 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה כנראה צודק. יש 2 טריקים ראויים לציון מעבר ל״בוא נעשה שהציוד יהיה ממש ממש מדויק״. 1. אפשר להבחין בצליל של פעמון גם ברחוב סואן (כן, זה בערך מה שאמר הפונז). גם גלי הכבידה הוא ״צליל״ מאד מסוים שמחפשים. 2. יש 2 גלאים נפרדים במרחק 3000 קמ. אם שניהם שמעו בדיוק את אותו צליל כמעט באותו רגע, סימן שמקור הצליל הזה רחוק מאד ולא הפרעה מקומית ליד אחד הגלאים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
(דמיין איור של אגודל מונף ליד הסעיף השני). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. אני תוהה אם אפשר גם לומר (או שאכן אמרו) עוד משהו בעקבות המרחק הזה: האור עובר מרחק כזה במאית שנייה - זמן ארוך מאד וניתן בקלות למדידה במכשירים של היום. עכשיו, זה יהיה כמובן ההפרש המקסימלי - בהנחה ש"חזית הגל" של הכבידטון מתקדמת לאורך הקו הדימיוני המחבר בין שני הגלאים. אם חזית הגל הזאת מאונכת לקו הזה, שני הגלאים ישמיעו קליק(צ'ירפ/בירפ/ביפ-ביפ/ענתה לו קווה-קווה וקפצה לבריכה) בו-זמנית. זאת אומרת, שעל ידי מדידת הדיליי (השהייה?) בין שני הקליקים הנ"ל, אפשר לומר מה הכיוון הזוויתי1 של מקור הסיגנל בשמי הלילה. 2 עד כדי סימטריה גלילית, אבל זה בכל זאת משהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מניח שגלי כבידה נעים במהירות האור. זה מוכח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גלי כבידה נחזו ע״י היחסות הכללית - והמהירות שלהם עפי התאוריה היא מהירות האור. אני מניח שאם יהיו עוד גלאים יהיה אפשר ממש למדוד את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק עקרונית, וגם עשו את זה. למרבה הצער האיכון שניתן לקבל משני גלאים הוא גרוע (כלומר פיסה גדולה מאד של שמיים). הוא בעיקר מדגים את המסר ״כמה מגניב יהיה אם יהיו עוד גלאים״. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מגניב לאללה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי מגדיר את זה כמו "מעגל גדול של שמיים" - עוד גלאי אחד ואתה מצמצם את זה לכיוון מוגדר1, שרוחבו כרוחב שגיאת המדידה (זה קצת כמו GPS אבל הפוך, נראה לי). 1 טוב, אולי שניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שלא היה ברור לי הוא מאיפה בדיוק הם יודעים את המסה של שני החורים השחורים ואת המסה של החור הממוזג (מישהו אמר טוסברהינדי הגיבור?). האם יש תצפיות אלקטרומגנטיות על אותו אירוע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יכול לנחש1, אבל נראה לי שהאח של האייל כאן יודע ממקור ראשון מה באמת הם עשו, אז חבל שאני אעלה כאן כל מיני השערות פסאודו-אינטליגנטיות. אח של, אתה יכול לענות לאריק? 1 הסיגנל התאים למודל מסוים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויקיפדיה העברית מסכימה עם 1 שלך: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%92%D7%9C%D7%9... ובאשר לתצפית אלקטרומגנטית: באופן חשוד מאוד, 0.4 שניות לאחר גל הכבידה, נמדדה קרן רנטגן בלתי-צפויה בכיוון לא ממש ידוע בשמיים. http://arxiv.org/abs/1602.03920 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק עם 1 שלי, גם עם 2 שלי מתגובה 673893, טאדם! לא הבנתי מהקישור השני אם זה מאשש את התגלית הראשונה (ואולי אפילו משפר את דיוק המיקום הזויתי של האירוע), או שזה דוקא מגיע מכיוון אחר ובתדרים שלא תואמים למודל של התנגשות שני חורים שחורים1 (שזה אומר שאולי הסיגנל שנקלט מלכתחילה הוא לא של איחוד שחור במרחק מיליארד שנה, אלא המילניום פאלקון בוקעת מהעל-חלל בגלקסיה קרובה הרבה יותר). 1 בכלל, בקשר למודל הזה, אני התרשמתי משני דברים שנשמעו מפתיעים (אני מודה מראש שהידע שלי ביחסות כללית קטן למדי): א. שני גופים עם מסות של עשרות שמשות מסתובבים אחד סביב השני בתדר של מאה פעמים בשנייה - הולי מוזס! ב. התיאור לפיו גוף מאסיבי שמסתובב פולט אנרגיה כבידתית שמקטינה את המסה שלו מזכיר את ה'פרדוקס' של האלקטרון שלו היה מסתובב סביב גרעין האטום כמו בציורים הפופולריים, מאחר והוא פולט אנרגיה אלקטרו מגנטית, היה אמור לאבד אנרגיה ולקרוס עד לכיוון גרעין האטום ולא להישאר במסלול מוגדר ויציב (הפתרון כידוע הוא כי קוונטים וכל הג'אז הזה). עד היום לא ידעתי שגם גופים לא טעונים שסובבים זה סביב זה מאבדים אנרגיה. ואיך זה מסתדר עם זה שהאסטרונאוט בנפילה חופשית בתור קופסה במסלול סביב כדור הארץ לא אמור להבדיל בין זה לבין תנועה בקו ישר ובמהירות קבועה בחלל ריק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין ההולי מוזס - 1. אומרים איפשהו עד כמה הם מנחשים שאירוע כזה שכיח ביקום? 2. החור הממוזג ודאי שומר על התנע הסיבובי המטורף של שני החורים, אז זה אומר שהוא (התופעה חור שחור) פחוס, או שרק המסה שלו פחוסה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. חורים שחורים מסתובבים הם כנראה אובייקטים מוכרים לפי ויקי. נראה לי שאין משמעות ל"מסה פחוסה", מאחר וככל הידוע לנו היא קורסת לסינגולריות הרחק מתחת לאופק האירוע של החו"ש. על פי הציור בויקי אפילו אותו אופק לא נפחס, אבל נראה שיש השפעות מובהקות בסביבת החו"ש לתנע הזויתי שלו. אגב, הטענה שהחור הממוזג "לבטח שומר על התנע המקורי" לא נראית לי כל כך טריויאלית, כי כאמור על האנרגיה המקורית הוא לא שומר. התשובה עשויה להיות שהוא שומר על חלק מהתנע, וחלק משתחרר בגלי הכבידה. 1. לא יודע, אבל בקישור שהבאתי מוזכר חור שחור שמסתובב על צירו יותר מאלף פעמים בשנייה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. http://arxiv.org/abs/1308.1641 מעריך שכלי המדידה הנוכחיים יזהו 15 אירועים כאלה בשנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככל שהבנתי מגעת, הסיגנל האלקטרומגנטי לא היה צפוי. לא ברור אם הוא מגיע מאותה נקודה, כי הכיווניות של הגלאי שלו די מחורבנת. הדבר היחיד שקושר אותו לסיגנל הכבידתי הוא התזמון, ושאלתך במקומה: אולי היה שם אירוע אחר, ואולי התיאוריה לגבי איחוד חורים שחורים לקויה. בכל מקרה - מעניין מאוד אם יתגלה סיגנל רנטגן כזה בקרבת הסיגנל הכבידתי הבא. לגבי ב שלך: אחד ההסברים הראשונים שסיפקה היחסות הכללית היה לבעיית הנקיפה של כוכב חמה Tests_of_general_relativity#Perihelion_precession_of_Mercury . [Wikipedia] כבר אז היה ברור שהמסלולים הנצחיים של קפלר הם רק קירוב ראשון. האסטרונאוט בקופסה לא יוכל גם לדעת שהוא במסלול ספירלי מתכנס לעבר חור שחור (עד שההבדל בין מהירות הסיבוב של רגליו ושל ראשו יגרמו לגזירה לא נעימה של גופו). איך הוא אמור לשים לב שהאנרגיה הכבידתית שלו לא הופכת כולה לאנרגיה קינטית, אלא חלקה משודר כגלי כבידה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(הגזירה הזאת בדיוק מראה שהוא במסלול ספירלי, למה פסלת אותה בתור מדידה תקפה? קצת לפניה הוא יכול למדוד את עוצמת כח הגאות עם קפיץ ומשקולת) איך הוא אמור לשים לב? לא יודע, הוא יכול למדוד את גלי הכבידה ליד הקופסה עם אינטרפרומטר, לא? אף אחד לא מגביל את גודל הקופסה לפחות מארבעה קילומטר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האקוויוולנטיות בין נפילה כבידתית ולבין תנועה בקו ישר, מדויקת רק עבור פרה נקודתית. גם בעולם קפלרי לחלוטין, לוויינים נמוכים מסתובבים מהר יותר מלוויינים גבוהים. תאר לעצמך שני לוויינים כאלה קשורים בחוט דק. בסופו של דבר יופעל עליו מאמץ מתיחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, אני לא יודע ממקור ראשון.. אני רק מתעניין. שנית, מדובר במתמטיקה לא כ״כ מרגשת. יש משוואה יחסית פשוטה.. בצד אחד שמים את התדירות של גל הכבידה ואת קצב השינוי בתדירות הזו (זה דברים שנמדדו). בצד השני של המשוואה: המסות. נשמע טוב מדי כדי להיות נכון. אז הנה המאמר המקורי של החבורה שעובדת בגלאים: http://journals.aps.org/prl/abstract/10.1103/PhysRev... המשוואה בסעיף 2. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |