|
||||
|
||||
נו, באמת, "משטרת ישראל מחפשת" - מישהו הגיש נגדו תלונה במשטרה. הוא עדיין לא נכנס לרשימת המבוקשים של משטרת ישראל. כל אזרח יכול להגיש תלונה במשטרה נגד כל אזרח אחר, אפילו נגדת ונגדי, ואז המשטרה תחפש אותנו לחקירה (בקצב שלה, שמעיד על החשיבות שהיא מייחסת לתלונה). קראתי את הפתיל, והמסקנה שלי שונה לחלוטין משלך. הטענה שלו שתפקידם של בע"ח הוא לגרום לנו הנאה היתה טענה עניינית, אולי קשורה להצדקה עצמית ואולי לא, אבל אין שום סיבה שלא להתייחס אליה באופן ענייני. הוא לא: "החליט שאינו רוצה להתגונן והחליט להכחיש הכל מכל", לאורך כל הדיון הוא לא הכחיש שהוא האדם אליו מדובר והכחיש שהוא ביצע עבירה וטען שהוא לא רוצה להכנס לפרטים. אני מאד מקווה שאת לא לוקחת דוגמא מאישקש. תני לחברה שלך לקרוא את זה (כדאי גם לך). אני יכול להבין את חוסר הרצון בלהיות חבר שלו, בלהכניס אותו לביתך, בלשתות איתו כוס קפה... אבל לדבר איתו ברשת? על נושאים ענייניים? איזה תגמול חברתי יש פה? אחרי הכל, גם הוא בן אדם, מה הכי גרוע שיקרה? |
|
||||
|
||||
ככל שהצלחתי לעקוב, הוא סירב להכחיש ששיסה את כלבתו בחתולים. |
|
||||
|
||||
מקריאת הפתיל השני, ברור שהוא מודה במעשיו ("אני הבחור המדובר. לא הגדרתי את עצמי כעדין-נפש") ויותר מכך, אינו מוכן לקבל אחריות ולומר שהשתנה והיום לא היה עושה זאת. טעיתי כשכתבתי ששיחה איתו היא הכחשה על גבול ההצדקה ולא הייתי צריכה לכתוב זאת. האם התגמול החברתי אינו ברור? ההנאה מאינטרקציה עם בני מינו, אותה הנאה שהוא מנע מהחתול. מה הכי גרוע שיקרה? שיהנה וימשיך להסתובב כאן וזה גמול נהדר למתעלל בבעלי חיים וודאי שאיני רוצה ליטול חלק בכך. (לגבי הפדופילים, אולי נרחיב בהזדמנות אחרת. נאמר כבר ע"י מומחים שזו בעיה חוזרת ואפילו סירוס כימי ללא טיפול אינו בולם אותה לחלוטין ולכן טובת הילדים ושלומם צריכים להיות ראשונים במעלה). |
|
||||
|
||||
שוב, הוא מודה שהוא ''הבחור המדובר''. הוא לא מודה בשום פשע - מכאן ברור שהוא גם לא יהיה מוכן לקבל אחריות או לומר שהוא השתנה. הוא די עקבי בחוסר המוכנות להכנס לפרטים (כולל חרטה, אם יש). לא ברור לי איך זה גמול חברתי - אם הוא כל כך רוצה להנות מאינטראקיה עם בני מינו באייל ולא יכול לעשות את זה תחת שמו, הוא פשוט יכול להחליף כינוי, ולעולם לא תדעי שהוא אביר הקרנפים. את לא באמת יודעת מיהם רוב הכותבים כאן, וגם לגבי אלה שאת יודעת את שמם, את לא יודעת אם הם מתעללים בבעלי חיים בזמנם החופשי. תחשבי על זה ככה, כל זמן שהוא מסתובב פה זה פחות זמן שהוא יכול להתעלל בבעלי חיים. (לגבי הפדופילים, איך המנעות מלטפל בפדופיל תקדם את שלומם של הילדים.) |
|
||||
|
||||
איני רוצה להמשיך לעסוק בנושא (היי, :)). "לא טענתי לעדינות נפש" עבורי זו הודאה. קשה לוותר על כינוי שהתבוסס (תרתי משמע) בהרבה דיונים. הטענה שלי פשוטה: קיים הבדל ביחס למי שאינך יודע על פשעיו אם ישנם כאלה, לבין מי שאתה יודע כי הוא עבריין ומתעלל בבע"ח. הידיעה שלך מחייבת בחירת התנהגות כלפיו (לקבל, לגנות, להתעלם). בוא נעשה פה מסיבות חתלתולים כולל סרטונים מלבבים, הצער על חוסר יכולתו לשסע אותם, אולי יבריח אותו מכאן. (לא טענתי שאין לנסות לטפל בהם וזו היתה בחירה אישית של חברתי. אם קיימים משאבים ציבוריים מוגבלים לטיפול, עדיף להפנותם לנפגעים). |
|
||||
|
||||
''לא טענתי לעדינות נפש'' זאת לא הודעה. לפחות תסיימי באיזה סרטון מלבב... |
|
||||
|
||||
בבקשה: הגודל לא קובע או מי הבוס הטיל את כובד משקלו |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |