 |
|
 |
||
|
||||
 |
ניתוח ההזדהות המגדרית ומקורותיה בהחלט מקובל עלי. שתי נקודות התייחסות: 1. האם "נתפס בשקר" שנוי במחלוקת: אני טוענת שקיימים שני שקרים מוכחים שיואב אבן שיקר ושאינם במחלוקת. ראשית הוא טוען בחקירתו 5 פעמים שמעולם לא סטר לאשה, לא יסטור לאשה אפילו אם תבקש זאת כחלק מהמין ובוודאי שלא הרים יד על המתלוננת. לאחר כשלונו בפוליגרף גרסתו משתנה: "סטרתי לה קלות כדי שתבין שאיני נהנה ממכותיה ובעיטותיה". שנית, (סליחה על החזרה אבל אנחנו מרכזים טיעונים) בתגובותיו לתקשורת הוא מקפיד להדגיש ("יש להדגיש...") שעבר בהצלחה את בדיקת הפוליגרף והתקשורת מאמינה לו. לפני שרונית צח ראתה במו עיניה את התוצאות הסותרות את הצהרותיו גם היא האמינה לו. איה המחלוקת? לגבי כתיבת הספר. גם כאן יש לנו תקדים של אנס שגם שם משפחתו מצמרר בהקשר זה שטען בלהט ובפומבי כי מעולם לא אנס. (יש צורך לציין את שמו של הנשיא לשעבר?) אולי זו הבעיה עם אנש(ס)ים מקושרים בניגוד לאנסים אנונימיים. הם סבורים שאם רק יאמרו בנחרצות מספיקה ובכמה שיותר ערוצי תקשורת שאינם אשמים, הנפגע(ו)ת תרעתנה. ככל שהחוצפה תגבר התוצאות יהיו אפקטיביות. האם ישנן נפגעות נוספות? חבל שהפרקליטות סגרה את התיק ולא אפשרה לתהליך המשפטי להתנהל שכן בהליך מתמשך ומתפרסם, טיעון ה"לא הופיעו נפגעות נוספות" היה משכנע יותר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
להיפך: במקרה של כבוד הנשיא לשעבר, ברגע שהתפרסמה התלונה, פתאום הופיעו כל מיני תלונות דומות לתלונת המתלוננת. וזאת למרות שלמר לשעבר היו קשרים שעליהם יואב אבן יכול רק לחלום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון אבל לרוב אדם יהיר אינו לומד מניסיונם של אחרים לכן כתיבת הספר אינה מלמדת על חפות. איני טוענת שהוא אנס סדרתי אלא שהגרסה שלו נגועה וחבל שלא מיצו את התהליך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצב נגרר לעניין בעל כורחו אחרי שהיה נתון ל(מה שהוא פירש כ)נסיון סחיטה. יואב אבן פרסם את ספרו לאחר שהאשמה נגדו בוטלה. הפרקליטות אמנם סגרה את התיק, אבל את יודעת טוב כמוני שבאינטרנט התיק עדיין פתוח. עובדה, אנחנו מדברים עליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו הנקודה. שניהם בעלי נראות ציבורית (שונה בהיקפה כמובן) ולכן לא יכלו להניח לפרשה להתמוסס. אחד נשא נאום חוצב להבות, השני כתב ספר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אדון אבן היה שולח את גירסתו לחוג ידידיו ומכריו, ומשם זה היה מודלף לציבור, הייתי מוכן להאמין שהוא לא לקח בחשבון את האפשרות הזאת. אני מרגיש שאנחנו קצת מסתובבים סביב הזנב שלנו, כך שאסכם בקצרה את השוני מפרשת קצב לדעתי, ואניח לך להגיד את המילה האחרונה: 1. כמעט כל הציבור היה מודע לפרשת קצב, ומכאן שהוא לא לקח סיכון כשיצא בנאום "שפכו את דמי" המפורסם שלו. על פרשת יואב אבן ידעו רק מעטים יחסית. 2. עיתוי הפרסום לפני /אחרי הבירור המשפטי. 3. פרשיית קצב הקדימה את פרשת אבן, ואצל קצב באמת הגיעו מתלוננות נוספות לאחר הפרסום. את לא חושבת שיואב אבן ידע על זה? מה את מסיקה מכך שלמרות זאת הוא פרסם את הספר לכלל הציבור? אני יכול רק להגיד לך שאני לא הייתי מפרסם ספר כזה אם הייתי המצבי והיו לי שלדים בארון. זה, כמובן, לא אומר בבטחון שהמקרה ההוא לא היה יוצא מן הכלל. ________ (ושאלה שאסור לשאול בקול רם ולכן אני משאיר אותה בשוליים כשאלה רטורית: האם מותר ללמוד משהו מכך שהמתלוננת שינתה את מינה מאוחר יותר? כמובן שדוברי פיסיאית יטענו "בשום אופן לא", אבל,המממ, נו, טוב. בסדר, נעזוב את זה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא.שינוי מיגדרי אומר שדווקא יש היגיון בזה שהניפגע שחש גבר רצה קשר עם מישהו שיתן לו לבטא את המיניות שלו מבלי שיתצטרך להסתתר.עובדה שגם לא הסתיר מאבן את הנטיה המינית שלו.וכשאבן שלל את האפשרות ניראה היה שהיחסים לפחות בעיני הנפגע הפכו לחברות בין שני חברים.מה שמסביר את הקלות הזאת שהגיע אליו הביתה מבלי לחשוש. הוא גם דיבר על זה באיזו כתבה בידיעות. אגב קראתי הרבה מכל מני כתבות בעניין אני לא רואה שהניפגע מגזים או דראמתי.לא מוצא שום מניפולציה בהתנהלותו.לא במכתב שכתב לו לאחר המקרה ולא בשיח שאבן הקליט ופרסם בספר שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנקודות שהעלית ברורות. אציין שלגבי שינוי המין, הרוב הגדול (כמעט כולם/ן?) של הטראנסים/יות יודעים מגיל מאד צעיר שהן נולדו במין הלא נכון. אין בכך בהכרח השפעה על נטייתן המינית ובוודאי שאין הדבר מוכיח בלבול או קושי בתחומים אחרים. רצוי ומותר לשאול, התשובה כאן אינה קשורה לפיסי אלא בהתייחסות להיבט אחד מוגדר בהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*תרעתענה*. (כך כותבים זאת? זו בכלל מלה?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עין אחת עודפת: תרתענה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המאיית שלי1 מתקן את תרעתענה ל: תרתענה. קצת פחות רוע ורעות. 1 המלון העברי של פיירפוקס, מבוסס על רשימת מילים מ־hspell. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל שהחזיקו בזמנו את הצו איסור פירסום במשך 4.5 שנים. רק אציין שידברתי עם מישהי ששטוענת שחברתה ניפגעה מאבן והוא הביא אותה למצב קשה של חרדה והיא שותקת וסוחבת את זה.יותר מזה לא שיתפה.אמרתי לה שהיא צריכה לדבר עם מרכז סיוע אבל היא לא ענתה לי.אז כן אף אחד כנראה לא קופצת על ההזדמנות ורצה למשטרה להגיש נגדו תלונה במיוחד לא בחורה בטראומה.הנה הניפגע התלונן וזאת התוצאה.צו איסור פרסום שאבן החזיק ובכך נמנעה האפשרות לפרסם את שמו ופרטיו המזהים מלכתחילה ולאחר מכן אבן כותב ספר על הנפגע אותו הוא מתאר כלילות שהיא אישתו של אדם הראויה לשימצה ושלל הברכות שזכה להם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |