![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אם כן, לדבריך התנ"ך היה רלוונטי לזמן כתיבתו בלבד, ולא נועד להיות נכס צאן ברזל המתאים לכל תקופה? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
נהפוך הוא, הערך המוסרי של התנגדות לעבדות הוא נכס צאן ברזל - אז והיום. מה שהשתנה אלו הנסיבות (המהפכה התעשייתית) שמאפשרות קיום ציבילזציה נטולת עבדות לחלוטין. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לא שאלתי אותך על ההעדפות המוסריות שלך. שאלתי אותך לגבי כוונת התנ''ך, כפי שמייחסים לו מאמיניו. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כוונת התנ''ך ברורה והיא נגד כל צורה של שעבוד בידי אדם בכלל, ועבדות בפרט. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מעניין. כשאני עיינתי בתנ''ך ראיתי שם תמיכה בצורות רבות של שיעבוד ועבדות בכללן. אחת הדוגמאות מצוטטת לעיל. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
הפרשנות שלך מעניינת מאוד. הרי לפי היהדות, כולנו עבדי השם, ואין אדם יכול להיות עבד של שני אדונים. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
זו לא הפרשנות שלי. פרשני המקרא כתבו שרוצעים את אוזנו של עבד הרוצה להשאר עם אדונו בגלל שאותה אוזן שמעה בהר סיני "כי לי בני ישראל עבדים, עבדי הם" - לי בני ישראל עבדים, לי ולא לאחרים. עבדי הם, ולא עבדים לעבדים. לעומת הגויים עליהם כתוב בספר דברים: כי-תקרב אל-עיר להילחם עליה, וקראת אליה לשלום. והיה אם-שלום תענך ופתחה לך, והיה כל-העם הנמצא-בה - יהיו לך למס ועבדוך. ועדיין יש צורת שיעבוד אחרת - לא של עבדות כפשוטה, אותה התנ"ך מציג כצורה חברתית נאותה: שום תשים עליך מלך. ושם נכתב כי אסור לבני ישראל לשעבד עצמם למלך נכרי. ואיזה מן שיעבוד יש להם כלפי אותו המלך? - שמואל הנביא מפרט: מיסים שונים בכסף וטובין ולקיחת טובי הבחורים והבחורות ובעלי המקצוע לשירותו. משם לומדים חז"ל ועל סמך זה פוסק הרמב"ם שזה דין המלך מן התורה. |
![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |