|
||||
|
||||
עידן לנדו (ולא לנדאו) הוא אחד המקורות המעמיקים, הפדנטיים והמקפידים על גיבוי ותיעוד של דבריהם, לכן כל כך קשה להתמודד עם דבריו. העובדה שבמקביל לחקירתו בנוגע לפשעי מלחמה שביצע מונה אל"מ מלכא כחבר בועדה שביררה את נסיבות הריגתם של 2 אזרחים פלסטינים, מעידה על מידת הרצינות של חקירתו. דוגמא אחת מתוך רבות ולנדו אכן חושף רבות מהן. לנדו אכן חווה רדיפה פוליטית (זימון לחקירה בשב"כ, אינני מוצאת כרגע את הפוסט שכתב בעקבות הזימון)על האומץ לומר דברי אמת. <http://idanlandau.com/2011/01/13/political-imprisonm... זימון פעילים פוליטיים לחקירה בשב"כ הוא אחד מאמצעי ההפחדה שנוקט השלטון כלפי חושפי אמת האוחזים בדעה פוליטית שונה. הוא לא ישב מספר פעמים וכ"ו, הוא סרב לשרת בשטחים ולכן נאסר בשל סרבנות בשנת 2011. במקרה השני, החיילים העבריינים עצמם מדווחים על פעולותיהם ועל ההצדקה שלהם. צה"ל נוהג ע"פ קודים של חברה סגורה המגנה על חבריה. כאשר מדובר במעשים שהם פשעי מלחמה, התנהגות זו מפוררת אותנו כחברה ומדרדרת אותנו לתרבות של שקרים, שחיתות ואבדן המוסר. |
|
||||
|
||||
1. דייקי. לנדו (תודה על התיקון) ישב במאסר פעמיים לפני 2011, ועוד פעם אחת ב2011 כלומר 3 פעמים לפחות. 2. את טוענת ש"צה"ל נוהג ע"פ קודים של חברה סגורה המגנה על חבריה." - הנה דוגמה הפוכה שפורסמה אתמול - כתב אישום הוגש נגד לוחם שאנס חיילת. החיילת עצמה חששה להתלונן, והמקרה נחשף "לאחר שאחד המפקדים במוצב, ששמע על המקרה שבועיים לאחר שאירע, העביר את הפרטים למשטרה הצבאית וזו פתחה בחקירה." - מספיק בן אדם (תרתי משמע) אחד עם מצפון שמעביר את פרטי המקרה לרשויות המוסמכות בשביל לגרום לחקירה רצינית שבמקרה הזה גם הבשילה לידי כתב אישום, ובניגוד ל"עדים" האנונימים של שוברים שתיקה שכבר פשטו את מדיהם ואין להם ממה לחשוש, כאן מדובר בחייל בסדיר שממשיך לשרת באותה מסגרת ועם אותם אנשים. את באמת רצינית בטענתך כאילו המפקד המצפוני הזה הוא אחד ויחיד בכל מאות אלפי חיילי הסדיר והמילואים של צה"ל? |
|
||||
|
||||
1. קיבלתי את התיקון. לנדו עצמו אינו מגדיר את עצמו כפצפיסט אלא כסרבן שירות. 2. הדוגמא שנתת אינה רלוונטית. בשיח הקיים היום (ניתן לקרוא לו "שיח הניצבים") הדיווח על מטרידנים ועל אחת כמה וכמה (לא מכוון) על אונס הפך סופסוף לנורמה מקובלת. אין הדבר דומה כלל לדיווח על פשע מלחמה כלפי פלסטינים. צה"ל כחברה סגורה צבאית מצופף שורות נגדם והתנהלות זו מחלחלת גם למרחב האזרחי. דוגמא שהיתה מתאימה יותר היא שחייל מדווח על עוולה שחייל אחר ביצע כנגד פלסטיני. זו אינה הנורמה, להיפך. במקרים כאלה הניסיון מוכיח שלא רק שלא מדווחים אלא מטייחים. את ההתנהלות כחברה סגורה המסרבת לחשוף מעשי פשע בקרבה ביטא מלכא בעצמו: ""כל החקירה הזאת – בגידה בצה"ל, בגידה בחיילים, בגידה בציונות ובמדינת ישראל". פעם קיבוצניק היה יכול להתבטא כך, כיום, חבר בארגון פשע כלפי חקירה נגד הארגון שלו או חייל בצה"ל, מתבטאים כך. זו הנורמה. |
|
||||
|
||||
כאמור, לא מלכא טען שהחקירה היא בגידה בחיילים, אלא אחד מחיילי המילואים שנחקר כעד. וכאמור גם, החקירה עצמה (שחלק גדול מהעדים שנחקרו הרגישו שהיא מתנהלת כ''מסע ציד'' כלפי המח''ט שנועד להפלילו בכל מחיר) נוהלה ע''י מצ''ח והפרקליטות הצבאית - שניהם גופים בתוך ''החברה הסגורה'' כדבריך. אם היא היתה כזו, כל החקירה לא היתה מתקיימת מלכתחילה, ובטח לא כ''מסע ציד'' |
|
||||
|
||||
כפי שכבר כתבתי, התגובה הראשונית לדרישה לחקור את האירוע בו נהרגו 29 אנשים, בהם 9 ילדים נתקלה בסרוב לחקור. רק בשל הלחץ של דו"ח גולדסטיין צה"ל *נאלץ* לפתוח בחקירה. זו התנהלות של חברה סגורה המגוננת גם על הפושעים בקרבה. אם הדבר היה תלוי בצה"ל דבר לא היה קורה. |
|
||||
|
||||
את לא מדייקת. התגובה הנכונה לעובדה (שאין עליה מחלוקת) שנהרגו מאש כוחותינו, במהלך מלחמה, ובשטח שבו התנהלה לחימה, 21 אזרחים (גם בזה את לא מדייקת) היא קודם כל תחקיר מבצעי להפקת לקחים ולמניעת הישנות האירוע, ואח"כ (בנפרד) העמדה לדין משמעתי של האחראים. מלכא אכן הועמד בפני דין משמעתי על האירוע הזה (בפני אלוף הפיקוד) מייד לאחר המלחמה. העקרון המשפטי של "סיכון כפול" מונע העמדה לדין פעמיים. במקרה הספציפי הזה היתה התערבות פוליטית חיצונית פסולה שבעטייה הפרקליטות הצבאית חרגה מהעקרון המשפטי הנ"ל (זו אחת הסיבות שהחיילים הרגישו שיש רדיפה משפטית כנגדו ומיאנו לשתף פעולה במה שהם ראו כמסע ציד). בדיעבד הסתבר שלא היה מקום - גם מהבחינה העובדתית גרידא - לפתוח בחקירה מלכתחילה. המסקנה מכך היא שיש לשמור על עצמאות הפצ"ר ולא לאפשר לגורמים פוליטיים להתערב בהחלטותיו המקצועיות. |
|
||||
|
||||
לא ראיתי שקשה להתווכח עם דבריו. כתיבתו כל כך אידיאולוגית, כל כך מגמתית שהדבר האחרון שאפשר לומר עליה שהיא מקור מעמיק. ריבוי ההפניות, והנה השתיים שאליהן נכנסתי וגם היו האחרונות, מוליכות אל...מאמרי דעה שלו עצמו שכתב אי פעם בעיתון, אלא שכהפנייה פסאודו אקדמית הוא מציג אותם כראיה לחיזוק טענותיו, וכל זה משתלב במין צירוף שכולו מאחז עיניים להצגת כתיבה ''פדנטית וקפדנית''. צריך שתדעי. אתם- לא מחזיקים את זכויות האדם בישראל. זכויות האדם מעוגנות בחוק. כדי להגן על זכויות האדם, צריך לדבוק בשיטה הקיימת. תרומתם של הארגונים האזרחיים ל''זכויות האדם'' היא שולית. מבחינת המובן המשפטי של המושג- אתם מיותרים. אם תתבטלו, לא ישתנה דבר במוסר, בחברה או בתרבות. מעשכם היחיד הוא לטפח פאתוס של ''זכויות אדם'' על פי רוב כמניפולציה ליצירת אידיאולוגיה שלטונית. אתם אינכם ''חושפי אמת''. הארגונים הטוענים בשם זכויות האדם, העמותות, הבלוגרים, האקדמיה - אתם כנסיה. יחסכם לביטוי- יחס דתי, יחס של מאמינים. בכך אין סיכוי שלא יזנה המושג תחת ידיכם ואכן זנה. |
|
||||
|
||||
זכויות האדם מעוגנות בחוק אבל לא ממש נשמרות ואנחנו רואים את זה חדשות לבקרים עם חקיקת החוקים האנטי-דמוקרטים של הממשלה והכנסת. ראינו את זה גם בהשמטת הנושא מלימודי האזרחות. לא במקרה המושג נחשב לתפיסת עולם של שמאלנים בלבד (ולכן גם ימנים התומכים בו כמו רובי ריבלין נחשבים לשמאלנים) והיחידים שעומדים על קיומם הם אותם גופי "כנסיה" שכדרכך המטיפנית והצווחנית אתה משתלח בהם. בלי הארגונים הללו, לא רק שהיו נעשות יותר הפרות זכויות אדם אלא שלמרות ה"עיגון בחוק" היה ידוע לכולם שהם יעברו ללא עונש. השפעתם על המוסר, החברה והתרבות היא גבוהה יותר ממה שאתה חושב או מציג מכיוון שלמרות "שוליותם" הם נוכחים בשיח הציבורי גם אם לא לרצון הרוב שמסיבות גזעניות ו/או לאומניות אינו שותף לתפיסתם. |
|
||||
|
||||
אחרי תגובה כזו פוגענית ("כדרכך המטיפנית והצווחנית") אתה באמת רוצה שנאמין שאתה דוגל בערכי תרבות הדיון? |
|
||||
|
||||
זו דרכו הכרונית של dd בהשתלחויות זועמות כלפי מה שאינו מוצא חן בעיניו ואני ציינתי עובדה. |
|
||||
|
||||
ארז, נניח (לצורך הדיוק) שהתגובות שלך נשמעות לי מטיפניות וצווחניות. נניח גם (לצורך הדיוק) שאתה לא נשמע כמו בחור חכם במיוחד. האם לדעתך אילו טענות שאני צריך להעלות בדיון ציבורי איתך? האם גם אתה תחשוב ש"אני ציינתי עובדה"? האם הטיעון העמום ש"זו דרכו הכרונית" של צד שלישי שלא קשור אליך תרכך במשהו את העלבון? |
|
||||
|
||||
האם הצורה שבה הוא משתלח בכל מי ומה שלא מוצא חן בעיניו היא ראויה? האם דרכך להטיף מוסר למגיבים מצד אחד של המפה הפוליטית ולהתעלם מתוקפנות המגיבים מהצד השני היא נאותה? |
|
||||
|
||||
החוק האנטי דמוקרטי, המסוכן ממש, האחרון לעת עתה: "חוק השרות הציבורי" כלומר, החוק לסתימת הפיות של מגישי התוכניות ברשות הציבורית שנאסרת עליהם הבעת דעה אישית. כך נשתיק את קרן נויבך או את אסתי פרז למשל, כך נצמצם את חופש הביטוי ואת היכולת לבקר את השלטון, שהיא אבן יסוד בכל דמוקרטיה, כך נסתום פיות ורק אמרות שבח לממשלה יותרו. כך נהפוך את הרדיו הציבורי ל"ישראל היום". מתקרבים ל-1984. |
|
||||
|
||||
חופש הביטוי הוא זכות בסיסית שצריכה להיות נחלתם של כלל אזרחי המדינה. אבל אין לאזרחי המדינה זכות טבעית להגיש תוכנית רדיו, או טלוויזיה, על חשבון הציבור. מטבע הדברים רק חלק זעיר מאזרחי המדינה יכולים להגיש תוכנית כזאת, ולכן הגשת תוכנית רדיו אינה חלק מזכויות האדם הבסיסיות. אם מקובל ששדרנים ינהלו תעמולה פוליטית, נישת השידור שלהם הופכת להיות עמדת כוח פוליטית, והשדרנים הופכים להיות פוליטיקאים. חלק מהמאזינים הם בבחינת קהל שבוי, ולשדרנים יש כוח פוליטי. במדינה דמוקרטית מקובל שהתחרות בין פוליטיקאים על מישרות ציבוריות, נעשית בדרך של בחירות הוגנות ופתוחות לכלל ציבור האזרחים. ממש לא מקובל שסוג מסויים של מישרות פוליטית יהיה נחלתה של אליטה מסויימת, שמנציחה את שילטונה באמצעות שיטת מינויים סגורה וחסוייה מפני ביקורת ציבורית. (מה שנכון ביחס לרשות השידור, נכון כמובן גם ביחס לממסד המשפטי שעובר תהליך של פוליטיזציה) אני יכול לנחש מדוע קרן נויבך, ואסתי פרז חשובות לך. אבל מה הקשר לדמוקרטיה? האם היית מסכימה שהציבור יבחר את השדרנים בשידור הציבורי? האם היית מסכימה לשיטה של בחירה עקיפה באמצעות ועדה של הכנסת? ___ מצידי הייתי מעדיף לסגור לחלוטין את השידור הציבורי (כולל גלי צה"ל) ומאפשר סוף סוף שידור חופשי בערוצים דיגיטליים. |
|
||||
|
||||
ברדיו ובטלוויזיה יש גם כמה דברים מעבר לדיווחי חדשות יבשים (ושירים). יש לא מעט פינות אישיות. אין דרך סבירה להגיד משהו בעל ערך בלי להכניס דעות אישיות. מי שלא רוצה, שלא יקשיב, או שיחליף תחנה. יש מספיק חלופות (ועובדה היא שלמרות החלופות הללו, תחנות הרדיו האמורות די פופולריות). וכמובן שהפוליטיקאים (ובראשם ראש הממשלה) הבינו שהצעד הזה היה מוגזם והצהירו שתיקון הזה יתוקן בחזרה. |
|
||||
|
||||
אני מסכים לטענה הראשונה שלך, ולטעמי זו אחת הסיבות לביטול השידור הציבורי. הצעד סביר ביותר, אלא שהוא לא ניתן לאכיפה בפועל. כמו במשאבים ציבוריים אחרים, התגבשה בשידור הציבורי "מיליציה" ששולטת במשאב ועושה בו כרצונה, וזו סיבה טובה נוספת לסגור אותו. האם היית מסכים שהשדרנים ימונו מתוך ציבור המתנחלים, או ע"י קבוצת מפלגות מסויימת, או בכל דרך פוליטית לא הוגנת אחרת, ו"מי שלא רוצה, שלא יקשיב, או שיחליף תחנה"? אישית אני נוהג על פי עצתך, אלא שאני חושש שקוראי האייל האחרים פחות זהירים ממני. השידור המוטה מעצב את השקפת עולמם, ובסופו של דבר משפיע גם עלי כאשר הם מצביעים בבחירות. כלומר למרות שאני נמנע מעישון, העשן שפולטים המעשנים שסביבי הופך אותי למעשן פסיבי, ופוגע בבריאותי. |
|
||||
|
||||
השדרנים לא צריכים להגיע מתוך קבוצה כלשהי. אין מניעה לגאולה כהן, יהורם גאון או עמית סגל לשדר. את יורם שפטל לא הייתי רוצה לשמוע משיקולי איכות. |
|
||||
|
||||
בוודאי שיש מניעה, את דודו אלהרר השתיקו. את עמיר בניון העיפו מהפלייליסט, את אבשלום קור צינזרו והזהירו, ועוד. |
|
||||
|
||||
טוב, זה אותו אבשלום קור ששר לנו על אברמלה מלמד שניסה להרביץ תורה והתלמידים הרביצו לו... |
|
||||
|
||||
מבחינת ההשפעה, אין להשוות תוכנית עיתונאית שמשודרת בכל יום בשעתיים של פריים טיים לתוכנית להגת אישית של שישי אחרי הצהרים. את התוכניות של נויבך או גולן אפשר להשוות, אולי, לזו של קלמן ליבסקינד. משום מה, הם משדרים על חשבון הציבור והוא בתחנה ''פרטית'' (אם כי גם זה לא באמת). |
|
||||
|
||||
או של עמית סגל, או אברי גלעד (לשעבר), או כל מיני אחרים. הם משדרים שם דווקא משום שדעתם מעניינת. אבשלום קור ניסה להכניס בכוח דעות פוליטיות לתוך פינת לשון, על חשבון איכותה של פינת הלשון. זה כבר דבר לא רצוי. |
|
||||
|
||||
התוכנית שבה השתתף גלעד, וכן התוכנית של גאולה כהן ואלי עמיר, מקבילות למדור הדעות שבעיתון. מטור דעה אינני מצפה לאיזון. כמובן, מוטב שיהיה איזון מסוים בין טורי הדעה השונים, אבל בכל מקרה הקורא הסביר יודע לקרוא את הטור בקונטקסט הנכון. התוכנית של נויבך (ושל סגל) מקבילות למדור החדשות בעיתון. כאן אני מצפה לדיווח הוגן ומאוזן. למיטב שיפוטי, עמית סגל עומד בכך ונויבך לא. |
|
||||
|
||||
נויבך מגישה תוכנית בשם "סדר יום". התוכנית הזו נמצאת ברשת ב' תחת הקטגוריה תוכנית חדשות ואקטואליה. מגיש אותה לסירוגין כיום גם צ'יקו מנשה. תוכנית בוקר דומה היא "הכל דיבורים" בהגשת (לסירוגין) איילה חסון או הצמד עדי מאירי ובני טייטלבאום. גם עמית סגל נמצא בתוכנית בוקר מקבילה בפורמט די דומה (עם ירון דקל). בעבר הוא היה עם יועז הנדל. התוכניות הללו לא מקבילות למדור החדשות מכיוון שהן משלבות ראיונות. הבעיה העיקרית של הרדיו הוא קוצר היריעה (אפילו ביחס לעיתון). לכן שיקולי העריכה מאוד חשובים ובאים כמעט תמיד לידי ביטוי. נויבך (וצוותה. אני לא זוכר כרגע מי העורך/כת) בוחרת לשים דגש על ענייני פנים על חשבון חדשות חוץ. |
|
||||
|
||||
אין הכי נמי. שיקולי העריכה חשובים, ואני מצפה שהם יהיו הגונים. הם לא. |
|
||||
|
||||
תן דוגמה למה שנראה לך ''לא הגון''. |
|
||||
|
||||
נראה שללא קשר למהלך התוכנית (משתתפים, דרכי הבעה) יש מי שעבורם עצם העיסוק בנושאים חברתיים וצדק חברתי, והפנית שאלות לנושאי משרות ודרישה לעובדות, הוא הלא "הגון" והמפר את "האיזון" |
|
||||
|
||||
יש בכלל שאלה עם איזה צד פוליטי מזוהים רוב המגישים והעורכים ברשות השידור וגלי צה"ל ורמת החשיפה שלהם לעומת זה של הציונים? |
|
||||
|
||||
רוב המגישים והעורכים בגלי צה''ל הם ציונים. |
|
||||
|
||||
תשמע, לפי הקישור שהבאת לפני מספר דקות, השמאלנים גנבו יותר אדמות (ציוניות) והם יותר גזענים מאשר הימין. |
|
||||
|
||||
אם נשפוט לפי החלוקה שהתקבעה בציון- שמאל למסור את יהודה ושומרון, ימין לא כרגע, לא בכלל, נראה שהשמאל אוחז את התקשורת בגרון. אני בטוח שדיונים כאלה קרו כאן יותר מפעם אחת ואין לי חשק לנסות שוב להוכיח את המובן מאליו. נפלתי היום על רינו צרור שחירטט על "ההשתקה" וה"משתיקים" לפני שהעברתי ל-88FM. עיתונאי צבוע או עיוור. השתקת דיעות "אחרות" במשך 20 שנה לא הטרידה אותו גם לא העובדה שהוא מקבל משכורת מציבור שמרביתו חושב הפוך ממנו. נאור דמיקולו, זה מה שזה. |
|
||||
|
||||
אז האזנתי הבוקר לכמה דקות מהתוכנית של נויבך ונזכרתי מדוע היא בלתי נסבלת בעיניי. נושא הדיון היה נציבות הביקורת על הפרקליטות. אני תומך מאד בביקורת, ההתנגדות לה מצד פרקליט המדינה היא שערורייתית, ובאופן כללי נראה לי שאת הפרקליטות צריך לנער ניעור רציני. דעת נויבך כדעתי. אבל במקום לאפשר דיון מאוזן, היא נקטה בטקטיקה הקבועה שלה: בהתחלה מביאה גורם "נטול פניות", בדרך כלל עיתונאי או אקדמאי, שמציג את הנושא מנקודת המבט הרצויה בעיני נויבך. במקרה זה, העיתונאית רויטל חובל. אחר כך מעלה לתגובה בתור "הצד השני" את הגורם בעל העניין שהיא מבקשת לתקוף; במקרה זה, את נציגת ארגון הפרקליטים. את הפרקליטה היא תקפה ללא הפסק, קטעה לעיתים תכופות, זלזלה בדבריה. לגרסטל התייחסה כסמכות שאין להרהר אחריה ("שופטת!") אבל כשהפרקליטה ביקשה להיתלות בגולדברג היא הפטירה "אז זו דעתו, לא כולם מסכימים לה". זה לא היה מקרה; כך נוהגת נויבך דרך קבע. כיביתי את הרדיו בעצבים והלכתי לטיפול שיניים, היה מהנה בהרבה. |
|
||||
|
||||
תודה על התגובה. אחת הבעיות בראיון בזמן מוגבל הוא שקל מאוד להסיט את הדיון בטקטיקות של השהיה ומסיחים. מראיין תוקפני ''עוזר'' למרואיין להתרכז בנושא ולא לברוח הצידה. אני אשתדל להקשיב לראיון היום ולחוות את דעתי. |
|
||||
|
||||
אני מסכים לביקורת על סגנונה של נויבך שנוטה לעיתים להאריך בשאלות, להתפרץ לדברי מרואיינים וגו'. אך הקו שלה ברור למי שמאזין לה לאורך זמן ולכן אמור לקחת זאת בחשבון. משאמרנו זאת, אני חושב שהיא מגישה שרות עיתונאי חשוב בעיקר משום הקו הברור והנמשך שלה שמאפשר לה להקדיש זמו ארוך לנושא מסוים. בכלל, אני חושב שברשת ב' (ועכשיו ב103FM) יש שורת מגישות אינטלגנטיות ורדיופוניות שמגישות תוכניות חדשות, אקטואליה וכלכלה ברמה גבוהה ביותר. קרן נויבך, ענת דוידוב, אסתי פרז, ובטח שכחתי עוד כמה (שלא לדבר על המפיקות). |
|
||||
|
||||
אני בהחלט שותף לשבחים לנויבך, ואמרתי את זה בתגובה 637739. הנקודה שלי היא שבשל חוסר האיזון וחוסר ההוגנות בניהול הדיונים, ההתנגדות שלי למתן הבמה הציבורית לנויבך דווקא גדלה בהתאמה לכשרונה. אילו היה ניתן המיקרופון לאיזה אידיוט חסר השפעה (נגיד, אראל סגל?) לא היה לי אכפת כל כך, אבל נויבך מקדמת באפקטיביות את עמדותיה. זה מעצבן אותי גם כשאני מסכים לעמדות, וברור שכשאני מתנגד להן זה מרגיז שבעתיים. |
|
||||
|
||||
חושבני שהאידיוט חסר ההשפעה בדרכו להיות ח''כ ואולי שר. |
|
||||
|
||||
מה? איפה? |
|
||||
|
||||
מבין מגישי התכניות, נויבך היא הפחות תקפנית כלפי מרואיינים. בני טייטלבוים ומאירי הרבה יותר תקפנים. כך גם אסתי פרז. בתכנית יום השישי של סג״ל ומפקד גלי צה״ל ששמו פרח מראשי, סג״ל אינו מאפשר לאף מרואיין לומר יותר משתי מילים ברצף בלי שיתפרץ. |
|
||||
|
||||
הנקודה שלי היא שנויבך אינה תוקפנית במידה שווה למרואיינים. בדרך כלל יש לה שיטה, כפי שכתבתי לעיל. אני חושב שאתה מתכוון לעמית סגל וירון דקל. תיקון קטן, לעצמי ולך: עמית סגל, אראל סג"ל. |
|
||||
|
||||
שכחת את ג'ודי - ניר -והשאר ואת אלכס אנסקי הורידו מהשידור. |
|
||||
|
||||
אכן המטרה אינה להגן על זכויות האדם אלא להיות נוכח בשיח הציבורי. להפיץ את הבשורה, להרחיב את קהל המאמינים. לכן הפנייה אל הפרובוקציה. לכן ההתעקשות לקיים את המצעד האקסהיבציוני הקרוי מצעד גאווה, דווקא בירושלים. למשל. לכן התואר ''בוגדים'' כפי שהתבטא אחד הסופרים, אינו לגנאי עבורכם אלא מחמאה. לכן עיתות חירום הן בדיוק המועד המתאים שמעניק את ההזדמנות לפעול כדי לחולל סנסציה. אם תיעלמו, לא ישתנה דבר במשטר זכויות האדם של ישראל. ייתכן כי יתאחה הסנטימנט של כלל הציבור כלפי הרעיון אשר עד להופעתכם היה בבחינת מובן מאליו, ולאחר שנרפש בידיכם, נזדהם זוהמה אידיאולוגית כדי כך שרוב הציבור הוגה אותו בתיעוב, הפך לאידיאל רדיקלי החותר ומבקש לחתור תחת בסיס הזהות הלאומית, הדתית המסורתית או כל עיקרון חברתי אחר. לו הייתם נעלמים, ייתכן שהיה אפשר לרפא ולאחות את הקרע אשר קרעתם. אלא מכיוון שעתידים אתם להישאר, מכיוון שאתם עצמכם מזדהים כמיעוט מאורגן אשר נחוש לכפות את תפישתו על הרבים, נעשה הדבר קשה להגן על הרעיון. |
|
||||
|
||||
להיות נוכח בשיח הציבורי זה דבר לגיטימי בהחלט. לקיים מצעד גאווה בירושלים אינה פרובוקציה אלא רצון לקיים את הדמוקרטיה הלכה למעשה גם במקומות שמיעוטים מסוימים אינם אהודים בה. הפיסקה השנייה שלך שוב מדגימה את תפיסת העולם הפאשיסטית שלך - נאמנות מוחלטת ללאום ולמסורת ללא אפשרות של התנגדות או אפילו ביקורת. כל עוד קיימים אנשים כמוך בחברה הישראלית שאם להשתמש במונח האהוב עליך, מזהמים את הדמוקרטיה, חובה על כל אדם הגון להמשיך ולהיאבק למען מדינה וחברה טובה יותר. |
|
||||
|
||||
זה לא מפריע לי שאתה מכנה אותי פשיסט, שהרי דווקא מכיוון שנתתי ביטוי לדעותיי והן מוכרות, אזי שהכינוי שלך משקף בעיקר אותך. גם לא מפריע לי שאתה מתייחס אל אנשים כמוני כאל כאלה שעצם קיומם מזהם את הדמוקרטיה, שהרי זה משקף את יחסך הדתי לדמוקרטיה. כל אדם הגון צריך להמשיך ולהיאבק, וצריך להוסיף מלחמה דתית- ג'יהאד, למען מדינה וחברה טובה יותר, כלומר להכרית אנשים כמוני או אנשים בעלי דעות כמו שלי, מתוכה. בסך הכל אני חושב שקידוש הדמוקרטיה כמו גם הפנייה אל ''האידיאל האזרחי'' ''החברה האזרחית'' וכל מה שקשור ב''אזרחיות'' של בני האדם ומופץ על ידי הכנסייה האזרחית, כל אלה מכסים על ריקנות גדולה. וזה משהו שכנראה הרבה אנשים חווים אותו, ונדמה להם שימצאו משמעות לחיים בפסאדה הזו. בחלוף הזמן אולי ישתאו לגלות עד כמה אותן ''תשובות'' אשר נתקדשו להילחם למענן, לא היו אלא שטויות. אולי. באשר להשתלחויות שלי, אולי זה זמן לבקש מחילה מאנשים שדיברתי בהם לגנאי, כי נסחפתי באמת כנגד מה שנראה לי רע, אבל לא ברמה של מוצא חן, אלא באופן קריטי. במבט לאחור רבים, גם אנשי שמאל, חושבים שאותם אנשים טעו, הטעו, ועדיין טועים באורח קריטי. מפני עצמם הם מסתירים את מה שהכל יודעים. באשר אליך ארז. אין לי שום דבר לומר עליך או לך. |
|
||||
|
||||
השורה: "מפני עצמם הם מסתירים את מה שהכל יודעים." היא הנוסח החדש של "תינוק שנשבה"? זו גישה כה מתנשאת שאינה מוכנה להכיר בכך שלאדם אחר יש עגלה מלאה משלו ואינו זקוק לאישור חיצוני לכך. |
|
||||
|
||||
יתכן והשסע נגרם בשל אי הנכונות להכיל דעות ונוכחות של מיעוטים ואפילו הסתה נגדם מפי נבחרי ציבור. ו''עיתות חרום'' הם עבר, הווה ועתיד, כסות לאי הסובלנות. השיח הליברלי קידם ומקדם זכויות אדם שהם לצנינים בעיני מי שמחפש קול אחד ומפחד מריבוי עמדות. |
|
||||
|
||||
ל''ריבוי עמדות'' אין כל קשר לזכויות אדם. לכן הנכון לומר הוא שרעיון ''זכויות האדם'' נועד לקדם את מה שאת מכנה ''שיח ליברלי''. המטרה אינה להגן על זכויות אדם אלא לשנות את השיח. המטרה היא להשתמש ברעיון זכויות האדם ככלי לשינוי השיח. המטרה היא להביא לציבור ''קולות אחרים'' ולהנחיל בתודעה שלהם ובזהות שלהם את העיקרון החדש שמנמק את הכל. אתם לא מביאים דעות ונוכחות של מיעוטים. רוכבים אתם על מיעוטים כדי להביא את הדעה שלכם. גזלנים אתם. מטרתכם לגזול מן האנשים את עולמם הרוחני, לגזול מן החברה הישראלית את נכסיה המורשתיים, ולהנחיל תחתם את הנפיחה שלכם. על זה השסע. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |