|
||||
|
||||
אז זאת הבעיה - שהוא נוהג בדיוק כמו חברות ציבוריות ופרטיות שומרות חוק עם אזרחים כמוני וכמוך? למה זאת בעייה? אולי צה"ל, שהוא גם חברה גדולה מאד ומורכבת, יש לו סיבות דומות לחברות האלה, כמו לא לשלוף מהמותן ולברר את המקרה, גם אם זה יכול לקחת כמה ימים? אני זוכר שליפות מהמותן, כמו ההודאה בירי על מוחמד א-דורה, שעלו לנו מחיר כבד בדיעבד. |
|
||||
|
||||
"גם אם זה יכול לקחת כמה ימים?" נסה חודשים ושנים כפי שהדגמתי בתגובתי הקודמת. אין מדובר בחשש לשלוף מהמותן אלא בחוסר רצון לבדוק ואם צריך להעמיד למשפט, מדובר ברצון למסמס ולא להגיע לחקר האמת. |
|
||||
|
||||
יש הבדל בין עריכת התחקיר ופרסום תוצאותיו לבין פרסום הסרט ממצלמת האבטחה. במקרה של א־דורה בין השאר התגובה האיטית עלתה בכך שהנראטיב שהשתלט הוא הפלסטיני. |
|
||||
|
||||
מחיר כבד, כאמור. אפשר בקלות לחשוב על סיבות לא לפרסם את הסרט ממצלמות האבטחה, למשל כדי לא לחשוף את מיקומן ולהקל על טרוריסטים עתידיים. |
|
||||
|
||||
זה נשמע הגיוני (אם כי אפשר, מן הסתם, לשנות משהו במיקום המצלמות לאחר אותו גילוי, או אפילו להשתמש בכך שאולי המחבלים למדו את מיקום המצלמות ולהוסיף בחשאי מצלמות שילכדו בקלות דווקא את מי שמסתמך על מה שלמד) אבל הנקודה היא שבויכוח הזה הטיעונים של שני הצדדים די משכנעים: אם נשקף סיכון לחיילים, או אם היתה להם סיבה סבירה לחשוב כך, ירי למטרת הרג הוא תגובה נכונה. אם לא נשקף סיכון כזה בשעת הירי, מדובר בפשע מלחמה, חד וחלק (אולי עם נסיבות מקלות; לא הייתי שם, אני לא יודע), אלא אם השיטה המוסרית של אישקשתא מקובלת בצה"ל. הבעיה היא שמה שקובע כאן הן העובדות, וכל זמן שהן נמצאות רק אצל צד אחד - צה"ל - אין אפשרות למשקיף הוגן לקבוע את דעתו על מה שהתרחש שם. כמו שמאיה חוזרת ואומרת, ההיסטוריה של תגובות צה"ל בחקירת מקרים שונים אינה מבשרת טובות, והעובדה המצערת היא שבאותם מקרים שזכו להד תיקשורתי רב, בעיקר כשהנפגעים היו אזרחים לא פלשתינאים ונערכה חקירה כתוצאה מלחץ בינלאומי, לא פעם נמצא שאכן היתה התנהגות חריגה של החיילים. זה מעלה ספק רציני בקשר למה שקורה בחקירות המקרים האחרים, וזאת , לדעתי, סיבה מספקת להוציא את החקירות האלה מידי צה"ל לידי גוף בלתי תלוי, אבל עם סיווג בטחוני שיאפשר לו לצפות בסרטי הוידיאו, לחקור את החיילים, לתת להם חסינות או עסקאות טיעון במקרה הצורך וכד'. לדעתי זה אמור, בסופו של דבר, להועיל גם לצה"ל. מאחר וברוב הגדול של המקרים הוא ייצא זכאי, או לפחות כך אני מקווה, הזיכוי שלו יהיה תקף הרבה יותר מהודעה של דו"צ על כך שהנושא נחקר והכל בסדר. י. גורביץ', ע. לנדו, ע. הס וג. לוי בטח לא ישתכנעו, אבל לאנשים כמוני, ואני חושב שגם כמו מאיה, בישראל ובעולם, יהיה הרבה יותר קל להאמין. בפעם האחרונה שהעליתי את הטיעון הזה מישהו (ירון?) טען שזה לא הוגן כלפי הלוחמים. אני חושב שלוחמים שאכן עושים את תפקידם כמו שצריך אמורים דווקא לשמוח על הקמת גוף כזה, ולגבי החיילים האחרים, אם הם יידעו מראש על התהליך שהם צפויים לו, יש בכך משום הרתעה מבורכת. יש גם סוג שלישי של חיילים, ומקומם של אלה בכלא. אם הגנה על מדינת ישראל מחייבת לתת הכשר לפשעי מלחמה כי אחרת לא יהיו מספיק חיילים קרביים, אין למדינה הזאת זכות קיום. |
|
||||
|
||||
אני קצת פסימי לגבי הפסקה האחרונה שלו. באירוע אחר בזמן האחרון צה''ל דווקא חקר והדיח את המפקד בשטח (סמ''פ הכוח). מיד נשמעו מחאות מכיוון חייליו שלא נותנים להם לעבוד. |
|
||||
|
||||
מצד אחד, חקירות על ידי 'גוף בלתי תלוי' נשמע לי כמו רעיון טוב. מצד שני, ברור לי שכל גוף שאנשיו אזרחים ישראלים שמונו על ידי השלטון הישראלי יהיה מוטה ואשם מראש בעיני עמירה הס וגדעון לוי (ואולי גם וועדות מסוימות של האו''ם) בדיוק כמו וועדת חקירה צה''לית. מבחינתם הגופים האובייקטיביים היחידים הם צלמים, כתבים וכמובן עוברי אורח פלסטיניים. |
|
||||
|
||||
ל''גופים הבלתי תלויים'' האלה קוראים (בסדר עולה) מצ''ח, מבקר מערכת הבטחון, וועדת חו''ב |
|
||||
|
||||
תודה על מתן הקרדיט. גוף בלתי תלוי הוא רעיון מצוין, המבחן כתמיד יהיה בתוצאה. נראה כי אם התוצאות יידמו לאלו שתיארת במקרים המתוקשרים, חלק זכאי וחלק מועמד למשפט, כפי שבמציאות קורה, זו הנחה סבירה שגוף כזה יזכה לאמון ויועיל גם לצה''ל. הכפפה הזו, ניתן להניח די בביטחון, לא תורם. |
|
||||
|
||||
''אם הגנה על מדינת ישראל מחייבת ..., אין למדינה הזאת זכות קיום.'' - אתה לוקח את עצמך יותר מדי ברצינות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |