בתשובה לשוקי שמאל, 11/10/15 17:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ראשית, תודה על ההערכה. שנית, באשר לטענתך הכללית על המאמר, השתדלתי להביא את עיקרם של האירועים, כאשר במידת האפשר נמנעתי מתיאוריות, חוכמה שבדיעבד וספקולציות על מחשבות בלב איש. העדפתי מסכת של מעשים התומכים זה בזה על פני אירוע מבודד, והחלטות רשמיות על פני אמירות בעלמא. מסיבה זו לא התייחסתי לשאלת ניסיונות ההתקרבות של סאדאת לארה"ב, האינטרסים הרוסיים, מה רצתה גולדה, למה התכוון דיין, חישוביו של קיסינג'ר, מגמות בעולם הערבי דאז, ועוד אלפי אנקדוטות, תיאוריות "אינטרסים", סיפורי-על וזרמי תחתית - שנוטים לקבור את הגלוי לאור השמש. במקומות שבהם כן סטיתי מקו זה - למשל איזכור הקשר של סאדאת לנאציזם, הטענה על אופיו של זעירא, הראיונות עם ג'יהאן סאדאת ועם א-שאזלי, עשיתי זאת לצורך "עיטור" הטענות, לא כמשענתם. באשר למהלכים המדיניים, הסתמכתי על הגלוי והידוע (והממוסמך). אם לטענתך התמונה היא הפוכה, כלומר שסאדאת ניסה למנוע את המלחמה ואילו ישראל טירפדה זאת, אשמח לתקן את הכתוב במאמר, שלפחות שגגה אחת כבר נמצאה בו ("...לסיים את המהלך בפרברי דמשק"). זכור רק שלגזור שאמירתו של דיין הביאה את סאדאת לכלל יאוש, או שכחצי שנה קודם למלחמה, כאשר קיבל סאדאת מישראל הצעה משופרת, הוא כבר היה אנוס להמשיך במהלך המלחמתי, אינם טיעונים תקפים (לפחות בעיני). באשר לקונספציה, גם כאן אין לי מה להוסיף על העולה מן המאמר. אני מודע ל"תיאורית ראש הדג", זו המבקשת לתלות כשלים במקום גבוה ורחב ככל הניתן, שפוקדת לא מעט כותבים. אלא שבמקרה זה לא מצאתי סימוכין לטענות על כשל מחשבתי של ההנהגה, מעבר לזו של זעירא וכמה מפקודיו. אני אף טוען יותר מכך, לא כשל מחשבתי הוא שמנע את ההתרעה, אלא התנהגות עבריינית. אם השמטתי מעורבים נוספים במעשה, או שהיו מאמינים שנמצאו מעל זעירא, או שנפל דופי בתהליכי ההיסק שבמאמר - אשמח להשכיל. באשר להצלחות והכשלונות בחזית הדרום: לא גזרתי אותם מהצלחה או כשלון בקרב זה או אחר, אלא מתוצאות המהלך בכללותו, של מי שהציב לעצמו יעדים בטרם פתח במלחמה. ההתקפות הישראליות כן הביאו את הכוחות המצרים שממזרח לתעלה אל סף בחירה בין כניעה למוות, מה שהביא את סאדאת להכנע לדרישות ישראל. באשר לשלום עם מצרים, נושא הדמוקרטיה אינו לב העניין. השורה התחתונה העולה באופן חד משמעי מכל הידוע לנו (הצהרות, מעשים, דוחות מודיעין), הוא שלא מדובר בשלום קר אלא במלחמה עקובה מדם. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |