בתשובה ליובל רבינוביץ, 25/04/02 9:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הכוונה ב"אותה התוצאה" היתה להנאה מאכילת מזון. יש דרך להנות ממזון טעים ועתיר חלבון (האם החלבון גורם בעצמו להנאה?) ללא פגיעה בסביבה גם בלי לאכול בשר. מובן שאם הגדרת ההנאה שלך מצטמצמת לכדי אכילת סטייקים שנעשו מחלקי גוויות של בעלי-חיים, את *זה* לא תוכל לקבל אלא ע"י הריגת בעלי-חיים ואכילתם. לגבי הניסויים בקוסמטיקה, הדיון כלל אינו סביב השאלה אם קוסמטיקה באופן כללי היא דבר חשוב או לא, אלא האם יש צורך לעשות ניסויים בבעלי-חיים על מנת לשחרר לשוק מוצרי קוסמטיקה. לא סביר לדעתי לטעון שמדובר בצורך אמיתי, כאשר רוב החברות כבר הפסיקו לבדוק את מוצריהן על בעלי-חיים ועברו לשימוש בחלופות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מאור ג. העלה את ההצעה לפתח תרביות תאי שריר ולייצר בשר בלי צורך להרוג בעלי חיים. אני, למשל, לא אתנגד להפסיק לאכול חלקי גוויות היה והאלטרנטיבה זהה כמעט למקור בטעמה ואיכותה ועלותה זהה פחות-או-יותר. עם זאת, קשה לי להאמין שיצליחו לשחזר את החוויה עד כדי הבשר שליד העצם בסטייק טי-בון או צלעות. תגובה 37537 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ופה זה המקום להזכיר פעם נוספת את הסיפור של ארתור סי. קלארק על תעשיית המזון בחברת העתיד. (מבלי לקלקל למי שעדיין לא קרא) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא זוכר ת'שם אבל הנושא היה תחרות בין שתי חברות ליצור מזון בחברה עתידית שצורכת רק מזון סינטטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, זה לא זה. אינני יודע מי כתב את Soylent Green. אינני חושב שזהו סיפור של קלארק. הפואנטה בו יכולה להשתלב בדיון על בשר ותחליפי בשר, אך לא אקלקל כאן. אין דמיון בעלילה למה שאתה מתאר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והוא מופיע בספרו של ארתור סי קלארק, ''הרוח הנושבת מן השמש''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסרט מבוסס על ספר (שלא קראתי) בשם MAKE ROOM MAKE ROOM של הריסון. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |