בתשובה לנדב, 18/11/15 0:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ההתנגדות לעבדות (בארה"ב) החלה בתנועת הקוויקרים (תנועה דתית) והתבססה (מספרית) הרבה יותר על אוונגליסטים מאשר על הומניסטים. תומכי העבדות התבססו על שלל טענות, בעיקרן חוקתיות, כלכליות ותועלתניות, כשה"טענה התנכית" היתה בעיקר שלאברהם היו עבדים, ושישו לא נשא דרשות כנגד העבדות. מי שקצת מכיר, יודע שמושג העבד התנכי (שלא גופו אלא פירות עבודתו שייכים לאדון, ושעבדותו מוגבלת בזמן של 7 שנים) שונה לחלוטין ממושג העבד האמריקאי, שהיה רכוש בעליו לכל החיים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מי שקצת מכיר, יודע שמושג העבד התנ"כי שציינת מוגבל לעבדים עבריים בלבד. כנאמר: כי תקנה עבד עברי, שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחופשי חינם. עבד כנעני הינו רכוש בעליו לכל החיים, אם כי יש סייגים שנועדו למנוע התעללות של האדונים בעבדיהם הכנענים - בשונה מהעבד האמריקאי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא רלבנטי. מתנגדי העבדות היו נוצריים, לא יהודים, להם לא היה אכפת אם העבד עברי או כנעני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רלוונטי כדי למדוד אם התנ''ך באמת מתנגד לעבדות, או מהן ההגבלות שמציב התנ''ך על העבדות. בדיוק כמו שרלוונטי להבין כיצד התנ''ך מגדיר ''גר'', לעניין מחאת השמאלנים שנותנים לכושים להניף שלטי ''ואהבת את הגר''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התנך מתנגד לעבדות באופן עקרוני אך מקבל אותה כרע הכרחי בהתאם למציאות הכלכלית בזמן כתיבתו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כן, לדבריך התנ"ך היה רלוונטי לזמן כתיבתו בלבד, ולא נועד להיות נכס צאן ברזל המתאים לכל תקופה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נהפוך הוא, הערך המוסרי של התנגדות לעבדות הוא נכס צאן ברזל - אז והיום. מה שהשתנה אלו הנסיבות (המהפכה התעשייתית) שמאפשרות קיום ציבילזציה נטולת עבדות לחלוטין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שאלתי אותך על ההעדפות המוסריות שלך. שאלתי אותך לגבי כוונת התנ''ך, כפי שמייחסים לו מאמיניו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כוונת התנ''ך ברורה והיא נגד כל צורה של שעבוד בידי אדם בכלל, ועבדות בפרט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. כשאני עיינתי בתנ''ך ראיתי שם תמיכה בצורות רבות של שיעבוד ועבדות בכללן. אחת הדוגמאות מצוטטת לעיל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפרשנות שלך מעניינת מאוד. הרי לפי היהדות, כולנו עבדי השם, ואין אדם יכול להיות עבד של שני אדונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו לא הפרשנות שלי. פרשני המקרא כתבו שרוצעים את אוזנו של עבד הרוצה להשאר עם אדונו בגלל שאותה אוזן שמעה בהר סיני "כי לי בני ישראל עבדים, עבדי הם" - לי בני ישראל עבדים, לי ולא לאחרים. עבדי הם, ולא עבדים לעבדים. לעומת הגויים עליהם כתוב בספר דברים: כי-תקרב אל-עיר להילחם עליה, וקראת אליה לשלום. והיה אם-שלום תענך ופתחה לך, והיה כל-העם הנמצא-בה - יהיו לך למס ועבדוך. ועדיין יש צורת שיעבוד אחרת - לא של עבדות כפשוטה, אותה התנ"ך מציג כצורה חברתית נאותה: שום תשים עליך מלך. ושם נכתב כי אסור לבני ישראל לשעבד עצמם למלך נכרי. ואיזה מן שיעבוד יש להם כלפי אותו המלך? - שמואל הנביא מפרט: מיסים שונים בכסף וטובין ולקיחת טובי הבחורים והבחורות ובעלי המקצוע לשירותו. משם לומדים חז"ל ועל סמך זה פוסק הרמב"ם שזה דין המלך מן התורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שטויות. אם התנ''ך היה מתנגד לעבדות הוא היה אוסר אותה. בדיוק כמו שהוא אוסר עבודה זרה, באופן מפורש ובלי תירוצים. אני לא רואה שכתוב בתנ''ך ''תראו, עקרונית לא טוב לעבוד אלילים, אבל בגלל שזה כל כך מעוגן במציאות החברתית אז מותר בתנאים כך וכך...'' לא. כשהתנ''ך רוצה הוא מסוגל לתת איסורים קשים מאד, מעניין שדווקא בעבדות הוא בוחר להתחשב ולהקל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מודל העבדות העברית הוחל גם בצפון אמריקה ואף קדם ליבוא עבדי-עולם מאפריקה. קראו לזה indentured servitude. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, וזה בדיוק מה שכתבתי - עד למשפט של ג'ון קזור, הדין ללבנים ולשחורים היה זהה (עבודה צמיתה ל7 שנים שבסופן העבד יוצא לחופשי ומקבל במתנה שטח אדמה ממעבידו), אנת'וני ג'ונסון (בעל העבדים) טען שמכיוון שבמולדתו - אפריקה - נהוגה עבדות במובנה הקלאסי, ומכיוון שגם הוא וגם עבדו אפריקאים - הרי שצריכים להחיל עליהם את חוקי מולדתם ולאפשר לו לשעבד את קזור למשל כל חייו. התקדים הזה גרם לבסוף לכך שגם לבנים הורשו להחזיק עבדים שחורים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |