בתשובה לרון בן-יעקב, 13/10/15 18:24
האופק המדיני שלום 665134
נמר טמילי • בתשובה לרון בן-יעקב יום ד', 14/10/2015, 2:40
אני תוהה אם נתקלתי בשיח הפוליטי באופק המדיני של ארה"ב או זימבבואה לדוגמא כי באמת, טרם שמעתי על אופק למדינה מלבד אותו אופק מדיני של ישראל. אני חושד שאין בנמצא אופקים כאלה מסיבה פשוטה. אופק מדיני הוא מטבע לשון מקומי שיחד עם מטבעות שחוקות אחרות נועד להסתיר את תכולתו ומשמעותו האמיתית מפני הציבור -ותו לא. על השימוש בפרופגנדת המונים סובייטית הייתי מבליג אבל הבעיה שרבים לא מבינים שבין אותו אופק מדיני לשגשוגנו כמיעוט במרחב המוסלמי ערבי אין הרבה במשותף.
כפי שניחשת אסביר מדוע.

א. אופק מנהיגות פלסטינית.
אבו מאזן הוא האחרון שמנהל בהצלחה יחסית את פלגי ארגון הפתח (וחלוקת השלל מחו"ל). לפת"ח אין יורש שיוכל להחזיק את הארגון מלבד טרוריסט כלוא שנאורים עמלים לשחררו מאותה סיבה בדיוק ואפילו מבקרים ומתכתבים איתו להנאתם. את עזה כבשו האחים המוסלמים ועם חמאס לא מדברים. נשארנו עם החכי"ם הערביים אך לצערנו ולשמחתם הם פלסטינים ישראלים. אחרי עידן אבו מאזן לפלסטינים אין הנהגה ואין מנהיג.

ב. אופק מנהיגות ערבית.
אותו אבו מאזן שלא בדיוק מרשים את בנו עמו נהנה ממעמד רעוע שבעתיים בקרב יתר ערביי המזרח התיכון. הדבר נובע מעצם פלסטיניותו, מהזלזול הפומבי שספג מהחמאס, מתפיסתו כמשת"פ ישראלי, מהשחיתות והתעשרות המקורבים ומקיבעון השנור הפלסטיני שנמאס על כל הערבים האחרים באשר הם. אף הסכם שיחתום אבו מאזן לא מבטיח את קץ הסכסוך היהודי ערבי כי אבו-מאזן לא מייצג אפילו 10% מהערבים. על נכונות לקיים הסכמים שבר מינן חתם בשמם, בפעם אחרת.

ג. אופק קרדיולוגי.
בנוסף לצמד מגרעותיו מלמעלה אבו מאזן כפרטנר פשוט זקן מדי וסביר להניח שלא יהיה כאן עוד הרבה זמן.
בטח לא מספיק כדי לנהל מדינה או ליישם הסכם עם אינסוף השלכות ומשמעויות.
המשמעות היא שהשעון הקרדיולוגי פועל לטובתנו או לפחות לרעת הפלסטינים תלוי מאיזה צד מתבוננים.

ד. אופק עונתי.
האביב הערבי לפי תמרות העשן והפיצוצים מחוץ לגבולותינו טרם בקע במלואו מהקליפה. שום מומחה בטחוני לא מתחייב שהממלכה האשמית תעמוד על תילה בעוד עשור ואפילו שנה. אם דאעש או כל ארגון ג'האדיסטי כולל החמאס יכבוש את ירדן ו\\או את שטחי הרשות הציונים יעמדו בפני סכנה קיומית לראשונה מזה עשורים. דאעש או חמאס בטול כרם זה לא צחוק ילדים. גם המלחמה בסיני שלא מרבים לעסוק בה (משיקולים נכונים) עלולה להסתיים בחזית גי'האדיסטים נוספת מדרום. זכור: מותניים צרות הם מתכון לצרות.

ה. אופק מועצם.
הרוסים נכנסו לסוריה ולפי תגובות מהממשל האמריקאי, מדינות האיחוד והאו"ם נראה שיישארו איתנו כאן ולהרבה זמן. אין לדעת כיצד תתבטא השליטה רוסית במרחב ומה יהיו תוצאותיה על המדינות והארגונים שנוטלים חלק או מקורבים לסכסוכים באזור. בינתיים הם מפגיזים את FSA ולא את דאעש להפתעת המערב והאיראנים מעבירים אלפי חיילים לסוריה ורמת הגולן בזמן שארה"ב מצניחה להם ציוד ומאמנת אותם בירדן. אנחנו בועה בג'ונגל שעולה בלהבות והמרחב הטריטוריאלי בהחלט מספק חוסן.

הרשימה כמובן חלקית ובכל זאת הדוגמאות מראות עד כמה אותו אופק מדיני הנחוץ כמו אוויר לנשימה, כהכרח קיומי וכמזור לתחלואי המזרח התיכון כולו לא שונה בהרבה מאמונה משיחית מפוקפקת. "כשיבוא האופק המדיני...כולם יחיו בשלום ואהבה".

לאחר שעמדנו על טיבו של אותו אופק מדיני אפשר לדבר ברצינות על תכניות וגישות מועילות לעתיד המדינה היהודית מבלי להזדקק למטבעות מפוקפקות.
נתחיל ונסיים בעמידת המוצא והעקרון המנחה:
אף פעם לא נכנעים לטרור ולאיומי הטרור ונאבקים בו בכל מקום ובכל האמצעים עד לחיסולו.

אם המחנה שמאמין באותו אופק המדיני יסכים לקבל את עמדת המוצא- אני משוכנע שהציונים ישמחו לתכנן יחד יופי של עתיד ולבנות במשותף בונבוניירה של חברה צבעונית שוויונית וחופשיה. במקרה שאותו מחנה ימשיך לרסן ולהסביר שבכוח אי אפשר להלחם בטרור או שמבחינה משפטית או בינלאומית ואובמה אמר וכו'- לציונים לא יהיה עניין בלתכנן עם אותו מחנה עתיד ורוד כי השותפות תפגע בזכותם חובתם ויכולתם להתגונן מפני איומים. וזה חבל, כי ללא היכולת הקדושה של הציונים להתגונן מפני הרצון להשמידנו הסיכוי שנחיה כעם אחד במדינה יהודית באותו עתיד קסום תחת שמי האופק המדיני נראה די קלוש.
האופק המדיני שלום 665137
אישקש • בתשובה לנמר טמילי יום ד', 14/10/2015, 2:48
שכחת פרט שולי-הערבים לא אומרים את זה,זאת המצאה של השמאל,זה הכל מתרחש בדמיון ומתוחזק ע''י התקשורת העלובה.
כי הם כמובן יודעים יותר טוב מהערבי מה הערבי חושב ורוצה למרות מה שהוא אומר,כי הם לבנים עם משקפיים ורואים הצגות ,והערבים הפראיים-פועלי בניין.
האופק המדיני שלום 665505
נמר טמילי • בתשובה לאישקש יום א', 18/10/2015, 1:23
ג'ואן פיטרס תיארה היטב את תנועות השלום וארגוני הזכויות הפלסטינים. גם היא חיפשה יוזמה אחת לרפואה- הכל מתנדבים ומארגנים מחו"ל וישראל.
כשנדרשו להפגין מול המצלמות בעד השלום כדי להוכיח שקיימת תנועה עממית בקושי הצליחו לגייס 200 ילדים וכנראה בשכר.
השמאלן המצוי מאמין בקיומם כבר 30 שנה וזה לא מפריע לו לגחך על דתיים שמאמינים באל בלתי נראה. קטע מרתק.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות