיס נפל על שני אלו אחרי שהוביל יפה בסקרים. הוא היה אחלה מועמד ואם ווילי הורטון לא היה אונס אישה לבנה בחופשתו מהכלא לתמונה עם הקסדה לא היה פאנץ' מספיק. הורטון היתה המכה שהממה אותו, והקסדה היתה להכות בו כשהוא כבר על החבלים. ניסיתי לומר שכל פעם זה משהו חדש שמזעזע את מערכת הבחירות וגורם לאמריקאים הצדקנים לשנות את הצבעתם. בפעם הבאה המועמדים כבר מוכנים ויודעים להתמודד עם "הדבר החדש". ניקסון הזיע בעימות הטלויזיוני הראשון אי פעם. מי ששמע את העימות ברדיו חשב שניקסון ניצח, מי שראה אותו בטלויזיה (והם היו הרוב) קיבל את הרושם של התפתלות ולחץ, וזה עלה לו בהפסד מול קנדי. אחר כך כל המועמדים ידעו מה עושים בעימות טלויזיוני. גארי הארט היה המועמד המוביל עד שנתפס עם המכנסיים למטה תרתי משמע, וארבע שנים אחר כך קלינטון בא מוכן לאותן שאלות, והן לא הפריעו בכלל. זו הצדקנות האמריקאית שמוצאת כל פעם איזה כתם להצביע עליו- רק אניח כאן את הטקסט המבריק של פיטר:"She flosses in bed. She snores like a wildebeast. She freed Willie Horton. She nailed Donna Rice. " נהניתי מהקישור. כתוב מאוד יפה (מי שהיתה ציר דמוקרטי, ולא שהיה). לא יודע כמה זה שווה במציאות, אבל בתאוריה זה לא רע. |
|
||||
|
||||
נראה אם כן שבארה''ב כתמים הם נקודת תורפה בעוד שבישראל כתמים הם מקור חיזוק (הארט לעומת נתניהו). אבל היה בא קלינטון וכתמיו לא הפריעו לו להיבחר, פעמיים. והנה טראמפ שעובר על כמה וכמה מושכלות דתיות ושמרניות ורק ממשיך להיתחזק ולהוביל בקרב האוונגליסטים והשמרנים. אם לחשוב על זה, לקנדי היו נקודות חולשה שקצת טושטשו (נשים, בריאות) או שהיוו מקור לדמוניזציה כללית שלו (קתוליות). בעניין ניקסון-קנדי, נדמה לי שקראתי ניתוח שטוען שהשפעת העימות הטלויזיוני ביניהם נופחה מאד. באותו עניין, ההשפעה של עימותים בכלל על תוצאות הבחירות היא די קטנה (אולי פריקונומיקס בדקו את זה). |
|
||||
|
||||
למען הדיוק, הכתמים העיקריים של קלינטון התגלו (על שמלה) בשלהי כהונתו השנייה, ועל כן אינם רלבנטיים לכישורי ההיבחרות שלו. |
|
||||
|
||||
לא צפית בראיון בקישור שהבאתי? קלינטון השאיר כתמים בכל פינה, וקלייר, סליחה, הילארי, נתנה הופעה שהביאה לו נשיאות. |
|
||||
|
||||
פרשת ג'ניפר פלאורס רדפה את ביל קלינטון מ- 1992 ועד לפני הדחתו ב-1998 עקב פרשת מוניקה לוינסקי. גם פרשת פאולה ג'ונס התפוצצה באותן שנים, והיו עוד נשים שסיפרו במהלך כהונתו על יחסים חלקם התחיל לפני נשיאותו. היו גם סקנדלים אחרים כמו פרשת הנסיעות (מעין ראשוןטורס) מתחילת כהונתו, פרשת הכספים וההשקעות בווייט-ווטר שהתגלת במערכת הבחירות הראשונה, שלא לדבר על סגירת חצי שדה תעופה כדי שקלינטון יוכל להיסתפר, שרק על זה הייתי שם אותו שבוע באוטובוס של ברני סנדרס. |
|
||||
|
||||
תודה על התזכור, לא זכרתי את כל אלה. |
|
||||
|
||||
הדחתו? |
|
||||
|
||||
כמוכן: 98% ממי שהתחייבו (מעל 400, אבל לא כל ה־700). |
|
||||
|
||||
סנדרס ניצח בהפתעה במישיגן ולמרות שקלינטון שוב צברה יותר מנדטים אתמול- המומנטום עבר אליו. כעת ברור לכל שההספד שלו היה מוקדם מדי. קייסיק לא הצליח לעקוף את קרוז ולהיות מס' 2 במישיגן אבל הוא לקח 17 צירים כמו קרוז (טראמפ 25), הכמות הגדולה ביותר שקיבל ממדינה בודדת עד כה. אם לא ינצח בביתו באוהיו הוא כנראה יחזיר את המפתחות אבל אם ינצח אלו 66 נציגים שהוא רושם לזכותו והמרוץ מבחינתו מתחיל. רוביו כל הזמן מאבד גובה ואם הוא יפסיד את פלורידה וקייסיק ינצח באוהיו יכול להיות שנראה דווקא את רוביו פורש בלחץ המפלגה ותומך בקייסיק. |
|
||||
|
||||
קייסיק ניצח בפער נאה בביתו: 47% מול 36% לטראמפ, אחרי שבסקרים היה שוויון עם יתרון קל מאוד לזכותו. רוביו נמחץ ופרש, כפי שצפיתי. בקיצור - סרט מתח בהמשכים. מתי מעט חשבו בקיץ שעבר שטראמפ וסנדרס יהיו מתמודדים אמיתיים. רק לפני שבועיים היה חזאי בחירות מרכזי שהוציא את קייסיק מהגרפים של המובילים, והשאיר רק את טראמפ, קרוז ורוביו. כנראה שנמשיך עם שלשת המועמדים עד הסוף. טראמפ צריך את ה 50% ועוד 1 כדי למנוע אפשרות שהוועידה תצביע נגדו למרות שינצח בבחירות. קרוז וקייסיק ישארו במירוץ עד הסוף, כדי לנסות למנוע ממנו את הנצחון החד משמעי. בצד הדמוקרטי נראה שקלינטון עצרה את הסחף (חכו חכו לקליפורניה) ובכל מקרה סנדרס כבר עשה את שלו, בגדול. לא שאני מת על קלייר, סליחה הילארי, בתפקיד מנהיגת העולם החפשי, אבל נראה שמכל החבורה הנוכחית היא המתאימה ביותר. |
|
||||
|
||||
אני חושב שגם אם טראמפ יקבל 50% פחות 1, המפלגה הרפובליקנית תתקשה להסביר מדוע היא חטפה ממנו את המינוי והעניקה אותו לקרוז (השני בתור מן הסתם). כבר כתבתי שלטעמי קרוז גרוע מטראמפ, אלא שהיום קראתי ראיון עם רפובליקני שטען שבחירת קרוז תהרוס את המפלגה אך בחירת טראמפ תהרוס את המדינה. הדבר הטוב שאולי יצא מזה, כפי שכבר כתבתי, שאולי הזעזוע הזה יביא לתיקון רפובליקני שכה נחוץ לא רק להם אלא למדינה ככלל. |
|
||||
|
||||
מה היה קורה, לדעתך, אם מייקל ג'ורדן בשיא תהילתו היה מנסה להבחר? או פייטון מנינג? על הריסון פורד אני אפילו לא שואל כי אחרי הסרט הזה הוא בטח היה זוכה להיות המועמד של הרפובליקנים ושל הדמוקרטים ביחד ורק ברוס וויליס היה יכול, אולי, למנוע ממנו את הנשיאות אם היה זוכה בתמיכתם של מי שהיו מושל קליפורניה וראש עיריית כרמל. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי מה את השואל. בכל מקרה, זה נראה לי מסוג השאלות ההיפותטיות שדב או הנמר שואלים בשעה שמדברים על מקרה ממשי. |
|
||||
|
||||
זאת היתה שאלה רטורית. |
|
||||
|
||||
כמו, מה מקבלים כשמחברים בדיחה עם שאלה רטורית? |
|
||||
|
||||
סטירה? |
|
||||
|
||||
ברוס וויליס לא יכול להיות נשיא גם אם ירצה. הוא לא נולד בארה״ב. |
|
||||
|
||||
גם טד קרוז לא (נולד בארה''ב). ככל הנראה, הם יכולים להיות נשיא (אם הוא יבחר במקרה של קרוז או אם הוא ירצה במקרה של וויליס) בגלל שיש להם הורה שהיה אזרח אמריקאי בזמן שהם נולדו. |
|
||||
|
||||
וואלה, מסתבר שצריך להיות אזרח ארה״ב מלידה ולא יליד ארה״ב כפי שתמיד חשבתי. אז מה הסיפור שהיה עם איפה נולד אובמה? הרי אף אחד לא טען שאמא שלו לא היתה אזרחית ארה״ב אלא שהוא נולד מחוץ לארה״ב. |
|
||||
|
||||
סנטור ג'ון מקיין שהיה המועמד הרפובליקני לנשיאות נולד בפנמה באזור שבשליטת ארה"ב שם שירת אביו האדמירל. ג'ורג' רומני, אביו של מיט, נולד במקסיקו ורץ לנשיאות. יש ניואנסים שונים לשאלת מקום הלידה והאזרחות/התאזרחות של קרוז, מקיין או רומני בגלל שינויים בחוק לאורך השנים. |
|
||||
|
||||
יש במפלגה הרפובליקאית1 חלקים הולכים שלא מרגישים שום בעיה בלשקר, אפילו אם יתפסו. הסיפור עם איפה אובאמה נולד, כמו הסיפור עם הצורך בתעודה עם תמונה, כמו המלחמה על חג המולד, כמו הסיפור עם בנגאזי, כמו כל שאר הבולשיט שהם עורמים כל יום מחדש הוא סיפור של אנשים חסרי יושר אינטלקטואלי שמאמינים שהמטרה מקדשת את האמצעים, שכנות זה תכונה של יהודונים ושהם לא צריכים לציית לכללים אותם הם דורשים משאר העולם. הצירוף של שקרנות, צביעות, חוסר מודעות עצמית, גזענות ושנאה לא יכול להוליד שום דבר טוב. 1 ובסניפיה בישראל. |
|
||||
|
||||
שוברים שתיקה הם הסניף הישראלי של המפלגה הרפובליקנית? חשבתי שזה יותר בכיוון של נתניהו וסביבתו. |
|
||||
|
||||
(הפעם אני מסכים איתך, התכוונתי למי שתוקפים את שוברים שתיקה על ידי המצאת עוד ועוד בולשיט כמו בדוגמא שנתתי, והסברתי שם למה זה בולשיט) |
|
||||
|
||||
אה, נכון. בעל התגובה שקישרת אליה אינו בעל יושר והוא שליח של ארגונים שעבורם חיסול ארגוני זכויות האדם מקדשת כל אמצעי. |
|
||||
|
||||
אני מעדיף להניח שהוא באמת מאמין למה שהוא כותב. |
|
||||
|
||||
גם אני חושב כך אבל זו בעיה שישראלים רבים מוטים פבלובית להאמין ל''דיווחים'' כאלו. ההטיה הזאת היא חוסר יושר בפני עצמו כפי שהראיתי בתגובה אליו - ביטול או חוסר התייחסות לעובדות הסותרות את השקפתו. |
|
||||
|
||||
אבל הילארי רעה ליהודים. ככל הנראה תמשיך את הקו ההרסני של אובמה ואני חושש שהמזרח התיכון אחריה ייראה כמו יער שרוף (כן, כולל תל אביב). |
|
||||
|
||||
התבלבלת. האש הבוערת היא מהגפרורים של משפחת בוש. |
|
||||
|
||||
התכוונת מהגפרור שהצית מוחמד ושנינו צודקים. כרגע דנים במועמדים רלוונטיים. |
|
||||
|
||||
הילארי רעה לישראל, אבל טראמפ רע לעולם. מבין המועמדים טראמפ נראה לי שיהיה סימפטי ביותר אלינו (לא מאהבת מרדכי), אבל לא נראה לי שבסך הכל כהונה של טראמפ תשתלם לנו באיזה אופן. אולי בדיעבד כן, אבל הסיכונים גדולים מנשוא. |
|
||||
|
||||
טראמפ נמצא בעמדה קרובה מאוד לזאת של הילארי לגבי הסכסוך היהודי-ערבי. אני אופטימי לגביו היא כי הוא נורא אמריקאי- נאיבי ולארג' אבל דורסני לאחר שהבין שסידרו אותו. בגישה הישירה נטולת הגמגום והפוליקלי קורבט מבוססת התוצאות תוביל את טראמפ למסקנה הבלתי נמנעת שהערבים לא מעוניינים במדינה משל עצמם אלא בהרס המדינה הציונית. טראמפ ישאל די מהר את הרשעות מה עשיתם עם כל הכסף. לגבי שאר העולם. טראמפ למיטב זכרוני לא הבטיח מדיניות בטחונית נועזת ואני לא חושב שיש מנהיג מערבי שיכול כיום ליזום מהלכים צבאיים בלי סיבה ממש "טובה" (מגה-פיגוע כפול, מי הזמין?) בגלל התקשורת. הילארי עלולה להביא לחיסולה של ירדן, הפיכה במצרים וכאוס ערבי-יהודי-סוני-שיעי-איראני שלידו סוריה תראה כקייטנת נופש. במקרה ותתרחש עלינו הצרה הקלינטונית יש להמליך את סימאונה ולזרוק את ביבי חזרה לארה"ב. |
|
||||
|
||||
מי זה ה"אלינו" הזה? אלי לפחות נראה שטראמפ ממש לא סימפטי. |
|
||||
|
||||
תאר לעצמך איך מרגישים המוסלמים :) |
|
||||
|
||||
גם מאהבת מרדכי. הבת שלו התגיירה והיא בערך דתיה או משהו כזה. |
|
||||
|
||||
יהודים לא בהכרח עוזרים לנו. לא קיסינג'ר, לא מרטין אינדיק ולא רם עמנואל הפכו את היחס של ארה''ב לישראל לאוהד במיוחד. קיסינג'ר לא עשה שום דבר שג'ים בייקר לא היה עושה. |
|
||||
|
||||
אפשר לחשוב שהעולם יהיה טוב יותר אם לארה''ב יהיה נשיא שמתנהל לפי הספר ''אומנות העיסקה'', כולו דיבורים ותוכן אין. להזכיר דוגמה, הוא אומר שיש לו ידע רב ביחסי חוץ כי הוא מסתכל בתוכניות הבוקר בטלויזיה. זה רק מתחרה במעריצתו שרה פיילין שאמרה כשנבחרה לרוץ כסגניתו של מקיין שיש לה נסיון במדיניות חוץ כי למעשה היא יכולה לראות את רוסיה מחלון ביתה באלסקה. |
|
||||
|
||||
אם השתמע אחרת, אני מסכים שטראמפ ופיילין הם birds of a feather (איך אומרים בעברית?) תגובה 675298 |
|
||||
|
||||
עשויים מקשה אחת (לא בדיוק), דומים כשתי טיפות <מה שתירצה> (לא רע), דאר זלבע <גם מה שתירצה> (משתפר), אותה גברת בשינוי אדרת (דווקא אופציה לא רעה). |
|
||||
|
||||
"דומים כשתי טיפות קולה" אכן מציף את רוח הדברים, תודה :) |
|
||||
|
||||
תוססים, מתוקים וממכרים? Well, I beg to differ.
|
|
||||
|
||||
דביקים, קלוריות ריקות, נופחים גז, מעודדים היפראקטיביות. |
|
||||
|
||||
זרזיר ועורב הם פחות או יותר המקבילה העברית. |
|
||||
|
||||
קיבלתי. |
|
||||
|
||||
ולעומתם עומדים השופט לואיס ברנדייס, שר האוצר מורגנטאו, שר ההגנה שלזינגר, מזכירת המדינה אולברייט ובטח יש עוד. |
|
||||
|
||||
ובעיקר סורוס שחוץ ממימון עמותות שעסוקות בערעור יציבות שלטונית (כן, גם בישראל) משמן את מי שצועק אוי גוועלד. טראמפ לא צריך את כספו ומבחינתו זאת אכן סכנה גדולה. לא מוזר שסורוס עם כל המומחיות שצבר בניהול משברים ברחבי הגלובוס מפחד דווקא מטראמפ? |
|
||||
|
||||
תגובה לא רלוונטית בעליל. |
|
||||
|
||||
מאחורי כל קמפיינר מסתתר גוף או מישהו בעל כיס עמוק וקצת נאיבי לחשוב שבדמוקרטיה ''האיש הטוב'' מגיע לשלטון או באמת מייצג את העם. אם אתה חושב שהצל של סורוס לא רלוונטי לקמפיין הזה והקודם וזה שלפניו, דיינו. |
|
||||
|
||||
חוסר הרלוונטיות הולך ומעמיק מתגובה לתגובה. |
|
||||
|
||||
סורוס לא יודע שצועקים "געוואלד"? |
|
||||
|
||||
(ימים יפים הגיעו, רק כתבתי ג' והדפדן כבר השלים נכונה. געוואלד!) |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
השלמה אוטומטית היא חרב פיפיות, כידוע. |
|
||||
|
||||
סנדרס ניצח אתמול בויסקונסין וזה נותן לו רצף נצחונות ב 6 מ 7 המדינות האחרונות בפרימריז. הסיכויים שלו לזכות במינוי עדיין נראים נמוכים, אבל אם יצליח להפוך את הקערה בניו יורק ב 19 לחודש זה יהיה הישג מדהים שיסלול את דרכו אל המשרד הסגלגל. ניו יורק היא מדינת הבית (המאומצת) של קלינטון והיא תטיל לשם את כל התחמושת. נצחון חד משמעי של קלינטון בניו יורק די יסגור את הסיפור כי סנדרס יצטרך לזכות ביחס בלתי סביר מהצירים שיוותרו כדי לנצח. נצחון מרג'ינלי של קלינטון ישאיר את המירוץ פתוח כי זו תחשב הצלחה של סנדרס וכשלון לקלינטון והמומנטום ישאר של סנדרס. נצחון של סנדרס יטרוף את הקלפים. אצל הרפובליקאים קרוז לקח את ויסקונסין, אחרי שכמה סקרים כבר הטילו ספק גם בזה, וטראמפ ללא ספק יקח את ניו יורק. הקרב בין המפלגה הרפובליקאית לבין המועמד המוביל מטעמה על ה 50% +1 עדיין בעיצומו. |
|
||||
|
||||
טראמפ לקח את ניו יורק בענק, והקרב בין המפלגה לבין המועמד המוביל מטעמה על ה 50% נראה לי שנוטה לכוון המועמד. מה שמעניין הוא שקייסיק ניצח במנהטן. אני מפרש את זה שהיחידים שהצביעו נגד טראמפ הם המילייה שלו, אלו שמכירים אותו מקרוב. אני חושב שהמפלגה עשתה טעות שלא התייצבה כאיש אחד מאחורי קייסיק קצת אחרי תחילת הקמפיין, כשטראמפ התחיל לעשות קציצות מרוביו. עכשיו הם משלמים את המחיר. קלינטון ניצחה יפה אבל לא מכת מחץ. לסנדרס לא נותרו הרבה סיכויים אבל ההפסד שלו יהיה מכובד מאין כמותו, יחסית למי הוא ומאיפה הגיע. |
|
||||
|
||||
תביט במפת ההצבעות (ויזואליציה יוצאת מהכלל של הני"ט). קייסיק קיבל את הקולות במנהטן, סוהו, צ'לסי, ווילאג', אפר-איסט, אפר-ווסט, הארלם, ברוקלין הייטס. מסביר? |
|
||||
|
||||
הוא שאמרתי- המילייה של טראמפ הצביעו לקייסיק |
|
||||
|
||||
לא בטוח שהסטודנטים והאמנים הם המילייה שלו ומכירים אותו. |
|
||||
|
||||
אני חשבתי על מיליונרים- אפר ווסט, אפר איסט, צ'לסי, תכלס גם התחלת הארלם, והשכונה הכי טובה בברוקלין. |
|
||||
|
||||
פירצה בנהלי בחירת נציגי המפלגה הרפובליקנית בפנסילבניה מסכנת את מועמודותו של טראמפ. 54 מתוך 71 הנציגים שלה לא מחוייבים לאף מועמד. |
|
||||
|
||||
לא רק שם. יש עוד כמה מדינות שבהן הנציגים נבחרו ב"מרכז" ולא בבחירות כלליות. מה שכמובן גרם לכך שטראמפ כמעט לא השיג שם אף קול. לדוגמה: צפון דקוטה. |
|
||||
|
||||
שיר שכתב פרינס ב-1990 ללהקה בשם The Time. כאילו זה נכתב היום. |
|
||||
|
||||
דבר שהכה בי דוקא לאחרונה, היא התובנה, שאין שום משמעות לכמה קולות יקבל טראמפ במדינת ניו-יורק, בקליפורניה או בטקסס. כמו בגרסה מוקצנת של מה שקורה בישראל הבחירות יוכרעו ע"פ מה שיקרה במספר מדינות, לאו דוקא גדולות, המוכרות כ-swing states (למשל אוהיו, וירג'יניה, פלורידה). ממילא יש לי הרגשה (נטולת כל ביסוס עובדתי) שהסקרים האחרונים הבלתי מחמיאים לקלינטון, הם ביטוי לאמירה הבאה של המצביע הדמוקרטי: בסופו של דבר, נצביע עבורך, אבל דעי לך שאנו ממש ממש לא מתלהבים ממך! |
|
||||
|
||||
אני משער שיש לא מעט שלא מתלהבים מטראמפ אבל מתעבים את הקלינטונית. |
|
||||
|
||||
תגובה 674009 |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |