|
||||
|
||||
אז מה? הסיבה או התירוץ המיידי פחות רלבנטי, מה שרלבנטי הוא שברגע שנכנסה למלחמה, היא סימנה את הרוע ("ציר הרשע" כולו, ולא רק יפן, רק לשם השוואה בריה"מ נלחמה נגד גרמניה בלבד, כמעט לאורך כל המלחמה) והשמידה אותו ("כניעה ללא תנאי"). גם במלה"ע I, הסיבות לכניסה למלחמה פחות חשובות מאשר העקרונות לסיומה (14 הנק' של וילסון) |
|
||||
|
||||
אולי אנחנו לא מדברים על אותו הדבר. כשאישקש כותב ''לסמן את הרוע'', אני מבין שמדובר על יציאה למלחמה ממניע מוסרי (מלחמה ברוע). אני חושב שגרמניה היתה ''רוע'' הראוי להשמדה באותה מידה גם לפני פרל הרבור. |
|
||||
|
||||
ובכל זאת, גם אחרי פרל הרבור, רוזוולט הכריז מלחמה רק על יפן ולא על גרמניה ואיטליה (הן אלו שהכריזו מלחמה על ארה"ב) |
|
||||
|
||||
אז אתה סותר את עצמך או חוזר בך? לשיטתך כעת, אפילו אחרי פרל הרבור הם לא "סימנו את הרוע". |
|
||||
|
||||
סימון הרוע אינו בהכרזה על המלחמה אלא על מטרותיה (כניעה מוחלטת, דה נציפיקציה של גרמניה ודה מיליטריזציה של יפן) |
|
||||
|
||||
טוב, אז אני לא חולק עליך (או על אישקש שהוא זה שהתחיל את הדיון הזה, אתם לא אותו בנאדם נכון?), אבל אני חושב שהמונח "מסמנים את הרוע" לא מתאים פה כי הוא רומז שהסימון נובע מהתכונות המוסריות של האויב, ועל זה חלקתי. (אם תחליפו ב"מסמנים את המטרה ומשמידים אותה", אז אני לא מתווכח.) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |