|
||||
|
||||
בתקופת המלחמה הקרה ארה"ב לא קבעה את הכללים, בתקופה ההיא זה לא היה מחוסר רצון. אחרי התפרקות ברה"מ היו כמה שנים (להלן קלינטון) שארה"ב ראתה את עצמה כמכתיבה של סדר עולמי חדש1, אבל פיגועי 911 והמשברים הכלכליים הביאו את האמריקאים לשימת ז*ן כללית על כל מה שלא קשור אליהם. דווקא נראה שלאובמה יש איזשהו חזון אוטופי של גר זאב עם כבש, האם היית רוצה לחיות לפי הכללים שהוא מכתיב? 1 אחד המהלכים בתקופה הזו היה נסיון לפתור את הקונפליקט הישראלי ערבי, ע"ע תהליך השלום ואוסלו החביבים עליך כל כך. שנאמר הזהר במשאלותיך. |
|
||||
|
||||
ראשית, לא אמרתי שזה מה שאני חושב,כתבתי שזה מה שאני מניח שיעלון התכוון. שנית,ארה"ב קבעה את הכללים בצד שלה (להלן-העולם המערבי) ובשאר העולם היו חייבים לפחות להתחשב בדעתה.(עם כל המלחמות פרוקסי ששני המעצמות הנפיצו כל שני וחמישי). שלישית,לא *כל* חזון אמריקאי הוא חיובי או רצוי,אבל לנצח את האוייבים? קם און,זה אמריקה! הם מסמנים את הרע ומשמידים אותו. מה הם צרפתים?! |
|
||||
|
||||
מתי בהיסטוריה ארה"ב "סימנה את הרע והשמידה אותו"? רק במלחמות עיראק ואפגניסטן של בוש II ("ציר הרשע"). אולי גם במלחמת האזרחים האמריקאית. הייתי אומר שהם יותר בסגנון של "מסמנים מה שהם רוצים ולוקחים אותו" (ואני ממש לא אומר את זה כדבר שלילי). |
|
||||
|
||||
ארה"ב נכנסה למלחמת העולם השניה רק מכיוון שהותקפה על ידי יפן. הרעים לא היו פחות רעים במשך 3 השנים הקודמות ובכל זאת האמריקאים לא סימנו והשמידו אותם (אלא רק סייעו כלכלית לבנות הברית). למלחמת העולם הראשונה ארה"ב נכנסה בעקבות מברק צימרמן (שבו הציעו הגרמנים למקסיקו לתקוף את ארה"ב) ולוחמת הצוללות הבלתי מוגבלת של הגרמנים. המקרה הזה אולי יותר קרוב למה שתיארת, אבל במלחמה הזו פחות ברור ש"הרעים" היו רעים מוסרית באותו מובן של מלחמת העולם השניה למשל. |
|
||||
|
||||
אז מה? הסיבה או התירוץ המיידי פחות רלבנטי, מה שרלבנטי הוא שברגע שנכנסה למלחמה, היא סימנה את הרוע ("ציר הרשע" כולו, ולא רק יפן, רק לשם השוואה בריה"מ נלחמה נגד גרמניה בלבד, כמעט לאורך כל המלחמה) והשמידה אותו ("כניעה ללא תנאי"). גם במלה"ע I, הסיבות לכניסה למלחמה פחות חשובות מאשר העקרונות לסיומה (14 הנק' של וילסון) |
|
||||
|
||||
אולי אנחנו לא מדברים על אותו הדבר. כשאישקש כותב ''לסמן את הרוע'', אני מבין שמדובר על יציאה למלחמה ממניע מוסרי (מלחמה ברוע). אני חושב שגרמניה היתה ''רוע'' הראוי להשמדה באותה מידה גם לפני פרל הרבור. |
|
||||
|
||||
ובכל זאת, גם אחרי פרל הרבור, רוזוולט הכריז מלחמה רק על יפן ולא על גרמניה ואיטליה (הן אלו שהכריזו מלחמה על ארה"ב) |
|
||||
|
||||
אז אתה סותר את עצמך או חוזר בך? לשיטתך כעת, אפילו אחרי פרל הרבור הם לא "סימנו את הרוע". |
|
||||
|
||||
סימון הרוע אינו בהכרזה על המלחמה אלא על מטרותיה (כניעה מוחלטת, דה נציפיקציה של גרמניה ודה מיליטריזציה של יפן) |
|
||||
|
||||
טוב, אז אני לא חולק עליך (או על אישקש שהוא זה שהתחיל את הדיון הזה, אתם לא אותו בנאדם נכון?), אבל אני חושב שהמונח "מסמנים את הרוע" לא מתאים פה כי הוא רומז שהסימון נובע מהתכונות המוסריות של האויב, ועל זה חלקתי. (אם תחליפו ב"מסמנים את המטרה ומשמידים אותה", אז אני לא מתווכח.) |
|
||||
|
||||
כשאני כותב ''השמידה'',אני מתכוון ''השמידה'' מילולית ,כל מלחמה שהיא אי פעם השתתפה בה. לא התכוונתי ל''ניצחה'' או ''השיגה את המטרות שלה'' |
|
||||
|
||||
להזכיר שהנשיא ריגן נשא את נאום "אמפריית הרשע" המפורסם שלו ב-1983 בו הוא הציג את תפישת עולמו ביחס לברית המועצות. |
|
||||
|
||||
דווקא קלינטון שאף לשיתוף, כמו במלחמה בבוסניה ובקוסובו יחד עם נאטו והאו''מ. אולי קודמו ריגן היה יותר בעניין הכתבת סדר עולמי, עם נפילת הגוש הקומוניסטי, הפלישה לגרנדה, או מבצע ''סיבה מוצדקת'' של הפלישה לפנמה (בוש, סגנו לשעבר של ריגן). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |