בתשובה להפונז, 20/02/16 5:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ככל שהבנתי מגעת, הסיגנל האלקטרומגנטי לא היה צפוי. לא ברור אם הוא מגיע מאותה נקודה, כי הכיווניות של הגלאי שלו די מחורבנת. הדבר היחיד שקושר אותו לסיגנל הכבידתי הוא התזמון, ושאלתך במקומה: אולי היה שם אירוע אחר, ואולי התיאוריה לגבי איחוד חורים שחורים לקויה. בכל מקרה - מעניין מאוד אם יתגלה סיגנל רנטגן כזה בקרבת הסיגנל הכבידתי הבא. לגבי ב שלך: אחד ההסברים הראשונים שסיפקה היחסות הכללית היה לבעיית הנקיפה של כוכב חמה Tests_of_general_relativity#Perihelion_precession_of_Mercury . [Wikipedia] כבר אז היה ברור שהמסלולים הנצחיים של קפלר הם רק קירוב ראשון. האסטרונאוט בקופסה לא יוכל גם לדעת שהוא במסלול ספירלי מתכנס לעבר חור שחור (עד שההבדל בין מהירות הסיבוב של רגליו ושל ראשו יגרמו לגזירה לא נעימה של גופו). איך הוא אמור לשים לב שהאנרגיה הכבידתית שלו לא הופכת כולה לאנרגיה קינטית, אלא חלקה משודר כגלי כבידה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
(הגזירה הזאת בדיוק מראה שהוא במסלול ספירלי, למה פסלת אותה בתור מדידה תקפה? קצת לפניה הוא יכול למדוד את עוצמת כח הגאות עם קפיץ ומשקולת) איך הוא אמור לשים לב? לא יודע, הוא יכול למדוד את גלי הכבידה ליד הקופסה עם אינטרפרומטר, לא? אף אחד לא מגביל את גודל הקופסה לפחות מארבעה קילומטר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האקוויוולנטיות בין נפילה כבידתית ולבין תנועה בקו ישר, מדויקת רק עבור פרה נקודתית. גם בעולם קפלרי לחלוטין, לוויינים נמוכים מסתובבים מהר יותר מלוויינים גבוהים. תאר לעצמך שני לוויינים כאלה קשורים בחוט דק. בסופו של דבר יופעל עליו מאמץ מתיחה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |