![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
זה שיר עם מילים לא מתוקות, אבל מוזיקה כן מתוקה (גם הלחן, גם השירה). | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
הלחן מתוק, אבל השירה נשמעת לי כועסת כדבעי והמתח ביניהם הוא מנקודות החוזק של השיר בעיני. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
גם הצ'לו שברח מהפלהרמונית ויצא לשחק באחו נותן צבע רוקיסטי. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
השירה נשמעת כועסת, אבל הקול המתוק של דניאל לדעתי לא מצליח להכניס עוצמה לכעס. אבל כן, יש מתח, והוא נקודת חוזק, ורק עכשיו שמתי לב לסולו הצ'לו שקרמ''ק מזכיר, איך החמצתי אותו עד עכשיו. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
רגע, אנחנו בצ'ילבה? | ![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |