בתשובה לדב אנשלוביץ, 26/10/15 18:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
עניתי על תהייתך מדוע התנפלו על נתניהו ולא על החוקרים: (אבל עובדה שהטענה [כאילו חג' אמין אל חוסייני הוא זה ששכנע את היטלר לבצע את השמדת היהודים] נטענה ע"י חוקרים מבלי שמישהו התנפל עליהם בגלל זה" כפי שציטט אותך רון (לא מצאתי את תגובתך המקורית), בכך שאין מקום לתהייה, ראש הממשלה הוא חלק מהמשחק המדיני והפוליטי ואילו החוקרים שייכים למגדל השן האקדמאי. כאשר נתניהו טוען, בניגוד לעובדות במציאות, שחוסייני הוא האחראי לרעיון השמדת היהודים ובמובלע מפחית בכך את אחריותו של היטלר, אנג'לה מרקל חשה צורך להבהיר. וודאי שחוסייני היה עושה זאת לו יכול היה. (לו "יכל" זו מילה תקנית?) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. הצרוף הזה מבלבל. ''יכול'' הוא פועל בהווה. הצרוף ''לו יכול'' יכול להתייחס להווה ורק מן ההקשר ניתן להבין שמדובר בעבר, לכן חשתי צורך להוסיף מילת עבר (''היה''). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העבר של יכול הוא יכול (יָכׂל בכתיב מנוקד). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון: נדמה לי ש"לו" (איזו מלה מוזרה!) מתייחסת לרוב לעבר (לו היו לסבתא גלגלים...) אם כי נעמי שמר עשתה בה שימוש לעתיד: "לו יהי". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלשון ימינו, אכן מתייחסת בדרך כלל לתנאי בטל. ראי את רש"י בנוגע ללשון המקרא (פס' ט"ו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדובר בהמצאה של נעמי שמר. זה צירוף מקראי. למשל, לבן אמר ליעקב: "לוי יהי כדבריך". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגדולה של שמר ככותבת היא בלהפוך ביטוי די צנוע לצליל מזוכך של תקוה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |