בתשובה לאישקש, 15/02/16 10:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הסוגיה מורכבת. מצד אחד כל שר שנכנס למשרד מביא איתו את סולם הערכים שלו והאג'נדה שהוא רוצה לקדם. מצד שני ישנו המערך הקיים של תקנות והסדרים שמבטא את סולם הערכים והאג'נדה של קודמיו בתפקיד, ושל הדרג המקצועי במשרד, שאמור להיות חסר פניות אך לא חסר ערכים. וזו שאלה קשה עד כמה רשאי כל שר לשבור כדי לבנות מחדש לפי רצונו, ועד כמה עליו לכבד את הסדר הקיים. היום בדה מרקר : שר הבריאות ליצמן קובר את עבודתה של ועדה מקצועית שמינתה קודמתו גרמן באוקטובר 2014, משום שהרכבה נקבע על פי אמות מידה שאינן תואמות את מדיניותו, או במלים פחות מכובסות- משום שמסקנותיה, הליברליות באופיין, אינן עולות בקנה אחד עם ערכיו. גרמן הגישה שאילתה בעניין וטוענת שועדות מקצועיות אינן צריכות תלויות בעמדות השר, ויש לפרסם את מסקנות הועדה ולדון בהן בכנסת. אני חושב שהאיזון בין שני השיקולים- כיבוד הסדר הקיים מול השלטת הערכים של השר הממונה - הוא באחריות השר, ואילו הפקידות המקצועית שלו אמורה לשמש עוגן ומשקל נגד לשינויים מרחיקי לכת. אבל כאשר השר מגזים מי שצריך לקרוא לו לסדר זו הביקורת הציבורית. דא עקא שהליכוד וש"ס יצרו במשך עשרים וחמש שנה אווירה ציבורית שעוינת את מוסדות המדינה (זה התחיל מ"הוא זכאי" של תומכי דרעי) והאליטה. ואז כאשר מחליט שר חדש לקעקע מוסדות ציבוריים הביקורת הציבורית המתבקשת נבלעת בתמיכה ציבורית, שתומכת בקעקוע מסיבות פוליטיות. אני חושב שזו טעות לחשוב שהחלשת בתי המשפט (השר פרידמן) או התאטראות (השרה רגב) מבטאת מציאות פוליטית כלשהי. הן מבטאות לדעתי חוסר בגרות ושיקול דעת. סוג של "עולם ישן עדי היסוד נחרימה". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
חמת הזעם הפונדמנטליסטית הלוהטת שבה יהדות התורה מקעקעת ומוחקת כל דבר שנעשה על ידי יש עתיד, כאילו אלה עברו וניגבו את קירות משכן הכנסת בשומן חזיר טמא, מעוררת חלחלה. בעיקר זה מזכיר לי הרס שיטתי של מקדשים על ידי קיצוניים איסלמיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי. במקרה הזה יש לו סיבה טובה. ביהדות אסור לקצר חיים בשום תנאי, וועדות מקצועיות שמחליטות החלטות ליברליות בענינים כאלה עלולות לעמוד בסתירה רצינית להוראות הדת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שזכור לי זה לא היה הנושא העיקרי של וועדת גרמן, אם בכלל הוזכר שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדובר על ועדת גרמן המפורסמת אלא על "הוועדה לבחינת סוגיית החולה הנוטה למות" שגרמן הקימה באוקטובר 2014 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל מקרה כדאי לציין דבר שמן הסתם ידוע ואף מובן מאליו לרובכם, אבל אולי יש כאן קוראים צעירים שעדיין אינם מודעים לו: כאשר שר ממנה ועדה צבורית הוא ממנה יושב-ראש שרואה עין בעין אתו את מה שהוועדה אמורה להשיג, ודואג שליו"ר יהיה רוב בוועדה. במלים אחרות, מסקנות הוועדה ידועות פחות או יותר מראש והיא משמשת בעיקר כדרך "נקיה" לקבל את ההחלטה העקרונית הרצויה לשר ולקבוע את אופן היישום שלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון רק בחלק מהמקרים. במקרים אחרים השר ממנה ועדה מקצועית כי יש בעיה ואין לו מושג איך פותרים אותה, והוא רק דואג שהוועדה תגיש את המלצותיה אחרי תום הקדנציה שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה כזה אתה אומר שבעצם אין לו ענין לשנות משהו אלא רק לגלגל אחריות, אז בשביל מה צריך ועדה? אפשר לומר פשוט "היטלתי על מנכ"ל משרדי להקים צוות מקצועי שידון בנושא" וזהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, גם חנן יובל אחרת לא היה שר. אבל אולי זה קשור יותר לשאלה של יובל נוב בדיון השני. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |