בתשובה לתשע נשמות, 12/10/15 23:25
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כל הפואנטה היא שהטכנולוגיה - כולל חשמל ואינטרנט - קורסת. איך אתה מדפיס את ויקיפדיה, או אפילו גולש בה, בלי חשמל זמין? זאת חוכמה קטנה מאד להניח שכל המידע באינטרנט יהיה ברשותנו ואז לשחזר מחדש את הטכנולוגיה. זה בערך כמו להכין מרק מאבן, בסיפור הידוע. בגלל זה, אגב, כשנכתב פה מה רצוי לדאוג שיישאר, אני הייתי מוסיף ערמה של מגנטים על ציר וחוטי נחושת מלופפים, שיאפשרו לייצר חשמל באופן ידני (בתור התחלה), וזה כשלעצמו יאפשר המון דברים אחרים. למשל אולי להפעיל את שני הלפטופים הנותרים או משהו כזה, לעשות אור בלילה וכדומה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאני טוען הוא שהביזור יוצר עמידות גבוהה יותר. אנציקלופדיה שנשמרת על אלפי שרתים ברחבי העולם ושכל אדם יכול ליצור לה עותק גיבוי מביאה לכך שקשה מאד להשמיד את המידע שאצור בה. ביזור של טכנולוגיות הפקת החשמל יוצר עמידות גבוהה יותר בפני תקלות שעלולות להשבית סוג אחד של יחידות ייצור וכן הלאה. בכך אני מגדיל את העמידות נגד קריסת הציביליזציה עצמה, לאו דווקא את ההתאוששות. לדעתי, השחזור של הטכנולוגיה לא יהיה ענין של חוסר מידע. אתה ואני יודעים, אפילו בלי אף ספר, מספר עצום של עקרונות ותובנות שלקחו לאנושות מאות ואלפי דורות - בין אם המדובר במחזור הזרעים, השיטה המדעית, האלפבית, יסודות הגנטיקה או הטבלה המחזורית. לדעתי, החוקרים של ציביליזציה שקמה מתוך האפר היו יכולים לשחזר חלק גדול מהמדע במהירות יחסית רק מתוך הידע שיש לקבוצת השורדים - הידע הכללי יכול להכווין את המחקר כדי למצוא את הפרטים. אני לא יודע לבנות מנוע קיטור אבל אני יודע מספיק כדי שעם הכלים והחומרים המתאימים אני אוכל להכין גרסה ראשונית שמכונאי מוכשר ממני יוכל לשפר. אבל לפני שמגיעים לשלב שבו ניתן בכלל להשתמש בידע הזה תהיה דרך ארוכה. כמובן, השאלה היא מה שורד מתוך הציביליזציה הקיימת; אם אתה יכול לפשוט על מחסנים, אוניברסיטאות וחנויות כל-בו נטושות אז הבעיה היא די קטנה. אם אתה צריך להתחיל רק עם עצמך ועם הטבע, או עם מה שהשארת במערה קטנה זה הרבה יותר קשה. במצב כזה הידע שיידרש יהיה ידע מעשי ברובו - איך למצוא מזון ביער, איך לבנות מלכודת לדגים ואיך לגדל חיטה בלי טרקטורים ודשנים. ויקיפדיה תהיה פחות יעילה כאן. ניקח לדוגמה את המגנטים והחוטים שלך: גם אם נניח שיש לך דרך יעילה להפיק באמצעותם חשמל (במתח ובהספק הרצוי, ואם אפשר אז בבקשה זרם חילופין בתדר 50 או 60 הרץ), הלפטופים או המנורות הנותרים לא יחזיקו יותר משנים ספורות במקרה הטוב - ולאחר שהם יתקלקלו מה תעשה עם המגנטים והחוטים? אם אתה רוצה להקים ציביליזציה אתה צריך כלים וחומרים שיאפשרו לך לנצל את מה שיש בטבע. חוטים שיהיו פתילות לנרות (משומן של בע"ח שתלכוד או דונג דבורים) יהיו יותר יעילים, ואולי איזה נול בסיסי כדי לטוות עוד חוטים. מה שתצטרך בשלב הראשון הוא לא להפעיל לפטופים אלא ללכוד חיות, לתפור בגדים מפרוות, לחרוש ולקצור וכן הלאה. מה שאתה צריך הוא כלים וחלפים שיאפשרו לך את זה. סכינים ומשורים עם אבן משחזת, להבים למחרשה - רק אחרי שיהיה לך ישוב חקלאי ברמה של תקופת האבן שמקיים את עצמו תוכל להתפנות לשלבים הבאים. שאלה אחרת, כמובן, תהיה איך לשמר ולהנחיל את הידע של קבוצת השורדים הראשונית. אבל נראה לי שזה פתיר. בעיה אחרת של קבוצת השורדים תהיה מספרית וגאוגרפית. גם אם יש לך ישוב משגשג של מאתיים איש ויש לו עודף מזון שיכול לאפשר לעשרת המוכשרים ביניהם לבלות את זמנם במחקר ופיתוח, קשה יהיה לו להתקדם הרבה מעבר לשלב תקופת האבן במשך כמה דורות. זאת משום שההתקדמות הזו דורשת תשתית מסוימת. למשל, אם אתה רוצה לעבור לברונזה אתה צריך להיות פרוש על מספיק שטח כדי לגלות בו נחושת ובדיל; זה היה קשה עוד בתקופת הברונזה, ועוד הרבה יותר קשה לאחר אלפי שנים של ניצול המשאבים האלה - גם אם אתה יודע איך לאתר את העפרות ואיך להפיק את המתכת. כנ"ל לגבי ברזל. אתה צריך מספר אנשים גדול מספיק ופרישה גאוגרפית רחבה מספיק כדי לאפשר סחר וגם לעשות אותו כדאי - זו משימה של דורות עבור קבוצת שורדים קטנה. ככל שאתה מתקדם לכיוון של תיעוש וטכנולוגיה ברמה של המאות האחרונות אתה נזקק לבסיס רחב יותר; כדי להגיע לרמה הטכנולוגית של תחילת המאה העשרים תצטרך, לדעתי, ליישב את העולם כולו. אנחנו לא ערים מספיק למורכבות של שרשראות האספקה שמזינות אפילו את הפשוטים במוצרים שאנחנו קונים ואת התלויות ההדדיות ביניהן. המאמר הזה, שנכתב לפני כמעט ששים שנה, מדגים עד כמה מורכב ייצורו של אחד המוצרים שלא השתנו כמעט מאז ועד היום - העפרון הפשוט. שווה קריאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אני אעשה עם המגנטים והחוטים? אקבל אור בלילה וחום בחורף, כך שיהיו לי משאבים לקרוא וללמוד איך ולאסוף מגנטים גדולים יותר ולבנות תחנות כוח ומכוניות ותנורי בישול. ואולי אפילו לבנות (זה ייקח יותר מהר מתחנות כוח) מכשירי קשר שיאפשרו לי ולשבט שלי לתקשר במרחקים של מעל מאה מטר, בלי לבזבז אנרגיה של רצים עם פתקים ביד. כמובן כל זה תלוי בשאלה מה באמת נעלם מעל פני האדמה. *כל* התנורים? *כל* הנורות? כל מכשירי הקשר? הרבה יותר סביר במקרה של השמדה גלובלית כמו אסטרואיד, זה שמה שיושמד הן התשתיות הגלובליות - תחנות כח, מים, אספקת דלק מאורגנת וכיוצא בזה. אבל סביר להניח שיישארו מאות ואלפי פריטים טכנולוגיים קטנים שיעבדו באופן סביר, בהינתן להם האנרגיה והדלק הנדרשים. אני מסכים שכדי להגיע לרמת טכנולוגיה סבירה תצטרך יישוב אנושי גדול מספיק. אבל נראה לי שאתה מגזים מאד באשר ליישוב העולם כולו - שום דבר לא היה מונע מחצי עולם להגיע לטכנולוגיה של המאה הנוכחית, קל וחומר של תחילת המאה הקודמת (שמאז ההתפתחות הטכנולוגית כמעט הכפילה את עצמה). בהינתן נגישות למידע בהישג יד, אני לא רואה שום סיבה שכמה עשרות או מאות מיליוני אנשים לא יוכלו לשחזר את החלקים העיקריים של הטכנולוגיה מלפני מאה שנה. אם כבר, מה שעשוי למנוע את זה הוא סכסוכים פוליטיים על משאבים, שיגרמו לאותם מיליונים לדלל זה את זה במקום לאחד כוחות ולפתח טכנולוגיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, השאלה היא מה נשאר. אם אתה יכול להשתמש בתכולה של מחסנים וחנויות, במאגרי דלק וכו' אז אתה ממשיך לחיות בציביליזציה באופן כמעט מלא ואין הרבה טעם לדון על שחזור הציביליזציה; אם יש לך גנרטור (אחד כזה לפחות קיים בכל עיר) ומאגר דלק כפי שקיים בכל עיר אז יש לך חשמל ויחד אתו היכולת להפעיל מכשור, להאיר, להשתמש במקררים, לחמם, למזג וכן הלאה, אתה יכול להשתמש בתרופות ובציוד שיש בבית החולים הקרוב, במכשור שיש במוסכים וסדנאות וכיו"ב - אז מעט מאד חסר לך. אם זו נקודת ההתחלה אז אין לך בעיה. השאלה היא מה קורה אם אין לך את כל אלה. לצורך הענין, פצצת EMP שרפה כל מכשיר חשמלי קיים ללא אפשרות תיקון ונשק גרעיני זיהם את הערים כך שלא ניתן לגשת אליהן. המגנטים והחוטים יתנו לך חום בחורף? אתה צריך לייצר חום כדי להפיק את החשמל שיזרום בחוטים, אם אתה כבר שורף משהו ומפיק קיטור עדיף לך להשתמש בחום באופן ישיר. אור בלילה - אולי עד שתישרף הנורה, אבל מה יקרה אז? איזו תשתית תעשייתית צריך כדי לייצר בלון זכוכית ריק מאוויר (או אולי מלא בגז אציל כלשהו) וחוט טונגסטן דקיק? למה צריך ליישב את כל העולם? נסה לחשוב על המשאבים הדרושים לייצור של כמעט כל דבר שהוא ומהיכן הם מגיעים. מתכות Rare Earth למיניהן מגיעות היום בעיקר מסין; חומרים כמו קקאו, קפה וגומי טבעי מופקים באיזורים טרופיים; רותניום היא מתכת שמופקת, כך מספרת ויקיפדיה, בהרי אורל ובצפון ובדרום אמריקה. אתה עשוי לשאול למה חשוב להפיק רותניום. התשובה היא שהוא משמש כקטליזטור בתליכים כימיים שונים, ובפרט בתהליך האבר-בוש לייצור אמוניה. התהליך הזה נחשב לאחת ההמצאות הגדולות של המאה העשרים; המטוס או המחשב הרבה יותר סקסיים, אבל בלי תהליך האבר-בוש לא היינו יכולים היום להזין משהו כמו חצי מהאנשים על כדור הארץ. אפשר להמשיך את רשימת החומרים עד אינסוף; הטכנולוגיה של סוף המאה התשע עשרה, וזו של היום עוד הרבה יותר מכך, נשענה על שרשראות אספקה גלובליות. אם אתה צריך אטמי גומי כדי לייצר מנוע אז ציביליזציה שלא תהיה נוכחת באיזורים הטרופיים לא תוכל לעשות זאת. אם אתה צריך נפט כדי להניע אותו אתה זקוק לאיזורים שבהם מפיקים נפט. כדי להפיק את הנפט אתה זקוק למקדחים שהראשים שלהם עשויים מסגסוגות שכוללות חומרים כמו טיטניום או וונדיום; כדי לזקק אותו אתה זקוק לקטליזטורים, לחומרים שסופחים מזהמים וכן הלאה והלאה. בסופו של דבר תצטרך להפיק כמעט בכל פינה של הכדור - מה גם שהמרבצים שהיו זמינים לפני מאה שנה במקומות רבים נוצלו, והיום יש פחות מרבצים והם דורשים עבודה קשה יותר. חלק מהענין הוא גם המספר: ציביליזציה שתקום תתקשה הרבה יותר לכלכל הפקה של חומרים נדירים או לא הכרחיים או ייצור לא-המוני. כמה תעלה הפקת וזיקוק נפט כאשר מספר הלקוחות הפוטנציאליים הוא זעום? תפעול מכרה למתכות נדירות? תכנון מטוס נוסעים לסדרות יצור של שלושה מטוסים? אתה צריך את הזמן כדי להגיע למסה כלכלית קריטית שתתמוך באופרציות מהסוג הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי צריך EMP כשיש לנו את השמש הזקנה והטובה? מסתבר שהיא יכולה אם היא מתלהבת יותר מדי, לחסל את החשמל שלנו לכמה חודשים, ואיתו מן הסתם חלק ניכר מהציויליזציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם נותנים לזה סיכויים ממש גבוהים (11% הסתברות ב 7 השנים הקרובות) ביחס לארועים קוסמיים אחרים. נראה לי שיש לנו מנצח. כולם להתחיל חוג יצירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איכשהו זה לא נשמע לי אמין כל כך. האפשרות התאורטית קיימת, מן הסתם, אבל השאלה היא מה השכיחות שלה ועד כמה יודעים לקשר בין עוצמת הסערה לבין הנזקים כאן. באופן כללי, שיתוק של החשמל לכמה חודשים זה נזק כלכלי כבד אבל לא באמת נזק לציביליזציה. ביפן היתה מצוקת חשמל קשה מאד לאחר פוקושימה (במחצית מיפן, למען האמת; יפן מפוצלת בין שתי רשתות חשמל נפרדות שפועלות בתדרים שונים) והיא הצליחה להסתדר. סופת שמש שתשתק את כל החשמל על פני כדה"א כולו אכן תגרום לנזק עצום, אבל לא תמחה את הציביליזציה. במאמר מוסגר, לא ברור לי האם יש אפשרות שסופה אחת תפגע בכל חלקי כדה"א; כדי לעשות זאת היא תצטרך להמשך 24 שעות. לפי ויקי החלק המשמעותי של סופות כאלה נמשך בדרך כלל בין שעתיים לשמונה שעות. ההשפעה שונה גם בקווי רוחב שונים, וחזקה הרבה יותר בקרבת הקטבים. מה שבאמת גורם לי לחשוב שהסכנה לא גדולה כפי שהם מתארים הוא זה: ההגיון מחייב שאם סופת שמש גדולה דיה כדי לשתק את החשמל בכל העולם מתרחשת פעם במאה שנה (למשל) אז פעם בעשר שנים, נניח, תתרחש סופה שתשתק אותו בחלק מהעולם. זה לא ממש קורה. ב-1989 סופה גרמה לקריסת הרשת בקוויבק והחשמל נותק לתשע שעות; זו היתה תוצאה של תכנון לקוי יותר מאשר של עוצמת הסופה. מאז לא נרשמו ארועים משמעותיים כאלה. הסופה החזקה ביותר שנמדדה אי פעם היא זו של 1859. האנליזה הזו שבוצעה עבור חברת הביטוח לויד'ס קובעת שהקף אוכלוסיית ארה"ב החשופה להפסקות חשמל בעקבות סופה כזו הוא 20-40 מיליון נפש, ושהם יצטרכו להסתדר בלי חשמל בין 16 יום לבין שנה-שנתיים(!) אם הסופה תגרום להרס שנאים ראשיים שיש צורך להזמין ולייצר אותם במיוחד. זה לא תענוג גדול, אבל בסך הכל מדובר על כעשירית מאוכלוסיית ארה"ב בתרחיש קיצון. זה לא הרס הציביליזציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נוטה להסכים למסקנה שלך - אסון גדול כן, הרס הציויליזציה כנראה שלא. מצד שני, תראה מה רוחות סולריות עשו למאדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם כן פלנטה, אפילו שדה מגנטי אין לה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכדור שלנו אמנם יש שדה מגנטי, אבל הלשינו לי שפעם בכמה עשרות אלפי שנים הוא הופך כיוון. ואני תוהה, אם בדרך הוא לא מציית למשפט ערך הביניים ומתאפס להרף עין גאולוגי של איזה מאתיים שנה, ומה יקרה אז למי שמזלזל ברוחות הסולריות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי משפט ערך הביניים לא חל על וקטורים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהוא חל על כל איבר בנפרד. וזה אכן מאפשר לו לא להתאפס, אלא להסתובב - רק שזה אומר שבדרך בין להצביע צפונה ללהצביע דרומה, מתישהוא הוא מצביע במאונך לציר הסיבוב של כדור הארץ. והאינטואיציה הפיזיקלית שלי טוענת שזה מאד לא סביר. משיקולי סימטריה, משיקולי אנרגיה, מהנטייה של שדה מגנטי להיות בכיוון ציר הסיבוב של עצמים מוליכים מסתובבים וכדומה. אבל לא בדקתי את זה, אז ייתכן וזה כן אפשרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שדה הוא אוסף (גדול מאד במקרה הזה) של וקטורים ולא וקטור אחד. וההיפוך של כולם יכול להיות תהליך מורכב. תחשוב על 100 ערסים שרצים אחרי מחבל ופתאום מישהו צועק "המחבל בכיוון ההפוך". בהתחלה יהיה בלאגן (ייתכן אפילו שכל איבר יתהפך בנפרד כמו שאמרת) אבל אחרי כמה זמן כל הוקטורים יתהפכו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כמובן נכון. אבל כשמדברים על כיוון השדה המגנטי של כדור הארץ, מדברים על איזה ממוצע של כל הוקטורים הקטנים האלה. זה נכון גם למגנט ברזל פשוט שאפשר להחזיק ביד - למרות שהוא מכיל זיליון מגנטונים קטנים, כשאתה מדבר על כיוון השדה שלו, אתה מתכוון לאפקט המשותף של כולם1. אותו מודל, כשהוא מיושם על כדור הארץ, ייראה קצת כמו זה. עכשיו, דוקא הדוגמא שלך של הערסים מחזקת את הטענה הראשונית שלי - כשכל הוקטורים הקטנים אן המגנטונים הקטנים מתחילים להתהפך, בדיוק כמו שאתה אומר, בהתחלה יהיה בלאגן. ברמת המאקרו - המיצוע של כל הבלאגן הזה (אמור: "השדה המגנטי של כדור-הארץ") יתאפס, כי כל הכיוונים הלא מסודרים האלה יבטלו זה את זה2. זאת בדיוק הנקודה בה השדה המגנטי החיצוני של כדור הארץ 'יתאפס' - משדה מגנטי חזק ובעל כיוון מוגדר כמו היום, על כל האפקטים המיטיבים והממגנים שלו, נקבל שדה מגנטי גלובלי חלש עד לא קיים, ללא מיגון אנטי-סולארי. ורק כשכל הבלאגן הזה יסתדר, וזיליוני המגנטונים יפנו שוב יחדיו לכיוון משותף (גם אם הפוך למקורי), נקבל שוב שדה מגנטי גלובלי שמגן על הפלנטה מפני חלקיקים זדוניים. וזמן המעבר הזה הוא הזמן ממנו הבעתי חשש בתגובתי המקורית. 1 וכן, גם במודל הכי פשטני, תקבל קווי שדה שיוצאים 'צפונה' מהקוטב הצפוני של המגנט, מתעקלים כלפי חוץ ולמטה, יורדים דרומה ולבסוף שוב משנים כיוון ומשלימים את הדרך בלהיכנס לקוטב הדרומי של המגנט - כמו כאן או כאן. במקרה הזה כמובן שבכל נקודה במרחב יש וקטור שדה אחר, כמו שאתה אולי אומר, אבל אני לא בטוח שזה תורם כאן לטיעון הכללי. 2 מצב ה'בלאגן' הזה הוא דווקא מצב מאד נפוץ ויומיומי - זה המצב הטבעי של גוש ברזל שלא עבר מיגנוט. השדה המגנטי של כל אטום/אלקטרון פונה בכיוון אקראי, והתוצאה הכוללת היא אפס3 שדה מגנטי. 3 נא לא לנטפק, כל פיזיקאי השדות שכאן. או שכן, אם זה רלבנטי לאפקט המאקרוסקופי שאנחנו מדברים עליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגדול אני מסכים עם השורה התחתונה ולא עם הפרטים. כתבת "כל הכיוונים הלא מסודרים יבטלו זה את זה" וזה אולי נכון גלובלית אבל לא בהכרח נכון לוקאלית. כבר היום יש סטיות לוקאליות ולא כל המצפנים בכל העולם מצביעים בדיוק לאותה נקודה (למשל במיין יש סטייה של 20 מעלות מערבה מהצפון, ואילו בטקסס יש סטייה של 10 מעלות מזרחה1). פשוט בקירוב גס זו אותה נקודה, והנקודה הזו קרובה לקוטב הצפוני. האינטואיציה שלי אומרת שמה שסביר שיקרה בזמן ההיפוך המגנטי הוא זה: הסטיות הלוקאליות (שבלאו הכי משתנות משנה לשנה) ילכו ויקצינו עד שכבר אי אפשר יהיה להגיד שבכל העולם המצפנים מצביעים צפונה.. אלא שבאוסטרליה, למשל המצפנים מצביעים לדרום מזרח ואילו בהודו דווקא לכיוון מערב וכו. אבל עדיין בכל איזור יהיה איזשהו כיוון אחיד למצפן. אז כן - השדה הגלובלי אולי ייחלש אבל יהיה שדות לוקאליים שיספקו הגנה חלקית. הסיבה לכך היא שמקור השדה המגנטי הוא זרמים בתוך כדוה"א. בניגוד לערסים, אי אפשר לתת לזרמים האלו פקודת "עמוד דום" ואז "אחורה פנה". יותר סביר שמדובר בשינוי הדרגתי אבל גם במהלך השינוי יהיו זרמים ולא כיאוס מוחלט (למשל בגלל שימור תנע זוויתי). בשורה התחתונה גם אם אני צודק, ותהיה הגנה חלקית - ברור שיש מקום לחשש שאותו הבעת. 1 הנתון הועתק מויקיפדיה בלי בושה.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז בעצם הסכמנו על המהות, עכשיו אנחנו דנים במחיר - ביטול מוחלט, הקטנה, השארת מיגון לוקאלי וכדומה. אז באשר למחיר - הלכתי בלי בושה לויקיפדיה, ובערך מגנטוספירה [ויקיפדיה] גיליתי שהאזור שבו היא מחילה לחסום את הקרינה הסולארית הוא במרחק של 50,000 ק"מ מפני כדור הארץ. אני חושש שממרחק כזה אין משמעות לשדות לוקאליים בטקסס או באוסטרליה, והכל מתמצע - או בניסוח אחר, שדות לוקאליים שיגרמו להסטה (חלקית מן הסתם) של הקרינה בגבהים הרבה יותר נמוכים, יהוו הגנה פחותה משמעותית ממה שאנחנו מקבלים היום. אגב - השינוי ההדרגתי של אותם זרמים הוא חלק ממה שנראה לי מסוכן, שייתכן שעשרות או מאות שנים של הגנה חלקית עד זעומה יעברו לפני שהמגן יעלה מחדש, מה שיאפשר ללא מעט סערות שמשיות לתת לנו בראש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וצפירת הרגעה מסוימת מהשדה_המגנטי_של_כדור_הארץ [ויקיפדיה]: "היפוך כיוון שדה מגנטי אורך בין מאות לאלפי שנים, והוא מלווה בדרך כלל בירידת עוצמתו של השדה המגנטי, עד להיפוך כיוון צפון מגנטי - דרום מגנטי, ולאחר מכן עלייה מהירה בעוצמת השדה המגנטי. אין עדויות להשפעה של אירועי היפוך השדה על החי והצומח על פני כדור הארץ בצורת הכחדה או בצורות אחרות. כך למשל, מינים קדומים של האדם, כגון ההומו ארקטוס ואבותיו הקדמונים, שרדו מספר היפוכי כיוון של השדה המגנטי. המגנטוספירה אומנם מגנה על פני כדור הארץ מפני חלקיקים טעונים המגיעים מרוח השמש, אך מניחים שגם במצב של העדר שדה מגנטי בכדור הארץ, רוח השמש גורמת להשראה וליצירת שדה מגנטי ביונוספירה, ושדה מגנטי זה מגן על צורות החיים מפני אותם חלקיקים". טוב, כנראה שבתסריט הגרוע נחזור לעידן ההומו ארקטוס. ומשם הבעייה כבר פתורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה האינטואיציה שלך נוטה לזה שלא סביר שהציר יחלוף דרך קו המשווה אבל כן סביר שכל דרגות החופש יתאפסו בו זמנית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שפירט האח של האייל, אין צורך שכל דרגות החופש יתאפסו, אלא שהן יעברו דרך מצב לא מסודר ואקראי שאיננו אפס לוקאלי, אבל המיצוע הגלובלי שלו קרוב לאפס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מדבר על מספר קטן של דרגות חופש: שלושת רכיבי הווקטור של הציר המגנטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיבה הראשונית הפשטנית היא שהפניית הציר במאונך לציר הסיבוב שוברת את הסימטריה הסיבובית, וכמו שנאמר לעיל, הסיבה המקורית לשדה המגנטי הן תנועות סיבוביות של (חל מ-) הברזל בליבת כדור הארץ. ושדה מגנטי נוטה להיות מקביל לציר הסיבוב של המוליך שיוצר אותו. הסיבה הפחות פשטנית היא הראייה של הוקטור הזה כמיצוע של המון וקטורים קטנים, ועל זה כבר ענינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, גם עכשיו הקוטב המגנטי נוטה לעומת ציר הסיבוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל בקצת, וזה רק מחזק את המודל המורכב יותר של צירוף של הרבה תופעות לוקאליות. אתה מוזמן להביט בתיאוריית_הדינמו [ויקיפדיה] שמתארת את המודל שנחשב כרגע למקובל1. יש שם למטה סימולציות צבעוניות נאות, שגם הן מראות על תהליך של קריסה מכיוון ברור לבלאגן של שדות מקומיים, וחזרה לשדה מכוןן ואחיד יותר לאחר ה"היפוך", ולא סיבוב של וקטור יציב במרחב שנודד מקוטב לקוטב. 1 אם זה לא הובהר עד כה, אין לי שום התמחות בנושא, ולכן דיברתי מראש על 'אינטואיציה' ולא על ידע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגדול מה שצריך זה 1. הספר "how to rebuild civilization for dummies" 2. מדפסת 3D עם כמה מודלים מוזנים מראש 3. מקור כח למדפסת + מחסנית "דיו" המדפסת תדפיס מכשירים שיאפשרו לך לכרות חומרים ולייצר עוד מדפסות.. ידה ידה ידה (על קפה ושוקולד תצטרך לוותר אבל אפשר להגיש תה עם תמרים). טוב, אני קצת מפשט אבל לחברה פה יש תוכנית יותר מפורטת: http://opensourceecology.org/gvcs/ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה פיילוט די מוצלח בכפר סבא בשבוע שעבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע מעניין! ספר עוד.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיחור קלטתי שזה היה בציניות.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהארץ ניצלו את ההזדמנות לפרסם כתבה (מיוחצנת למדי) על מפעל לכל מיני פתרונות אנרגיה חלופית בקיבוץ קטורה. הכותרת וכותרת המשנה: מנותקים מחשמל? בערבה מציגים אלטרנטיבות. מרכז שנפתח לאחרונה בקיבוץ קטורה מדגים טכנולוגיות להפקת אנרגיה ללא חיבור לרשת. למשל, פאנל סולארי שמאפשר לבשל קפה ברבע שעה ואורז בשעה. אבל הם שכחו שחוץ מחשמל, כיבו גם את השמש ברוב אותו השבוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכתבה היתה מצד אחד מיוחצנת, מצד שני מאכזבת. אאז"נ (היא לא זמינה לי עכשיו) היה נראה שרוב הפתרונות שם הם לבישול מזון. האם באמת יש הרבה אנשים בעולם שהדלקת אש היא בעיה משמעותית להם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נהפוך הוא - יש אנשים שהבערת שריפות היא מעמודי התווך של הקריירה שלהם. וברצינות - כל מי שחשמל או גז אינם זמינים להם, כל מה שנותר בינם לבין הדלקת אש מאתגרת למדי היא קופסת גפרורים. וחומר בעירה זמין לבישול. הייתי מהמר שיש איזה מיליארד שכל אלה לא זמינים להם במיידי, בטח לא שני הראשונים. וגפרורים נרטבים בגשם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התפלאתי לראות שהכפרי הממוצע באפריקה לא יודע להדליק אש בלי גפרורים או מצית. גפרורים זה דבר כל כך זול, זמין וקל משקל, שזה מגיע (כמעט) לכל פינה בגלובוס. מי שיש לו גפרורים לא לומד להדליק אש באמצעים אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי כאן יודע להדליק אש בעזרת שתי אבני צור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בילדותי ניסיתי את התהליך הפרימיטיבי-רומנטי הזה, ומלבד ניצוצות נחמדים וריח נעים של אבק שריפה לא הגעתי רחוק. אחר כך קראתי על שיטת המקל והקרש הפחות מגניבה בעליל, וכמדומני שנחלתי בה יותר הצלחה, או לכל הפחות הגעתי למצב שנראה מבטיח להדלקה ברת קיימא. עד כמה שאני זוכר מהמסקנות האמפיריות, הבעייה עם הגיצים שיוצאים מאבני צור זה שהטמפרטורה שהם נושאים יחד עם גודלם הפעוט, לא מספיקים כדי לחמם ולהדליק חומר בעירה טבעי נפוץ - אני מניח שגז בישול למשל היה נדלק בקלות על ידיהם, אבל זאת לא חוכמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסית קש או קוצים יבשים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן לא ציפיתי שידעו, בציביליזציה מתקדמת ומשוכללת. במקומות בהם כביש סלול כהלכתו זה דבר פלא, ומקומות שצריך להגיע אליהן בהליכה של שעות אינם נדירים, כשאנשים חיים בלי חשמל, מים זורמים או גז לבישול, כשאני שומע את אחד העובדים שלי שואל נערה כפרית אם היא אי פעם נסעה בתוך רכב... במקומות כאלה ציפיתי שידעו להדליק בעזרת אבני צור, שני מקלות או כל שיטה שהיתה קיימת לפני הגפרורים והמציתים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע, אני מפעיל את מבחן "אם זה היה כל כך נורא היינו יודעים מזה". כשמדברים על בעיותיהם של העניים המרודים ביותר, מדברים על מזון, מים נקיים, ורפואה או היגיינה בסיסית. לא שמעתי על העדר יכולת בישול כבעיה אקוטית, ואני מניח שאו שהם מסתדרים איכשהו להדליק אש (ברוב הסביבות שאנשים חיים בהם יש לפחות קצת עצים מתים; על גפרורים אני באמת לא יודע), או שהם מסתדרים בלי לבשל, מה שנראה לי סביר למדי לעניים מרודים. אני לא אומר שבישול הוא לא תוספת נחמדה לאיכות החיים למי שיש לו כבר משהו לאכול ולשתות. במזג אוויר קר אש יכולה להיות כמובן צורך אקוטי, אבל העניים המרודים, בפרט אלו שהכתבה מדברת עליהם, לא חיים במזג אוויר קר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים שהם כנראה מצליחים להדליק אש איכשהו. נראה לי שהרתחה עשויה להיות חיונית בחלק מהאזורים העניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אש לבישול או לצליה. להרתיח מים בשביל להרוג את החיידקים? מה העבודה הזאת לכם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום אין בעיה מיוחדת של הבערת אש, אלא אולי בשבטים האחרונים במעבה יערות האמזונס שעוד לא פגשו אנשים מבחוץ. היום גם בפינות הנידחות יותר של הודו ואפריקה יש מי שמסתובבים עם טלפונים ניידים, אז גפרורים? באמת. אגב, יש גם עוד פטנט לואו-טק להבערת אש שהכרתי בילדותי, קוראים לו "זכוכית מגדלת". ציידים-לקטים ידעו כבר לפני עשרות אלפי שנים לא רק כיצד להבעיר אש (שזו אכן טרחה יחסית) אלא גם כיצד לשמר גחלים ולקחת אותן ממקום למקום עם השבט, כך שכשהיה צורך להבעיר אש נדרש רק קצת חומר בעירה יבש ונשיפה קטנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע די משכנע. כששאלת האם 'הדלקת אש היא בעייה משמעותית', נסחפתי לכיוון של 'האם יש להם בעייה/קושי להדליק אש', והתעלמתי מהשאלה האם הדלקת אש ככלל היא משאב נחוץ - שכן אם הוא לא חיוני, גם היעדרו לא יוצר בעיה מהותית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יצא לי פעם לטייל עם בחור מומחה בהישרדות (מומחה אמיתי, לא כזה מטעם עצמו). הקלילות האגבית בה הדליק אש מכמה אבנים ומוץ היתה אלגנטית ומהירה בהרבה מהמדורות שאני הדלקתי באמצעות גפרורים (ועד אז החזקתי מעצמי איש טבע). אני לא רואה סיבה להניח שהמיומנות של מי שחי בטבע כל חייו נופלת משל האיש הזה. __ ובלי כמה אבחנות אי אפשר: * הבחור הזה, עם הסנדלים והכרס הקטנה, ממש לא נראה כמו קרוקודיל דנדי. יותר כמו קיבוצניק בתורנות מטבח. * הוא לא עשה סיפור גדול מהעסק. יש מחבת? אחלה, אפשר להשתמש. אין? אז בוא נאלתר משהו. * ברגע שהוא התחיל עם ההסברים עברנו לקצב של עשרה מטרים בשעה. כשבכל צעד הוא מראה ומסביר לי עשרות פריטים (צמחים, אבנים, עקבות, ומה לא) שעד אז נראו לי לא יותר מרעש רקע של נוף. הרגשתי כמו מי שחי ליד יצירת אמנות מדהימה במשך שנים בלי לשים לב שהיא שם. * אנחנו מוקפים באוכל, מסתבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היכולת להדליק אש היא תמיד חיונית. גם השבטים הפרימיטיביים ביותר משתמשים בקביעות באש למטרות הקלאסיות של חום, בישול והרחקת טורפים. חיים אנושיים מתקשים להתקיים ללא אש. לפי הספר הזה: Catching_Fire:_How_Cooking_Made_Us_Human [Wikipedia] היכולת לבשל היתה קריטית לאבולוציה של המוח שלנו, בכך שהיא איפשרה להפיק הרבה יותר אנרגיה ממאכל נתון ופינתה משאבים להתפתחות המוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת טרחני, המאמר שקישרת, אבל כבר במבוא - כלומר עוד לפני הקטע שמתחיל ב "Innumerable Antecedents" - הוא נותן פתרון אפשרי לבעיה ישנה שהתעסקנו איתה פה ושם באייל (האיזכור הראשון שמצאתי הוא משנת 2000, והיתה התלקחות קטנה של כמה תגובות משנת 2004 בפתיל יקר לליבי). אני משאיר את זה בינתיים כדגדגן לקוראים, כדי שיעיפו מבט באותו קישור. אגב, אאז"נ מילטון פרידמן עשה פעם משהו דומה כשתאר את הגלגולים השונים והשת"פ שנדרש עד שמתקבלת חולצה פשוטה. כנראה זה היה ב free to choose. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי כדאי לומר שאמנם ייצור המוני - ולא פחות חשוב, זול - של מוצרי צריכה פשוטים אכן תלוי בשיתוף פעולה של אינספור גורמים, אנושיים ואחרים. אבל זה לא אומר שייצור מקומי בכמויות זעירות שלהם גם הוא תלוי בזה. קח כדוגמה פשוטה עגבניה - על העגבניה הממוצעת שכולנו אוכלים בטח אפשר לכתוב גם כן מאמר שלם שיכלול את המסיעים, המחסנאים, המשמרים, האורזים, המפיצים, השוטפים, הגוזמים והרועים (סתם). אבל אם יש לך זרעים של עגבניה, פיסת אדמה וקצת מים יספקו לך כתריסר עגבניות שלא יזדקקו לאותה שרשרת אינסופית. כנ"ל גם לעפרון - אם מה שאתה צריך זה לכתוב על פיסת נייר1, גם גוש פחם מחודד קצת עם אבן צור יעשה חלק מהעבודה. אתה יודע, היום כדי לקרוא אנציקלופדיה אתה צריך מחשב שיוצר במפעלים של מיליארדי דולרים ועם טכנולוגיות מתוחכמות לעיבוד סיליקון ומתכת בעוביים של 30 ננומטר, כמו גם רשת עולמית גלובלית של אחסון מידע ושידורו שמביאה את ויקיפדיה אל סף תצוגת המחשב הנייד שלך. פעם, אי שם במאה העשרים ומטה, לאחר רכישה חד פעמית של כמה כרכים2, כל מה שהיית צריך כדי לעיין באנציקלופדיה זה דשא לשבת עליו ושמש בשמיים שתיתן לך אור. 1 ומאיפה היא תגיע הא? תאמר. אבל כמובן אפשר לכתוב על דברים אחרים. 2 נכון שגם הכרכים האלה יוצרו בייצור המוני שכפוף לכל התלויות לעיל. אבל תרשה לי להניח שהטכנולוגיה ליצירתם היתה בסדרי גודל יותר פשוטה משל היום, ונגרר מכך גם אורך ורוחב שרשרת הייצור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה מזרעי העגבניות שתוכל להשיג, מהונדסים גנטית כך שלא תוכל להשתמש בעגבניות שתגדל מהם כדי להנפיק זרעים נוספים - אלא תצטרך לחזור ולקנות זרעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שאף אחד לא נגס בפתיון, כך שאסביר: שאלת הקשר בין "עפרון" ל"עופרת" עלתה באייל מספר פעמים, כשהדיעה המקובלת - כלומר דעתי - היתה שהקשר הגיע בכלל הדמיון הצורני בין גרפיט לעופרת . העלמה עפרונית, כראוי לשמה, הזכירה לפחות פעמיים את העובדה שעפרון אינו מכיל עופרת ( תגובה 65349 תגובה 320212) , אלון עמית חשב שפעם עפרונות אכן היו עשויים מעופרת ( תגובה 191355 ) אבל השתתק לאחר שערערתי על ההנחה הזאת כאן תגובה 191455 , והנושא נשאר בחזקת "לא לגמרי ברור" עבורי, אם כי כיאה להשקפת עולמי הסמולנית לא טרחתי לבדוק את העובדות גם בעניין הזה. והנה, במאמר שחתול המקומי השכיר, נתקלתי במשפט " Pick me up and look me over. What do you see? Not much meets the eye—there’s some wood, lacquer, the printed labeling, graphite lead, a bit of metal, and an eraser." ולפתע נפל לי האסימון: כמו "אמברקס", "אגזוז" או "הבקאקס הקידמי" חשבתי שהכל נעוץ בשגיאה בהבנת השפה האנגלית, כלומר המילה LEAD שמשמשת בתפקיד "חוד" במשפט התגלגלה בטעות לפירוש האלטרנטיבי שלה, כעופרת. מישהו, כך דימיתי, הסביר למישהו אחר שהוא צריך פנסיל עם שפיץ חד או משהו דומה, והשני רץ למילון כדי להבין מה המשוגע הזה רוצה ממנו, מצא שמדובר בעופרת (הוא לא יכול היה לדעת איך מבטאים את המילה), והשאר רשום - בעט! - בספר דברי הימים. התיאוריה הזאת החזיקה מעמד בדיוק 26 שעות. בדקתי, ומסתבר שאת המילה חידש יוסף קלוזנר [ויקיפדיה] במקום "עט עופרת" שהקדים אותה, והמושג הזה מקורו בכך שאי פעם אכן השתמשו בחרתי עופרת כדי לכתוב על פפירוסים. יוצא, אם כך, שאלון עמית צדק (שוב) ואני שמח להעמיד דברים על דיוקם ולהוסיף את העפרון לרשימת המאובנים הלשוניים שלי. הללויה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה מאד. אני, בקראתי את המאמר הלז, אכן ניחשתי שזאת היתה התעלומה, אבל לא הכרתי את הדיון שעסק בה (או לא זכרתי אותו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהתאוריה המקורית שלך היא הצודקת, אבל הפרטים קצת שונים.. מויקיפדיה באנגלית למדים שהעפרון הומצא במאה ה 16 באנגליה - בעקבות גילוי מכרה עם חומר חדש - גרפיט. החומר הזה נקרא באנגלית במקור black lead מכיוון שהוא דומה לעופרת אבל כהה יותר. לכן גם העפרון כונה במקור black lead pencil ומאוחר יותר השם קוצר ל lead pencil. המילה pencil הגיעה מצרפתית ופירושה מברשת קטנה (של צייר). נקודה קטנה להמשך: אין למילה זו קשר ישיר ל pen (במקור - נוצה, זאת עם קסת הדיו). עד כאן ויקי (ולינקים בויקי). ועכשיו לתאוריה - מה שקרה הוא שהיבואן העברי הראשון פשוט תרגם מילולית lead pencil -> עט עופרת. את המילה הראשונה הוא הכיר, את pencil לא, אבל היא נשמעת דיי דומה ל pen וגם עפרון הוא דיי דומה לעט, אז בינגו. אני מעדיף את התאוריה הזו על תאוריית הפפירוסים כי יבואני ציוד משרדי הם לרוב אינם מומחים להסטוריה של הכתב ולא לבלשנות, הם פשוט עובדים עם הידע המוגבל שיש להם. נקודה קטנה לטובת התאוריה: גם ביפנית, העפרון תורגם במקור ל"מברשת עופרת" (מאוחר יותר השם השתנה). אגב, יש פסוק בתנך שאפשר (עם אונס קטן) להגיד שהוא מכיל את המונח "עט עופרת" - בְּעֵט בַּרְזֶל וְעֹפָרֶת לָעַד בַּצּוּר יֵחָצְבוּן (איוב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמעט אפשר לדמיין שהסופר התנ''כי - או אחד המעתיקים לאורך הדורות - כתב 'את' בשתי שגיאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. נראה דווקא שהעט המקראי (או ליתר דיוק: "עט ברזל") היה חרט (ר' לדוגמה כאן). לא ברור לי מהו עט (או ציפורן) עופרת בהקשר הזה, שהרי העופרת היא רכה, ולא חורטת. הציטוט המלא מאיוב י"ט: מִי יִתֵּן אֵפוֹ וְיִכָּתְבוּן מִלָּי מִי יִתֵּן בַּסֵּפֶר וְיֻחָקוּ. בְּעֵט בַּרְזֶל וְעֹפָרֶת לָעַד בַּצּוּר יֵחָצְבוּן. אני לא יודע מה בדיוק היה הספר של זמנו אבל אני מניח ש"יחקו" הוא מהשורש ח.ק.ק. ולכן לפי הפסוק נראה שמדובר על הטבעה על לוח חמר ואפייתו. ובפסוק השני מדובר על חריטה בסלע. לכן לא ברור לי אם אכן הכוונה שם היא למתכת הרכה עופרת, או למשהו אחר. אבל יש לנו כאן עוד מילה שאני לא זוכר אם הוזכרה באותה דיון: חקיקה. האם יש בבית המחוקקים שלנו קורסי הדרכה בחציבה בסלע (או שמא באפיית?) לחוקק הם יודעים (וגם לחרטט). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
GREAT! האוצר הקטן שלי הולך וגדל (בניגוד גמור לאוצר הקטן האחר, ההוא שמוחזק בבנק). ____________ אני יודע שזה פתטי, אבל מציאה כזאת באמת גורמת לי להנאה, השד יודע למה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלו תכונות יש לסגסוגת של ברזל ועופרת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חן חן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתי עוד צדקתי? מתי? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |