בתשובה לשוקי שמאל, 10/09/15 12:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
איזו לשון חלקה! כולי התפעלות. "מאז פרצו כמה שבטים ערביים קטנים מחצי האי ערב והתפשטו על כל המרחב של המזה"ת וצפון אפריקה" איזו מכבסת מלים נפלאה! הערבים לא פלשו, כבשו, אנסו ורצחו, אלא רק "פרצו והתפשטו" הרוב מוחלט והמוצק של הפלוטיפ EM215 בכרומוזומי הY אינו אלא "מיעוט הבטל בשישים של גנים ערבים" במלים אחרות הפולשים הערבים כלל לא רצחו את הגברים ובטח שלא אנסו את הנשים. למרות השידור החוזר המדוייק של רצח ואונס המוני שאנו עדים לו בזמננו אנו (וכמובן שכשהם מתגאים בכך שהם הולכים בדרכי אבותיהם אין זאת אלא "דמיון מזרחי") וכמובן שהתרבות והשפה הערבית, האומה הערבית כרעיון, והליגה הערבית כמימושו בפועל, אינם אלא פנטזיה של "צבועים מסויימים" אתה דוגמה ומופת לשיחדש. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושש להיכשל באי דיוקים היסטוריים ולצערי אין לי מספיק זמן כדי לודא את העובדות שלי. יתר על כן אני לא מתלהב מתפקיד סניגורם של הערבים שהתעמולה המצוצה מן האצבע של הימין הדתי בישראל דוחפת אותי אליה. עד כמה שזכור לי, התיאור של הכיבוש הערבי הראשון של המזה"ת במאה ה-7 לספירה כ"כבשו אנסו ורצחו" קיים אך ורק בטקסטים של החינוך הממלכתי והחרדי דתי בישראל. למעשה הכיבוש של הח'ליף עומר אבן חטאב היה מאורגן להפליא ונתקל בהתנגדות מעטה במיוחד. תושבי המרחב של סוריה הגדולה, ראו בכיבוש הערבי את הרע במיעוטו, וראו בו למעשה גואל מן הסכסוך והחלפות השלטון התדירות בין הביזאנטים והפרסים הסאסאנים. השלטון הביזאנטי היה נבזי וסחטני במיוחד. הוא היה שנוא על התושבים הנוצריים יותר מאשר הכובש האיסלמי החדש. הכיבוש האיסלמי החדש היה בעל אוריינטציה לאומית-גזענית ולא בהכרח דתית. כדי לא להפליג בפרטים אומר שהמוסלמים החדשים לא היו חלק מן השלטון החדש ולמעשה לנכבשים לא היו הרבה סיבות להתאסלם. השלטון הופעל מתוך מה שלא היו אלא מעין מחנות צבאיים של הפולשים הערביים שהיו רובם ככולם גברים. יתכן כי הצורה בה הפולשים הקימו משפחות והתרבו, היתה נחשבת ב"שיחדש" בן ימינו לאונס, אבל הקורא שאינו שטוף תעמולה יבחין מיד שיש כאן עניין אחר לגמרי. מצד אחד, נאסר על הכובשים להתחתן עם עם הארץ (מטעמים לאומיים-גזעניים ולא דתיים) ומצד שני הפולשים הלכו והתרבו על אף שכאמור רובם לא הביאו את משפחותיהם עמם. מותר כאן לנחש כי רובם הולידו צאצאים מפילגשים או מנשים בלתי רשמיות מבנות הארץ. לצורך ההדגמה אביא כאן שני ארועים שאותם מרבים להביא שונאי הערבים. הארוע הראשון הוא הבטחתו של החליף עומר לבישוף של ירושליים כי יקיים וישמור את האיסור על היהודים להתגורר בירושליים במסגרת זכויות הנוצרים בירושליים שישמרו. לא ברור אם הדברים הללו משקפים אמת היסטורית אבל הנה לכם דוגמא ל"כבשו, אנסו ורצחו". האירוע השני, הוא בבחינת "פשעי מלחמה" שיוחסו לחליף עומר כובש ירושליים. הטענה נגדו היא על שריפת ספרים. ע"פ טענה זו שגם היא שנוייה במחלוקת, הוא הורה לשרוף ספריה עשירה מאד שנתפסה ע"י צבאו המנצח בפרס הסאסאנית (עניין זה התגלגל אח"כ לטענה כאילו צבאו שרף את הספרייה המפורסמת של אלכסנדריה). מעבר לעניין זה לא התבלט הכיבוש הערבי בשום דבר מיוחד מכיבושים אחרים ודומה שהאזור נשם לרווחה לאחר מאות שנות דיכוי וניצול ביזאנטי. אאז"ן, א"י היתה מיושבת ע"י רוב נוצרי עד המאה ה-12 (תום הכיבוש הצלבני), למרות שהדבר הזה גם הוא שנוי במחלוקת בין המלומדים. כדי שלא אכשל בתיאור חד צדדי לגמרי, אבהיר כי, בהמשך הכיבוש הערבי דיכא ביד קשה ועקובה מדם התקוממויות של תושבים מקומיים כנגדם. אבל הארועים האלו לא היו חלק מתהליך הכיבוש אלא התרחשו לאחר תקופה ארוכה ונבעו מכך שהפולשים לא שיתפו את המקומיים (גם את אלה מתוכם שהתאסלמו) בשלטון. ובכלל המרידות הגדולות והממושכות התרחשו בצפון אפריקה הברברית-פאגאנית והרבה פחות מכך בסוריה הגדולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה כובש נאור! הנה למשל איגרת עומאר, למעשה הצעה שאי אפשר לסרב כמיטב המסורת הערבית, אל יוחנן בן רובה, מושל העיר אילת בזמן הכיבוש הערבי: "ליוחנה בן רובה ואזרחי איילה, השלום עליכם! והשבח לאל שאין עוד מלבדו. אין לי כוונה להלחם בכם בטרם אכתוב לכם. מהרו לקבל את האסלאם או שלמו מס וקבלו מרות אלוהים ושליחו ושליחיו של שליח האלוהים. כבדו אותם והלבישו אותם בבגדים נאים - אם אתם מספקים את שליחי אתם מספקים אותי. אין ספק כי המס מוכר לכם, אם ברצונכם בביטחון בים וביבשה צייתו לאלוהים ושליחיו ותהיו חופשים מתשלומים לבד מתשלום לאלוהים ושליחיו. היו זהירים לספק את צרכי השליחים שאם לא כן אני לא אקבל ממכם דבר אך אלחם בכם ואקח את ילדיכם בשבי ואהרוג את המבוגרים. אני הוא שליח האלוהים, שימו מבטחכם באלוהים וספרו בשליחיו ובמשיח בן מרים. זהו דבר האלוהים וגם אני שם מבטחי בו, בואו אלי לפני בוא האסון עליכם. אני הוריתי לנציגי הוראות מפורשות. תנו להרמלה שלוש מידות שעורה כי הוא רוצה בטובתכם. בשם האלוהים ברצוני הטוב אני שולח שליחים ולא צבא, אם תמלאו אל הוראות שליחי תהיו תחת הגנת האלוהים ומוחמד וכל העומד לצידו" (גיל, משה "ארץ ישראל בתקופה המוסלמית הראשונה (1099-634)", כרך א' – עיונים היסטוריים. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, 1983, עמ' 28) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד משהו. הפלוטיפ ה"ערבי" EM215. עוד מוקש שטמנת לי בהיות שאני מבין כמעט כלום בתחום זה (דיסקליימר). מעט עובדות שגיגלתי בויקיפדיה: תפוצה ב-% של הפלוטיפ ה"ערבי": ברברים ממרקש - 90 יהודי אתיופיה - 32 יהודי לוב - 26 יהודי אשכנז - 20 פלשתינאים - 14 ערבים (UAE) - 7 (ההסבר ל"הפתעה":מוצא הקבוצה הוא בקרן אפריקה (אתיופיה) ולא בחצי האי ערב ובכל מקרה מדובר באב שחי כ-20000 שנה לפני מוחמד.) אמור מעתה כל הפליטים מסוריה ישר לאתיופיה או עדיף לאריתריאה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |