בתשובה למאור ציון, 14/02/16 14:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא שאני מתלהב מהגרבוזים והאלמגוריות, אבל שחסרת התרבות במוצהר תחליט איך לחלק את כספי התמיכה באמנויות אני מתלהב עוד פחות. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה מה שכתב האלמוני - כל ארבע שנים (או פחות) יש תהליך שנקרא ''בחירות'' בו אתה יכול להשפיע על איך תחלק המדינה את הכסף אותו היא לוקחת ממך באיומי כלא. ''חברת התרבות במוצהר'' כפי שהגדרת אותה (אני לא מסכים להגדרה) היא זו שמונתה ע''י הממשלה שנבחרה בתהליך הזה. אם אתה פוסל אותה מלהחליט בנדון, אתה פוסל את הדמוקרטיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים כעקרון, אבל האם היא יכולה להחליט לקחת את תקציב המשרד לכיסה הפרטי או לחלק למקורבים?1 1 התשובה היא כמובן שכן, ואם אוסרים עליה לעשות זאת במוצהר, זה יקרה מתחת לשולחן עם כל מיני מכרזים ומינויים ותוך גזירת קופון (על חשבוננו כמובן) של כל מיני מתווכים. לכן הפתרון הוא כמו שכתבתם, לקצץ את תקציב המדינה למינימום שבמינימום ובצורה הזו להטין את שיקול הדעת של מנהיגינו הדגולים. נראה שנתניהו האמין בשיטה הזו כשהיה שר אוצר בתחילת שנות האלפיים, אבל בשלב כלשהו הבין היכן מרוחה החמאה הקואליציונית והיום הוא מרחיב לעילא ולעילא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מבין שזה מה שקורה כרגע ומאז קום -בזיזת ההון הציבורי ע"י השבט הלבן ויורשיהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זה בדיוק מה שכתבתי. חוץ מזה שאני מסתייג מההאשמה שלך את ''השבט הלבן''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מקומות בהם הדיוק ההיסטורי דורש לא לקצר, כך ששיכתבתי עבורך את המשפט בשלמותו:"בזיזת ההון הציבורי" שנאסף בזיעת אפיו של השבט הכהה ויובא ארצה ע"י המיליארדרים שעלו מארצות המגרב "ע"י השבט הלבן ויורשיהם"[כך]. אגב, מי הם יורשיו של השבט הלבן, אנשי השבט הוורוד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין להם יורשים,הם מתמעטים מיום ליום,הם לא עושים ילדים,הם אגואיסטים קיצוניים ולכן השבט שלהם גוסס,חיים מקומבינה ופרוטקציות ע''ח הציבור ,מתנוונים כתוצאה של חתונה בין קרובים-הם יתאדו לאט לאט . בסוף הם יצאו מחיינו ונוכל לנצח את הערבים לשלוט בא.ישראל ולפתח כלכלה בלי טפילים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהצלחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה,אבל זאת משימה לכולנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שיש בידך טעות עקרונית. "אם אתה פוסל אותה מלהחליט בנדון, אתה פוסל את הדמוקרטיה." לא, אני לא. יש למדינה מנגנון ציבורי שממשיך לפעול תחת שרים שונים ממפלגות שונות. שרת התרבות היא גם שרת הספורט. אני חושב שאל לה לשרת הספורט להחליט על דעת עצמה להפסיק לתקצב את הכדורגל או הג'ודו, ולהגביר את תקצוב השייט והכדורסל, למשל משום שהילדים שלה אוהבים דווקא את האחרונים ולא את הראשונים. אבל תאמר- היא נבחרה וזכותה! אני אומר- לא. היא נבחרה ואחריותה! המדינה היא לא גן ילדים והשרים הם לא גננת. נבחרי העם אחראים לייצג את מי שבחרו בהם וגם את מי שלא בחרו בהם. וודאי שיש לכל מפלגה אג'נדה והשר הממונה מושך לכוון האג'נדה שלו. כאשר שר החינוך חובש כיפה ובספרי הלימוד מופיעים יותר תכנים יהודיים זו לא הפתעה. אבל תכנית הליבה [ויקיפדיה] מחייבת את כל שרי החינוך, ואם נבחר שר חינוך חרדי היא מחייבת גם אותו. אבל אתה לא ממנה שר חינוך חרדי שיחנוק את תכנית הליבה ואתה גם לא ממנה לשר הספורט מישהו שמצהיר שהספורט מיותר, ולא נותן לו לייבש את תקציבי אגודות הספורט כי לדעתו האליטות של הספורטאים מצביעות למפלגה השניה. אם אתה עושה זאת זו לא דמוקרטיה, זו סתם ברבריות. מה שונה בזה שמינית לשרת התרבות מי שמתגאה בכך שלא קראה את צ'כוב ומחליטה לתקצב אמנים על פי השתייכותם הפוליטית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז למי כן יש זכות לעשות זאת? או שמה שהחליטו הועדות של מפאי זה מה שיהיה לנצח? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כששרת הספורט רוצה לשנות את מערכת התקצוב של אגודות הספורט היא מקימה ועדה ציבורית1, ואז מתקינה תקנות. לא שולפת מהשרוול. למה בתרבות זה צריך להיות אחרת? ____________ 1 ואז לא מממשת את ההמלצות שלה ומקימה עוד ועדה וחוזר חלילה. אבל היא היתה יכולה גם לקבל את המלצות הוועדה הראשונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסוגיה מורכבת. מצד אחד כל שר שנכנס למשרד מביא איתו את סולם הערכים שלו והאג'נדה שהוא רוצה לקדם. מצד שני ישנו המערך הקיים של תקנות והסדרים שמבטא את סולם הערכים והאג'נדה של קודמיו בתפקיד, ושל הדרג המקצועי במשרד, שאמור להיות חסר פניות אך לא חסר ערכים. וזו שאלה קשה עד כמה רשאי כל שר לשבור כדי לבנות מחדש לפי רצונו, ועד כמה עליו לכבד את הסדר הקיים. היום בדה מרקר : שר הבריאות ליצמן קובר את עבודתה של ועדה מקצועית שמינתה קודמתו גרמן באוקטובר 2014, משום שהרכבה נקבע על פי אמות מידה שאינן תואמות את מדיניותו, או במלים פחות מכובסות- משום שמסקנותיה, הליברליות באופיין, אינן עולות בקנה אחד עם ערכיו. גרמן הגישה שאילתה בעניין וטוענת שועדות מקצועיות אינן צריכות תלויות בעמדות השר, ויש לפרסם את מסקנות הועדה ולדון בהן בכנסת. אני חושב שהאיזון בין שני השיקולים- כיבוד הסדר הקיים מול השלטת הערכים של השר הממונה - הוא באחריות השר, ואילו הפקידות המקצועית שלו אמורה לשמש עוגן ומשקל נגד לשינויים מרחיקי לכת. אבל כאשר השר מגזים מי שצריך לקרוא לו לסדר זו הביקורת הציבורית. דא עקא שהליכוד וש"ס יצרו במשך עשרים וחמש שנה אווירה ציבורית שעוינת את מוסדות המדינה (זה התחיל מ"הוא זכאי" של תומכי דרעי) והאליטה. ואז כאשר מחליט שר חדש לקעקע מוסדות ציבוריים הביקורת הציבורית המתבקשת נבלעת בתמיכה ציבורית, שתומכת בקעקוע מסיבות פוליטיות. אני חושב שזו טעות לחשוב שהחלשת בתי המשפט (השר פרידמן) או התאטראות (השרה רגב) מבטאת מציאות פוליטית כלשהי. הן מבטאות לדעתי חוסר בגרות ושיקול דעת. סוג של "עולם ישן עדי היסוד נחרימה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חמת הזעם הפונדמנטליסטית הלוהטת שבה יהדות התורה מקעקעת ומוחקת כל דבר שנעשה על ידי יש עתיד, כאילו אלה עברו וניגבו את קירות משכן הכנסת בשומן חזיר טמא, מעוררת חלחלה. בעיקר זה מזכיר לי הרס שיטתי של מקדשים על ידי קיצוניים איסלמיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי. במקרה הזה יש לו סיבה טובה. ביהדות אסור לקצר חיים בשום תנאי, וועדות מקצועיות שמחליטות החלטות ליברליות בענינים כאלה עלולות לעמוד בסתירה רצינית להוראות הדת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שזכור לי זה לא היה הנושא העיקרי של וועדת גרמן, אם בכלל הוזכר שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדובר על ועדת גרמן המפורסמת אלא על "הוועדה לבחינת סוגיית החולה הנוטה למות" שגרמן הקימה באוקטובר 2014 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל מקרה כדאי לציין דבר שמן הסתם ידוע ואף מובן מאליו לרובכם, אבל אולי יש כאן קוראים צעירים שעדיין אינם מודעים לו: כאשר שר ממנה ועדה צבורית הוא ממנה יושב-ראש שרואה עין בעין אתו את מה שהוועדה אמורה להשיג, ודואג שליו"ר יהיה רוב בוועדה. במלים אחרות, מסקנות הוועדה ידועות פחות או יותר מראש והיא משמשת בעיקר כדרך "נקיה" לקבל את ההחלטה העקרונית הרצויה לשר ולקבוע את אופן היישום שלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון רק בחלק מהמקרים. במקרים אחרים השר ממנה ועדה מקצועית כי יש בעיה ואין לו מושג איך פותרים אותה, והוא רק דואג שהוועדה תגיש את המלצותיה אחרי תום הקדנציה שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה כזה אתה אומר שבעצם אין לו ענין לשנות משהו אלא רק לגלגל אחריות, אז בשביל מה צריך ועדה? אפשר לומר פשוט "היטלתי על מנכ"ל משרדי להקים צוות מקצועי שידון בנושא" וזהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, גם חנן יובל אחרת לא היה שר. אבל אולי זה קשור יותר לשאלה של יובל נוב בדיון השני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך להזהר כאן במיוחד. תפקידה של הממשלה, של כל ממשלה, הוא להחליט איך לחלק את הכסף. שאלת הבנתה של שר התרבות בענייני תרבות אינה דרישה מוקדמת יותר מהבנתו של שר הבריאות בענייני בריאות או של שר האוצר בענייני כלכלה. נדמה לי שאומני ישראל מתמכרים יותר מדי לשיקולים גילדאיים ופחות מדי מוכנים לחשוב ולהתאמץ בתחום המאוד קשה של יצירת אמנות משובחת (עילית) הזוכה לאהבת/הערכת הקהל. הדבר אינו קל אבל אפשרי בהחלט. שקספיר ומולייר נאלצו בהחלט לעבור את מבחן הקהל לפני שהפכו לקאנון. יותר קל להסתמך על נדבת ידו הקלה של הממסד ואח"כ להתמרמר על בחירותיו התרבותיות. כבר המשורר היינה ידע ש"אם בכסף וכבוד חפצת, מוטב שתלמד להתכופף כנדרש". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 673696 והלאה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |