בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 21/01/16 5:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש הטוענים כי הבכורה בעולם המד"ב שייכת לא לורן הצרפתי דווקא, אלא לרומי (תושב סוריה) לוסיאן, שכתב לפני כאלפיים שנה את "היסטוריה אמיתית", עם חייזרים, מסעות לחלל ומה שלא תרצה. ביוונית. מצד שני, אני לא מכיר ספרות מד"ב יוונית מודרנית. הבעיה היא בעיקר בזמינות התרגומים, לדעתי. יש המון מד"ב אירופאי, למשל, אבל אני מתקשה לחשוב על מד"ב גרמני שתורגם לעברית למעט "פרי רודן", או על מד"ב צרפתי למעט ורן וכמה מהסיפורים של טינטין (שאפשר אולי לטעון כי הם לא באמת מד"ב). לם, צ'אפק, וסטרוגצקי הם חריגים של ממש לא בגלל שהם נדירים בארצם, אלא משום שזכו לתרגום לשפות רבות. נראה אגב שיש תרגומים רבים בין שפות מזרח אירופאיות (מפולנית לרוסית למשל) של ספרות מד"ב מודרנית - אבל לא לאנגלית (או לעברית). המאמר בויקיפדיה על מד"ב צרפתי ממחיש את הבעיה – מתוך רשימה של כשלושים סופרים "ראויים לציון" של אחרי מלחה"ע השניה, לחצתי אקראית על שלושה (הראשון, השני, והאחרונה), ומקריאה חפוזה נראה כי אף יצירה של אף אחד מהם - למרות שמדובר בעשרות ספרים - לא תורגמה לאנגלית. ויש גם, כפי שכבר הוזכר כאן, מד"ב יפני; חלקו תורגם לאנגלית (בעיקר קומיקס, כגון "אקירה" או "הרוח במעטפת") אבל מרביתו מעולם לא תורגם. מסינית שמעתי רק על "בעיית שלושת הגופים", למרות שברור שיש הרבה יותר מכך. המעט שקראתי מ-manhwa (קומיקס קוראני), מתורגם לאנגלית, היה בנאלי, אבל גם שם יש מד"ב. המד"ב הרוסי (וגם לם הפולני) התפרסם בזמנו במערב כ"כתיבה חתרנית" שאפשרה לסופרים להביע התנגדות למשטר באופן סמוי. מעניין עד כמה זה קשור לטענה כי לאחרונה יש פריחה יחסית של מד"ב ערבי, ובכלל זה של תרגומים לאנגלית. אה, כן, ויש גם מד"ב עברי. רובו המכריע, מן הסתם, לא מדהים; אלא שזה כנראה נכון לגבי כל חיתוך של ספרות על-פי ז'אנר + שפת מקור. (אני מנחש שאפילו ספרות המתח הסקנדינבית היא בטח לא כזו מופלאה ברובה המכריע). מצד שני, נראה שחלק מהסופרים בחרו לעבור לכתיבה באנגלית. מעניין עד כמה התופעה הזו נפוצה. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |